מי שמעוניין יכול לחזור ולבדוק את התחזית שנתתי בתחילת השנה. בגדול, אפשר להגיד שלמרות שדי צדקתי לגבי מצב הכלכלה האמריקאית, טעיתי בגדול לגבי מצב שוקי המניות. ניבאתי שההאנג-סנג יעלה השנה קלות, אבל בסופו של דבר הוא עלה ביותר מ-54% אחוז!
כמו כן ניבאתי שהמדדים בארה"ב עוד יכולים לרדת ב-30%. איך זה בתור נבואה?
המדדים האמריקאים, כמובן, עלו יפה השנה – כאשר הדאו-ג'ונס הניב תשואה של יותר מ-22%, וה S&P500 הניב כמעט 26%.
למזלי הרב לא נבהלתי מהנבואות של עצמי, ונשארתי מושקע ב-100% לאורך כל השנה. התשואה שלי השנה הייתה מדהימה הן במושגים מוחלטים והן ביחס למדדים. מתחילת השנה התיק שלי הניב תשואה של 140%.
הנה הטבלה שמסכמת את התשואות שלי מול המדדים מאז שהקמתי את הבלוג:
[table id=3 /]
התשואה השנתית שלי עומדת על 28% – הרבה מעל למדד ההאנג-סנג ועוד הרבה יותר טוב מהמדדים בארה"ב. יש לי הרבה מה לומר על כך, ובשביל כך ולכבוד העשור החדש – הנה סיכום שלי לעשור שעבר.
העשור האבוד – אבוד בשביל מי?
אני בטוח שרבים מכם קראו בימים האחרונים את הכתבות שהצהירו על כך שהעשור האחרון היה הגרוע ביותר מאז ומעולם בשוק ההון האמריקאי.
לפני עשר שנים בדיוק התחלתי לעבוד כמתכנת – העבודה הראשונה שלי במשרה מלאה. הצטרפתי לקומברס בינואר 2000 – כמה ימים לאחר שווידאתי שטילים גרעיניים לא עפים להם בשמיים, ושאף מכונת הנשמה או קוצב לב לא הפסיקו לעבוד בגלל באג 2000. אז עוד לא היה לי גרוש, אבל האמנתי שנכנסתי לתחום טוב ושהמשכורות הטובות של ההיי-טק ישפרו את מצבי הכלכלי. אם באותה תקופה הייתי מקבל כדור בדולח שהיה מראה לי את עיקרי ההתפתחויות הכלכליות בעשר השנים הבאות. הנה מה שהייתי רואה:
– תוך שנתיים הנאסד"ק ייפול משיא של 5,000 נקודות ל 1,200, ואת העשור הוא יגמור ב-2270.
– הדאו ג'ונס יהיה במצב יותר טוב, אבל גם הוא ייתן תשואה שלילית לאורך כל העשור.
– לקראת סוף העשור שורה של בנקים וחברות פיננסיות תפשוטנה רגל ותכנסנה את הכלכלה העולמית למיתון עמוק.
– מחירי הנפט יעלו מפחות מ-20$ לחבית ליותר מ-70$ לחבית. לקראת סוף העשור מחירה של חבית נפט יגיע אפילו ל-150$.
– ההיי-טק יסבול קשות לאורך העשור, ופיטורים רבים ילוו את התעשייה. קומברס תפטר תוך שלוש שנים יותר מ-50% מהעובדים.
– מתקפת טרור תהרוס את בנייני התאומים, מגפת שפעת תתפשט באסיה, ארה"ב תכנס לשתי מלחמות, ישראל תהיה תחת מתקפת טרור קטלנית ותכנס לשתי מלחמות.
אם הייתי יודע שכל זה יקרה תוך עשור, הייתי אומר לעצמי – עזוב, אין לך סיכוי לעשות כסף בשנים הבאות. חבל על המאמץ. עדיף כבר ללכת ולגדל ירקות באיזה חווה. ובטח שלא הייתי מאז להתקרב לשוקי המניות. למזלי, לא קיבלתי כדור בדולח, וכבר מ-2001 התחלתי להשקיע בבורסה. למרות שהעשור היה אבוד למדדי המניות, הוא לא היה אבוד מבחינתי. עצם העובדה שהבורסה בארה"ב לא זזה, לא מנעה ממני להרוויח כסף. אני לא הייתי בודד במערכה – משקיעים רבים בעולם הצליחו להרוויח כסף בעשור האחרון. מחירי הנפט הגבוהים, מתקפות הטרור או המיתון בארה"ב, לא מנעו ממשקיעים רבים להרוויח הרבה כסף.
כל מי שקורא עיתונים כלכליים, בלוגרים או משתתף בפורומים של השקעות שם לב לכמות הפטפטת שמוקדשת לענייני מאקרו כלכלה – מה תהיה הריבית עוד שנה, מה תהיה האינפלציה, האם מחירי הנפט יגיעו ל-200$, האם ארה"ב תפשוט את מדיה ותפנה את מקומה ההיסטורי לסין ועוד ועוד. למרות שלפעמים זה כיף להשתתף בדיונים שכאלו, אין להם חשיבות רבה למשקיע הקטן.
לדעתי, רוב המשקיעים (וזה כולל גם אותי) משקיעים זמן רב מדי בלנחש מה יקרה בעתיד. אני מאמין שהזמן הזה היה מנוצל באופן יעיל יותר אם במקום לדבר כל כך הרבה על מאקרו כלכלה, המשקיע הקטן היה קורא עוד כמה דוחות כספיים בשנה, ומנסה להפוך עוד כמה אבנים בחיפוש אחרי מניות זולות.
אם תסתכלו טוב על באפט, תראו שזה מה שהוא עושה. זה לא שלבאפט אין דעה בנושאי כלכלה – יש לו והוא לא נמנע ולהביע אותן. אבל מי שיבדוק את התנהלותו של באפט, יגלה שהוא שם דגש רב יותר על חיפוש מניות זולות מאשר על השקעה לפי התפתחויות כלכליות או פוליטיות. קחו למשל את וולס-פרגו. במשך שנים באפט היה כמעט היחידי שהזהיר מפני מפולת בעולם הבנקאות. הוא היה מודע לסכנות של מכשירי הנגזרות הפיננסיות, ואפילו קרה להם – נשק פיננסי להשמדה המונית. למרות שהוא פחד מהמגזר הפיננסי, זה לא מנע ממנו לקנות מניות של וולס-פארגו. לדעתו וולס-פארגו הוא בנק שמנוהל טוב ונסחר בזול. זאת סיבה טובה מספיק בשביל לקנות את המניות של הבנק.
דוגמה נוספת היא הרכישה שלו של קלייטן-הומס (חברת בנייה של בתים טרומיים), הוא קנה אותה למרות שהוא ידע שיש בועה במחירי הנדל"ן. מעבר לכך, בשנים האחרונות הוא קנה שורה ארוכה של חברות הקשורות לבנייה – מחברת שטיחים ועד לחברה שבונה גגות, וכל זאת למרות שהוא ידע שמחירי הדירות מנופחים. אם באפט רואה חברה טובה שנסחרת בזול הוא לא יהסס לקנות אותה, אפילו אם ההתפתחויות הכלכליות בזמן הקרוב ישפיעו לרעה על מצבה של החברה. בטווח הארוך, תמיד ישנם עליות ומורדות בכלכלה, ומי שקונה נכסים בזול יצליח להרוויח יפה ללא קשר למצבה של הכלכלה.
רובם המוחלט של המשקיעים לא קרא דוח כספי מימיו, וזאת בעיה אחרת. אבל אפילו המיעוט הקטן של המשקיעים שכן טורח וקורא דוחות, גם הוא לדעתי משקיע זמן רב מדי בענייני כלכלה, וזמן מועט מידי בקריאת דוחות כספיים.
קחו למשל את רדיו-ואן (ROIAK). החברה נסחרה במכפיל רווח של אחד או שניים באוגוסט, ומאז מחיר המניה עלה פי 4. המחיר עלה בלי כל קשר למצב האבטלה, למחירי הנפט או למצב הנדל"ן בסין. מי שעובד קשה ומחפש כל הזמן מציאות בשוק המניות, יתוגמל בהתאם.
דוחות ודיווחים בחודש דצמבר
וולס פארגו אולצה ע"י הממשל האמריקאי לדלל שוב את המניות שלה, וזאת על מנת להחזיר את כספי ה TARP. סך הכל אלו לא חדשות טובות, אם כי עכשיו כשהסיוע מהממשל מאחוריה ויחס הלימות ההון עלה, אני חושב שהחברה לא תצטרך לדלל יותר את המניות שלה. אני צופה שהחברה תרוויח יותר מ-4$ למניה החל משנת 2012, ולכן מחיר המניה עדיין זול לדעתי.
הנה שתי מניות שחשבתי למכור, אבל הדוחות הכספיים שלהן ממש הפילו אותי מהכיסא, ולכן, בינתיים, אני לא מתכוון למכור.
הראשונה היא אסיה-סטנדרט (סימול 129). כבר לפני מספר חודשים הודעתי כאן שאני שוקל למכור את המניה בגלל המשכורת המנופחת של המנכ"ל ובגלל חוסר השקיפות בדוחות, אבל בגלל שהחברה כל כך זולה, לא הצלחתי ללחוץ על כפתור המכירה. החברה היא חברת נדל"ן שמפתחת כרגע מספר בתי מגורים בהונג-קונג. החברה קנתה את האדמות לפני מספר שנים, לכן היה לי ברור שהחברה תרוויח יפה מאוד. החברה גם מחזיקה מספר בתי מלון. הדוח שפרסמה החברה היה הרבה יותר טוב מאשר ציפיתי. מעבר לרווח הנאה ממכירת דירות, אסיה-סטנדרט הרוויחה בחצי השנה הראשונה יותר מ-900 מליון דולר מהשקעות בבורסה. שווי השוק של החברה עומד על כ-1.6 מיליארד דולר, כך שהרווח מהבורסה היה משמעותי. מה שיותר מפתיע הוא שהחברה בכלל לא הגדילה את החוב שלה. כנראה שהיא השתמשה ברווחים ממכירת הדירות בשביל להיכנס לבורסה כשמחירי המניות נסחרו בשפל בתחילת השנה. סך הכל ה NAV של החברה עומד על יותר מ-7 מיליארד דולר הונג-קונגי (תמיד כשאני מדבר על חברות בהונג-קונג הנתונים הם בדולר הונג-קונגי).
