תיק המניות ברבעון השלישי של 2013

סין הראתה סימנים של התאוששות. לא שאני קונה את הסיפור הזה, אבל השוק – כן. אופטימיות זו הביאה סוף סוף את מדד ההנג-סאנג לטריטוריה חיובית השנה. התשואה של המדד עומדת השנה על 3.9%. המדדים האמריקאים המשיכו לעלות הרבעון. כאשר מתחילת השנה ה SPY מציג תשואה של 19.6% וה DIA תשואה של 17.3%.

התיק שלי המשיך לעלות עם כי בקצב הרבה יותר איטי. מתחילת השנה אני יושב על תשואה של 83.8%.

גאווה ודעה קדומה

לפני מספר ימים דיווחתי על הרכישה החדשה שלי – קוקו. באחת התגובות, Mnakash שאל מדוע דווקא עכשיו פתחתי פוזיציה שם, ועל כך עניתי ש-"רק עכשיו גיליתי את החברה". אבל התשובה הזאת ממש לא מדויקת. ראשית, התעשיה הזאת של "השכלה פרטית" מככבת כבר זמן רב בפורומים ובבלוגים של השקעות ערך, ככה שהייתי מודע לעובדה שרבים רואים כאן ערך. אבל הסתבר לי שקיבלתי איתותים הרבה יותר חזקים, והתעלמתי מהם. לפני מס' ימים דיברתי עם אלי ברעם ואמרתי לו שגם CECO נראית מעניינת על פניו, ואז הוא אמר לי שלפני כשנה הוא כתב לי על CECO. אז עשיתי חיפוש בתיבת-הדואר וגיליתי שבשנה שעברה קיבלתי שלושה אימיילים על CECO – מאלי, מלירון מנור ומשלומי ארדן.

מקרה זה מעלה מספר בעיות. קודם כל – מסתבר שיש לי בעיית זיכרון רצינית. וזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה לי (כמו שקרה לי לא מזמן עם עמיחי וקונרד). משום מה אני לא מאחסן בזיכרון מניות שנראו זולות אבל פסלתי אותן. אולי זה בגלל שאני עובר על יותר מדי רעיונות. אני חושב שבכל חודש נתון אני בטח מסתכל (ברמה זו או אחרת) על כמה עשרות רעיונות. בין אם זה מסקרינרים שאני מריץ, פורומים או בלוגים. אז ברור שאני לא יכול לזכור את כל הרעיונות, אבל אולי אני צריך לרשום את הדברים היותר מעניינים ולעבור עליהם מאוחר יותר. כי קרו לי כבר יותר מדי מקרים בהם פסלתי רעיון אבל אח"כ חזרתי אליו והתלהבתי ממנו.

וזה מביא אותי לנקודה השנייה – כשאני קורא את התשובות שנתתי לגבי CECO הן דומות להפליא לרוב התגובות שנכתבו כאן בבלוג לגבי COCO. פסלתי את המניה די מהר על סמך דעה קדומה שהייתה לי לגבי התעשיה הזאת. אם הייתי מסתכל לעומק (כמו שעשיתי החודש) הייתי אולי רואה כבר אז את הערך כאן. בדיוק אותו הדבר קרה לי עם דארט-גרופ (סימול באנגליה – DTG). חברה שפסלתי במשך זמן רב רק בגלל שהיא בעסקי התעופה. למזלי הפכתי את עורי בשני המקרים האלו. דרך אגב, גם את סאונדוויל פסלתי בפעם הראשונה. כשמצאתי אותה היא נסחרה בכ-1.5$ ומשום מה פסלתי אותה. אבל נזכרתי בה לאחר כמה חודשים כשהיא הייתה באוזר ה-2$ ורק אז התחלתי לקנות.

בגלל שאני עובר על כל כך הרבה רעיונות, אין ברירה אלא לסנן חלק גדול מהם די מהר. השאלה היא האם אני לא מסנן מהר מדי. זה משהו שחשבתי עליו די הרבה בשבוע האחרון, אבל עוד אין לי ממש רעיון איך לשפר את הסינון.

פיננסים

בשביל לממן את הרכישה של קוקו, מכרתי חלק מהמניות שהיו לי בגולדמן-זאקס תמורת 166.8$. ללא קשר, חיסלתי כמעט את כל ההשקעה שנשארה לי בליפים. מכרתי כרבע מהליפים של גולדמן זאקס עם סטרייק של 150$ תמורת 16.85$. אח"כ מכרתי עוד 2/3 ממה שנשאר תמורת 19.5$. כמו כן מכרתי קצת תמורת 21.2$. להזכירכם, קניתי אופציות אלו לפני כשנה תמורת 2.55$. ככה שזאת הייתה השקעה מדהימה שתרמה לי המון לתשואה השנה. חלק, כזכור, מכרתי בתחילת השנה וקניתי עם חלק מהכסף ליפים של וולס שגם עלו מאז בצורה מכובדת. אז אפקט הריבית-דריבית כאן היה מדהים.

