לאחר שקטלתי את מרדית וויטני ואת רוביני, הגיע הזמן לבדוק נביא אחר – ג'ורג' סורוס.
לסורוס אני ניגש ביראת כבוד. בניגוד לשני הליצנים שלא עשו גרוש מהנבואות שלהם, סורוס הרוויח הרבה מאוד כסף מכמה השקעות שהוא עשה על בסיס התפתחויות כלכליות אותן הוא ניבא. במיוחד זכור לו ההימור הנכון נגד הלירה שטרלינג בשנת 1992. למרות ההצלחות של סורוס, חשוב לבדוק עד כמה הנבואות שלו מתגשמות, במיוחד לאור העובדה שיש לו נטייה לנבא בכל הזדמנות, ולאור העובדה שהנבואות שלו מצוטטות ונלקחות ברצינות ע"י מספר רב של משקיעים.
בנאום שלו מלפני שבוע, סורוס מנבא שב-2010 או ב-2011 יגיע מיתון נוסף. האם זה אומר שכדאי לנו למכור את המניות ולחכות?
נבואות העבר
לפני שאנחנו ממהרים למכור את כל המניות שלנו ולהיכנס לבונקר השקעות, בואו נבדוק מה הוא אמר בעבר. נתחיל מנובמבר 2007 – קצת לפני שהחל המשבר הכלכלי. סורוס פסימי לגבי מצב הכלכלה. הוא טוען שהמצב יהיה יותר גרוע ממה שברנאנקי מצפה. אם כי שימו לב שסורוס לא מדבר על מיתון אלא על האטה. כלומר זה נכון שסורוס היה פסימי לגבי מצב הכלכלה, אבל בדיעבד הוא היה אופטימי מדי.
נקפוץ שני וחצי קדימה למאי 2008 – קצת אחרי שפרץ המשבר הכלכלי. סורוס אומר כאן מספר דברים. בואו נבדוק אותם בדיעבד:
– משבר האשראי נגמר. טעות – משבר האשראי עוד בקושי החל. השיא שלו היה באוקטובר 2008 עם נפילת לימן ברדרס, WM וכו'.
– מיתון בארה"ב ובאנגליה הוא בלתי נמנע. צדק – רק שנה וחצי אחרי נבואה זו הסתיים (כנראה) המיתון.
– הרע ביותר מאחורינו – טעות. במאי 2008 המשבר עוד בקושי החל.
– המיתון ילווה באינפלציה גבוהה – טעות. האינפלציה בכל העולם הייתה אפסית.
למרות שהוא צדק בגדול שמיתון גדול ישרור בארה"ב ובאנגליה, הוא טעה לגבי מהות המיתון. במיוחד בולטת הטעות שהמיתון ילווה באינפלציה גבוהה. אני רוצה לציין שלא רק סורוס טעה בנקודה זו. באותם חודשים כולם דיברו על סטגפלציה – שילוב של מיתון ואינפלציה. משום מה אף אחד לא חשב שמיתון עולמי כבד יפגע במחירי הסחורות.
עכשיו נעבור עוד חצי שנה קדימה לנובמבר 2008. כאן אנחנו מדברים על חודשיים אחרי נפילת לימן-ברדרס וכשהעולם היה בשיא הפאניקה. סורוס מדבר על מיתון חריף מאוד ואולי אף Depression (כלומר נפילה של יותר מ-10% בתל"ג). אולם עוד מוקדם לדעת אם הנבואה הזאת תתגשם, אבל, לפחות בינתיים, נראה כי הוא טעה, והמיתון היה הרבה פחות גרוע.
לפי הניתוח הזה של הנבואות של סורוס בשנתיים האחרונות, נראה כי הוא נפל במלכודת של – להיות יותר מדי פסימי כשכולם פסימים. אבל מה עם העובדה שסורוס ניבא את המשבר הנוכחי בכלכלה האמריקאית?
הבעיה עם הנבואה הזאת היא שהוא ניבא את המפולת כבר מ 1987. כלומר כבר עשרים שנה שהוא מדבר על מפולת בכלכלה האמריקאית, ומי שנבהל מנבואות הזעם שלו, הפסיד הרבה כסף. הבעיה הגדולה של סורוס לדעתי היא שהוא אידאליסט וסוציאליסט. הוא מערב את תפישת העולם הפוליטית-חברתית שלו בנבואות שלו. הצפייה שלו שהכלכלה הקפיטליסטית תיפול מושפעת מהדעות הסוציאליסטיות שלו.
אנשים כאלו נוטים לטעות הרבה בגלל שהם משלבים שאיפות-לב עם ניתוחים כלכליים.