החברה השנייה שהפתיעה אותי לטובה הייתה אי-בון (סימול 599). זוהי חברה מאוד קטנה שהתחילה את דרכה כחנות למכירת אסלות ומקלחות. החברה מתפתחת מאוד מהר. כיום היא יבואנית וקמעונית של מוצרים למקלחת כמו גם רהיטים לבית. החברה החלה להיכנס לשוק בשנחאי. בגלל המצב הכלכלי, ציפיתי שהרווחים של החברה יירדו, אבל למעשה הם עלו ב-59%. תוך חצי שנה החברה הרוויחה 25 מליון דולר, לעומת שווי שוק של 200 מליון – כלומר מכפיל רווח נמוך מ-6.
דקה (סימול 997) הייתה האכזבה הגדולה. שוק הרהיטים קיבל מכה קשה. השוק העיקרי של החברה – בתי-מלון בארה"ב סבלו קשה מהמיתון, והמצב משפיע קשות על רווחיות החברה. החברה בקושי הרוויחה בחצי השנה האחרונה. אני מאמין שהמצב ישתפר רק לקראת סוף 2011.
צ'יני (סימול 216) כצפוי דיווחה על חצי שנה טובה. אני מצפה שהחברה תפציץ בשנה שנתיים הקרובות. החברה מפתחת מספר פרויקטים של נדל"ן בסין. החברה קנתה את האדמות לפני מספר שנים, ואין ספק שלפי מחירי הנדל"ן היום, החברה תרוויח יפה. מחיר המניה עומד על $1.11 לעומת NAV של $3.6.
סונג-הינג-וויז'ן (סימול 125) הוציאה דוח לא רע. יחסית למצב הכלכלי הקשה, נראה שעסקי המשקפיים לא נפגעו קשות. כמו כן החברה טוענת שהמצב משתפר. בחצי השנה החברה הרוויחה 38 מליון דולר, כאשר שווי השוק שלה עומד על 900 מליון.
מאן-סנג (סימול 938) – החברה דיווחה על רווח של 14 מליון דולר בחצי השנה לעומת שווי שוק של 660 מליון. עסקי הפנינים נפגעו קשות, אולם החברה עדיין מחזיקה בעיר הפנינים שהיא הקימה בסין. בשנים הקרובות החברה תמכור שם נכסים והרווחים יעלו. מצד שני, כנראה שיש מניות יותר זולות היום, ואולי הגיע הזמן למכור.
כמובן שאי אפשר בלי לקנח בסאונדוויל (סימול 878) – החברה תתחיל למכור את הדירות בפרויקט המגורים שלה החודש. למרות שהרווח יוכר רק בעוד כשנתיים, המזומנים יתחילו לזרום לחברה בקרוב.
פעולות בתיק
בצער רב מכרתי החודש את כל המניות שלי בהניסון (סימול 896). החברה עדיין זולה לדעתי, אבל יש הזדמנויות יותר טובות. אחת הסיבות שקניתי את המניה הייתה שציפיתי שכמות עבודות הבנייה בהונג-קונג תעלה בצורה משמעותית. זה עוד לא ממש קרה. המסקנה העיקרית שלי ממניה זו היא שמהזמן שפוליטיקאים מכריזים על השקעה בפרויקטים, ועד שהפרויקטים יוצאים לפועל עובר הרבה מאוד זמן. בעיה נוספת בהניסון היא שגם כשכמות הפרויקטים עלתה, החברה עדיין לא הצליחה להרוויח כל כך יפה, וזאת בגלל שתעשיית הפיתוח והבנייה מאוד תחרותית ועם שולי רווח נמוכים. הרווחים של הניסון מגיעים בעיקר מעסקי הנדל"ן שלה. החברה עדיין נסחרת בהנחה על ה NAV שלה, אבל, לדעתי, חברות נדל"ן כמו סאונדוויל או צ'ייני יותר אטרקטיביות מהניסון.
מכרתי את כל המניות תמורת $1.09-$1.12, וקניתי במקום עוד מניות של טאי-פינג (סימול 146) תמורת $1.61-$1.65. אני מאוד אוהב את טאי-פינג, והייתי שמח להוסיף עוד, אם רק היה לי עוד מזומן.
כמו כן בסוף החודש מכרתי קצת (ממש קצת) מהמניות של רדיו-ואן (סימול ROIAK) תמורת $3.07. המניה אומנם עדיין זולה, אבל היא כבר עלתה ביותר מפי 4 מאז שקניתי אותה באוגוסט-ספטמבר. כיום היא תופסת חלק גדול מהתיק שלי, ולכן יכול להיות שאני אמשיך לממש קצת.
היה קשה לראות את וולס-פארגו (סימול WFC) יורדת בלי שיש לי מזומנים לנצל את הירידות, ולכן החלטתי להגדיל קצת את המינוף שלי. קניתי עוד מניות של WFC תמורת $27.23, $26.1, $26.04 וגם תמורת $25.52. כמו שכתבתי כאן בעבר, התיק הממונף שלי מוחזק בנפרד ולא כלול בחישובי התשואות שלי.
כמה קוראים הביעו דאגה מכך שלקחתי הלוואה לצורך קניית מניות. סך הכל המינוף שלי לא גבוה – שווי התיק הממונף הוא פחות מ-12% מסך כל המניות שאני מחזיק.
עוד מספר ימים אני אפרסם כאן איך נראה התיק שלי בתחילת 2010. שנה טובה לכולם!
אסא,
הפונקציה XIRR אינה מתאימה לחישוב תשואת תיק מניות.
הכנסתי דוגמא פשוטה לאקסל שלך – הפקדה של 1$ בתחילת השנה. עד אמצע השנה עשיתי 100% אז יש לי 2$, ובאמצע השנה אני מפקיד עוד 10,000 דולר. מאמצע השנה עד סופה התיק לא זז.
בסוף השנה אני מושך 10,002 דולר, כמה עשיתי?
הרי ברור שעשיתי 100% השנה לכל מי שעיניו בראשו. כסף שנכנס או יוצא במהלך השנה לא משנה את תשואת התיק, במיוחד אם הוא לא זז. אחרת מנהלי קרנות הפנסיה לא היו רוצים לקבל כסף במהלך השנה 🙂
לפי XIRR התשואה השנתית שלי הינה 0%, בעוד שהיא בעצם 100%. אם 100% טעות לא מספיק לך, אני לא יודע מה כן.
אתה מוזמן להזין כמה ניחושים שאתה רוצה לנוסחא, 0% זו תמיד תהיה התוצאה.
אפשר למצוא עוד מקרים כאלה – הנה עוד דוגמא: הפקדתי 500 דולר בתחילת השנה, והפסדתי הכל (נניח אופציות) עד שנשאר לי סנט אחד. עד עכשיו עשיתי מינוס 99.998%. עכשיו אני מפקיד עוד 500 דולר ומושך בסוף השנה 1000.01 דולר, כי הצלחתי להכפיל את הכסף במחצית השניה של השנה. מחישוב פשוט אפשר לראות שעשיתי בעצם מינוס 99.996% – אבל XIRR יראה לי אפס % שזה ממש לא נכון.
להניח ש XIRR יודע לחשב את התשואה שלך זה לא הגיוני היות וחסר לו מידע- הוא אינו יודע את גודל התיק שלך בנקודות הזמן בו נכנס הכסף. XIRR מניח שהן קרובות לקבוע וזה ממש ממש לא נכון, נניח בחודשים בהם מניה שלך קופצת – התיק שלך ממש לא קבוע.
אני לא מבין למה מסתבכים פה בחישוב תשואה… באמת שלא.
חישוב תשואה נעשה לפי עיקרון מאוד פשוט, זה גם העיקרון הנלמד בקורסים של הרשות לני"ע (אגב, יש להם שאלות כאלה בבחינות).
בכל פעם שנכנס או יוצא כסף, עוצרים הכל ומחשבים תשואה עד לרגע הזה *בלי* הכסף, ומאותו הרגע מוציאים / מכניסים את הכסף ומתחילים את החישוב מחדש. כדי לקבל תשואה שנתית, פשוט מכפילים את החלקים של השנה זה בזה.
דוגמא: מנהל השקעות מקבל 100 אלף שקל להשקיע. באמצע השנה הוא מקבל עוד 40 אלף שקל, כאשר התיק באמצע השנה 120,000 שקל. את השנה מסיימים עם 180,000. כמה תשואה הוא עשה?
מאוד פשוט:
20% עד אמצע השנה, ואז 120 + 40 זה 160. מאמצע השנה עד סופה עברנו מ 160 ל 180. עשינו 12.5%, כלומר סה"כ 35% בדיוק (ולא 32.5%!!)
יש עוד דוגמא עם ירידה:
100 בתחילת שנה, באמצע השנה מקבלים עוד 50, וגודל התיק 50, ובסוף שנה 150. כמה עשה המנהל?
עד אמצע שנה – מינוס 50%. באמצע השנה התיק חוזר ל 100 ומסיים 150 – כלומר 50%. סה"כ המנהל עשה מינוס 25% (ולא אפס !!!!) מי שאומר שהוא עשה אפס אחוז צריך לבדוק את ההבנה המתמטית שלו….