לפני מספר שבועות גולדמן ירדה די הרבה אז קניתי קצת אופציות ליפ – GS Jan 17 '15 $180 Call תמורת 7.95$ ו-7.9$ – בערך עם 1.5% מההון שלי.

הוספתי הרבה מאוד לכתבי האופציות של ג'יי-פי (סימול JPM-WT) ושל וולס-פארגו (סימול WFC-WT). את אלו של ג'יי-פי אספתי בטווח המחירים של 16.38$-17.17$, ואת אלו של וולס בטווח של 14.31$-14.55$.

ביום המשקיעים של ג'יי-פי הם טענו שהחברה בדרך להרוויח 27.5 מיליארד דולר בשנה. אם נעגל למטה – ל-25 מיליארד, וניתן לחברה מכפיל רווח סביר של 15, נקבל שהחברה שווה 375 מיליארד דולר. מה שאומר שהמניה צריכה לעמוד על כ-100 דולר, וזה אומר שכתב-האופציה צריך לזנק בערך פי 3. לעשות פי 3 על הכסף זה לא דבר של מה בכך (לפחות לא בשבילי). אני מוכן לשבת על כתבי-האופציות האלו אפילו עד הפקיעה בעוד 5 שנים. אני מניח שעד אז אני אעשה עליהם בין פי 3 לפי 5 – או תשואה שנתית של בין 25% ל-40%. ברור שתמיד ישנם סיכונים, ויכול להיות שיסתבר שההנחות האלו שלי אופטימיות מדי. למרות זאת, יחס הסיכוי/סיכון כאן הוא מאוד לטובתי. אני אוהב הימורים שכאלו.

זאת לא התקופה הכי כיפית להחזיק בג'יי-פי. כמעט לא עובר יום שלא נפתחת חקירה כנגד החברה, ואי אפשר שלא להתרשם שהממשל האמריקאי החליט לעשות "זובור" עליה. אבל דווקא בגלל זה, זאת הזדמנות טובה להיכנס להשקעה הזאת. מדברים על כך שהחברה תצטרך לשלם קנסות שעוברים בהרבה את ה-10 מיליארד דולר – וזה באמת המון כסף. אני לא יודע איך זה יגמר בסוף, אבל לא נראה לי שזה יגמר בקנס של 200 מיליארד דולר (שזה הסכום בו השוק מעניש כיום את המניה).

שורט סין

הברוקר אילץ אותי לסגור את השורט על Evergrande (סימול 3333) בהפסד של כ-7%. ממש מבאס. וזה לא שהיה לי מרג'ין קול, אלא הצד השני (זה שלוותי ממנו את המניות) ביקש את המניות בחזרה, ולכן לא הייתי לי ברירה אלא לסגור את הפוזיציה. כמו כן החלטתי לסגור את השורט על ICBC ב-5.08$. עם כל העמלות, דיבידנד וריבית ששילמתי, יצאתי כאן בהפסד של כ-5% אני חושב. סגרתי את השורט משתי סיבות עיקריות – הראשונה היא בגלל שמדובר בשורט יקר. הבנק משלם הרבה דיבידנדים. כמו כן אני חושב שיש סיכוי שהממשלה תשאיר את הבנקים כזומבים מהלכים – כלומר היא לא תורה להם להכיר בחובות האבודים שלהם. אם זה ייקרה, יכול לקחת הרבה זמן עד שההימור הזה יצליח. סיבה שנייה היא שהגעתי למסקנה שיש לי יותר מדי פוזיציות בתיק, והמעקב אחרי כולן מתחיל לגזול ממני יותר מדי זמן. לכן החלטתי לרכז את השורט על סין בשני הימורים גדולים על Anhui (סימול 0914) ועל ואלי (סימול VALE). הרבעון הגדלתי בכשליש את השורט על אנחווי תמורת 23.1$. ואז בעוד כ-20% ב-24.25$.

