מאז תחילת השנה הקטנתי את המינוף בתיק בצורה די משמעותית.
כבר בימים הראשונים של ינואר ממשתי את האופציות שנשארו לי עם תאריך פקיעה בינואר 2014. אבל בימים שלאחר חשבתי די הרבה על הנושא הזה, החלטתי להוריד עוד את המינוף ומימשתי כשליש מהאופציות של וולס – סטרייק 45$ פקיעה בינואר 2015. כמו כן מימשתי גם חלק קטן מהמניות בסטיוארט (סימול STC). למרות שאני עדיין מאמין שגם וולס-פארגו וגם סטיוארט זולות, אני מעדיף להוריד סיכונים בתיק. מעבר לכך, פתחתי שורט חדש על מניה בהונג-קונג. אני מקווה לכתוב עליה בקרוב. בינתיים כל מה שאני יכול להגיד זה שהסימול שלה מתחיל ב-03 ונגמר ב-90.
ישנן 3 סיבות עיקריות בגללן החלטתי להוריד מינוף:
1 – מינוף זה אף פעם לא הדבר הכי בריא שבעולם. ברור שכל פירור של מינוף מוסיף סיכון לתיק. הבעיה אצלי היא שאני קצת חזיר, ולכן כשאני רואה מניות זולות ממש קשה לי שלא להעמיס. להיות חזיר זה לא דבר כל כך רע. אני חושב שלהיות חזיר גדול זאת בעיה אבל קצת חזירות היא דבר חיובי, או במילים אחרות – כל עוד המינוף לא מוסיף סיכון אמתי לתיק, אז זה לא דבר ממש רע.
עד לא מזמן לא הייתי ממונף בכלל. רק ב-2010 או 2011 התחלתי למנף את התיק, ועד אז עשיתי תשואות ממש יפות בלי טיפת מינוף. ככה שאני יודע שזה אפשרי. אני מכיר גם מספר משקיעים שהייתה להם שנה ממש חזקה ב-2013 והם עשו זאת ללא מינוף. אצלי, כאמור, המינוף החל לפני כ-3 שנים ומה שקרה זה שלאט לאט המינוף עלה. ממש כמו מישהו שעולה כל שנה בקילו ולא ממש שם לב עד שאחרי 15-20 שנה הוא הופך לאדם שמן. ככה ממש קרה לי עם המינוף והחלטתי שבאמת קצת הגזמתי.
כעת, אחרי הורדת המינוף, התיק שלי בנוי מכ-126% לונג ו-25% שורט (עריכה – מינוף זה לא כולל את המינוף שלקחתי על חוזי מט"ח). יכול להיות שאני אמשיך להוריד עוד קצת מינוף בעתיד הקרוב, רק שבגלל שיש לי 25% בשורטים אני לא בטוח שזה חכם להיות רק 100% לונג. אני עדיין חושב על זה.
2 – אני לא יודע האם השוק יקר או לא. אני נוטה לחשוב שהוא לא יקר, אבל הוא בטוח לא זול. לכן להיות ממונף היום זה לא כמו להיות ממונף לפני שנה או שנתיים. כן, וולס-פארגו עדיין זולה וגם גולדמן זאקס וכו'. אבל גולדמן זאקס ב-170 דולר אינה אטרקטיבית כמו שהיא הייתה ב-100 דולר. כנ"ל לגבי כתבי האופציה של וולס – נכון, הם עדיין זולים, אבל עכשיו הם כבר ב-16$ שזה הבדל גדול מאשר ה-10$ סביבו הם ריחפו עד לפני שנה.
כשהשוק זול זה יותר חכם להיות ממונף מאשר כשהשוק אינו זול. ממש פשוט!
3 – הסיבה האחרונה היא יותר אישית. אף פעם לא היה לי חלום להיות איש ממש עשיר. זאת לא המטרה שלי בחיים. לבורסה הגעתי כי רציתי עצמאות כלכלית ואת זה השגתי לפני חמש-וחצי שנים. אבל עזבתי את העבודה עם סכום לא גדול שאפשר לי לחיות ממש ממש בצמצום. ככה שבשנים הראשונות עדיין היה לי מאוד חשוב לעלות את רמת החיים שלי.