יניב,
אי אפשר לחשב תשואה "בצורה הקלאסית", כאשר מדובר בתיק שיש בו כניסה ויציאה של כסף חדש. זה כל העניין שבגללו כל הנושא התעורר מלכתחילה. לכן לדעתי חייבים להשתמש בכלי מורכב יותר – שת"פ.
אני מודה שאני לא מבין עד הסוף את הדוגמאות המספריות שנתת, ולכן לא יכול להתמודד איתן. יכול להיות שזה כבר מעבר לידיעות המתמטיות שלי. לא הבנתי מהו סכום ההשקעה הראשוני, ובאיזה תאריך הוא נעשה, ומהם התאריכים שבהם בוצעו הפקדות ומשיכות מהתיק. מלבד זאת, בדוגמא של 10, -7, 10 בכלל לא ברור ששווי התיק הוא 13. שווי התיק הוא לא סך ההפקדות נטו לתיק. אתה אמור להכניס לאקסל את שווי התיק.
אסף,
1. לא הבנתי מהו החישוב הפשוט שהביא אותך ל- 35% ולמינוס 25%. אשמח להסבר.
2. הדוגמאות שהבאת בתחילת התגובה שלך מייצגות שינויים קיצוניים בתיק. אמרנו כבר שאלו המקרים שבהם לשת"פ יש כמה תשובות מתמטיות נכונות, אבל רק אחת הגיונית.
3. דבר נוסף: יכול להיות שאנחנו מבלבלים בין תשואת מנהל התיק לבין תשואת התיק?
יניב,
רוב הדוגמאות שלך לא ברורות (לי) כי אתה לא מציין את גודלו הסופי של התיק.
בדוגמה אחת אתה כן מציין והיא דווקא כן עובדת אצלי ומניבה תשואה של 0%:
10
-7
10
-13
ייתכן שקיבלת שגיאה בגלל שלא ציינת את הגודל הסופי של התיק כמספר שלילי (-13), או שציינת אותו אבל הוא לא נכלל במספרי השורות שנתת לפונקציה…
אסף,
בדוגמה הראשונה שציינת התשואה של הפונקציה האקסלית היא לא 0% אלא משהו כמו 0.0199%, והיא מופיעה אצלך כ-0% רק בגלל שאתה מציג 0 מקומות עשרוניים אחרי הנקודה.
מה דעתך על הדוגמה הבאה:
נניח שבתחילת השנה יש בתיק מיליון ש"ח, ובמחצית השנה התיק מופסד באחוז, ונכנס שקל אחד.
עד סוף השנה לא נכנס ולא יוצא שום שקל, ובסוף השנה התיק מגיע לעשרה מליון ש"ח.
האם לשיטתך תשואת התיק חיובית או שלילית?
(אני שואל ברצינות כי אם הבנתי את דבריך התשואה במקרה זה היא שלילית לשיטתך).
צאלון, אסא, אכן בדוגמה עם ה 10 -7 10 ו 13, התשואה יוצאת אפס. את שאר הדוגמאות הפשוטות לא הכנסתי לאקסל אלא פתרתי לבד. אתה יכול למצוא הסבר מפורט של שת"פ וכן דוגמאות שמראות מתי שת"פ נכשל (כמו שניסיתי להביא) בספר של "תורת המימון" של האוניברסיטה הפתוחה, אם אני לא טועה זה בחלק ה', מוקדש לנושא פרק שלם 🙂
לדעתי זה מסוכן להשתמש בפונקצייה האקסלית אם אתם לא יודעים לפתור דוגמאות פשוטות (פשוטות=פיתרון של משוואה ריבועית שאני מניח שכולנו יודעים) של חישוב שת"פ ללא שימוש באקסל. כדאי להבין את הכלי ואת המגבלות שלו לפני שרצים להשתמש בו. כמו שרשמתי, ראיתי כבר אקסלים שהניבו הבדל של 3-4 אחוז בין חישוב קלאסי לחישוב עם שת"פ.
אני חושב שעל החישוב הקלאסי כבר הרחבנו פה בדיון. פירקנו את השנה לתקופות קצרות (חודשים, לצורך העניין) כאשר בכל תקופה יש קרן תחילית וסופית (ללא כניסה ויציאה של כסף) ומכפלת התשואות בתקופות הקצרות נותנת את התשואה השנתית. את ההפקדות מכניסים לקרן התחילית בכל תקופה וכו' כמו שתיארתי בהרחבה. אני קורא לשיטה זו "קלאסית" מפני שהחישוב תשואה היחיד שיש פה הוא חילוק קרן סופית בתחילת בכל תקופה.
בעייה נוספת שיש לי עם שת"פ הוא שאתה מקבל ערך יחיד לתשואה. בחישוב שלי אני יכול להגיד לך במדוייק מה היתה התשואה שהייתי משיא לך אם היית נותן לי 100 שקלים בחודש יולי או כל חודש אחר ומבקש אותם חזרה בנובמבר למשל. בשת"פ אין לך פירוק של התקופות הקצרות, אלא תשואה כל פעם מתחילת השנה עד לנקודה מסויימת. השת"פ, גם במידה והחישוב יצא נכון, יגיד לי רק כמה תשואה הייתי מקבל ממך אם הייתי מפקיד אצלך 100 שקלים בתחילת השנה. אולי לא לכולם זה משנה אבל לדוגמה ב 2009 היה חשוב לי לבדוק גם מה התשואה שלי ממרץ עד סוף השנה ולא רק מינואר עד סוף השנה.
אני רוצה להסב את תשומת לבכם לכך שבדף האקסל אליו הפניתי, מתחת לתשואה ולתשואה מתחילת התקופה יש משבצת שכתוב בה ERROR. אם התוצאה של ה- ERROR איננה אפס, סימן שהשת"פ שאליו הגעתם אינו התשואה הנכונה של התיק, וכל מה שצריך לעשות הוא לשנות את הניחוש בפונקציה XIRR, על מנת להגיע לשת"פ שבו ה- ERROR שווה לאפס.
ה- ERROR מייצג דרך חישוב נוספת שנעשית על-ידי האקסל, אם הבנתי נכון – בהסתמך על נוסחה כלשהי של ניוטון. הפרופ' החביב שבנה את דף האקסל הזה בעצם נותן לנו כלי נוסף לוודא שהתוצאה נכונה, כי אם התוצאה יוצאת זהה על-פי שתי השיטות – סימן שהיא נכונה.
כאמור, לא הבנתי את כל הדוגמאות שנתנו אסף ויניב, אבל אם בכל זאת הבנתי משהו – נדמה לי שהתוצאות הלא הגיוניות שלטענתם יוצאות בדף האקסל מקבלות ערך ERROR שונה מאפס. ולכן אפשר להגיע לשת"פ הנכון על-ידי שינוי הניחוש בפונקצית XIRR.
@אסא
אסא, הסברתי את הדוגמאות בצורה הפשוטה ביותר, בדיוק כמו שמוסבר במבחנים של הרשות.
אבל אנסה לפשט:
תחילת שנה – תיק בגודל 100 אלף.
אמצע שנה – גודל התיק 120 אלף ==>>> תשואה של 20% מתחילת שנה עד סופה (120/100=1.2)
בדיוק באותה הנקודה בה חישבת תשואה של 20% מתווסף לתיק 40 אלף שקל.
גודל תיק עדכני – 160 אלף.תשואה – עדיין 20% כי זה באותה נקודת זמן.
סוף שנה – תיק ב 180 אלף => תשואה (מחושבת כמובן מאמצע שנה- הנקודה בה עצרנו את החישוב האחרון)- מ 180/160=1.125 כלומר 12.5 אחוז.
1.125*1.2 = 1.35
מאוד פשוט…
בדוגמא השניה:
תיק בתחילת שנה – 100 אלף שקל.
אמצע שנה – 50 אלף. תשואה של מינוס 50% (אני מקווה שהחישוב ברור)
באמצע שנה מוסיפים 50אלף – מקבלים חזרה 100 אלף שקל. תשואה עדיין מינוס 50% היות ולא עבר שום זמן מרגע הכנסת הכסף.
סוף שנה התיק ב 150 אלף – התשואה היא : 100/150= 1.5 כלומר 50%.
1.5*0.5=0.75 – התשואה הינה מינוס 25%. ב XIRR יוצא אפס.
עוד דוגמא – עם משיכה של כסף:
תיק בתחילת שנה – 100 אלף שקל.
באמצע שנה 150 אלף שקל. תשואה עד לעכשיו – 50%.
מושכים 50 אלף שקל – תשואה לא השתנתה – עדיין 50%, אבל גודל תיק 100 אלף.
התיק בסוף שנה הינו 50 אלף שקל. תשואה מאמצע שנה – מינוס 50%.
תשואה כללית: 1.5*0.5 = 0.75 – תשואה של מינוס 25% כמו בדוגמא הקודמת. ב XIRR יוצא אפס.
אני לא מבין למה אתם מסתבכים… כשכסף חדש נכנס (או יוצא, זה אותו דבר בסימן מינוס) – הוא לא השתתף בתשואה עד לרגע הנוכחי ומעתה הוא כן מתחיל להשתתף… אז עוצרים הכל ברגע שנכנס (יוצא) כסף ומתחילים לחשב שוב.
את התשואות של החלקים הקטנים מכפילים כדי לקבל תשואה כללית. ככה אפשר לחשב תשואה על כל תקופת זמן – חודש, שנה, שנתיים, דקה, או שניה וחצי.