למרות זאת, אני עדיין מוכן להקשיב לדבריו של סורוס, אם כי אני לוקח אותם עם הרבה הרבה מלח. חלק מהנבואות שלו הגיוניות וחלקן תתגשמנה. לאור ניסיון העבר המוצלח שלו, מעניינת במיוחד הנבואה שהדולר לא יכול ליפול יותר מדי בגלל שהיואן מוצמד אליו. זאת אמירה שסותרת קשות את קו המחשבה הנפוץ בין כל המומחים שטוענים שהדולר הולך ליפול חזק. מכל הנבואות שלו, יש לי הרגשה שדווקא זאת תתגשם.
אבל מה אני מבין? אני לא נביא!
פוסט ענק
מתבקש פוסט המשך על ג'ימי רוג'רס (שותפו של סורוס בקרן קוואנטום) והנבואות בנושא $ וסחורות
אלי, זה רעיון טוב. אני אוהב את רוג'רס, אבל הוא טועה הרבה יותר מאשר הוא צודק.
יהונתן, אני מסכים איתך. הסינים מייספים את היואן בקצב מאוד איטי, אבל אי אפשר לעצור את כוחות השוק החופשי, ולכן המשכורות בסין עולות בקצב מאוד מהיר. אני לא בטוח אם סין "תייצא" אינפלציה, בגלל שמפעלים שיגלו שעלות הייצור בסין גבוהה מדי, יעברו למדינות זולות יותר – כמו פיליפינים או אינדונזיה. זה תהליך שכבר קורה, והוא רק ילך ויתחזק.
בקשר למחירי הסחורות, לפחות לגבי הנפט, אני חושב שהעלייה שלו מאוד מוגבלת, הן בגלל שיש תחליפים והן בגלל שיש גבול למחיר שנהגים מוכנים לשלם לפני שהם מקצצים בקילומטרז שלהם. הנפט יכול בקלות לעלות למחירים גבוהים מהיום, אבל גם לו יש איזה שהיא תקרה – בטח במחיר של 120$-150$. אם המכונית החשמלית באמת תתפוס, אז הנפט כנראה יתקבע מתחת ל 100$.
לפי מה שאני מבין מהטיעון האחרון, היואן שווה באמת הרבה יותר ממה שהוא שווה היום, נאמר לשם דוגמה פי שניים, אבל ההצמדה השרירותית שלו לדולר חוסמת אותו מלעלות וחוסמת את הדולר מלרדת. אבל אם כך – השוק החופשי יכול להעלות את המשכורות והעלויות בסין פי שניים, ובכך באופן אפקטיבי לעשות פיחות של הדולר לעומת היואן. אותה כמות של דולרים תקנה הרבה פחות שעות עבודה ביואנים. כמובן שזהו תהליך איטי ומסורבל, לעומת תנודות מטבע שהן מהירות ביותר, אבל נדמה לי שכבר כתבת שזה מה שהולך וקורה בסין. התייקרות גם במחירי הנדל"ן, גם במשכורות העבודה. במצב כזה, כן נראה בסופו של דבר אינפלציה במערב, גם בשל עלות העבודה בסין ובעיקר בשל עליית מחירי הסחורות, כשהסינים, עם הרבה יותר יואנים, יוכלו להתחרות באנשי המערב על השגת מצרכים שדורשים שימוש בסחורות. התחיל לקרות כזה דבר באמצע 2008.
להבהרת מה שאני אומר, אני מסכים עם הטענה שהדולר לא יפול. אכן אין סיבה שהוא יפול לעומת האירו והין, כאשר ממשלת סין מגבה את הדולר. רק שכוח הקניה שלו יפול, לכן הטענה של סורוס על אינפלציה נשמעת לי סבירה.
באמת פוסט משובח, שמתי אצלנו (אתה יודע איפה ;-)).
את רוג'רס גם אני לא אוהב, אבל אולי פיטר שיף?
לא הבנתי למה הכותרת היא "נביא קם בישראל". אומנם סורוס יהודי, אבל הוא עוד לא ניצל את הטבות המס ועלה לארץ ;-).
העניין עם קיבוע הדולר-יואן מעניין אבל לדעתי לא לעולם חוסן. האימפריה האמריקאית גולשת מטה לאיטה ומי כמו הסינים (שרואים עצמם המעצמה הבאה, כי מי הם ההודים בכלל) יודעים את זה (תקן אותי אם אני טועה. אתה זה שגר שם 🙂 ). בשלב מסויים או שהדולר יפסיק להיות המטבע העולמי או שהיואן לא יוצמד יותר לדולר, והדולר אכן ייחלש מאוד. רק דעתי האישית, כמובן, יכולה להשתנות מחר בבוקר, כי גם אני לא נביא, כמובן 🙂
יום טוב!
להולך – פיטר שיף? בחיים לא שמעתי את השם הזה.