בשנתיים האחרונות המצב הכלכלי שלי השתפר מאוד ולמעשה ב-2013 הרגשתי בפעם הראשונה בחיים שיש לי מספיק כסף. אני יכול להגיד שאני ממש מאושר להיות במצב כזה שלא מדאיג אותי אם בעל הבית יעלה לי את שכר הדירה. נכון, צריך לזכור שאני לא גר באיזה דירה יוקרתית בהונג-קונג או מנהטן ואפילו לא שוכר וילה בהרצליה. סך הכל אני עדיין גר בדירה בפרברי בייג'ינג (שזה עדיין עולם שלישי) ועוד בקומה שישית בלי מעלית. אז זה לא שיכולים לעשות עלי פרק ב-"מעושרים", אבל מבחינתי, ומבחינת הדרישות שלי מהחיים, אני בנקודה ממש טובה. יש לי מספיק כסף לשלם לדירה נחמדה, לממן חוגים לילדים ולשים אוכל על השולחן וזאת ממש בלי להיות לחוץ, אז אני במצב טוב.
כל מה שמעבר לזה – אלו כבר פינוקים. לא שאני נגד פינוקים. ברור שלא הייתי מתנגד שיהיה לי פי 10 או פי 100 ממה שיש לי היום. אבל הכסף הזה כבר יממן לי פינוקים שזה לדעתי כבר לא כזה חשוב בחיים. לכן היום אני בנקודה כלכלית שדי מספיקה לי ומעבר לזה כל מה שיהיה זה אקסטרה. ככה שהיום כבר יותר מפחיד אותי לרדת ברמת החיים מאשר אני רוצה לעלות ברמת החיים, וזאת הפעם הראשונה שאני מרגיש ככה. לכן אני מעדיף להוריד מינוף כדי לא להגיע למצב שרמת החיים שלי תרד יותר מדי.
אני רוצה להזכיר לקוראים שהבלוג הזה מיועד לתעד את ביצועי ההשקעות שלי, ולחלוק מניסיוני כמו גם מהטעויות שלי. אני לא ממליץ על אף אחת מהמניות המוזכרות כאן. כמו כן, אני עלול למכור (או לקנות) מניות זמן קצר לאחר שקניתי (או מכרתי) אותן, וזאת מבלי לדווח על כך כאן.
עידו, כרגיל כיף לקרוא את הגיגיך מה גם שאני מסכים (ופועל כך) עם ראייתך את החיים.
רק הערה אחת… קומה 6 בלי מעלית?? נניח שאתה רוצה לעשות ספורט אבל מה עם המשפחה? לי זה נראה סיוט 🙂
אני מכיר אישה אחת עשירה (ירושה) שמתנהגת הרבה מתחת ליכולותיה…
יכול להיות שאתה חי ברמה שהיא מתחת ליכולתך?
בהזדמנות זאת עוד שאלה. אתה בכלל לא מתענין/ בודק מניות ביומד צעירות ו/או בוגרות?
אני חי על כ-2% מההון שלי. לא יודע אם זה נקרה לחיות מתחת ליכולתי, אבל זה הסכום שאני מרגיש איתו בנחת. ככל שיהיה לי יותר, רמת החיים שלי תעלה בהתאם, אבל אני מתכוון לשמור על ה-2% (אלא אם כן יהיה מצב מיוחד שיצריך יותר). אין לי שום בעיה לבזבז פי 2 יותר ממה שאני מבזבז היום, אבל אני אעשה זאת רק אם ההון שלי יגדל פי 2. כנ"ל לגבי פי 10.
או במילים אחרות – אני לא צנוע מתוך אידיאולוגיה דתית זו או אחרת. אין לי בעיה גם לבזבז 2 מליון ש"ח בשנה אם היו לי 100 מליון. רק שאף פעם לא הייתה לי יותר מדי סימפטיה לכאלו שמרוויחים 2 ש"ח ומבזבזים 3 ש"ח. אני מוכן לבזבז הרבה כסף אם יהיה לי, ואם לא, אז אני לא אבזבז. זה הכל.
בקשר לדירה, זאת הפעם הראשונה מזה שנים שאני גר בדירה שאני ממש אוהב וגם יש לי בעל בית טוב, אז אין לי מוטיבציה לעבור היום. כשאעבור, הדירה הבאה תהיה עם מעלית.
לא מתעניין בביומד.
שכחתי לכתוב, שהנתונים למעלה לא כוללים את המינוף שלקחתי על המט"ח.
עדו אם אני אגיע לגיל שלך עם חצי מהעושר שלך אני אחשיב את זה כהצלחה גדולה.. 🙂
איך בדיוק אתה מחשב את המינוף בתיק? נניח כתבי האופציה – איך אתה משקלל אותם ומגיע לתוצאה מדויקת של 125% לונג?