השיטה הזו נכונה – שהרי לפיה כל האתרים מתאמים דיבידנדים. תבדוק את הנוסחא לתיאום דיבידנד ותגלה שהיא אינה משתמשת בשום פונקצית אקסל, היא מתאמת מחירי עבר לפי תשואת הדיבידנד הנקודתית – כלומר זו בדיוק אותה הנוסחא רק הפוך (במקום לחשב תשואה משתי נקודות זמן, מחשבים תשואה בנקודת זמן ומכפילים את כל נקודות הזמן בעבר בתשואה הזו).
XIRR אינה מתאימה לחישובים האלה. אם אתם רוצים לקבל ערכים שגויים אתם מוזמנים להמשיך להתעקש ולהשתמש בה. לא ניתן לחשב תשואה אם אינכם יודעים את ערך התיק בנקודות כניסה או יציאה של כסף. חסר פה נתון! עצם העובדה שהדוגמאות שהצגתי כאן למעלה, *שאין מחלוקת על חישוב התשואה בהן* אינן מציגות את התוצאות שהראיתי אם משתמשים ב XIRR, מראה שהפונקציה הזו אינה מתאימה.
אם אינכם מסכימים עם הדרך בה חישבתי תשואה למעלה, שזה כבר שומט את השטיח מתחת לכל הדיון הזה והופך אותו בטל לחלוטין, הייתי ממליץ לכם לקחת קורס בפתוחה במימון או לבדוק מהי ההגדרה של תשואה.
סליחה, בדוגמא הראשונה כתבתי 20% מתחילת השנה ועד סופה – והתכוונתי מתחילת השנה ועד אמצע שנה.
הנה הסבר מתי צריך להשתמש ב XIRR, מדובר פה על מכירה בשורט אבל ההסבר תקף:
http://www.tech-archive.net/Archive/Excel/microsoft.public.excel.misc/2008-07/msg01147.html
אסא, צאלון וכל החברה האחרים שהציעו XIRR, חשבתי על זה קצת ויש לי הוכחה מתמטית בשבילכם.
תשואה היא מושג מוחלט. לכן בעצם, אם אקח תשואות על חלקי זמן שונים מאשר שנה עלי לקבל תשואה זהה אם נחשב על אותו פרק זמן.
כלומר אם באפט עשה 100% בשלוש שנים, הוא עדיין עשה 100% בשלוש שנים גם אם נחשב שנתית, חודשית, יומית או רבעונית. המספר צריך לצאת 2 = 100%.
מכאן ניתן להסיק שתשואה ניתנת לפירוק לחלקים. זה גם ניכר בגרף של מניה.
אם מניה עלתה מ 100$ ל 200$ בתקופה כלשהי, ולא חילקה דיבידנד ולא עשתה ספליט, היא חייבת לעשות 100% לפי כל המכשירים שלכם.
עכשיו, מכיוון שהגרף של המניה אינו מונוטוני יפה ועולה מ 100 ל 200$ בלי הפרעה, ניתן לשבור אותו לחלקים קטנים של עליה ושל ירידה. אם תחשבו את כל התשואות האינפיניטיסימליות האלו, ותכפילו אותן זה בזו, תקבלו 100% תשואה. תעשו ניסוי על גרף פשוט שתשרטטו על דף משבצות, עם נניח 5-10 קטעים *אקראיים* של עליות וירידות, על איזו תקופת זמן שתרצו, אבל העיקר שהגרף יתחיל ב 100 ויסתיים ב 200. הסיבה שיוצא לכם את אותו המספר היא שהתשואה היא פונקציה סגורה (חשבון אינפיניטיסימלי ואינטגרלי 2). אחסוף מכם את ההוכחה האינטגלית, למרות שהיא פשוטה. לא משנה איך תחלקו את הגרף (עליות וירידות היתה חלוקה שבחרתי שיהיה קל) – תמיד תקבלו 100% בהנתן שהגרף מתחיל ב 100 ומסתיים ב 200.
מכאן שאם אפשר לחלק את התשואה לחלקים (הוכחתי למעלה שאפשר) וכל חלוקה תיתן את אותה התוצאה, החלוקה שהצגתי בתגובה הקודמת בהכרח נכונה – וכל חלוקה אחרת צריכה לתת את אותה התוצאה. אם בנקודות החלוקה הקרן משתנה – התשואה לא משתנה היות והחישוב dx/dy אינו משתנה בשתי הנקודות האינפיניטיסימליות – לפני הכנסת הכסף ולאחריו (תחשבו על זה שחישבתי תשואה מליונית השניה לפני שהוספתי כסף והתחלתי לחשב שוב מליונית שניה אחרי).
מכאן נובע שהחישוב שהצגתי לעיל נכון מתמטית.
מכיוון ש XIRR אינו נותן את אותה התשובה כמו השיטה הקלאסית של פירוק התשואה לחלקים – XIRR אינה פונקציה שנותנת תשואה.
נזכרתי בעוד דבר, אנא סלחו לי:
אסא, אנא הראה לי את שלוש הדוגמאות האלו שהצגתי, שיתנו לך את אותן התוצאות שחושבו בשיטה הקלאסית (כמו שבאפט חישב, הרבה לפני שאקסל הגיח לעולם בשנות ה90), אם תראה לי שאתה מצליח להגיע לאותה התוצאה בדיוק על עשירית האחוז, אני אשתכנע. אני אשאיר לך את מלאכת הניחושים שצריך לספק ל XIRR.
קבל את זה כאתגר.
אתה גם מוזמן לשלוח את הדוגמאות שלי לפרופסור החביב, שכתב את האקסל, נראה מה תהיה תשובתו (ש XIRR לא מיועד לחישובים כאלה).
1. ראה מה יש לפרופסור החביב לומר על חישוב תשואה:
http://www.financialwebring.org/gummystuff/Rate-of-Return-2.htm
2. אני מבטיח לחשוב על הדוגמאות שלך.
אסף, בדוגמה השניה שלך התשואה לשיטתך היא מינוס 25%, אבל בסיכום כולל המשקיע לא הפסיד כסף באותה שנה.
מה זה אומר, בעצם, להשיג תשואה שלילית של 25% אבל לא להפסיד כסף?
האם מושג התשואה הזה רלוונטי לצרכיו של המשקיע הבודד שמנהל את כספו הפרטי ואינו מוכר יחידות השתתפות? אני בספק.
(אגב, אני מניח שאתה יכול גם לארגן דוגמה שבה התשואה לשיטתך היא חיובית, נניח 25%, אבל בסיכום כולל המשקיע לא הרוויח כסף באותה שנה. והמסקנה היא כנ"ל).
צאלון, בוא אני אשאל אותך שאלה -נראה אם זה מתיישב עם ההגיון שלך – נניח שבפתיחת התיק משקיע א' שם 100 אלף שקל וההפקדה השניה היא של משקיע ב'. אתה רוצה לומר לי שאתה יכול באמת ובתמים לומר לשני המשקיעים שהם לא עשו כלום השנה? לאחד הפסדת חצי תיק, ואחר כך חזרת ל 75 אלף ולשני הפכת 50,000 ל 75,000.
או שאתה, בשיטה שלך תגיד לשניהם שעשית 0% כי לא תרצה לומר לשני שהפסדת לו 25%? (מישהו מריח פונזי?)
בעצם – השיטה שלך לא עובדת למקרה הזה ולכן היא לא מתאימה למקרה הכללי – משמע – היא לא מתאימה נקודה.
אסא – תודה, תחשוב. אני בטוח שתגיע למסקנה שהנקודה שלי נכונה.
בכל אופן ידידי, סיימתי את חלקי בדיון 🙂 היה פורה ומהנה ואני מקווה שתגיעו למסקנה הנכונה, רק משום שלא הייתי רוצה שבעוד 10 שנים תחשבו שאתם עושים 50% בשנה, ולא תבינו איך אתם לא מיליונרים (כי השתמשתם ב XIRR – והתשואה השנתית שלכם היתה תשואה של פקמ).
אסא, לפני ששלחת את הלינק, טרחת להסתכל על הנוחסאות?
לא שמת לב ש R הינו קבוע בכולן? אתה רוצה להגיד לי שהתשואה שלך קבועה כל חודש? (אני מניח שאתה לא משקיע בפק"מ עם ריבית קבועה).
תקרא שוב ונסה להבין את הנוסחא. מדובר שם על הפקדות לפק"מ בעל ריבית כלשהי, ואתה בעזרת XIRR מחשב את הריבית בפקמ שהיתה נותנת לך את התשואה שקיבלת, התשואה היא הנעלם. זה דומה למה שאנחנו מנסים פה, אבל רק *דומה*. למה דומה? כי הקרן משתנה!!! הקרן יכולה גם לרדת וגם לעלות ואתה מזניח את זה לחלוטין !
אני פשוט לא מבין, איך אתם לא רואים? אתם מנסים לפתור משוואה אחת עם שני נעלמים.
X+Y = 9
4 ועוד 5 פותר !! נכון ! אבל גם 8+1 וגם 7+2. אבל תשואה, יש רק אחת… לא יותר. חשבתם אולי שחסר איזשהו נתון כדי שלמשוואה שלכם יהיה פתרון?
איך אפשר לעזאזל לחשב תשואה על פרקי זמן ללא ידיעת ערך התיק באמצע? אתם בעצם מתעלמים מכל מה שקרה במהלך השנה – ומחשבים כסף בסוף ובהתחלה. זה כמו לדחוף את הראש לחול.. אתם מאבדים אינפורמציה, מזניחים אותה, ואז מנחשים אותה בעזרת XIRR.
רבותי, זוהי טיפשות לשמה. נכון שאני יודע מתמטיקה קצת יותר מהבנאדם הממוצע, אבל גם הבנאדם הממוצע רואה שיש שיטה פשוטה (נכון, מצריכה מעקב ואקסל) ומוחלטת לחשב תשואה ויש שיטה לעצלנים – מזניחים הכל ומנחשים מה הזנחנו.