סורוס יהודי לפי ההלכה, אבל הוא בעצמו לא מגדיר את עצמו כיהודי. בכלל הוא בחור מוזר – הוא ברח מהקומוניסטים למדינה הכי קפיטליסטית בעולם, רק בשביל לשכנע אותם שסוציאליזם זה דבר טוב
אני לא מאלו שמאמינים שהאימפריה האמריקאית שוקעת. נכון שהכוח היחסי שלה יקטן עם השנים בעקבות העלייה של הודו-סין. זה בלתי נמנע. אבל ארה"ב תמשיך להיות מדינה מאוד חשובה וחזקה. כל עוד הסינים מחזיקים את הדולר הוא לא יכול להתרסק, זה לא אומר שהוא לא ימשיך בתהליך האיטי של איבוד ערך. כמו שהוא ירד מול היאן במשך עשרות שנים.
עמיחי – זאת טעות להאשים את סורוס בנפילה של הפאונד. אתה באמת חושב שחמש מיליארד דולר יכולים להפיל את אחת הכלכלות הגדולות בעולם?
זה לא שסורוס קם בבוקר ואומר – "איזה מדינה עצבנה אותי – אני אפיל אותה היום". הפאוד הבריטי היה מנופח באופן מכני. הבריטים קיבעו אותו מול מטבעות אירופאים אחרים, וזאת למרות שבאנגליה הייתה אינפלציה מאוד גבוהה באותן שנים (מעל ל-10% לעומת אינפלציה אפסית בגרמניה). כך שהקיבוע הזה היה מלאכותי ונועד לכישלון. הפאונד נפל בגלל מדיניות כלכלית כושלת ולא בגלל סורוס. סורוס פשוט היה בצד הנכון של ההימור.
זה כמו שחברות רבות מאשימות את השורטיסטים בפשיטת הרגל שלהן. אם חברה פושטת רגל זה לא בגלל שמישהו עשה עליה שורט, אלא בגלל ניהול כושל. אבל הרבה יותר קל למצוא שעיר לעזאזל מאשר להודות בטעות.
בקשר למלזיה, אין שום הוכחה שסורוס בכלל עשה שורט על המטבע המקומי. הוא אף פעם לא הודה בכך. ההאשמה הזאת באה מכיוונו של מוהמטיר אשר היה והוא עדיין אנטישמי גדול וחלאת המין האנושי. ממש כך!
הוא ניהל את המדינה שלו בצורה כושלת, וכשהכלכלה נפלה, הוא האשים את היהודים. חבל שנפלת למלכודת הזאת. מה שמראה כמה רחוק שקרים יכולים להגיע.
בועות פרחו להן, וכלכלות התרסקו הרבה לפני סורוס, וגם במקומות בהם לא היו יהודים. תראה למשל מה קרה באיסלנד. שם סורוס לא היה מעורב, אז איך המטבע המקומי קרס?
טדי – יכול להיות שגרינספאן דחה את המשבר. אבל התל"ג של ארה"ב עומד היום על יותר מ-14 טריליון לעומת 4.5 טריליון (או 6.3 טריליון מתואם לאינפלציה) בשנת 1987. מדד ה-S&P 500 עמד על בערך 300 נקודות. אני לא חושב שאף אחד חושב שארה"ב תחזור לרמות האלו. האמת היא שאני גם לא חושב שסורוס התכוון לכך שכלכלת ארה"ב לא תצמח במשך 20 או 30 שנה, אבל חלק מהפרשנים יכולים לטעות ולפרש אותו בצורה פסימית מדי.
אני רחוק מלהיות מומחה אבל מה שסורוס עשה עם הלישט הוא רחוק מאוד מההגדרה שלי להשקעה יותר אולי בצע כסף על חשבון כלכלת בריטניה.
מה שהוא עשה שם הוא עשה גם במקומות נוספים בעולם (אם אני לא טועה מלזיה) וזה ממש מחליא. הוא לקח מדינה בצרה שהנגיד שלה מנסה לשמור על ערך החליפין ואילץ אותה לשנות מדיניות מוניטרית. ע"י הצפת המדינה בכסף הוא שינה את כיוון המטבע (גרם לשינוי ולא הימר) הרוויח מילארד דולר ודפק לה את העסקים למספר שנים. לא משקיע ולא נעליים אולי שודד. זה הרבה יותר ניצול בכוח של מצב המדינה על חשבון הכלכלה שלה מאשר מעשה השקעה כלשהוא.
לחדד את הדברים הסיכון הגדול ביותר במדיניות המוצהרת של בנק ישראל בשנה האחרונה היה אם סורוס או חבריו לקרנות הגידור היו עושים עלינו סיבוב שבסופו פישר היה מוצא את עצמו עם רזרבות מטורפות, שקל חזק,עסקים רבים במצב של גסיסה ויותר מידי מובטלים.
פוסט יפה… מוכיח שתחזיות מאקרו לא שוות הרבה וכדאי תמיד להיות בשוק בחברות אטרקטיביות
אני לא עוקב אחרי סורוס, קראתי רק ספר אחד שלו, אבל קיימת בעיה של לוחות זמנים, ברור שתבוא אינפלציה בארה"ב מתישהו, אבל הוויכוח בין הכלכלנים כרגע הוא האם אשראי=לכסף ?
