מתחילת השנה תיק ההשקעות שלי עלה ב-68.2%. הדאו ג'ונס, ה – S&P 500 וההאנג-סנג עלו מתחילת השנה ב 6.4%, 10.7% ו 44.2% בהתאמה.
בצד ימין ניתן לראות תמונה של בניין שסאונדוויל החלה לרכוש לאחרונה. תמונה זאת יכולה להמחיש לכם איך סאונדוויל פועלת – היא רוכשת בניינים ישנים שנבנו לפני כמה עשרות שנים. הדירות בבניינים מוזנחות ודי זולות, אך בניינים אלו ממוקמים באזורים מרכזיים בהונג-קונג. לאחר שהיא רוכשת את כל הבניין, היא מוכרת את הקרקע או בונה בעצמה. לרוב, ניתן לבנות באזורים אלו בניינים של 30 קומות ומעלה.
פעולות בתיק
העליות החדות החודש קצת העלו את מפלס החרדה אצלי, דבר שגרם לי שוב לעבור על המניות שלי, ולבדוק האם התיק צריך שינויים ושיפורים. המטרה היא לצאת מההשקעות שנראות פחות זולות, ולשים את הכסף במניות הזולות יותר.
עקב הבדיקה החלטתי להיפטר מאמריקן-אקפרס. המניה יותר מהכפילה את עצמה מאז שקניתי אותה לפני ארבעה חודשים. ההשקעה שלי שם הייתה מאוד קטנה (פחות מאחוז מהתיק), והחלטתי לשים את הכסף במקום קצת יותר מסוכן, אבל עם סיכוי טוב להחזר גבוה.
לאחר העלייה החדה במחירי הבנקים בחודשים האחרונים, אני חושב שציבור המשקיעים כבר לא סולד מענף זה. לעומת זאת, ענף שעדיין שנוא מאוד על המשקיעים הוא העיתונות. לכולם (כולל לבאפט) ברור לגמרי שענף העיתונות נמצא בתהליכי גסיסה אחרונים. מגזרים שנואים הם דבר שתמיד שווה בדיקה, אז התחלתי לעבור על מספר חברות מהתחום. המסקנה – תעשיית העיתונות מאוד לא פופולארית, ולכן, לדעתי, ניתן לאתר שם מציאות.
לאחר מחקר מהיר החלטתי לקנות את LEE – חברה שמוציאה לאור כמה עשרות עיתונים – בעיקר מקומונים. קניתי את המניה ב-0.75$ וב 0.76$ כאשר רק לפני מספר שנים החברה נסחרה ביותר מ-40$ למניה. לחברה יש שתי בעיות עיקריות – חוב גדול ותעשיית העיתונות הדועכת. על פניו המניה נראית מאוד זולה. שווי השוק שלה הוא רק 25 מליון, ובשנים שלפני המשבר היא הרוויחה בסביבות המאתיים מליון בשנה. בדיקה מהירה שלי הראתה שרוב הסיכויים הם שהחברה תצליח לשלם את החובות שלה, ואם זה יקרה, אז החברה באמת זולה מדי. אפילו אם העיתונים המודפסים ימותו לגמרי, הכנסות החברה רק מאתרי האינטרנט שלה מגיעות לכמאה מליון בשנה. המחיר נראה לי כל כך זול שהחלטתי לקנות מהר מבלי לבדוק את הסיפור לעומק. אח"כ אם אני אוהב את הסיפור, תכננתי להכפיל את ההשקעה שלי.
כבר למחרת הקנייה המניה עלתה ב-40%, ותוך מספר ימים המניה יותר מהכפילה את עצמה, וזאת לפני שהספקתי להגדיל את ההשקעה שלי. לאחר כשבוע מכרתי את המניות תמורת 1.6$ – 110% תשואה תוך שבוע. בכסף קניתי מניות של וולס פארגו תמורת 24.96$. לאט לאט אני מגדיל את ההשקעה שלי בוולס. די ברור לי שהמניה תסחר בסביבות ה 60$-70$ תוך שנתיים שלוש. אם מחיר המניה ישאר נמוך, אני מתכנן להוסיף ולקנות בשבועות ובחודשים הבאים. אני גם מתכוון להמשיך לשים עין על LEE כמו גם על חברה אחרת מהתחום – GCI. אם מחיר המניות יירד, יש סיכוי שאקנה שוב.