צאלון – אם המדד שלך לראות מהי התשואה שלך היא להסתכל כמה כסף יש לך בחשבון בתחילה ובסוף שנה, יש לך בעיה. זה מאוד לא נכון. תתבונן בדוגמא השניה שלי – אם לא היית מפקיד את הכסף, עוד 50 אלף, באמצע השנה, הרי היית מסיים עם 75,000 שקל נכון?
100 אלף => 50% הפסד עד אמצע שנה => 50 אלף. עכשיו *לא* מפקידים עוד 50 כמו בדוגמא. מסיימים את השנה אחרי עליה של 50% עם 75,000 שקל. אז הפסדנו 25%, נכון? כמו שהנוסחא שלי הוציאה. אהההה רגע!!! אם היינו מפקידים 50,000 שקל באמצע השנה היינו מסיימים על אפס? אתה רוצה לומר לי שלהפקדות במהלך השנה יש השפעה על התשואה שלך ???? זה לא קצת מגוחך? זה כמו לומר שאם תקנה 400 מניות או 500 מניות התשואה שלך תשתנה. זה מטופש, שלא לומר אידיוטי. למה ? כי חסר לך מרכיב הזמן – השאלה היא *****מתי****** הכנסת את הכסף. ולמה ***מתי*** חשוב? כי לתיק שלך יש ערך בכל נקודת זמן – ערך שאותו הזנחת וניחשת בסוף.
ראבאק הפונקציה מבקשת מכם ניחוש, זה יכול להיות יותר ברור מזה?
צאלון – בקשר לפוסט הקודם – אם עמדת לומר לי שלהפקדות במהלך השנה יש השפעה על התשואה, אז רק אקדים ואומר – לפי השיטה שלך – מחקת הפסד של 25% כי הפקדת כסף במהלך השנה.
חשבתי על זה קצת, הרי כולנו נאבקים על כל אחוז של תשואה. למה לא פשוט להשקיע בעבודה יותר מאשר במניות, לקבל עבודה בשכר טוב יותר, ואז בעצם להרויח תשואה? כי הפקדות = תשואה.
כמובן שאפשר לתת עוד דוגמאות של מקרי קצה – כמו הפקדה של שקל בתחילת השנה, התיק עושה 100% ומגיעים באמצע שנה ל 2 שקל, ואז מפקידים מיליון שקל ויש הפסד של 50%, מסיימים את השנה עם 500,001 שקל. XIRR בכלל לא מסוגל לחשב את זה. למה?
לפי השיטה שלי זה פשוט – 2 * 0.5 = 1 בדיוק. עשינו בדיוק 0%. אלא אם צאלון שוב יקום ויאמר – הפקדת במהלך השנה כסף ולכן עשית בעצם מינוס 50 אחוז.
בוא ננוח ונאמר – יש יותר מידי דוגמאות שלא מתיישבות עם ההגיון ו XIRR נותן תוצאות מוזרות בהן או לא מסוגל לחשב אותן כלל. ואני שואל – יש שיטה מסורתית ובדוקה, למה להדבק לפונקציה באקסל שאתם לא ממש מבינים איך היא עובדת מאחורי הקלעים?
אסף – בוא נוריד קצת את הטונים.
אין בעיות עידו.
אגב, מצאתי אתר שבו יש בדיוק את הדיון הזה:
http://ask.metafilter.com/20939/Am-I-beating-the-Dow
אסף ידידי ושאר החברים,
בדקתי וחזרתי עם כמה תובנות:
מה שאסף מודד הוא תשואת מנהל התיק, ואילו מה שפונקצית XIRR מודדת היא את תשואת התיק (או תשואת הלקוח).
תשואת מנהל התיק יוצאת מנקודת הנחה שלמנהל התיק אין השפעה על מתי יכנס כסף חדש לתיק ומתי יצא ממנו כסף (זו החלטה של הלקוח). זה המצב כשמדובר, למשל, בקרן נאמנות. לכן לכניסת או יציאת כסף אין כל השפעה על תשואת הקרן.
תשואת התיק, בניגוד לתשואת מנהל התיק, מודדת גם את עיתוי כניסת ויציאת הכסף.
לקוח שבחכמתו רואה שהשוק בשפל ומכניס לתיק עוד כסף – בסוף השנה התיק שלו יראה תשואה גדולה יותר מהתשואה של מנהל התיק שלו. וכמובן שגם ההפך יכול להיות. למשל: לאחר שקרן הנאמנות השיגה תשואה של 30% – משקיע קונה יחידות בקרן, אבל דווקא לאחר שהוא נכנס לקרן – התשואה לא זזה. בסוף השנה מנהל הקרן יראה תשואה של 30%, אבל הלקוח יראה תשואה של 0 אחוז.
ההבדלים בין תשואת מנהל התיק לתשואת התיק יכולים להסביר את הדוגמאות שאסף הביא. ניקח את הדוגמא שבה הלקוח השקיע בתחילת השנה 1 ש"ח, שלאחר חצי שנה צמח ל- 2 ש"ח, ואז הוא הכניס לתיק עוד 10,000 ש"ח והתיק עד סוף השנה לא זז, כך שהיה שווה בסוף השנה 10,002ש"ח – מנהל התיק יכול להתהדר בתשואה הרבה יותר גבוהה מאשר התשואה של התיק עצמו. התשואה של התיק עצמו אכן קרובה מאוד לאפס – וזה מה שיוצא בפונקצית XIRR.
בעקרון, כאשר משקיע רוצה למדוד את הביצועים של התיק שהוא מנהל, נכון יותר לבדוק את תשואת התיק, ולא את תשואת מנהל התיק. כלומר – להשתמש ב- XIRR. אבל – אם רוצים להשוות לבנצ'מרק אי אפשר להשתמש ב- XIRR, כי תשואה של קרן נאמנות או של מדד נקבעת לפי תשואת מנהל התיק.
להרחבה אודות ההבדל בין Time Weighted Returns (תשואת מנהל התיק) לבין Dollar Weighted Returns (תשואת התיק), וכן דף אקסל שמאפשר לחשב את השניים ראו כאן:
http://67.220.225.70/~gumm5981/time-weighted-returns.htm
וכן כאן:
http://67.220.225.70/~gumm5981/fund-you.htm
אסף, כדי למנוע טלפון שבור אני אנסה לצטט נקודות מדבריך ולהגיב עליהן.
* כתבת:
"כמובן שאפשר לתת עוד דוגמאות של מקרי קצה – כמו הפקדה של שקל בתחילת השנה, התיק עושה 100% ומגיעים באמצע שנה ל 2 שקל, ואז מפקידים מיליון שקל ויש הפסד של 50%, מסיימים את השנה עם 500,001 שקל. XIRR בכלל לא מסוגל לחשב את זה".
הדוגמה הזאת דווקא כן עובדת ונותנת תוצאה (נכונה בעיני) של מינוס 74.9% אם רק נותנים ניחוש מתאים (בטווח שבין מינוס 56% ומינוס 99%).
לדעתי המשקיע הפרטי צריך לתת משקל רב יותר להפסד של חצי מיליון מאשר לרווח של שקל בודד, ויפה שהפונקציה עושה זאת.
* כתבת:
"נניח שבפתיחת התיק משקיע א' שם 100 אלף שקל וההפקדה השניה היא של משקיע ב'. אתה רוצה לומר לי שאתה יכול באמת ובתמים לומר לשני המשקיעים שהם לא עשו כלום השנה? לאחד הפסדת חצי תיק, ואחר כך חזרת ל 75 אלף ולשני הפכת 50,000 ל 75,000".
אם שני משקיעים קונים יחידות של קרן בזמנים שונים לאורך השנה ועושים תשואה שונה אז בכל מקרה לא תוכל לומר לשניהם שהם עשו אותה תשואה, כך שזה לא נימוק לטובת שיטת חישוב זו או אחרת.
* מעבר לכך, בתגובה הקודמת שלי הדגשתי שאני מדבר על משקיע פרטי ולא על קרן. כתבתי:
"האם מושג התשואה הזה רלוונטי לצרכיו של המשקיע הבודד שמנהל את כספו הפרטי ואינו מוכר יחידות השתתפות? אני בספק".
בניגוד לקרן, המחוייבות של משקיע פרטי היא לגוף אחד בלבד: לעצמו, ולכן המושג שצריך לעניין אותו יותר (לדעתי) הוא התשואה על ההשקעה, או ליתר דיוק, שיעור התשואה השנתית על ההשקעה.
וזאת בניגוד לקרן שחשוב לה מאוד לפרסם את שיעור התשואה השנתית תוך ניטרול השינויים בהיקף הכספים המושקעים לאורך השנה.
* במאמר מוסגר, שיעור התשואה השנתית על ההשקעה צ-ר-י-ך להיות חשוב גם לקרן, כדי לדעת אם בסך הכל היא יוצרת ערך או משמידה ערך עבור המשקיעים שלה כקבוצה. כדי לבדוק את זה חייבים כמובן להביא בחשבון את השינויים בהיקף הכספים המושקעים לאורך התקופה.
הנה המסקנות שלי מהדיון:
1 – כיוון שאני קמצן מדי בשביל לשלם על אופיס, אני לא יכול לבדוק את הפונקציה XIRR.
2- למרות שאני באמת לא מבין הרבה במתמטיקה, אני מסכים עם יניב ואסף – החישוב הקלאסי הוא נכון יותר.
3 – אני מאוד מסכים עם יניב – למה להסתבך עם פונקציה שאנחנו לא ממש מכירים, אם חישוב פשוט נותן לנו את התשואה הנכונה?
4 – כיוון שאני לא מוציא ומכניס הרבה כספים לתיק שלי, אני אמשיך לבדוק את התשואה שלי מתחילת שנה ועד סופה.