גם אם ממשלת סין תמשיך להעדיף "תעסוקה מלאה" על רווחה חברתית ?
אני חושב שאחת הסיבות שסורוס טעה בתחזית שלו מ1987, זה בגלל שגריספן הקשיב לו והוריד ריבית, לפי דעתי אפשר לדחות ככה משבר, אני לא יודע לכמה זמן, אבל דחית המשבר מביאה לדחית ההשקעות הדרושות בשביל לצאת מהמשבר ובכך מחמירה אותו.
אם ניקח את פאני ופרדי, הן מאבטחות משכנתאות שלבנקים שנתנו אותם לא היה אכפת למי הם מביאים כסף והאם הוא יחזיר אותו, בינתיים הן מקבלות הזרמה כספית מהממשל, יבוא יום שבוא הן יצתרכו למחוק את הטריליונים מהמאזנים שלהם, הגיוני שהמחיקה הזו תביא לדיפלציה, אבל קשה לתת לוח זמנים.
במילים אחרות, אני יכול לתת תחזית מדיוקת לגבי העתיד והיא "לא יודע"
עדו- התל"ג מחושב בדולרים, לפי דעתי באינפלציה הכול עולה, בגלל זה אנשים אוהבים להצמיד את אינפלציה למדד הטיפשות (זהב), לא בדקתי מה היה ערכו של הזהב ב 1987 ואם מחירו עלה ביותר מפי 3.5.
הסיבה שמחיר הזהב הוא מדד לטיפשות ניתן למצוא באתר http://www.simplex.co.il
התל"ג האמריקאי עלה הרבה יותר מאשר האינפלציה. כשאומרים – התל"ג האמריקאי עלה ב-3.5% ברבעון השלישי – מתכוונים שהוא עלה ראלית ב 3.5%. התל"ג האמריקאי עולה בכ-3%-4% בשנה מעבר לאינפלציה.
כלומר התל"ג גדל בעצם בכ-7% בשנה.
אתה יכול לראות בפוסט שלי על הדיבידנדים שרמת החיים של האמריקאים עולה ב-7% בשנה לעומת אינפלציה של כ-3.7%.
טדי, אני מוכרח להודות שגם עד לא מזמן שזהב הוא מדד לטפשות
ובנוסף באפט מצוטט שאמר פעם – שיצורים ממאדים בטח מגרדים את הראש
כשהם מתבוננים בכדוה"א ומנסים להבין מה המטרה של חפירות וכריית מתכת
צהובה והזזתה ממקום למקום (כלומר בלי הרבה שימוש מעבר לכך…)
מצד שני חבר שמתעסק בנושא הסביר לי שיש מתאם חזק לרבית ריאלית – כאשר היא שלילית
מחיר הזהב עולה ועולה – ביום שהיא חוזרת לחיוב – הזהב צונח (כך שיש גם סיכון למשקיעים לטווח ארוך)
עדו אתה צודק, רמת החיים בארה"ב עלתה מאוד בשלושים שנים האחרונות, עדיין, זה לא אומר שסורוס טעה, בשביל שתהיה איפלציה צריך 2 דברים: שהממשלה תדפיס כסף ושהציבור ישתמש בכסף, כלומר שהכסף ירדוף אחרי נכסים.
בינתיים הממשל בארה"ב מדפיס כסף, האזרחים בארה"ב הגדילו את החסכונות שלהם ועברו מרמת חיסכון של מינוס אחד, לרמת חיסכון של 7 אחוז (נכון לחודש יוני, לא מצאתי מידע יותר מעודכן).
עד שהאזרחים לא ירגישו בטוחים להוציא כסף לא תתחיל איפלציה, אני מניח שגם אחרי שאזרחים יחזרו להוציא כסף יקח זמן עד שתהיה עלית מחירים מהירה והאיפלציה תורגש.
ונחזור לשאלה של האם אשראי= כסף.
כי הממשל בראה"ב יכול להגדיל את האשראי, האם האזרחים יגדילו את הצריכה על בסיס אשראי שצריך להחזיר אותו בזמן ידוע, או שיתנו הלוואות לאזרחים שאותן לא צריך להחזיר.
טדי, סורוס ועוד איך טעה. הוא אמר בפרוש שהמיתון הנוכחי ילווה באינפלציה. הוא לא דיבר על אינפלציה אי שם עוד חמש או עשר שנים, אלא על אינפלציה שהייתה צריכה להיות בשנתיים האחרונות, אבל משום מה לא באה.