כמו כן מכרתי החודש כמעט את כל המניות שלי בארטס אופטיקל (טיקר 1120). קניתי את המניה בתחילת השנה תמורת 1.59$, ומכרתי החודש תמורת 2.82$ ו 2.98$ – כלומר רווח של יותר מ-70%. ארטס אופטיקל נסחרת במכפיל רווח של יותר מ-8. בכסף קניתי עוד מניות של וולס פרגו תמורת 24.4$ ועוד מניות של טאי-פינג תמורת 1.6$. טאי-פינג נסחרת במכפיל רווח של 4, כלומר במחצי ממכפיל הרווח של ארטס-אופטיקל ולכן ההחלפה.
דוחות כספיים
מספר רב של חברות בהונג-קונג פרסמו החודש את הדוחות הכספיים לשנה הפננסית שמסתיימת ב-31 במרץ. אולם אני אתחיל דווקא בדוחות של וולס.
הרווחים של וולס לפני מחיקה של חובות רעים ולפני מס (מה שנקרא PTPP) הגיעו הרבעון ל-9.8 מיליארד דולר, מה שאומר שהם בדרך הנכונה לרווח PTPP של 40 מיליארד בשנה. החדשות הרעות לכאורה היו הגידול החד במספר החובות האבודים מ-12.6 מיליארד ברבעון הקודם ליותר מ-18 מיליארד ברבעון הנוכחי. למרות גידול זה אני עדיין חושב שהחברה במצב טוב מאוד. בגדול אני רואה את המצב של וולס כך – השנה וולס צריכה רק לעמוד בתנאים שהרגולטורים העמידו לבנקים, שנה הבאה וולס תחזיר את כספי הסיוע שהיא קיבלה ובעוד שנתיים וולס תוכל להרוויח 20 מיליארד דולר. בנתיים וולס מתקדמת בקצב הנכון, כאשר למרות הגידול במספר החובות האבודים, החברה הרוויחה מספיק בשביל לעמוד בתנאי הרגולטור. כך שמעכשיו כל רווחי החברה יוכלו לשמש להחזר הסיוע.
סונג-הינג-וישין (טיקר 0125) – זאת ההשקעה השלישית הכי גדולה שלי (אחרי סאונדוויל ווולס). החברה דיווחה על ירידה של 20% ברווחים, וחתכה את הדיבידנד בשיעור דומה. סך הכל תוצאה מאוד טובה לשנת שפל, כך שאני מאוד מרוצה.
דקה (טיקר 0997) – הדוחות היו הרבה יותר גרועים ממה שציפיתי. הרווחים ירדו ב-38%, צבר ההזמנות של החברה ירד לרמה הנמוכה ביותר מזה יותר מ-4 שנים והחברה ביטלה את תשלום הדיבידנד.
צ'יני (טיקר 0216) – החברה ממשיכה להפתיע לטובה, ואני מתחיל יותר ויותר לאהוב אותה. העיתוי שלה בקנייה ומכירה של נכסים הוא מדהים – חלק עקב החלטות הנהלה נכונות וחלק פשוט במזל. כזכור, החברה מכרה כמה נכסים בהונג-קונג באוגוסט שנה שעברה – בדיוק בשיא. כמו כן בשנים האחרונות החברה קנתה מספר רק של קרקעות בסין, וכיום היא מפתחת אותן – בדיוק בשיא המשבר כלומר בדיוק כשהריבית נמוכה ועלות החומרים בשפל. והקצפת – בתחילת השנה החברה החלה למכור דירות בסין – בדיוק כאשר ממשלת סין שחררה את חבילת הסיוע למשק דבר שהקפיץ את מחירי הדירות בסין. השילוב של עלות פיתוח נמוכה עם מחירי דיור גבוהים יגרום לרווחים מאוד יפים בחודשים הקרובים.
