איך מקלידים בסינית

שתי שאלות שחוזרות על עצמן אצל ישראלים רבים שמגלים שאני גר בסין הן –

– האם עדיין מותר להוליד רק ילד אחד בסין?

– איך מקלידים על המחשב בסינית?

אז את השאלה הראשונה נשאיר לאח"כ, וברשומה הזאת אסביר לקוראים איך לעזאזל אפשר להקליד סינית על מחשב.

למי שאין כוח לקרוא הסבר ארוך, אז לפניכם הסבר קצר – על חצי רגל אחת – ישנן שתי שיטות עיקריות, אבל הרוב המוחלט של הסינים משתמש בשיטה שבנויה על התעתיק הלטיני של הסימניות הסיניות. לכל מילה בסינית יש תעתיק לטיני. למשל את המילה "מחשב" כותבים ככה – 电脑 – ובנוסף, למילה זו יש תעתיק לטיני – Dian Nao. ככה שמי שרוצה לכתוב את המילה "מחשב" בסינית צריך פשוט לכתוב את האותיות הלטיניות Dian Nao – ו-ואללה הסימניות הסיניות צצות להן.

זהו הסבר מאוד חלקי ולכן רק חצי נכון, אבל הוא מספיק טוב בשביל להבין את העיקרון.

עכשיו להסבר הארוך יותר – ישנם שני סוגי הקלדות וכל סוג מחולק לתתי סוגים, אין צורך לדעת לרמת התת-סוג, אז אסביר בגדול את שתי השיטות.

אבל לפני שנגיע לשם, אי אפשר בלי להסביר ממש על קצה המזלג על השפה הסינית. כשבאים ללמוד סינית צריך לשכוח את כל מה שאתם יודעים על שפות. סינית שונה לחלוטין משפות מערביות. אומנם ישנם הבדלים גדולים בין השפות השמיות לשפות הלטיניות לשפות הסלאביות וכו' – אבל כל אלו הן שפות מכדור הארץ. סינית היא שפה מהמאדים.

נתחיל משתי שאלות שמסקרנות ישראלים רבים – מה זה סימנית בסינית וכמה סימניות יש.
סימנית זאת לא אות וגם לא מילה. סימנית זאת הברה. כל סימנית מציינת הברה. אבל לכל הברה ישנן מספר סימניות (גם בגלל שסינית היא שפה מאוד מוגבלת מבחינת ההברות שלה וגם בגלל שיש חמישה טונים). מילה מורכבת בד"כ מהברה אחת או שתיים, אבל לפעמים משלוש או יותר.

סה"כ יש בסינית כמה עשרות אלפי סימניות, כאשר אדם מלומד שסיים תואר אוניברסיטאי יידע בערך 8,000 סימניות. זה נראה הרבה, אבל הסינים מתחילים ללמוד לכתוב כבר בגן וכל שנה הם לומדים עוד ועוד סימניות, ככה שעם השנים זה מצטבר. הבן שלי, למשל, שעולה עכשיו לכיתה ב', כבר כותב יותר מ-600 סימניות וקורא יותר מ-800.

אחרי הסבר קצר זה, אפשר לעבור לעיקר הרשומה.

השיטה הלטינית

זאת השיטה עליה הסברתי בקצרה בתחילת הרשומה. עכשיו הגיע הזמן להרחיב בנושא, כי ההסבר היה חלקי מדי. כמו שציינתי למעלה, לכל הברה יש מספר סימניות. קחו למשל את ההברה Shi. להברה זו יש כמה עשרות סימניות.

בתחילת המאה ה-20 עלתה הצעה בסין לבטל את הסימניות הסיניות ולהשתמש רק בתעתיק הלטיני. בשביל להראות עד כמה רעיון זה מגוחך ולא ישים, כתב בלשן סיני את הסיפור הבא:

石室詩士施氏，嗜獅，誓食十獅。施氏時時適市視獅。十時，適十獅適市。是時，適施氏適市。氏視是十獅，恃矢勢，使是十獅逝世。氏拾是十獅屍，適石室。石室濕，氏使侍拭石室。石室拭，氏始試食是十獅。食時，始識是十獅，實十石獅屍。試釋是事

התרגום לאנגלית של סיפור זה:

There was a poet named Mr.Shi who lives in a stone den. He liked to eat lions, and vowed to eat ten lions. Therefore Mr. Shi would usually visit the market to look for lions. At 10 o’clock exactly ten lions just arrived at the market. At that very moment, Mr.Shi shot a few arrows from his bow and killed those ten lions. Mr. Shi then brought the ten dead lions back to his stone den. Because the den might be too wet to store the lions. So he ordered his servant to clean and dry the den. After the den was cleaned, Mr.Shi started to try to eat those ten lions. However, only until he was eating the lions he found out that those ten dead lions were actually ten stone lions. Would you try to explain what was happening

עכשיו תראו איך נראה סיפור זה בתעתיק הלטיני:

Shí Shì Shī Shì Shī Shì, Shì Shī, Shì Shí Shí Shī.Shì Shí Shí Shì Shì Shì Shī. Shí Shí, Shì Shí Shī Shì Shì. Shì Shí, Shì Shī Shì Shì Shì. Shì Shì Shì Shí Shī, Shì Shǐ Shì, Shǐ Shì Shí Shī Shì Shì. Shì Shí Shì Shí Shī Shī, Shì Shí Shì. Shí Shì Shī, Shì Shǐ Shì Shì Shí Shì. Shí Shì Shì, Shì Shǐ Shì Shí Shì Shí Shī. Shí Shí, Shǐ Shí Shì Shí Shī, Shí Shí Shí Shī Shī. Shì Shì Shì Shì.