סורוס כבר שנים צופה את נפילתה של השיטה הקפיטליסטית. הנבואות שלו מגיעות משאיפות ליבו. הוא רוצה שהשיטה תכשל אז הוא מנבאה את נפילתה. לי באופן אישי קשה אם אנשים ששמים את האידיאולוגיה שלהם לפני המציאות. בגלל זה אני כל כך אוהב את באפט ואת מנגר. הם שנייהם נמצאים בשתי הקצוות של הפוליטיקה האמריקאית – באפט דמוקרט ומנגר רפובליקאי, אבל אף פעם הם לא מערבים את הדעות הפוליטיות שלהם בדרך בה הם משקיעים. שנייהם אנשים מאוד פרגמטים. הם מאמינים שהעולם אף פעם לא יהיה מושלם, ואני מסכים עם זה. כל השאיפה להפוך את העולם למושלם רק עושה יותר נזק.
תמיד היו ותמיד יהיו מפולות כלכליות. זאת עובדה שצריך לחיות איתה. ברור שצריך לנסות ולמנוע מפולות קשות ולנסות לרכך אותן, אבל צריך להיזהר לא להרוג את החולה עם המחלה. צעדים קיצוניים מדי (כמו למשל קומוניזם, או ליברטניזם מצד שני) רק יזיקו יותר.
אנשים מאשימים את סורוס בנפילת מטבעות, אבל כמו שאמרתי, מטבעות נפלו גם בלי סורוס (כמו באיסלנד). אנשים מאשימים את הבנקים המרכזיים, אבל משברים כלכלים היו הרבה לפני שאלו הוקמו. אנשים מאשימים את הכסף מנייר, (פיאט), אבל גם לפניו היו מפולות כלכליות (כמו למשל הבועה הגדולה של הצבעונים בהולנד). בועות כלכליות תמיד היו ותמיד יהיו, וכדאי פשוט ללמוד ולחיות עם העובדה הזאת.
קשה מאוד ועד בלתי אפשרי לחזות מה יהיה.לא כדאי להשקיע על פי נבואות ותחזיות.
הפרמטר הכי טוב שראיתי עד היום עבור השאלה מתי כדאי להשקיע ? זה כמו שרשום במשקיע האינטליגנטי.השאלה האם צפוי מיתון או לא היא פחות רלוונטי כי אם אתה משקיע לזמן ארוך הפרמטר הזה מתקזז ובכלל לא רלוונטי בחברות מצוינות.
לדעתי התמיהה של באפט נובעת מכך שהוא מתייחס לזהב כאל סחורה ולא כאל מטבע.
אם נתייחס לדולרים כאל סחורה נקבל תמיהה דומה: "יצורים ממאדים בטח מגרדים את הראש כשהם מתבוננים בכדוה"א ומנסים להבין לשם מה בני אדם מייצרים שטרות ירוקים ומעבירים אותם מארנק לקופה ומקופה למזוודה ומשם לבלטות, בלי הרבה שימוש מעבר לכך, חוץ מאשר הסנפת קוקאין…".
צאלון, כל עוד לא חוזרים לסחר חליפין אז צריך מטבע למסחר יעיל
יתכן שיוחלט להחזיר הצמדה לזהב ואולי גם לא בכל מקרה בעת המודרנית נראה שיש
צורך במטבע
יש כל מיני תיאוריות למה לא משתמשים בזהב כמטבע, סיבה עיקרית היא שאי אפשר לבצע בו פיחות
וגם יתכן שיום אחד יגמר ואז מה?
מדוע אנו משתמשים ב"כסף נייר" חסר ערך פנימי, שכוח הקניה שלו פוחת בהתמדה?
– משום שהממשלות כופות זאת עלינו.
מדוע הממשלות כופות זאת עלינו?
– משום שכוח הקניה שנלקח מאיתנו עובר לידיהן מבלי שיצטרכו להעלות מסים בגלוי, וזה נוח להן.
הנה פוסט מעניין בנושא:
http://www.capitalism.co.il/wordpress-he/?p=661
האסכולה האוסטרית, שאורי רדלר מייצג אותה במרץ בעברית בעולם הבלוגים והוויקיפדיה (מומלץ לקרוא את הערך על השפל הגדול שהוא כתב, רק כדי להבין עד כמה הצגת עובדות יכולה להיות שגויה ומעוותת), היא מטופשת. היא לא הזוועה הגדולה ביותר בתולדות הכלכלה, הרי היה לנו את הקומוניזם, אבל היא עדיין תופסת מקום בפנתיאון האיוולת.
ההתפעמות של האסכולה האוסטרית מהזהב היא ממש ילדותית, כמו זעטוט שמתפעל ממשהו נוצץ. האינפלציה שמאפשר כסף הנייר היא לא דבר מזיק, אלא דבר מצוין, שתרומתו לכלכלה אדירה. האינפלציה היא תמריץ שגורם לאנשים לבזבז ולהשקיע, ולא לשים את הכסף מתחת לבלטה. האסון הכלכלי הגדול ביותר הוא דפלציה, כפי שאירע בשנות השלושים, והיכולת להימנע ממנו, שמתאפשרת בידי שימוש כסף בנייר, היא ברכה מופלאה.
יהונתן, אתה קיינסיאני?