5 – בקשר לתשואה שלי בשנים עברו – מבדיקה מהירה, רק בשנת 2006 הוספתי בערך 10% לתיק. מ-2007 הוספתי פחות ופחות. ככה שאני לא מאמין שחישוב שהיה מחשיב כסף חדש היה נותן תשואה שונה מהותית ממה שחישבתי. אני גם יודע כמה כסף הרווחתי בתור מתכנת, ולמה הגעתי תוך 8 שנים, אז אני די בטוח שהתשואה שלי מתחילת שנה ועד סופה די מייצגת את התמונה האמתית.
הנה המסקנות שלי מהדיון:
1 – כיוון שאני קמצן מדי בשביל לשלם על אופיס, אני לא יכול לבדוק את הפונקציה XIRR.
2- למרות שאני באמת לא מבין הרבה במתמטיקה, אני מסכים עם יניב ואסף – החישוב הקלאסי הוא נכון יותר.
3 – אני מאוד מסכים עם יניב – למה להסתבך עם פונקציה שאנחנו לא ממש מכירים, אם חישוב פשוט נותן לנו את התשואה הנכונה?
4 – כיוון שאני לא מוציא ומכניס הרבה כספים לתיק שלי, אני אמשיך לבדוק את התשואה שלי מתחילת שנה ועד סופה.
5 – בקשר לתשואה שלי בשנים עברו – מבדיקה מהירה, רק בשנת 2006 הוספתי בערך 10% לתיק. מ-2007 הוספתי פחות ופחות. ככה שאני לא מאמין שחישוב שהיה מחשיב כסף חדש היה נותן תשואה שונה מהותית ממה שחישבתי. אני גם יודע כמה כסף הרווחתי בתור מתכנת, ולמה הגעתי תוך 8 שנים, אז אני די בטוח שהתשואה שלי מתחילת שנה ועד סופה די מייצגת את התמונה האמתית.
צאלון, מסכים לכל מילה שכתבת בתגובה מס' 43.
אסף, תחבר את מה שאני כתבתי בתגובה 42 עם מה שצאלון כתב בתגובה 43 – ולדעתי יש לך את התמונה המלאה, שמשתלבת גם בדוגמאות ובטיעונים שאתה הבאת. הכל שאלה של מה אתה רוצה למדוד: תשואת התיק או תשואת מנהל התיק.
ועוד דוגמא אחרונה, למקרה שהעניין עדיין לא מחודד מספיק:
שני משקיעים משקיעים 100 ש"ח בתחילת השנה בתעודת סל העוקבת אחר מדד ת"א-100. לאחר כמה חודשים, כשמדד ת"א-100 נמצא בשפל, משקיע א' מכניס לתיק עוד 50 ש"ח. ואכן, מנקודה זו ועד לסוף השנה המדד מתאושש ועולה. בסוף השנה: תשואת מנהל התיק (Time Weighted Return) של שני המשקיעים הינה זהה, ושווה לתשואת מדד ת"א-100. אבל תשואת התיק (Dollar Weighted Return) של משקיע א', שבחכמתו זיהה נקודת שפל ונכנס בה עם כסף חדש, גבוהה מתשואת התיק של משקיע ב'.
אם רוצים לתת "ציונים" לשני המשקיעים – משקיע א' אמור לקבל ציון גבוה יותר מזה של משקיע ב'. ה"ציון" מתבטא בתשואת התיק הגבוהה יותר של משקיע א', למרות שתשואת מנהל התיק של שני המשקיעים זהה.
עדו,
אני אתן לך תשובה מאוד פשוטה לנקודה מס' 3 שהעלית:
בקישור הראשון שנתתי בתגובה מס' 42 יש טבלת אקסל שמחשבת גם את תשואת מנהל התיק (TWR) וגם את תשואת התיק (XIRR). מכיוון שאין לך אקסל, אתה לא יכול להוריד אותה ולהשתמש בה. הכנסתי את הנתונים של התיק שלי משנת 2007 ועד היום וקיבלתי שני מספרים שונים מאוד: תשואת מנהל התיק המוצעת לשנה הייתה אצלי נמוכה בכ- 34% אחוז מתשואת התיק הממוצעת לשנה! הבדל עצום. חלק גדול מהתיק שלי נמצא בתעודות סל, ולמרות זאת אני מכה את המדדים, בעיקר בגלל שידעתי להכניס כסף חדש בתקופת השפל בשוק.
אז אין שום "חישוב פשוט שנותן לנו את התשואה הנכונה".
בכל מקרה, כל זה רלוונטי רק למי שיש אצלו בתיק תנועות הון החוצה ופנימה, ואצלך זה לא המצב. אצל רוב האנשים האחרים זה כן המצב.
אגב, קרנות השקעה פרטיות, שלמנהל הקרן יש זכות כלפי המשקיעים לקרוא לכסף, מחשבות תשואה על-פי XIRR, ולא על-פי TWR, שכן לקרנות כאלה, בניגוד לקרנות נאמנות, כן יש שליטה על עיתוי כניסת כסף חדש.
אסא, אני עדיין חושב שאתה טועה.
קח את הדוגמה האחרונה שלך. מאיפה למשקיע א' יש 50 ש"ח?
לפי התיאור שלך, 50 שקלים אלו היו בכיסו לאורך כל התקופה, וכשהשוק ירד הוא ידע לנצל את ההזדמנות ולקנות מניות. לכן 50 השקלים היו צריכים להכנס לתשואה מתחילת השנה. במשך חודשים 50 השקלים לא הניבו תשואה, וזה צריך להיות חלק מהשקלול.
אם 50 השקלים הם כסף חדש שהמשקיע הרוויח מעבודתו, אז לכמות הכסף אין חשיבות. כמו כן 50 השקלים צריכים להיות מושווים למדד המניות מרגע שמשקיע א' הרוויח אותם. כמו שאתה אמרת מרגע שמשקיע א' השקיע את 50 השקלים, שוק המניות החל לטפס, לכן אם 50 השקלים הם כסף חדש שא' הרוויח, הכניסה שלו לשוק צריכה להיות מחושבת ביחס לשוק באותו הזמן.
לסיכום ישנן שתי אפשרויות:
1 – ל-א' היו מזומנים כל הזמן, והוא חיכה לתזמן את השוק – במקרה זה המזומנים צריכים להיות מחושבים כחלק מהתיק מתחילת השנה.
2 – א' הרוויח כסף חדש, ובמזל הכסף נכנס כשהשוק היה בשפל – במקרה זה הכסף החדש צריך להיות מושווה למדד מהיום בו הכסף נכנס.
אסא, צאלון, תודה לכם…
למדתי משהו מהדיון 🙂 לפעמים אני "ראש קשה" אבל כשמציגים לי טיעון משכנע אני יודע לאכול אותו.
אסא – תודה על הלינקים. אני קצת מאוכזב שאני לא מצאתי אותם בעצמי.. 🙂
בכל מקרה, אני אמדוד תשואת מנהל תיקים, כפי שקראתם לזה, היות ואני רוצה למדוד את הביצועים שלי, ללא קשר לכסף שאני מכניס או מוציא. הכסף שאני מכניס כל חודש מעבודה משתנה מאוד. לעיתים אני מפקיד גם סכומים גדולים מאוד שמגיעים לאחוזים ניכרים מהתיק שלי, סכומים שעלולים לעוות את התשואה אם הייתי משתמש ב XIRR.
הייתי רוצה לקבל בסוף שנה מספר כלשהו – נניח 40%, שבעזרת המספר הזה אני יכול לדעת שהייתי עושה 40% על כל סכום שהייתי משקיע (ואז להתעצבן שלא השקעתי עוד 🙂 ).
לצורך העניין, תשואת מנהל התיקים הינה ברת השוואה בין שני אנשים שונים, היות ואין היא תלויה בגורמי תזמון ההפקדות. מנהל תיקים שעשה לפי השיטה המדוברת 40 אחוזים בהכרח ביצע טוב יותר מאשר מנהל תיקים שעשה לפי השיטה 35 אחוזים. כלומר, המספר הזה מוחלט ותלוי אך ורק בבחירת המניות ובמשקל שנתת לכל אחת, ולא בתזמון הכנסת הכסף לתיק. המספר שניתן ע"י XIRR אינו בר השוואה, למרות שגם הוא אינפורמטיבי ויתן לך תמונה "מה עשה הכסף שלך השנה".
יום נהדר!
מספר הערות, ואני אנסה שיהיו קצרות:
* עדו, הפונקציה XIRR נתמכת ע"י Open Office, כך שאתה לא צריך לשלם על אופיס ואקסל.
* נתעלם לרגע מהשאלה "מה היה קורה אילו הייתי מנהל קרן נאמנות?" ונתרכז בשאלה "מה היה קורה אילו השקעתי השנה את כספי הפנוי בתעודת סל במקום לבחור מניות בעצמי?".
בהנחה שנכנסו לתיק סכומים משמעותיים במהלך השנה (או יצאו), כדי לקבל תשובה מדוייקת על השאלה השניה צריך לחשב את התשואה שהיית מקבל מתעודת הסל אילו השקעת בה את הסכומים המסויימים בתאריכים המסויימים, ולהשוות את זה לXIRR.
* עדו, כתבת: "לסיכום ישנן שתי אפשרויות: …".
למעשה יש אפשרות שלישית: א' באמצע השנה החליט לקחת הלוואה ולמנף את התיק.
במקרה הזה מצד אחד יש ניסיון לתזמון מצד המשקיע אבל מצד שני *לא* צריך לחשב את הכסף כאילו היה קיים מתחילת השנה.
במחשבה שניה אני לא בטוח אם במקרה של תיק ממונף ההלוואה צריכה להיחשב ככסף שנכנס לתיק כאשר מחשבים תשואה על ההשקעה. נראה לי שלא…
אני לא מצליח לפתוח את הטיוטה של XIRR.