עומרי, כתבי אופציה נחשבים כמו כל מניה אחרת. אני מבין שיש כאן אפקט של מינוף על מינוף, אבל זה לא קשור לרמת החוב שאני לוקח. כלומר, כשאני אומר שיש לי 126% לונג, אני מתכוון שאני לווה 26 ש"ח על כל 100 ש"ח של נכסים.
מרק, בגלל שהכוונה שלי להקטין מינוף, אני לא מחזק השקעות אחרות (חוץ מספקולציה ממש קטנה שעשיתי על קוקו). המטרה שלי היום היא לחרוק שיניים ולא לקנות עוד מניות – למרות שלדעתי יש לא מעט מציאות.
עדו האם אתה מתחיל לשמור חלק מהתיק במזומן או שאתה מגדיל השקעות אחרות בתיק
עדו, כשאתה אומר שלדעתך יש לא מעט מציאות, אתה מתכוין למציאות ברמה של וורנטים על וולס ב-10$ או ברמה של 16$ ? וכנ"ל גולדמן, ETI,DTG וכו'. כיון שלא עשית שינויים דרסטיים בתיק בשנה האחרונה, אני מנחש שהכוונה לאותם מציאות שהם קצת פחות "מציאה" (אם כי עדיין UNDERVALUED)
ארי, אכן – המניות היו יותר זולות לפני שנה, אז המציאות היום הם לא ברמה שהיו לפני שנה. למרות שישנן גם מניות שירדו או לא עלו הרבה.
יהונתן, בשלב הזה דירה היא הוצאה גדולה מדי בשבילי. חוץ מזה, אני לא רואה את עצמי גר בבייג'ינג עוד הרבה שנים.
מתעניין – כן.
רון, ארז, אני לא יכול להגיב על מניות ספציפיות.
שלומי, מה שהתכוונתי זה שלעשות כסף זאת תכונה מאוד ספציפית, ואני לא שופט הצלחה רק לפי המדד של כמה כסף יש לאדם בבנק.
עדו, החלטתך לגור בשכירות ולא בבעלות על דירה קשורה לבועת הנדל"ן בסין? או שזו החלטה כללית לחיים? אני רואה שאתה מושפע מאופיו של בעל הדירה.
עידו כשאתה מדבר על "ספקולציה קטנה" ב COCO אתה מדבר במקרה על קניית אופציות קול לחודש מאי או אוגוסט עליה ?
עדו, הסתכלתי על coco ואני לא מצליח להבין את האפסיד שאתה רואה, לא במספרים למינהם ולא בתחום ולא במותג שעובר חקירות. מה אני מפספס?
היי עדו,
רציתי לשאול לגבי משהו שהזכרת בפוסטים האחרונים -מדידה של הצלחה . הזכרת למשל שאתה לא רואה במאנגר ובעשירים אחרים אנשים שהצליחו ושאתה מודד הצלחה אחרת.
האם אתה מתכוון לכך שכל אדם מודד הצלחה באופן אחר או שיש לך מדד ספציפי להצלחה בו אתה משתמש?
רון הוא כתב על זה פוסט שלם לפני כמה חודשים
עדו שלום.
מפעם לפעם אני נכנס לפה על מנת להתעדכן ומפעם לפעם אני יותר ויותר מעריך אותך(לא שלא הערכתי לפני פשוט אתה חושף צדדים אישיים שמראים כמה פשוט להיות מאושר)הכל עניין של מחשבה.
רציתי לשאול את דעתך על אפל אני מושקע שם בסכום בהחלט לא קטן(כרגע בהפסד)אבל עדיין מתלבט מה לעשות.שער הקניה שלי הינו 534.
תמשיך בדרך שלך זה מדהים.
🙂
עדו, החלטה חכמה מאוד.
וההחלטה הזו שוב מדגימה את מגע הקסם שלך: בזמן שרבים כאן (כולל אני) חשבו שהמינוף והסיכונים שאתה לוקח מוגזמים, אתה פחות או יותר הכפלת את ההון שלך ויצאת מאזור הסכנה בזמן. כל הכבוד!