מכרתי עוד מניות של ואלי תמורת 16.25$. חיכיתי כאן הרבה זמן לואלי. אני פשוט מת על השורט הזה, אבל לא רציתי להוסיף במחיר נמוך מ-16 דולר. המניה התקרבה מספר פעמים למחיר זה, אבל לא התפתיתי. כבר יש לי כאן החזקה גדולה, ולכן רציתי לחכות למחיר טוב יותר. ברגע שהיא עברה את קו ה-16, לחצתי על ההדק. ריו טינטו החלה לתפעל את המכרה החדש שלה – תוך מספר חודשים הוא יגיע לתפוקה מלאה של 50 מליון טון בשנה. בדצמבר גם פורטסקיו וגם סיטיק אמורות להוסיף עוד תפוקה. זה יביא ללחץ מאוד גדול על מחירי הברזל – וזה עוד לפני שהתחלות הבניה בסין התרסקו. אני ממש אוהב את השורט הזה. אם הייתה לי עוד נזילות הייתי מוסיף עוד.

לפני כחודש, סין הוציאה תכנית חדשה לשיפור איכות הסביבה במדינה. זאת התכנית הכי מקיפה שסין הוציאה אי פעם וההשלכות שלה כנראה תהיינה מאוד משמעותיות, הן למלחמה בזיהום בסין והן ההשפעה שלה על תעשיות רבות. אחת ההחלטות המעניינות בתכנית היא איסור מוחלט על בנייה של תחנות חשמל פחמיות בשלושה אזורים במדינה – אזור בייג'ינג-טיאנג'ין (שכולל גם את כל מחוז חה-ביי), אזור הדלתה של הינגצ'ה (שנחאי והסביבה) ואזור הדלתה של נהר הפנינים (גווג-ג'וו והסביבה). למי שלא מכיר טוב את סין, מדובר בשלושת האזורים המאוכלסים ביותר בסין (אני לא ידוע בדיוק את הגבולות של האיסור – אבל להערכתי מדובר באזורים שכוללים 300-500 מליון תושבים). אלו גם האזורים הכי עשירים בסין ושצומחים הכי מהר. אם להשוות את זה לארה"ב, אפשר לראות את זה כאילו מדובר באזור ניו-יורק והסביבה, קליפורניה וטקסס.

אזור בייג'ינג-טיאנג'ין לקח את האיסור צעד אחד קדימה והתכנית היא להוריד את צריכת הפחם באזור הזה לאורך השנים. אני מניח שאזורים אחרים בסין יאמצו מדיניות דומה בעתיד. ההשפעה של החלטה זו על עתיד שוק הפחם העולמי תהיה עצומה.

לא עבורו מספר ימים, וממשלת ארה"ב הודיעה על תקנות חדשות ומאוד מחמירות על בנייה של תחנות חשמל פחמיות במדינה. ראשי-תעשיית האנרגיה טוענים שזאת בעצם מכת מוות לתחנות חשמל פחמיות. ככה שתוך חודש שתי צרכניות הפחם הגדולות בעולם החליטו להילחם בגורם המזהם הזה. מעניין מה ואלי תעשה עם התכניות שלה למכרות פחם. החברה משקיעה כ-20 מיליארד דולר רק במכרות פחם חדשות במוזמביק.

פעולות שונות

מימשתי חלק מהמניות של סטיוארט (סימול STC) תמורת 31.4$.

הוספתי עוד לקונרד (סימול CNRD) ב-28.5$. החברה הרוויחה יותר מ-2$ בחצי השנה הראשון. החברה הזאת באמת מדהימה. היא צומחת ב-20% בשנה ויש לה ROE של כ-20%, וזאת למרות שאין לה כמעט חוב והיא עוד מחזיקה הרבה מזומנים. זה ממש מדהים אותי שחברה שבונה ספינות (בעיקר דוברות) יכולה להיות כל כך רווחית. קונרד היא מסוג ההשקעות שאני ממש אוהב. כשהתחלתי לקנות את המניה, המחיר שלה עמד על כ-22$ כלומר מכפיל של 5 וקצת על חברה עם מאזן חזק ו ROE של 20%. זה פשוט מדהים עד כמה שוק המניות אינו יעיל.

למדתי בדרך הקשה שעדיף לשלם מכפיל קצת יותר גבוה בשביל לקנות איכות. אני אפילו מתבייש לכתוב את המשפט הזה כי הוא כל כך ברור. מאז שהתחלתי ללמוד על השקעות וקראתי על באפט נחשפתי לעובדה הזאת – שעדיף לשלם על איכות, אבל משום מה התעלמתי מזה במשך שנים. ולא, שלא תבינו אותי לא נכון, אני ממש לא מסכים עם אלו שחושבים שצריך לקנות מניה של קוקה-קולה במכפיל 20 או וולס-פארגו במכפיל 18 ולשבת עליהן שנים. זה משהו שעובד לא רע בשביל מישהו שמנהל מיליארדי דולרים, אבל בשביל המשקיע הקטן זאת טעות נוראית. אני לא מדבר על לקנות מניות איכותיות במכפיל מכובד, אלא לקנות מניות איכותיות במכפיל מגוחך, רק שהמכפיל קצת יותר גבוה ממניות לא איכותיות.

