לפני מספר שבועות הודעתי בקול תרועה רמה על השורט הגדול שבניתי על סין – בין השאר על חברת המלט אנחווי (סימול 914). כתבתי אז שאני לא מאמין שהשורט יביא אותי למצב של מרג'ין קול כי כדי שזה ייקרה, המניות בארה"ב צריכות ליפול ובסין המניות צריכות לעלות בצורה די אגרסיבית. אבל בשבועות האחרונים זה בדיוק מה שקרה. המניות הסיניות עלו בצורה חדה, והבנקים האמריקאים ירדו קצת. מה שגרם לי להפסיד די הרבה בשבועות האחרונים.
לא שאני מתלונן, עדיין השנה הזאת נראית כמו שנה מעולה לתיק שלי, אבל זה אף פעם לא נעים להפסיד הרבה כסף תוך זמן מאוד קצר. לפחות בינתיים, התנודתיות הזאת לא הביאה אותי למצב של מרג'ין קול. אני עדיין מאוד רחוק משם, ולכן אני לא דואג.
אז בעצם קרה? מאיפה בא הזינוק הזה במניות הסיניות?
אני יכול לעשות כאן רשימה ארוכה של סיבות (כמו למשל – שהממשלה הסינית הודיעה על השקעה גדולה ברשת הרכבות במדינה), אבל אני לא מאמין שמישהו באמת יודע למה מניות עולות (או יורדות) בטווח הקצר. העיתונים הכלכליים אוהבים לנסות ולהסביר כל פעם שישנה עלייה או ירידה בבורסה – "הנגיד אמר שהריבית לא תעלה", "נתוני התל"ג הפתיעו לטובה" וכו'. אבל לדעתי זה לגמרי בול-שיט. אף אחד לא באמת יודע למה השוק מתנהג כמו שהוא מתנהג בטווח הקצר. אנשים מרגשים שהם חייבים להסביר כל דבר – גם דברים שאין להם הסבר.
בואו למשל נסתכל על תמונת המקרו האמריקאית מהשבועות האחרונים – נתוני התעסוקה הפתיעו לטובה, מכירות כלי הרכב עולות ומצב הנדל"ן בארה"ב ממשיך להשתפר בצורה מאוד משמעותית. כל אלו הן לכאורה חדשות מאוד טובות לבנקים, אבל המניות שלהם עדיין ירדו. שלא לדבר על כך שהריבית עלתה – שזאת אֵם כל החדשות הטובות בשביל הבנקים. אז עיתונים מסוימים ניסו להסביר לנו שזה בגלל שהשוק מודאג מכך שהבנק המרכזי יאט את ההקלה הכמותית.
אוקיי. נגיד שזה נכון. נגיד שהשוק באמת מודאג מזה, אז זה אמור היה להביא לנפילה גדולה יותר במניות הסיניות, כי זה אומר שהכסף החם שברח לשווקים המתפתחים יחזור לאמריקה. בנוסף, אם השוק מודאג מעלייה בריבית הדולרית, אז איך זה שהין דווקא התחזק בשבועיים האחרונים?
התשובה היא – שלאף אחד אין באמת מושג. השוק הוא מקום לא רציונלי, ואי אפשר להסביר משהו לא רציונלי בטיעונים רציונליים. חשוב לזכור את מה שבנג'מין גראהם אמר על מר שוק. ובמיוחד על כך שהשוק הוא כמו מכונת הצבעה בטווח הקצר וכמו מכונת שקילה בטווח הארוך. ואחרי שנזכרים בזה, צריך להיזכר באמרה הבאה של גראהם – השוק צריך לשרת אותך ולא להנחות אותך.
אנחנו, משקיעי הערך, עושים כסף מחוסר הרציונליות של שוק המניות. אם השוק היה רציונלי, איך היינו יכולים לקנות חברה כמו קונרד (סימול CNRD) במכפיל 5?
הפרנסה שלנו תלויה בחוסר הרציונליות הזאת. לכן, אי אפשר לבוא ולבכות כאשר השוק מתנהג בחוסר רציונליות וגורם נזק לתיק שלי. אני לא יכול לצפות שהשוק יביא לי מתנות כמו קונרד ואז לצפות ממנו שיפיל את אנחווי דקה אחרי שאני עושה עליה שורט. אם השוק הוא לא יעיל בטווח הקצר, יכול לקחת לו די הרבה זמן להבין שאנחווי יקרה.
מה שאני רוצה להגיד זה שלאכול חצץ זה חלק מהמשחק. לכל משקיע ישנן תקופות בהן הוא סובל. תקופות בהן השוק הולך נגדו, ואפילו תקופות בהן השוק עולה בזמן שהוא מפסיד. למרות שזה אף פעם לא נעים, זה חלק מהמשחק, וצריך לדעת להתמודד עם זה. יותר מזה, צריך לדעת לנצל את המצב לטובתנו. אם השוק ממשיך להיות לא רציונלי, אז צריך לחזק את ההשקעות שחוטפות.