שאלה בקשר להחלטה העקבית שלך במשך השנים להוציא למחייתך 2% מההון שלך: האם לאור רקורד התשואות שלך אתה לא מרגיש בנוח לעלות כבר ל-3%? כך תוכל להעלות את רמת החיים שלך ב-50%, ועדיין הצמיחה בהון שלך כמעט ולא תיפגע. אני באופן אישי מכיר בחשיבות השמירה על ההון, אבל גם תמיד אומר לעצמי שיום שעובר לא חוזר, ועל כן חשוב לי לממן לי, לאשתי ולילדים שלי חוויות וזכרונות, שמה לעשות – יש להם עלות כלכלית: החל מבילויים בשבתות עבור בארוחות במסעדות וכלה בנסיעות לחו״ל. אני כבר מכיר אותך היטב מהבלוג הזה ויודע שאתה אדם הרבה פחות חומרי ממני, אבל בטוח שגם לך יש דברים שהיית שמח להוציא עליהם יותר כסף (ג׳ינס חדש בטח לא, אבל אולי יותר טיולים?). אתה בטח יודע שבמיוחד לנוכח התשואות המדהימות שלך, גודל ההון העתידי שלך תלוי הרבה יותר בתשואות העתידיות שתשיג והרבה פחות בשאלה אם תוציא כל שנה 2% או 3% מההון למחייתך. לכן מעניין מבחינתי להבין את נקודת המבט הנוכחית שלך בעניין החלטתך להוציא רק 2% מההון שלך למחייתך.
אסא, כשעזבתי את העבודה באמת חשבתי להוציא 4% בשנה אבל אז הגיע המשבר ובעקבותיו החלטתי שעדיף לרדת ל-2%. ככה אם התיק שלי יירד ב-50% אני אוכל לעלות ל 4% ולא לרדת ברמת החיים.
2% בשנה אינו מספר קדוש מבחינתי, וב-2012, למשל, חרגתי קצת. בכל אופן, זה המספר שאיתו אני מרגיש טוב. מי יודע? אולי אני אפסיק להכות את השוק והתשואה השנתית שלי תרד ל-8%-10% בשנה? במקרה שכזה 4% בשנה זה יותר מדי (כי אני צריך שרמת החיים שלי תעלה לפחות בקצב של התל"ג הנומינלי – או כ-7% בשנה)
אני מעדיף לא להשתולל יותר מדי מאשר להתחרט אח"כ.
@אסא
אבל אתה שוכח שהוא עשה 121% ב-2013.
2% מהתיק למחייה ב-2014 מקבילים להוצאה של 4.5% מהתיק של 2012 – אחלה עלייה ברמת החיים.
אסא, אתה גם שוכח שאף אחד לא מבטיח שלא יבואו תקופות קשות, עדו כתב שפעם הוא חי מ4% ואז המשבר ב2008 לחץ אותו. עומרי צודק שהתשואות הטובות מפצות. כאילו באיזה עבודה אתה מקבל העלאה של 150% אחרי שנה טובה (וכבר כמה שנים ברציפות מעלים לך).
אני גם התלבטתי פעם מה המודל הנכון ואני חושב שאני די מסכים עם ה2% ושהשוק יעלה אותי כל שנה
זה תלוי אם אתה מוכן לאכול את הקרן או לא, ומתי. אם ירושה גדולה היא לא חלק ממטרותיך אז ניתן להתחיל לאכול מהקרן באיזשהו שלב.
עידו מה איכפת לך מהתל"ג הנומינלי? לא קונים עם תל"ג בסופר :).
העלייה בתל"ג הנומינלי לנפש היא בעצם מילה אחרת למושג – עלייה ברמת החיים. הגישה שלי היא שרמת החיים שלי צריכה לעלות לפחות בקצב של העלייה ברמת החיים של שאר האזרחים.
אני לא בטוח שהבנתי. אתה אומר שאדם עם הון עצמי של 2 מיליוני ש"ח, אמור להתקיים מצריכה של 40 אלפי ש"ח בשנה? כיצד זה אפשרי? זה אולי הגיוני אם מוסיפים להון העצמי את הערך הנוכחי של הרווחים מעבודה, אבל לא ציינת זאת.
עומרי – לא שכחתי. רק שלדעתי הוא יכול היה להעלות את רמת החיים עוד יותר.
אבישי – אחרי התקופות הקשות יבואו תקופות טובות אפילו יותר.
ברק – גם אם עדו יתחיל לבזבז 5% לשנה, הוא לא יצליח לכלות את ההון שלו. התשואות שלו (ולאורך זמן) פשוט יותר מדי גבוהות.
עדו – תודה.
בקיצור: מה שהבנתי זה שמדובר בעניין של נטייה אישית, שנאת סיכון וכו׳, מבלי שיש מאחוריו איזשהו רציונאל כלכלי משמעותי. הגיוני. כאמור, ההשקפה האישית שלי שונה. עם רקורד כמו של עדו בטח הייתי מוציא אפילו יותר מ-5% מההון שלי בשנה.