בכל אופן, נגיד שמשקיע מתחיל את השנה עם 100K. תוך חצי שנה הוא מפסיד 50%, והשוק גם יורד ב-50%. בראשון ביולי הוא שם 50K, ומאז התיק שלו מכפיל את עצמו, אבל גם השוק מכפיל את עצמו.
המשקיע לא הכה את השוק בשנה הזאת, והתשואה שלו היא בדיוק כמו של השוק – קרי 0%.
אם הפונקציה נותנת לך תשובה אחרת, אז היא שגויה.
צאלון, אסא, אני חושב שהבעייה נעוצה בכך ששנינו מנסים למדוד דברים שונים.
אסף ואני לא מנסים "לתת ציון" עפ"י תזמון או כניסה בסכום גבוה וכו'. אנחנו מנסים למדוד מה היה קורה לסכום שהיית נותן לנו לנהל מנקודת זמן מסויימת לנקודה אחרת. התשואות בחישובים שלנו יראו בדיוק את זה וזה מה שאנחנו מנסים להראות.
בחישוב שלכם (תשואת הלקוח) אתם משקללים מתי נכנסת ועם כמה כסף ומנסים "לתגמל" על החלטות כאלה. כמובן שהתשואה שתצא לכם לא תשקף מה היה קורה אם הייתי נותן לך לנהל עבורי 100 שקל מנקודת זמן אחת לאחרת.
מכאן שיש פה ניסיונות למדוד דברים שונים ולכן המסקנות שונות. כל אחד ימדוד כפי הישר בעיניו. לדעתי האישית, הצורה ההוגנת למדוד ביצועים של משקיע היא לראות מה הוא היה עם סכום מסויים מנקודת זמן אחת לאחרת, ולא "לתת ציון" כזה או אחר על תזמונים או כניסה עם סכום גדול בזמן הנכון כי אז יהיה מאד קשה להשוות בין משקיעים (שלא לדבר כמו שהוזכר לפני על הצורך לנחש, על השגיאה בפתרון נומרי וכו').
תודה לכולם על הדיון המעניין, למדתי כמה דברים חדשים ועוד זווית להסתכל על תשואה.
עידו, נראה לי שיש לך פה אחלה חומר לפוסט 🙂
לילה טוב
עדו, גם לדעתי המשקיע שתיארת לא הצליח להשיג תשואה עודפת ביחס לשוק.
לשיטתי הוא הצליח להרוויח 33% ולהשיג תשואה *שנתית* על ההשקעה של כ-40%, אבל גם השוק היה נותן לו את אותן תוצאות בהינתן אותם זמנים וסכומים. ואפשר לחשב את זה.
יניב, כתבת:
"לדעתי האישית, הצורה ההוגנת למדוד ביצועים של משקיע היא לראות מה הוא היה עם סכום מסויים מנקודת זמן אחת לאחרת".
לדעתי הדרישה להיות מושקע 100% בכל זמן ולתת תשואה טובה בין כל שתי נקודות וכו' רלוונטית מאוד לאנשים שעוסקים במקצוע ספציפי: ניהול קרן נאמנות, ופחות רלוונטית למשקיעים פרטיים.
אני מסכים איתך ששתי שיטות המדידה לגיטימיות. אבל עלולה להיווצר בעיה אם משווים בטעות בין תוצאות של שיטות שונות.
יניב, מסכים עם כל מה שאמרת. חוץ מאשר "דעתך האישית" לגבי מה נכון יותר למדוד. זו דעתך, כמובן, אבל דעתי שונה. תזמון השוק הוא דבר חשוב ביותר בכל השקעה, אפילו לטווח ארוך. עדו, שלדעתי כתב על זה מתישהו משהו, הסביר בצדק שאפילו בהשקעה לטווח של 10 שנים התשואה הכוללת תלויה מאוד בתזמון השוק. לכן אני לא חושב שאפשר לזלזל בחשיבות התזמון.
למשקיע פרטי, שיש לו שליטה על הכסף שלו, חשובה לדעתי הרבה יותר תשואת התיק מתשואת מנהל התיק. תשואת התיק מבטאת טוב יותר כמה כסף הוא עשה. צריך להבין שתשואת מנהל התיק נמדדת רק מכיוון שלמנהל התיק אין שליטה על כניסת ויציאת כסף חדש, ולכן מודדים בעצם בכמה גדל דולר תיאורטי אחד שהיה מושקע אצל מנהל התיק מתחילת השנה ועד סופה.
העיקר הוא לדעתי בכך שהצלחנו ביחד להבין את ההבדל בין שני המושגים ושנדע להשוות תפוחים עם תפוחים ותפוזים עם תפוזים. גם אני, כמו יניב, למדתי הרבה מהדיון, והוא אתגר אותי להעמיק ולחפש תשובות.
אסא וצאלון, כל עוד אתם לא מחשיבים את החלק המזומני בתיק שלכם, מה שאתם עושים לא נקרא תזמון שוק. אני אסביר זאת ע"י שתי דוגמאות:
1 – יש לך 200 אלף ש"ח בתחילת שנה. אתה משקיע 100K במניות ו 100K משאיר במזומן בשביל לתזמן את השוק. השוק עולה לאורך כל השנה, ולכן לא הוספתם למניות. בסוף השנה השוק עלה פי-2, וכך גם המניות שלכם. אם אתם אומרים שהתיק שלכם נתן תשואה זהה לשוק, אז אתם טועים, כי 50% ממנו לא היו מושקעים, ולכן התשואה שלכם הייתה רק של 33%.
2 – יש לך 200 אלף ש"ח בתחילת השנה. אתה משיקע 100K במניות ו 100K משאיר. לאחר מספר חודשים השוק יורד ב-50%, ואתה משקיע את ה-100K שלך. עד סוף השנה השוק מכפיל את עצמו וכך גם התיק שלכם. במקרה זה אכן תזמנתם את השוק, אבל גם אז אתם לא מחשיבים את ה-100K מתחילת השנה, ולכן התשואה שאתם מציגים מוטה מעלה.
מה שאני רוצה להגיד זה שאתם בוחרים בדיעבד האם להחשיב את המזומנים או לא, וזאת טעות. אם אתם מנסים לתזמן את השוק, אתם לא יכולים להתעלם מתשואת ה-0% שהמזומנים מניבים לכם.
גם אני, כמוכם, למדתי המון מהדיון הזה, שהיה גם חשוב מעשית וגם מעורר מחשבה.
עדו,
הנה שיטה לחישוב תשואה שנתית על ההשקעה שמאפשרת השוואה הוגנת עם המדד בין אם מחליטים להחשיב את החלק המזומני ובין אם לא, בתנאי ששומרים על עקביות.
הרעיון הכללי: לחשב XIRR על התיק שלך ואח"כ לחשב XIRR על התיק של משקיע מדדי בעל תזרימים זהים לשלך, ולהשוות.
החישוב מורכב אבל הוגן (לדעתי):
1. מחליטים אם הגדרת "התיק שלך" כוללת את החלק המזומני או לא.
2. מחשבים XIRR עבור "התיק שלך" כפי שהוגדר. החישוב מתבסס על שתי עמודות: תאריך ותזרים. אם התיק *לא* כולל מזומן אז כל קניה או מכירה של מניה נחשבת כתזרים.
3. מוסיפים עמודה בשם "מחיר המדד", שמציינת את מחיר המדד עבור כל תאריך שבו היה תזרים.
4. מוסיפים עמודה בשם "יחידות מדד שנקנו", שמחשבת באופן אוטומטי כמה יחידות של המדד היה המשקיע המדדי קונה (או מוכר) בכל תאריך (התזרים מסעיף 2 חלקי מחיר המדד באותו תאריך).
5. בתא האחרון של העמודה "יחידות מדד שנקנו" מחשבים את מספר היחידות שמחזיק המשקיע המדדי בסוף השנה, ע"י כך שסוכמים את כל התאים שמעליו.
6. לשם חישוב XIRR עבור המשקיע המדדי, מוסיפים עמודה בשם "תזרימי המשקיע המדדי" ואליה מעתיקים את התזרימים של התיק שלך.
7. בתא האחרון של העמודה "תזרימי המשקיע המדדי" מחשבים את שווי התיק המדדי בסוף השנה, ע"י כך שמכפילים את מספר היחידות בתא האחרון של העמודה "יחידות מדד שנקנו" במחיר המדד בסוף השנה. מכפילים במינוס 1 כדי לקבל מספר שלילי.
8. מחשבים XIRR עבור המשקיע המדדי, ומשווים.
אני מודה שזה מורכב, אבל האם זה נכון לדעתכם? 🙂
עדו, לאחר מחשבה נוספת על מה שכתבת, אני מסכים איתך שאם באים לבדוק את יכולת התזמון של המשקיע באמצעות מזומנים ש"חונים בצד" ומחכים להיות מושקעים, אז צריך להחשיב את המזומנים כחלק מהתיק לכל אורך התקופה.
לעומת זאת, אם המשקיע החליט מראש שהחלק המנייתי לא יעלה על 50%, והוא רוצה לבדוק אם כדאי לו להמשיך ולבחור מניות או להשקיע במדד, עליו להשוות את עצמו מול תיק שמושקע 50% במדד.
הכל תלוי במטרת ההשוואה.
צאלון, אני מסכים.
הסכנה היא שהמשקיע "יבלף". אני לא מדבר אישית עליך, אלא באופן כללי – יש לנו כאנשים נטיה לבלף לטובתנו. חשוב שהמשקיע שיושב על 50% מזומנים, ומחליט פתאום לקנות איתם מניות אחרי נפילה בבורסה, לא יחשיב מזומנים אלו בתשואה. כי הרי הוא לא היה מחשיב אותם אם לא הייתה נפילה.