לגבי הפחד מדפלציה, הנה פוסט שעוסק בכך:
http://www.kav.org.il/100994/%D7%93%D7%A4%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%94-1
צאלון, אני לא כלכלן ולא מתיימר להיות שייך לאסכולה מסוימת, אף שאני קורא בשקיקה את כתבי פול קרוגמן, שהוא קיינסיאני. לגבי הטור שקישרת אליו, קשה לומר שהשתכנעתי, אבל נהניתי מאוד מהציטוט של חרושצ'וב בראש העמוד:"כשהעולם כולו יהפוך לקומוניסטי, שוויץ תצטרך להישאר קפיטליסטית, כדי שנדע מה המחיר של המוצרים".
צאלון, מאמר יפה ומענין ונוגע ישר לענין
אלא שכפי שנאמר בו – יש יותר מדי אינטרסים למניעת דפלציה
דיברתם על סורוס ובריטניה. בסופו של דבר, לא ברור שהוא הזיק שם. סורוס היטיב עם היצוא הבריטי כשהכריח אותו להיות זול יותר. סורוס עשה ניסיון להרוויח כסף בצורה דומה גם בהונג קונג, אם אני לא טועה על ידי שילוב בין שורטים על המניות לבין הפלת המטבע על ידי מכירה אינטנסיבית, אבל ממשלת הונג קונג הדהימה את כולם, התערבה בצורה אגרסיבית ולא נתנה לו.
יהונתן, עכשיו מופיע שם ציטוט אחר… מסתבר שהציטוטים מתחלפים…
לגבי האמירה השנונה של חרושצ'וב, ודאי תסכים איתי שמחירי המוצרים צריכים להיקבע בשוק החופשי ולא על ידי ועדה של מומחים, מוכשרים ככל שיהיו.
אחד המחירים החשובים במשק הוא מחיר הכסף, כלומר, שער הריבית. האם מחיר הכסף צריך להיקבע על ידי ועדת מומחים, בניגוד לכל שאר המחירים?
הכלכלנים האוסטרים סבורים שגם מחיר הכסף צריך להיקבע בשוק החופשי.
א. לוי, אני שמח שמצאת טעם במאמר. האתר הזה מאוד השפיע על הדעות שלי, במיוחד בנושא מים ובניה.
בסופו של דבר מחיר הכסף נקבע בשוק הפרטי. הבנקים, החברות הפיננסיות, המלווים בשוק האפור חופשיים לקבוע ריביות כרצונם. הרי שורש המשבר בריבית הנמוכה מדי שהבנקים גבו מלוקחי משכנתאות.
נתאר לעצמנו שוק של נייר טואלט שבו הקונים והמוכרים רשאים להסכים ביניהם על המחיר עבור גליל, אבל קיימת זרוע ממשלתית בשם "נייר ישראל" שהיא הגורם היחיד שמותר לו לייצר נייר טואלט.
לצורך הדיון נניח גם שנייר טואלט הוא מוצר חיוני מאוד שעלות ייצורו אפסית וניתן לייצר ממנו כמויות בלתי מוגבלות (הנחה שנכונה לגבי "כסף נייר").
מנכ"ל "נייר ישראל" שולט למעשה בשוק נייר הטואלט ומסוגל לקבוע את רמת המחירים כרצונו:
* אם הוא רוצה להוריד את המחירים הוא מציף את השוק בנייר זול.
* אם הוא רוצה לייקר את המחירים הוא מפסיק למכור נייר, ומציע לכל המעוניינים להלוות לו את הנייר שברשותם תמורת כמות עתידית גדולה יותר של נייר, בנוסח: "מפקידים גליל אחד ומקבלים שניים עוד שנה". אם אין מספיק היענות הוא משפר את ההצעה (כזכור, "נייר ישראל" מסוגל לייצר כמות בלתי מוגבלת בעלות אפסית). תוך זמן קצר נוצר מחסור והמחירים עולים.
המסקנה: אין כאן שוק חופשי של נייר טואלט.
והנמשל: מחיר הכסף נקבע על ידי הבנק המרכזי.
(ליתר דיוק לא מחיר הכסף אלא רמת המחירים של הכסף).
ההודעה הקודמת שלי היא תגובה ליהונתן.
לצאלון, אכן, יש שילוב של שוק חופשי ובנק מרכזי. השאלה אם זה כל כך רע. נראה לי שיש לך הנחת יסוד שחופש כלכלי הוא תמיד דבר טוב. בעיניי זה לא תמיד דבר מופלא כל כך. בעולם של חופש כלכלי מוחלט לא היו לנו חוקי שכר מינימום או רגולציה כלשהי על בנקים ועל מונופולים. לא הייתה אפילו דרישה שלרופאים יהיה רישיון (כפי שהציע מילטון פרידמן).