עדו, כתבת שב-2013 הרגשת בפעם הראשונה שיש לך מספיק כסף. אז רק רציתי להגיד יופי וכל הכבוד! זה מקום מאוד נחמד להיות בו והרווחת (…) אותו לגמרי ביושר ובזכות. עשית צעד אמיץ, האמנת בדרכך לאורך כל הדרך וההישג אפילו יותר מרשים בהתחשב בזה שבאמצע היה משבר כלכלי בסדר גודל של פעם במאה. בקיצור – מדהים וכיף!
אסא, אני לא מבין לאן אתה חותר. מה חשבת, שתשמע משהו שלא שמעת עד היום? ההחלטה כמה להוציא מההון היא אישית וזהו. עדו הולך על בטוח ומוציא בערך 2 %. אני מבין אותו לגמרי. לא נראה שחסר לו ולמשפחתו משהו היום וזה כולל טיולים וכאלה. אתה היית מוציא 5%. סבבה גם :-). יש איזה בלוג של מישהי שקוראת לעצמה ״הסולידית״, ביקרת בו? היא חיה מ-3000 שקל לחודש כי בעיקר היא לא רוצה לעבוד יותר בחיים. מה זה משנה? אין פה מספרי קסם או סודות כלשהם. יכול להיות שאם וכאשר עדו יכפיל את ההון שלו עוד כמה פעמים הוא יוציא יותר. ואולי גם לא. אז מה?
הכיוון הוא מה שחשוב פה – תחסוך, תצבור הון, תשקיע אותו בתבונה ועם הזמן יבואו התוצאות. מה שתעשה עם הכסף ואיך זו החלטה שלך.
ערן בן חורין – אז כנראה שמדברים על קצת יותר מ-2 מיליון. תחשוב כמה אתה רוצה לחודש. תוסיף 25% של המס. תכפיל ב-12 וקיבלת את הסכום השנתי שאתה צריך. עכשיו תכפיל אותו ב-50 אם אתה רוצה להוציא 2%. או שתכפיל אותו ב-25 אם אתה רוצה לחיות מ-4% או שתכפיל אותו בעשר אם אתה רוצה לחיות מעשרה אחוז. זהו, אין פה קסמים או קיצורי דרך. אם המספרים שתקבל לא ריאלים עבורך אז אל תפרוש – רק תחיה יותר טוב או תחסוך הרבה יותר לגיל 67. וכן, תמיד טוב לחשוב איך אפשר לבזבז פחות ביום יום. אני חושב שעדו ניסה להעביר את המסר הזה מההתחלה. זוכרים את דוגמת הלקחת סנדוויצים מהבית במקום לאכול בחוץ בעבודה? חישוב קל יראה לך שזה יוסיף לך מיליון שקל לפרישה. לא רע, נכון? אגב, אני לגמרי לא מביא סנדוויצים מהבית. אני אוהב לאכול בחוץ בעבודה ופשוט וויתרתי על אותם מליון שקל…
אני לא מבין באופציות, אבל אם אתה מחזיק WFC-WT CALL 45$ JAN15 מחיר 3.15 ומניח שווי של $60, לא עדיף CALL 50$ במחיר 1.41?
יואב, עם תשואות כמו של עדו, המשוואה שלך של ״תחסוך, תצבור הון, תשקיע אותו בתבונה ועם הזמן יבואו התוצאות״ פשוט לא נכונה לדעתי. לחלק של ״תחסוך״ כמעט ואין משמעות בקביעת ההון העתידי של עדו בשים לב לתשואות שלו ולאופק ההשקעה שלו. ולכן ניסיתי להבין את החלטתו של עדו לחיות בהווה בצמצום יחסי (יחסי, כן? פשוט ביחס לרמת החיים שהיה משיג אילו היה מגדיל את ההוצאה השנתית שלו).
אסף שלח פעם במייל אנקדוטה נהדרת שמסבירה עד כמה התשואה שלך ואופק ההשקעה שלך הרבה יותר חשובים בקביעת ההון העתידי שיעמוד לרשותך בגיל פרישה בהשוואה לסכום החודשי שאתה מחליט לחסוך כל חודש (אסף – יש לך לינק לתת?). ובשינויים המחויבים זה נכון גם ביחס לשאלה איזה חלק מההון המיועד להשקעה לבזבז על מחייה מדי שנה.