בגלל זה אני אוהב את השיטה שלי של כסף מתחילת שנה עד סוף שנה. בתחילת שנה אני "נועל" את כמות הכסף שלי – אין כסף נכנס או יוצא. אפילו אם התשואה לא מייצגת ב-100% את מה שעשיתי באותה שנה, היא לא מבלפת לטובתי. כלומר, אולי התשואה המעשית שלי הייתה גבוהה ב-0.5% או נמוכה ב-0.5%, אבל אני לא מחליט בדיעבד כמה כסף היה לי בתחילת השנה.
אני לא בטוח אם ההסבר שלי מובן. הכוונה שלי היא שאני מעדיף להשתמש בשיטה קצת פחות מדוייקת כל עוד היא לא biased לטובתי (או לרעתי).
אני מבין ומסכים שהחופש להגדיר את "התיק" כרצונך ובדיעבד פותח פתח להונאה עצמית.
ועדיין נראה לי שכדאי להבדיל בין השאלה "מה נחשב חלק מהתיק" ובין השאלה "בהינתן תיק, מה התשואה שלו".
אדם שקנה דירה להשקעה ובמקביל מחזיק מניות ירצה מצד אחד למדוד את הביצועים הכוללים שלו בכל האפיקים כולל נדל"ן, ומצד שני למדוד את הביצועים שלו בבורסה בלבד. כך שהוא ירצה אולי לחשב תשואה עבור שני "תיקים" שונים, שהאחד הוא חלק מהשני.
ניתן לטעון שלכל אדם יש תיק אחד בלבד: התיק שכולל את *כל* הנכסים שלו, ואת התיק הזה הוא צריך להשוות מול מדד אחד בלבד: מדד שמשקלל את כל הבורסות בעולם ואת כל נכסי האנושות.
שהרי גם בבחירת מדד ההשוואה יש פיתוי להונאה עצמית: האם המשקיע החליט מראש שהוא משקיע גם בבורסה X וגם בבורסה Y, או בדיעבד? ובאיזה יחס?
בכל אופן, בעיני הנימוק החשוב לטובת XIRR הוא לא בדיקת יכולת התזמון של המשקיע, אלא מתן משקל גדול יותר לתקופות שבהן הושקעו בתיק סכומים חיצוניים גדולים יותר, גם כאשר התזרימים הם לא בשליטת המשקיע (בונוסים, פיצויי פיטורים, ירושה, הלוואות לקרובי משפחה וכו').
כנראה שזה תלוי במה אתה רוצה לבדוק. המטרה שלי היא לבדוק האם ההשקעה שלי בבורסה מכה תעודת סל. גם אם היה לי נכס נדל"ני לא הייתי מכניס אותו לחישוב.
מה שאני רוצה לבדוק הוא האם כדאי לי בכלל לבזבז את הזמן שלי ולהשקיע במניות במקום פשוט לקנות תעודת סל. שימוש ב XIRR לא יתן לי תשובה לכך.
את מדדי ההשוואה שלי בחרתי כשהתחלתי להשקיע. בטווח הארוך אני לא חושב שיהיה הבדל גדול בין ההנג-סאנג לדאו ג'ונס. האמת שאם הייתי משקיע בתעודת סל, הייתי בוחר את ה SPY כך שההשוואה מול ההנג-סאנג לא מאוד רלוונטית, אבל חשבתי שזה נכון להכניס את המדד הזה כי אני גם משקיע בהונג-קונג.
אולי המדד שבאמת הייתי צריך להשוות מולו זאת הנוסחה של גרינבלט, כי אם היא עוקפת אותי, אולי שווה לי פשוט ללכת איתה, ולעשות טאי-צי כל היום במקום לקרוא דוחות.
עדו, כתבת:
"מה שאני רוצה לבדוק הוא האם כדאי לי בכלל לבזבז את הזמן שלי ולהשקיע במניות במקום פשוט לקנות תעודת סל. שימוש ב XIRR לא יתן לי תשובה לכך".
אם *זה* מה שאתה רוצה לבדוק, אז שימוש כפול ב XIRR כפי שתיארתי באחת התגובות הקודמות יתן לך את התוצאה הנכונה ביותר, לדעתי.
כלומר, להשוות בין XIRR על התיק שלך כפי שהיה בפועל ובין XIRR על תיק מדדי בעל גודל התחלתי זהה ותזרימים זהים לתיק שלך.
(אבל אם לא נכנסו או יצאו סכומים משמעותיים מהתיק באמצע השנה אז בכל מקרה כל שיטות החישוב שעלו בדיון יתכנסו לאותה תוצאה, וכדאי לדבוק בשיטה הקלה ביותר).
כתבת:
"אולי המדד שבאמת הייתי צריך להשוות מולו זאת הנוסחה של גרינבלט".
אני מסכים. (אם כי אני לא בטוח שיש לנוסחה מדד פומבי ומחייב המתפרסם כגרף, ואשמח אם יראו לי אחרת).
אגב, עוד מדד שהגיוני להשוות מולו הוא המדד השקול פאנדמנטלית של רוברט ארנוט (כתחליף משופר ל SPY).
הנה כתבה בדה מרקר שמדגימה את הבעייתיות בחישובי תשואה של קרנות:
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20100217_1150223.xml
אני לא מבין למה אנשים ממשיכים להשקיע בקרנות נאמנות. למה לא להשקיע בתעודת סל וזהו?
אני חושב שרוב האנשים היו מאושרים מתשואה של 7% או יותר בשנה – משהו שתעודת סל של מניות יכולה להשיג בקלות לאורך זמן.
לדעתי זו התנודתיות שמפחידה אותם ולכן מוצר מגוחך כמו מוצר מובנה כל כך הצליח בישראל כי אנשים בשביל לא להיות בהפסד של הקרן היו מוכנים לוותר על 25% מהרווח האפשרי.
לירון
אתה צודק – זאת אחת מהסיבות. אפילו פרופסורים באוניברסיטה מתבלבלים בין תנודתיות לבין סיכון (ככה הומצא מושג ה "בטא").
בקשר לפחד מהפסד – כדאי לקרוא את המחקרים של דניאל כהנמן. הוא מראה עד כמה ההחלטות של אנשים הן לא רציונאליות. הכאב שנובע מהפסד גדול מהשימחה שנובעת מרווח. אנשים מתייחסים באופן שונה ל-100 דולר שהם לא הרוויחו מאשר ל-100 דולר שהם הפסידו, למרות שמבחינה כלכלית מדובר על אותו הפסד של 100 דולר.
אם פיספסתי אפשרות השקעה שהיתה מניבה לי רווח של 1,000 ש"ח, זה בדיוק כמו שהפסדתי 1,000 ש"ח.
המחקרים של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי באמת מרתקים ורלוונטיים למשקיע.
בכל אופן הנקודה שגרמה לי להביא את הקישור היא שבחודש מסויים הקרן השיגה תשואה של 5.2% בזמן שניהלה 8 מליון שקל, ובחודשים הבאים השיגה תשואה של כ-0.8% בזמן שניהלה סכומים הרבה יותר גדולים שהגיעו ל-875 מליון שקל.
החישוב המקובל של התשואה השנתית (time weighted) יוצר במקרה כזה רושם מוטעה של כדאיות עבור המשקיעים, בעוד שחישוב של התשואה השנתית *על ההשקעה* (dollar weighted) היה מראה צניחה הרבה יותר חדה בכדאיות בעקבות נתוני החודשים הבאים.
(שלא לדבר על הדיווח המגמתי על תשואה של 13 חודשים אחרונים במקום 12 כדי להמשיך להנות מהתוצאות הטובות של החודש החריג…).
קרנות הנאמנות מטעות את הציבור באופן קבוע. אני לא יודע אם זה עדיין נכון, אבל בתקופה שהקרנות נוהלו ע"י הבנקים, לכל בנק היו כמה עשרות קרנות. עכשיו, מן הסתם, כל שנה קרן אחת או שתיים נתנו תשואה גבוהה מאוד (לרוב אלו היו קרנות קטנות), ואז הבנק היה משווק באגרסיביות את הקרן הזאת – הוא היה מראה איזו תשואה יפה היא השיגה לפני שנה. הציבור הגדול היה קונה קרן זאת, ובשנים הבאות הקרן פיגרה אחרי השוק.
הבנקים היו עושים זאת כל הזמן, ואני לא אתפלה אם בתי ההשקעות פועלים היום באותה שיטה. בגדול, כתעשיה, קרנות הנאמנות לא תרמו כלום לציבור הרחב, אלא רק לכיסים של המנהלים שלהן. לאדם הרגיל כדאי להשקיע בתעודת סל.
לירון, אני אענה לך בתגובות כאן.
עדו, בנושא אחר, אני מנסה להבין את ההשקעה שלך בCASH ואני לא מצליח למצוא את הערך שאתה מוצא ומאוד מעניין אותי להבין. אתה מתכנן לכתוב פוסט על החברה?
אני אתן לך דוגמא למה לא מצאתי תשובה – ראיתי שהיא ייצרה תזרים חופשי של 22M$ בשנה האחרונה אבל לא ברור לאן הכסף הלך כי אני רואה ש1.3M$ חזר כדיבידנד והייתה עליה של 2M$ בנכסים פחות התחייבויות, אבל לאן הלך עוד 19$? אפילו אם אתה לוקח ירידה של 4M$ בנכסים עדיין חסר משהו.
דבר נוסף זה ההפרשה לחובות מסופקים שעלתה פי 2 בסוף 2009 ביחס לסוף 2008 לרמה של 4.7M$ ברבעון האחרון או כ1% מסך הללואות.
אני רואה גם דברים חיוביים כמו עליה של מעל 30% בהכנסות מעמלות על כרטיסים, אבל רציתי להבין מה אני לא מבין 🙂
מה דעתך?