בלי כל כך קשר לנושא הפוסט – ציטוט מראיון מעניין עם הביוגרפית של באפט שראיתי היום
http://www.fool.com/investing/general/2009/11/09/interview-with-alice-schroeder-buffetts-biggest-we.aspx
Hill: Could Warren Buffett have come of age in the information age? Because a lot of what he was doing back in the day was digging through 10-Ks when they were hard for people to get access to, and information was much tougher to come by, but now when information is really easy to come by, do you think he would have been as successful?
Schroeder: I don't think he would have been as successful because the two things that he did don't work today. One is, there was a lot of shoeleather involved. He would do the work that nobody else bothered to do. He would go down to some state insurance department basement and dig through records that no one else was looking for. Now everybody has access to everything, and so the diligent are no longer really rewarded the way they used to be.
The second thing is that Warren was uncommonly good at going around and talking to management and getting them to tell him what their business plans were. That used to be perfectly legal. In fact, the insider trading worlds have evolved, and I wrote a long footnote about it in the book, but he used to basically be able to get and trade on inside information, as did everyone in those days. He was great at finding out if there was a tender offer coming or something like that. You can't do that anymore.
יהונתן, אליס אומרת שבאפט לא יכל להרוויח היום הרבה כמו בעבר. אבל באפט אומר שהוא יכול היה להרוויח יותר מ-50% בשנה.
אני חושב שבאפט יודע טוב יותר מאליס מה הוא מסוגל ומה הוא לא מסוגל לעשות.
לעובדה שהעולם מוצף היום באינפורמציה יש חסרונות כי המידע נגיש יותר למשקיעים אחרים, אבל גם יש הרבה יתרונות, כי אתה יכול להגיע להרבה יותר מידע והרבה יותר מהר, שלא לדבר על כך שבאפט היה יכול להשתמש בסקרינרים.
יהונתן, חוק שכר המינימום הוא חוק שפוגע באלה שהוא מתיימר לעזור להם. המשמעות המעשית שלו היא: "אם התפוקה שלך לא מצדיקה שכר מינימום, תישאר מובטל".
להסבר מעמיק יותר ראה סעיף "מקסם השווא – שכר מינימום" בקישור הבא:
http://www.kav.org.il/100994/931
@עדו מרוז
Peter Schiff is considered the economist who most accurately predicted the existing recession.
Check one of the most famous YouTube posts:
http://www.youtube.com/watch?v=2I0QN-FYkpw
It really is amazing
On the Yuan – the problem is that it's not freely traded. This is why, in my mind, it will not help the dollar. People and many institutions can not exchange $ fo Yuan (like they did with Gold in the 70's)
Nir – אני לא בטוח שהבנת למה סורוס התכוון. הוא טוען שהדולר באמת צריך ליפול מול היואן. כי לארה"ב יש גרעון מסחרי גדול מול סין. בגלל שהממשלה הסינית מקבעת את היואן לדולר, היואן לא יכול ליפול. עכשיו, אם הדולר יפול מול האירו, למשל, אז גם היואן יצטרך ליפול מול האירו (בגלל שהוא מקובע לדולר). זה משהו שלא יקרה.
ניר – (מה זה כל הנירים! לא ידעתי שזה שם כל כך פופולארי) אני מסכים שלדמוגרפיה יש השפעה לא קטנה על מצב הכלכלה. לא קראתי את הספר שציינת, אבל אני דווקא מאוד אוהב לקרוא נתונים וכתבות על דמוגרפיה. איך שאני רואה את זה, אם המערב בצרות, אז מזרח אסיה בצרות הרבה יותר גדולות. תסתכל על הפוריות של הנשים האסיתיות – טאיוואן, יפן, קוריאה וכו' – בכולן הנשים יולדות בממוצע פחות מילד וחצי. המצב בסין ובוויאטנם לא הרבה יותר טוב – רק ששם זה התחיל קצת יותר מאוחר, אבל תוך 10-20 שנה הם יהיו בצרות הרבה יותר גדולות מאשר במערב. אוכלוסיית ארה"ב עדיין גודלת בכאחוז בשנה הן בגלל שהילודה שם גבוהה יותר והן בגלל הגירה.
האם זה אומר שהכלכלה העולמית תיפול? אני לא חושב שזה יקרה. כמעט בכל מדינות העולם (חוץ מאשר באפריקה) ישנה צניחה חופשית בילודה (וכן זה כולל גם מדינות מוסלמיות כמו איראן או תורכיה). אני לא חושב שזה אומר שהגענו לסופה של הצמיחה הכלכלית.
הפעם אני חושב שג'ורג' סורוס צודק לגבי המיתון המתקרב, רק שהוא אופטימי מידי.