אסא:
אפשר לקרא את האנקדוטה של אסף פה http://us7.campaign-archive2.com/?u=a29ca09efa0d80d41db1bce7c&id=ee1db6bff8
את ה״תחסוך, תשקיע בלה בלה״ לא הפניתי לעדו אלא לכל מי שעדיין נמצא בשלב של צבירת ההון, בניגוד למי שכבר הגיע אליו. בקשר לשאלות שלך, העובדה היא שלא קיבלת תשובה ״מדעית״, כי בעצם אין כזו, חוץ מהקווים המאוד כללים של תשואה משוערת, אינפלציה, עלייה ברמת החיים וכו׳. אני לא מעוניין להפוך את זה לאיזה דיון עקרוני. ההבנה שהגעת אליה, שמדובר בנטיה אישית היא לדעתי ברורה מאליו. ולטעון בשאלה ש״בטח יש דברים שהיית שמח להוציא עליהם יותר כסף״ זה טיפ טיפונת תוקפני לטעמי. אבל שום נזק לא נגרם והנה, אפילו עדו ענה לך בסבלנות וחביבות אז מי אני שאגיד משהו. אז באופן דומה אני אניח ש״בטח אתה מעדיף עכשיו ללכת לישון מאשר להמשיך את הדיון הזה״ 🙂
אגב, יש כמובן דיון הרבה יותר מדעי בנושא הזה אצל האמריקאים, שבנוסף לזה שהם עם קצת אובססיבי, הם ממש אובססיביים לגבי ״הפרישה״ ומאוד אובססיביים לגבי סטטיסטיקות. תשאל את לארי וסרגיי על:Withdrawal Rate in Retirement.
עידו, ציינת שאתה לא רואה את עצמך חי בביג'ינג לאורך זמן. מתוך סקרנות, יש תוכניות אחרות? האם אתה שוקל לחזור לארץ בנקודה מסוימת?
בסופו של דבר אתה לא חי במדינה דמוקרטית. הכללים לא תמיד ברורים ובמדינות לא דמוקרטיות ההיסטוריה מראה, במיוחד בתקופה של משברים שדברים עלולים להשתנות מאד מהר. (גם במדינות דמוקרטיות זה בעייתי, אבל ההגנה לאזרח גדולה הרבה יותר) לאט לאט רואים רבים מעשירי סין עוברים או מוציאים את הונם החוצה מסין. זה כמובן לא אומר שהספינה טובעת אבל זה כן אומר שיש רבים שכנראה קצת מודאגים מהשלטון הלא מושחת בכלל וגחמותיו.
סין אכן אינה דמוקרטית, אבל בישראל אין הפרדה של הדת והמדינה – משהו שאולי קיים רק במדינות ערב. זאת אחת הסיבות שאני לא רואה את עצמי חוזר.
התערבות הדת בחיי היום יום היא פגיעה מאוד מהותית בחופש הפרט.
סתם הערה טכנית קטנה 🙂 ככל שההון גדל, בגלל נש"צ יורד, אתה כנראה תוציא פחות אחוזים מההון ולא יותר.
כשעדו יגיע ל100 מיליארד דולר כבר יהיה מאתגר להוציא 2 מיליארד דולר בשנה על שוטף.
קראתי את המאמר של אסף שיש לו לינק למעלה. הכל נכון כמובן (אלו עובדות פחות או יותר) אבל הן נכתבות מנקודת מבט של מנהל כספים שרוצה שתבואו אליו להפקיד כספים… (אסף אני צוחק קצת, כן?).
הנקודה היא שקשה לדעת מה תהיה התשואה העתידית. גם לעדו וגם לאסף וגם לכל אחד אחר. ובנוסף יש תמיד איזו בעיה עקרונית עם חישובים כאלו והיא שעיקר הכסף נצבר בשנים האחרונות של החישוב, שנים שבהן אולי בכלל לא תרצה להיות מושקע 100% כי אתה כבר קרוב לפרישה ומה אם תהיה נפילה של 50%? תוריד בחמש שנים האחרונות את התשואה ל-5% ותספר לי אז מה התוצאות..
ברור שאם תעשה 14% לשנה (כל שנה כולל השנה האחרונה) אתה תהיה מיליונר גם אם תתחיל מכלום, אבל מה אם לא?
גם הטענה שזה לא משנה 8 מיליון או 12 מיליון לא נכונה לכולם. לי זה משנה, למשל.
וחוץ מזה צריך גם לחסוך קודם את ה-500,000 ש"ח כדי שיהיה מה לתת לאסף, לא?