אסיה סטנדרט – (טיקר 0129) – החברה מתחילה לעלות לי על העצבים. בשנה שעברה גייסה אסיה סטנדרט כספים רבים ובמקום להשתמש בהם לקנות נדל"ן, קנתה החברה מניות ואופציות בבורסות שונות ברחבי העולם. בנוסף לכך, חוסר המידע בדוחות הכספיים שלה והמשכורת המאוד מנופחת שמקבל המנכ"ל, מביאים אותי לידי מסקנה שכדאי למכור את המניה.
האם תוכל לפרט את תהליך בחירת המניות שלך?
מאיפה אתה מתחיל לבדוק מניות ולסנן אותם? (עובר על סקטורים,סקירנרים וכו'?)
ומאיפה אתה מתחיל לנתח חברה? (הדוחות החשבונים?,תיאור העסקים, חדשות וכו)
לחלק מהרעיונות אני מגיע בעזרת משקיעים אחרים – כמו WFC שלקחתי מבאפט, או סונג-הינג-ווישין שלקחתי מדויד ווב (www.webb-site.com). כמו כן יש מספר אנשים שאני מתכתב איתם ואנחנו מחליפים רעיונות מדי פעם.
את רוב הרעיונות אני מוצא לבד. מדי כמה ימים אני עובר על מספר מסויום של מניות (או לפי סקטור מסויום או סתם לפי הטיקרים – למשל ביום מסוים אני יכול לעבור על כל המניות בין 0200 ל 0300). אני עובר מאוד מהר, ומחפש מכפיל רווח, הון או מכירות מאוד נמוכים. אם אני מוצא, אז אני עובר מהר לריכוז הנתונים לשנים האחרונות (למשל ב morningstar יש נתונים מהעשר השנים האחרונות), ורק אז אני ניגש לדוחות.
אתה יכול למצוא הסבר קצת יותר מפורט כאן –
http://www.lichyot.com/מניות/מדריך-למשקיע-המתחיל
בפוסט זה אני מסביר (בשלב ג' בערך מאמצע העמוד) איך אני בוחר מניות בשיטת הערך העמוק.
אם אתה מסתכל על גרף רב שנתי של wfc
היא מעולם לא שייטה ברמות של 60-70
ולמעשה רק ב 2004 חצתה את מחיר המניה בו היא נמצאת כיום
מדוע אתה סבור שרמת 60-70 היא האזור הטבעי שלה ולא 30-35 הרמה בה
שהתה בשנות הגאות האחרונות
האם יש לך אתרים שדנים בהם ברעיונות שתוכל לפרסם?
האם יש לך קישורים לשיטת הTURNAROUND של לינץ?
ותודה וסליחה על השאלות המטרידות שלי.
היי ניר,
צריך לזכור ש WFC רכשה את ווקוביה שנה שעברה. כבר לפני הרכישה ווקוביה הייתה כמעט בגודל של WFC מבחינת הרווח השנתי. אומנם זה נכון ש WFC דיללה לאחרונה את המניה אבל לא ב-50%.
כמו כן לאחר שהם יגמרו עם כל עלויות המיזוג, האיחוד יביא לחיסכון של 5 מיליארד דולר בשנה, וזאת בלי להביא בחשבון יתרונות אחרים של המיזוג – למשל WFC יותר טובה בשיווק כרטיסי אשראי, כך שהם החלו לשווק כעת גם בסניפים של ווקוביה, ואילו לווקוביה מחלקת השקעות טובה יותר מאשר ל WFC, אז WFC משווקת את המוצרים של ווקוביה.
לפני המשבר הרוויחה וולס תשואה של 1.7% על הנכסים. כיום סך הנכסים של החברה הוא 1.3 טריליון (לעומת פחות מ-600 מיליארד לפני המיזוג). 1.7% של 1.3 טריליון מביא אותנו ל 22 מיליארד דולר.
אם אתה חושב שהחישוב הזה פשטני מידי, אתה יכול להקשיב לבאפט שאמר שוולס תציג רווח PTPP של 40 מיליארד בשנה, והפסד של 10-12 מיליארד על חובות אבודים. כך שנשאר לך כ-30 מיליארד לפני מס, או 20 אחרי מס. הנה הקישור לדברי באפט:
http://www.cnbc.com/id/29595047
תחלק 20 מיליארד ב 4.7 מיליארד מניות ותקבל רווח למניה של 4.2$. עם מכפיל רווח של 15 תקבל שווי של 63$ למניה.