לאחרונה קראתי את ספרו של Harry Dent בשם – The great depression ahead. לדעתי זהו ספר מאוד מעניין. הרעיון העיקרי בו הוא שקיימת קורלציה מאוד גבוהה בין אחוז האוכלוסייה בגילאים של 35-48 לבין המצב הכלכלי, משום שזו קבוצת הגיל שמוציאה הכי הרבה כסף והיא למעשה זו שמניעה את הכלכלה. מכיוון שדור הבייבי-בום שהיה המנוע של הכלכלה האמריקאית והארופאית ב20 השנה האחרונות, יצא מגיל הצריכה, ואחוז האוכלוסיה בגילאים אלו קטן באופן משמעותי, כנראה שצפוי שפל כלכלי או לפחות האטה משמעותית במדינות העולם המערבי שתמשך לפחות 10 שנים (ישראל תהייה במצב הרבה יותר טוב בגלל אוכלוסייתה הצעירה).
Harry Dent חזה בשנת 1992 שתהייה תקופת שגשוג כלכלי שתמשך עד 2008 ושבערך מ 2010 ארה"ב ואירופה יכנסו לשפל כלכלי שיימשך עד 2020-2022. דרך אגב, הוא חזה גם את המיתון המתמשך של יפן ב-1990 ואת בועת ההי-טק בשנת 2000, אם כי הוא פיספס בגדול בעוצמת העליות של שוק המניות בשנים 2003-2008 , אם כי לא בכיוון(הוא חזה שה DOW JONES יגיע ל 40,000 נקודות).
Thought you might find this interesting (although it's mostly short term predictions) –
http://www.cxoadvisory.com/gurus/
Personally, I enjoy reading Jeremy Grantham's Q letters at GMO. Unlike almost all other bears, he changed his opinion in March.
http://www.cxoadvisory.com/gurus/Grantham/
פישר, תודה על הלינקים. אני לא מכיר את גרנטהאם. יש לך לינק לאתר של GMO?
היי,
הערה קטנה על סורוס. אני לא מהחסידים של הגורואים, ואני חושב שיש כאלה שנישאים על זרמי אוויר חם לא להם, אבל סורוס הוא משהו מיוחד בנוף הזה. אני קורא את ועל סורוס כבר יותר מ 10 שנים בשני הספרים (לפחות אלה שאני מכיר) הוא מספק את משנתו הסדורה. לפני כשנה ראיתי עליו כתבה מצולמת באינטרנט שבה הכתב עשה בדיוק מה שנעשה למעלה, לבדוק את התחזית מול מה שקרה בפועל. בואו נגיד שאחוזי הפגיעה שלו היו נמוכים, מאוד. אבל, ופה מגיע אבל ענק, אותו כתב אומר בסיום הכתבה ביראת כבוד ובקנאה מופגנת, שרוב החזאים צודקים באחוזים גבוהים לגבי תחזיותיהם אבל סורוס אפילו שתחזיותיו לא פוגעות ברוב המוחלט של הפעמים, מצליח כמעט תמיד לעשות מזה כסף, והרבה ממנו.
רונן
השאלה היא האם סורוס הרוויח מניחושי מאקרו, או מהשקעה במניות ספציפיות. לדעתי הוא לא הרוויח כל כך ממאקרו. כלומר הוא יכול לתת איזה תחזיות שהוא רוצה, אבל אני מפקפק אם הוא שם את הכסף איפה שהפה שלו.
כמובן שהיה את המקרה של הפאונד הבריטי, אבל זאת הייתה השקעה די בטוחה לפי מה שאני מבין – כלומר היה עיוות די ברור בפאונד. כמו שעניין משכנתאות הסב-פריים היה מאוד ברור, או היום בועת הנדל"ן בסין.
יכול להיות שאני טועה, אבל זה היה מעניין לדעת כמה באמת סורוס הרוויח מניחושי מאקרו וכמה מהשקעות מיקרו. לפעמים אנשים מתפרסמים בגלל סוג מסויים של השקעות, אבל בתכלס הם עשו כסף בצורה אחרת.
למשל, כולם בטוחים שפיטר לינץ' הרוויח מכל מיני חברות צמיחה קטנות, אבל אם קוראים את הספרים שלו רואים שהוא הרוויח משני הימורים גדולים – אחד על ענף הבנקאות בתחילת שנות ה-90 והשני על ענף הרכב.
הרווחים שלו מחברות צמיחה היו זניחים, ולמרות זאת כולם בטוחים שהוא הרוויח את הכסף מחברות קטנות.
ניתוח מעולה של משבר האירו, שכבר הפך לאחד מנאומיו המפורסמים של סורוס
http://www.georgesoros.com/interviews-speeches/entry/remarks_at_the_festival_of_economics_trento_italy/
אמנם רוב הדברים כבר נאמרו על ידי רבים אחרים, אבל יש לו כמה אבחנות ייחודיות.
היום כבר הסתיים חלון שלושת החודשים שהוא דיבר עליו והוא סבור שבעקבות הפעולות של ה-ECB האירו לא יתפרק, אבל הוא עדיין יכול לחולל אסון חברתי בשל שיעורי האבטלה הגדולים שהוא יוצר.