בקיצור, הטור הזה של עדו יותר מדבר אליי מחישובי הריבית דריבית של אסף:
http://www.lichyot.com/money/%D7%9B%D7%A1%D7%A3-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%93%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%9A-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%9F
בזמן האחרון שומעים יותר ויותר על חולשה בשווקים מתעוררים, וסין בפרט
והתיכון האחרון בשווקים מיוחס לכך
האם אתה חושב שאנחנו עדים לפיצוץ בועה בסין?
עוד שאלה
אם לא סין, ולא ישראל אז איפה?
"תיקון" במקום "תיכון"
יואב, צורת ההשקעה בכל שלב בחיים צריכה להתאים ליעדים שלך.
אומנם בעבודה וחסכון יש לך את תחושת הביטחון המדומה אך אין בתקופתנו הבטחה שלא יפטרו אותך או שהעסק שהקמת ימשיך להניב – בדיוק כמו בהשקעות – אתה תלוי בבוס או בלקוחות.
בכל מקרה אתה צריך לנהל את העתיד שלך וכך גם בהשקעות. בהשקעות אתה יכול לנהל את הסיכון כך כשאתה צעיר תסכן סכום גדול וככל שאתה מתקרב לגיל שבו אתה חושש מסיכון, תוכל להחליט להשקיע רק חלק קטן מהסכום.
העיקרון החשוב זה שאתה צריך להגדיר קודם יעדים ובהתאם להתנהל, אנשים שנכנסים למסלול עבודה ברובם עוצמים עיניים ובהתאם מסכנים את העתיד שלהם.
יואב -לגבי מה שאמרת על התשואה העתידית – אני לא כל כך מסכים. התשואה ארוכת הטווח של שוק המניות היא סביב 8-10% בשנה ובאופן ההשקעות שלנו כנראה שננצח את המדד, כך שלדעתי אמנם התשואה אינה מובטחת בטווח הקצר אבל היא כן מובטחת בטווח הארוך בהנחה שאתה משקיע ערך (כן, *מובטחת*, שמעת אותי נכון). גם במצבי שוק יורד אפשר לעשות תשואה חיובית, למשל מצבים מיוחדים ופשיטות רגל ואחרים – צריך לזכור שאנו לא משקיעים בשוק אלא במניות שהן חלק מהשוק.
נכון שרוב הכסף נעשה בסוף התקופה, אבל ככה זה בפונקציה אקספוננציאלית, זו אחת התכונות שלה. באפט משקיע 65 שנים אבל את רוב הכסף שלו הוא עשה בחמש השנים האחרונות, הידעת? מה לעשות, בהשקעות תמיד תעשה את רוב הכסף שלך תוך ממש מעט שנים.
אם זה מפריע לך קח סט מספרים אחר וסט דרישות אחר ותחשוב אם זה עושה לך שכל, אל תשתמש בדוגמאות שאני הבאתי בתור עוגן. אם משנה לך 12 או 8 מיליון, תכוון ל 25 מיליון בפרישה, כך גם אם תחטיא תפגע לא רחוק מהכיוון שאליו כיוונת. אם אתה רוצה שיהיו לך 10 שנים לפני הפרישה 10 מיליון, תכוון לשם.
אגב, לא מסכים לגבי הפרישה. למה שמישהו שהשקיע כל חייו יעביר לקראת זיקנה את כל ההשקעות לאגחים?במקום להעביר הכל לאגחים, הייתי מחשב כמה כסף אני צריך ל 3-5 שנים. שם את הכסף הזה בקרנות כספיות (מה לעשות). השאר במניות. זהו. מכאן שרוב הכסף עובד במניות ולא יורד ל 5% תשואה. משבר כלכלי בד"כ אורך לא יותר מ-5 שנים, כאשר השיא שלו מגיע הרבה הרבה לפני כן – אפילו משבר 1929 מהרגע שהחל עד התחתית לקח "רק" 3 שנים. ב 2008 זה לקח שנה וחצי. בטווח הזה אפשר לאכול 5-3 שנים מהכסף בקרנות בנכסים "הבטוחים" ואם מצטמצמים אולי אפילו אפשר לחיות מזה יותר שנים, ולא לגעת בכלל בתיק המניות שבעת משבר נמצא בתקופה רגישה. כך אפשר להמשיך ולהשקיע גם בתור פנסיונר. לקראת פרישה (נניח גיל 70) כבר לא צריך לגדל ילדים ולכן ההוצאות יורדות ומצד שני אתה לקראת פרישה – אז חסכת לא מעט ביחס להוצאות שלך ולכן די בקלות אפשר לשים בצד כסף ל 5 שנים.
אסף, אני מבין שאתה מנהל תיקי לקוחות, נכון?