מג'יק,
אני אוהב לקרוא את הפורומים ב The Motley Fool – הן את הפורום של ברקשייר והן Liquid Lounge. בהונג קונג אני אוהב לקרוא את האתר של דויד ווב – http://www.web-site.com.
בקשר לפיטר לינץ' – הייתי ממליץ לקרוא את שני הספרים שלו One Up On Wall Street וגם
Beating the Street
תודה על ההפניות.
את כל ספריו של לינץ כבר קראתי. הייתי שמח לחומר יותר מעמיק.
תודה.
אגב, האם קראת את ספריו של ניסים טאלב? מה דעתך?
לא קראתי את טלאב, ואני גם לא מתכנן לקרוא אותו וזאת מכמה סיבות. קודם כל לא נראית לי הגישה הזאת של לשבת שנים בלי להרוויח כלום ורק להתפלל כל היום שיקרא אסון גדול כדי שאוכל להרוויח כסף.
אני מעדיף גישה יותר אופטימית ולהרוויח מצמיחה כלכלית ולא מאסונות.
דבר נוסף, מבדיקה שעשיתי טאלב לא הרוויח הרבה כסף בעשרים שנה האחרונות, וזאת למרות אין ספור אסונות ומשברים כלכלים. אפילו בשנת 2008 שהייתה הגרועה ביותר מזה עשרות רבות של שנים, טלאב הרוויח רק כמה עשרות אחוזים. כלומר הוא ישב עשרים שנה בלי להרוויח כמעט כלום, ואז הוא עשה רק כמה עשרות אחוזים בשנת המשבר הכי גדולה בימי חיינו.
אני בטוח שהוא הרוויח הרבה יותר מכתיבת ספרים מאשר מההשקעות שלו, וזה לא מודל לחיקוי בשבילי.
אני מאוד אוהב את האתר שלך. עם זאת, אני חושב שההשוואה של עצמך להנג סנג לא מדויקת. מן הראוי להשוות את עצמך למדד היתר של הונג קונג, אם קיים כזה דבר, מאחר שאתה משקיע במניות כל כך קטנות. חוץ מזה, אני חייב להודות לך על העצה להיכנס לוולס פארגו, שהייתה שווה כסף…
יש מספר סיבות בגללן אני משווה להאנג-סנג. קודם כל, רוב המניות בהן אני מחזיק קטנות כל כך עד שהן לא נכללות בשום מדד – גם לא במדד היתר ההונג-קונגי. סיבה נוספת היא שאני מעדיף להשוות עם תעודת סל ולא עם מדד, וזאת בגלל שלא ניתן להשקיע ישירות במדד. עוד סיבה היא שאני לא מגביל את עצמי לגבי קנייה של שום מניה. נניח שעוד שנה אני ארצה לשים 100% מהכסף שלי ב-HSBC (שכן נכללת בהאנג-סנג), אז אני אצטרך לשנות את מדד ההשוואה שלי?
בסופו של דבר זה לא כל כך אמור לשנות לאיזה מדד מניות אני משווה, כיוון שבטווח הארוך כולם מניבים תשואה די דומה.
העיקר זה לבחור מספר מדדים ולהשוות מולם בעקביות, ולא לשנות כל שנה שנתיים את המדדים מולם אני משווה.
אתה משתמש במכפיל רווח 15 ל-WFC, אבל בנקים נסחרים בד"כ במכפילים קרובים יותר ל-10, ובד"כ התמחור מבוסס יותר גם על מכפיל ההון.
הממוצע ההסטורי של מכפיל הרווח של ה S&P 500 הוא 15. תפתח גרף שמשווה את ביצועי המניה של WFC מול ה S&P 500 ב-10, 20 ו 30 השנים האחרונות ותראה איך המניה מכה את המדד. אין שום סיבה שהמניה לא תסחר במכפיל 18 ואפילו 20. בשביל להיות שמרני, אמרתי מכפיל 15. מכפיל 10 הוא נמוך מדי בשביל חברה טובה כמו WFC. אנחנו מדברים כאן על אחד הבנקים הטובים בארה"ב, והוא ראוי להיסחר בפרמיום.