למרות שרובנו מבינים את זה שִכְלית, עדיין זה אף פעם לא קל להתמודד פסיכולוגית עם הפסדים. מה שמאוד עוזר לי להתמודד הוא לחשוב שלוש שנים קדימה. למשל, במקרה של אנחווי, אין לי בכלל ספק שהמניה תתרסק בשנים הקרובות. לדעתי המניה תרד אל מתחת ל-10 דולר תוך מקסימות שלוש שנים. אז מה אכפת לי אם עשיתי שורט ב-20 ועכשיו היא ב-25? בסופו של דבר היא תגיע ל-10 דולר. חייבים להיות סבלניים.
זה שהמניה עולה רק פותח בפני הזדמנות לחזק את השורט במחירים גבוהים יותר. האמת שזה מה שעשיתי (אם כי, מסתבר, מוקדם מדי). בשבועות האחרונים עשיתי קצת שינויים בשורטים – חיסלתי שניים מהשורטים והגדלתי עוד את אנחווי. בדיווח הרבעוני הבא, אני אפרט יותר. עכשיו אני יושב על הגדר. אני חושב שאוסיף עוד אם היא תעלה מעל ל-30 דולר.
עברו כבר בערך שלוש שנים מאז שהתחלתי לכתוב כאן על הבועה בסין. ידעתי שלדברים האלו לוקח זמן להתבשל. לא באמת חשבתי שברגע שאני אכתוב על כך שיש בועה, היא תתפוצץ. לדברים האלו לוקח זמן – לפעמים הרבה מאוד זמן. למרות זאת, כן האמנתי (ממספר סיבות שאת חלקן פירטתי כאן בעבר) שהשנה שבה הבועה תתפוצץ תהיה כנראה 2013. שוב, זאת לא הייתה נבואה עם 100% סיכויי התממשות, אלא יותר הימור מושכל. אי אפשר לשים תאריך מדויק לדברים כאלו. אומנם 2013 עוד לא הסתיימה, אבל כנראה שהבועה לא תתפוצץ השנה.
למרות שמה שציפיתי שייקרה לא קרה (לפחות לא בינתיים), סין היום ממש לא במצב בו היא הייתה לפני שנתיים-שלוש. בשעתו הכלכלה דהרה קדימה עם צמיחה בתל"ג של מעל ל-10%, ואילו היום, אפילו אם מאמינים למספרים המפוברקים של הממשל, הצמיחה עומדת על 7.5%. אז הנדל"ן פרח בכל שכונה ובכל עירה בסין. היום ישנם סימנים של מצוקה ביותר ויותר מקומות. זה התחיל באורדוס, התפשט לואן-ג'וו (Wen Zhou) ובשבועות האחרונים גם למחוז Shanxi.
היום כשאני מדבר עם סינים, אני שומע יותר ויותר כאלו שטוענים שהכלכלה כאן במצב קשה. אני חושב שבעשרים שנה בהן אני גר כאן, זאת הפעם הראשונה שאני שומע סינים מתלוננים על הכלכלה. אז נכון שהנדל"ן עדיין פורח, אבל המצב כאן לא דומה בכלל למה שהיה לפני שנתיים. וישנם יותר ויותר סימנים שהמשבר קרוב.
אם היו שואלים אותי לפני שנתיים איך הייתי מצפה שהמשבר יתגלגל, אז קודם כל לא הייתי מצפה שהבועה תמשיך זמן כה רב, ובנוסף הייתי מצפה שהמפולת תתחיל מהערים הגדולות. מחירי הנדל"ן בבייג'ינג כל כך רחוקים מהמציאות, שהייתי בטוח שמשבר בסין יתחיל מנפילה במחירי הנדל"ן למגורים בערים המרכזיות. היום בבייג'ינג מורים שמרוויחים 2,500 ש"ח בחודש, גרים בדירה ששווה על הנייר בין חצי מליון למליון דולר. ברור שמדובר במצב לא נורמלי, ושהמחירים פה יצנחו. אבל למרות המצב הלא נורמלי בבייג'ינג, אני חושב שהמפולת לא תתחיל כאן. אני רואה היום שלוש נקודות חולשה גדולות יותר. כל אחת מהן יכולה להצית את הפתיל שיביא לפיצוץ הבועה.