אם כן, אשמח לשמוע ממך תשובה לשאלה שמתרוצצת לי בראש כל פעם שאני רואה יועץ השקעות ערך שמנסה למכור לי את שירותיו.
השאלה באה מסקרנות בלבד.
מדוע מנהל תיקים שמאמין שיכול לייצר ערך ולהכות את השוק לא מסתפק בניהול התיק שלו. הייתי מבין אם בעל קרן גדולה היה אומר לי שיש אתגר בלנהל תיק נכסים עצום אך לא ברור לי מדוע יש שוק של מנהלי תיקי השקעות ערך….
השאלה היא למה לא? אם אפשר לעבוד במה שאוהבים, להיות הבוס של עצמך (כמו במקרה של אסף) וגם להרוויח מזה עוד כסף אז למה לא?
רון אני לגמרי עם ניר.
ואם ממשיכים את הקו שלו אז למה לא ?
אם אפשר לעשות מה שאוהבים ומה שטובים בו, ולהתחיל את הפונקציה האקספונינציאלית בנקודה הרבה יותר גבוהה וכל זאת תוך מינוף נטול סיכון אישי על המינוף אז למה לא ?
איזה בנק יסכים להלוות לך (בהיותך 'קטן' ) מבלי שתבטיח להחזיר לו את כל הסכום פלוס ריבית ?
הסיכון לגמרי על הלווה – איזה עוד מבנה מאפשר את זה חוץ מקרן השקעות ?
(אין לי טיפת ביקורת, אני לגמרי בעד בעלי מקצוע טובים באופן כללי שמצדיקים כל שקל השקעה בהם)
השאלה היחידה היא מה יקרה כאשר יהיו ירידות חזקות? לפי מה שהבנתי עדן השקעות צברה תאוצה בשנתיים האחרונות כאשר באופן כללי הרבה מאוד כסף נכנס לקרנות הנאמנות.. אני מניח שחלק גדול מהכסף הזה הוא "כסף טיפש" שברגע שהשוק יירד ב30% ייתכן ויימשך על ידי המשקיעים. זה יהיה המבחן האמיתי של קרנות הנאמנות החדשות.
קרן גידור , לא נאמנות
לטוב ולרע.
יש לי תחושה שרוב הכסף שנכנס לקרנות גידור טובות הוא לא כסף טיפש אבל יכול להיות שאני טועה.
ניר,
"המבחן האמיתי" של קרנות הגידור הוא, תשואתם לאורך זמן. ההצלחה לא נמדדת בכמות ה"כסף הטיפש" שמחליף ידים בהתאם לפחדנות ולחמדנות המשתנה.
התכוונתי שהמבחן יהיה אם אסף ושותפיו יצליחו להרוויח בצורה מספקת גם אם (ואני כמובן מקווה שלא) משקיעים רבים יוציאו את כספם מקרן הגידור. הכוונה ברווחים היא לא בתשואת הקרן אלא בדמי הניהול או כל צורה אחרת שבה המשקיעים משלמים לאלה שמנהלים את הכסף שלהם.
הכוונה שלי היא למבחן עסקי נטו, האם למנהלים שווה להתעסק בכל הכאב ראש שכרוך בניהול עסק כאשר הם יכולים לנהל את התיק שלהם בלבד וזהו. אני מניח שאסף לא פתח קרן גידור רק כדי שיתלהבו ממנו בארוחות של יום שישי אלא גם להרוויח עוד כסף בנוסף לרווחים מתיק ההשקעות האישי שלו.
רון, התשובה לשאלה ששאלת מאד ברורה.
לוקח זמן רב לצבור הון שניתן לחיות ממנו מבלי לנגוס בצורה קשה מאד בקרן. לרוב האנשים, גם אלה עם התשואות היפות מאד אין את התשואות שעדו הצליח להשיג.
אדם המעונין לחיות מהשקעותיו ולא מעבודה שונה (בהנחה שלא ירש הון רב ממשפחתו) נזקק לסכום כסף די רציני בכל שנה (גם עדו עם התשואות היפות שלו חי בצמצום רב יחסית לרוב המוחלט של האנשים בעלי הון דומה לשלו+הוא חי בסין שם הוצאות המחיה נמוכות מלכתחילה).
הקושי הוא בעיקר בשנים הראשונות ולכן מרבית מנהלי ההשקעות בשנים הראשונות עסוקים בגיוס לקוחות. אח"כ העסק כבר רץ בפני עצמו (בהנחה שלא עושים שטויות בדרך ומצליחים להשיג תשואה יפה לאורך שנים)