למשל, עדיף לקנות את קונרד במכפיל רווח של 6 מאשר חברה זולה שכמעט לא צומחת ויש לה חוב ענק אבל מכפיל רווח של 5. או, אם להיות קצת יותר ברור – מה שאני רוצה להגיד זה שכשפוגשים מניה כמו קונרד שנסחרת במכפיל 5 (שלא לדבר על כך שהיא הייתה גם במכפיל 3 שנה וחצי לפני שקניתי), או מניה כמו דארט-גרופ שגם הייתה במכפיל נמוך מ-5. ובשני המקרים מדובר בחברות עם תשואה על ההון גבוהה מאוד, בלי חוב, עם הנהלה טובה ובתחום שיכול לצמוח עוד שנים רבות. כשפוגשים הזדמנויות שכאלו צריך להביא משאיות על גבי משאיות ולהעמיס סחורה.

עשיתי את זה עם סאונדוויל, אבל נכשלתי לגמרי במקרה של קונרד ושל דארט-גרופ. בשני המקרים הייתי צריך לקנות הרבה יותר.

מכרתי חצי מההחזקה באמרסון תמורת 1.6$. מספר שבועות אח"כ סגרתי לגמרי את הפוזיציה תמורת 1.7$. סך הכל ההשקעה הזאת הייתה ניטרלית – כלומר לא הרווחתי ולא הפסדתי עליה. החלטתי לסגור אותה רק כדי להוריד מינוף בתיק.

מכרתי את כל המניות שנשארו לי בפינסבורי. זאת הייתה השקעה מדהימה. קניתי את המניה לפני כ-3 שנים במחירים בין 20-25 פני. אז היא נסחרה במכפיל של כ-4. עכשיו, אחרי שהיא עלתה כמעט פי 3, היא כבר פחות זולה, והגיע הזמן לעבור הלאה. מכרתי תמורת 0.62 ותמורת 0.634. המניה המשיכה לזנק אחרי שמכרתי והגיעה לאזור ה-75 פני. איך אפשר שלא לאהוב את החברות הקטנות האלו?

חיסלתי את ההשקעה שהייתה לי ב PSPI תמורת 0.246842 פאונד. עשיתי פה בערך פי 2 תוך 8 חודשים. בהחלט מכובד. החברה עדיין זולה, אבל פחות מבעבר והגיע הזמן לתת לכסף לעבוד במקום אחר.

מניה נוספת שמכרתי כדי להוריד מינוף היא VSEC. מכרתי תמורת 46.5$. עשיתי שם יותר מ-80% תוך 3-4 חודשים. (אמרתי כבר שאני מת על חברות קטנות?).

הגדלתי ב-40% את החוזה USD/JPY תמורת 97.221.

בניתי פוזיציה של כ-5% מהתיק באביקס (סימול EBIX) תמורת 11.868$, 11.11$ ו 11.4$.

קניתי מניות ב COOPER TIRE & RUBBER (סימול CTB). את הרעיון קיבלתי ממתי אלון. מדובר במקרה מיוחד. החברה אמורה להירכש ע"י חברה הודית תמורת 35 דולר. קניתי מניות ב-31.46$ וגם ב 31.52$. אתמול בעלי המניות אישרו את העסקה. המניה נסחרת מתחת ל-31$ עכשיו – כנראה בעיקר בגלל שהעובדים מתנגדים לעסקה ועושים קצת בלגנים. אני די בטוח שהעסקה תיסגר בסופו של דבר ואני אעשה כאן כ-10% די מהר.

בנוסף, חיזקתי את אחת ההשקעות הקטנות שעדיין לא חשפתי, וקניתי קצת מניות של חברה קטנה אחרת.

אני רוצה להזכיר לקוראים שהבלוג הזה מיועד לתעד את ביצועי ההשקעות שלי, ולחלוק מניסיוני כמו גם מהטעויות שלי. אני לא ממליץ על אף אחת מהמניות המוזכרות כאן. כמו כן, אני עלול למכור (או לקנות) מניות זמן קצר לאחר שקניתי (או מכרתי) אותן, וזאת מבלי לדווח על כך כאן.