סיפור שלם שמורכב רק מההברה "shi". מי שקורא את הסיפור בסימניות – מבין, אבל בתעתיק הלטיני אי אפשר להבין כלום.

אז כמו שאמרתי, לכל הברה יש מספר סימניות. מכאן עולה השאלה – כשמקלידים בשיטה הלטינית, איך יודע המחשב לאיזה סימנית התכוון הקלדן? והתשובה היא – המחשב לא יודע, ולכן הוא מקפיץ את כל הסימניות שמתאימים להברה, והקלדן צריך לבחור את הסימנית המתאימה.

נחזור לדוגמה שנתתי – המילה מחשב – 电脑 – dian nao – בשביל להקליד מילה זו (שמורכבת משתי הברות), הקלדתי קודם "dian" ואז המחשב הקפיץ לי:

אפשר לראות שהייתי צריך את הסימנית השלישית – לכן לחצתי על הספרה "3", והמחשב הדפיס את הסימנית 电. אם הסימנית לא הייתה מופיעה בשורה הראשונה, הייתי צריך ללחוץ על החץ במחשב כדי לעבור לשורה הבאה. אח"כ עשיתי את אותו התהליך בשביל לכתוב את הסימנית השנייה (脑).

ואוו – נראה תהליך מסובך ואטי, נכון?
אז זהו, שלא. למעשה להקליט בסינית זה תהליך מהיר והסיבה לכך היא שיש קיצורי דרך. למען האמת, רימיתי אתכם כשהסברתי איך כתבתי את המילה "מחשב". בשביל לכתוב את המילה, צריך להקליד את האות הראשונה מכל הברה. במקרה שלנו, צריך להקליד – "D" ואז "N" והמילה "מחשב" תצוץ. ככה שלמילה "מחשב" צריך 4 הקלדות בעברית, אבל 3 בסינית. במילים ארוכות יותר, ההבדל הרבה יותר משמעותי.

קחו למשל את צירוף המילים "מזג האוויר בבייג'ינג". בסינית זה "北京天气" – התעתיק הלטיני הוא – Bei Jing Tian Qi. ובשביל להקליד את זה צריך רק חמש הקלדות – B J T Q ואז לבחור "1".

אז נכון שרוב המילים בסינית הן בעלות יותר מהברה אחת, ושכל הברה צריכה בין 2 ל-5 אותיות, אבל בגלל שלהרבה מילים יש קיצורי דרך, התהליך מאוד מהיר. עוד דוגמה היא "תלמיד באוניברסיטה" – בסינית צריך רק ארבע הקלדות למילה זו.

זה אולי קצת מזכיר את ההשלמות שעושה המכשיר הנייד בהודעות אס-אמ-אס, אבל זה לא אותו הדבר. האלגוריתם שמשלים בסינית הרבה יותר מדויק. אני לא אכנס לזה, אבל תסמכו עלי שזה ככה.

שיטת הפזל

אם השיטה הלטינית היא מהירה, אז שיטת הפזל עובדת על מנוע סילון. זו השיטה בה משתמשים המקצוענים – אנשים שצריכים להקליד הרבה. החיסרון שלה זה שהיא קשה יותר ללמידה ומצריכה שינון רב. אבל אחרי ששולטים בה, קצב ההקלדה מאוד מהיר.

אני לא מכיר את השיטה הזו אבל יודע ממש בגדול איך היא עובדת.

למי שלא יודע סינית, הסימניות נראות כמו ציורים שאינם קשורים לשום דבר, אך למעשה, יש לסימניות לוגיקה מסוימת, כמו כן יש דמיון בין סימניות מסוימות. הסימניות בנויות משורשים – כמו "מים", "אש", "נקבה" וכו'. וסימניות רבות מורכבות משילוב של סימניות פשוטות יותר.

אני לא אסביר כאן יותר על מבנה הסימניות הסיניות, כיוון שרן אתיה עשה עבודה ממש יפה בבלוג שלו "מנדרינה". למשל, ברשומה בה הוא הסביר על המילה "בועה".

בשיטת הפזל מרכיבים כל סימנית מהשורשים שלה. כאשר כל לחצן במקלדת מייצג כמה שורשים. הסבר זה הוא מאוד חלקי ולא ממש מדויק. זה לא ממש שכל שורש מיוצג ע"י לחצן במקלדת, לכן צריך לשנן הרבה – כדי לדעת באיזה מצב ללחוץ על איזה לחצן.