הנקודה הראשונה, ולדעתי המסוכנת ביותר, היא בעיית האשראי בסין. אני נוטה יותר ויותר לחשוב שמה שיביא למפולת כאן יהיה משבר אשראי. כשמסתכלים על הנתונים של כמות הכסף במשק, אי אפשר שלא להגיע למסקנה שהסינים משחקים באש, ושזה לא ייגמר טוב. למה אני מתכוון? – התל"ג הסיני, כאמור, צומח ב-7.5% בשנה (נגיד), אבל כמות הכסף במשק צומחת ביותר מ-20% בשנה. וכמות האשראי מזנקת מחודש לחודש. לפני כשנתיים אסף נתן ביקר בסין והוא כתב אז בבלוג שלו שהסינים מדפיסים יותר מדי כסף ושקל לראות זאת כי כל פעם שמושכים כסף מהכספומט יוצאים שטרות חדשים – הרבה פעמים עם מספרי-שטרות עוקבים.
עד שאסף כתב על כך, בכלל לא שמתי לב לנקודה זו, אבל מאז ששמתי לב, ראיתי עד כמה זה נכון. למשל, לפני כמה ימים משכתי כסף כדי לקנות גיטרה לבת שלי. מותר לי למשוך רק 2,000 יואן כל פעם. בצעתי מספר משיכות ושמתי לב שכמעט כל השטרות חדשים לגמרי. החלטתי לבדוק ערימה אחת לעומק. והנה מה שמצאתי:
בנוסף לסטרייק המרשים הזה, היה גם עוד זוג ועוד שלישיה. וכל זאת כאמור רק מ-20 שטרות של 100 יואן:
אז מה קורה כאן? הממשלה מדפיסה כסף בלי הכרה. עקרונית זה אמור להביא לנפילה בערך המטבע ואולי גם לאינפלציה גבוהה. לכאורה זה לא קורה כאן. אבל זאת רק לכאורה, כי למעשה יש בסין אינפלציה ענקית – אבל היא מתמקדת במחירי הנכסים. כל הכסף הזה שמדפיסים מוזרם לנדל"ן ומנפח את המחירים. מתישהו זה ייגמר. סין למעשה מחקה כמעט 1:1 את מדינות מזרח אסיה של אמצע שנות ה-90. בינתיים מה שסין עושה כדי להימנע ממשבר אשראי הוא להדפיס כסף, וככה היא נמנעת מלהכיר בכל החובות האבודים שמסתובבים כאן. השאלה היא כמה כסף היא יכולה להדפיס לפני שאנשים ילכו למכולת עם מריצה עמוסה בשטרות כמו שהיה בגרמניה בין שתי מלחמות העולם. או לפני שהיואן יתרסק כמו המטבעות של דרום-מזרח-אסיה ב-98.
הנקודה השנייה שיכולה לגרום למשבר בסין היא שוק הדיור בערים הקטנות – אלו עם מתחת למליון תושבים. לא שהמצב בבייג'ינג כזה מזהיר – שליש מהדירות עומדות ריקות, אבל זה זניח לעומת הערים הקטנות יותר – שם לכל משפחה יש 2-3 דירות בממוצע. בנוסף, בעוד לבייג'ינג נוספים כל שנה כחצי מליון תושבים, הדמוגרפיה בהרבה ערים קטנות היא שלילית, או צומחת מאוד לאט. הבעיה עם בועות היא שהמצב יכול להיות לא רציונלי במשך זמן רב. זה כמו הבועה שהייתה בנאסד"ק בסוף המאה הקודמת. אם אנשים היו מספיק טיפשים בשביל לשלם מכפיל 100 למניה של יאהו, אז למה שהם לא יהיו מספיק טיפשים בשביל לקנות את המניה במכפיל רווח של 200?
כנ"ל לגבי הסינים. אם הם מספיק טיפשים בשביל להחזיק 2 דירות ריקות, למה שהם לא ירצו להחזיק 4 דירות ריקות?
מתישהו תגיע נקודת המפנה, ואז המשבר ידביק את כל סין. יש כל כך ערים קטנות עם עודף נדל"ן, שכשהן תכנסנה למשבר, שאר סין לא תוכל להימלט מהאפקט.
(במאמר מוסגר אני רוצה להגיד שהמצב הזה – של ערים עם פי 2-3 יותר דירות ממשפחות – הוא כל כך קיצוני, שאני בטוח שרוב הקוראים חושב – או שאני מגזים, או שמדובר בבעיה נקודתית בעיר אחת או שתיים, ושאני מנפח אותה כשאני אומר שמדובר בערים רבות. ובכן, אני לא מגזים בכלל. וזה רק מראה עד כמה המצב בסין קשה. הוא כל כך אבסורדי שרוב האנשים מן הסתם לא מאמינים לי).
הנקודה השלישית היא הנדל"ן המשרדי. כמו בנדל"ן למגורים, גם כאן יש עודף בנייה עצום. הסיבה שאני חושב שנדל"ן מסחרי יכול להצית את האש בסין, היא שהוא פחות תלוי בספקולנטים. בד"כ מי שמשקיע במשרדים, הן חברות גדולות שמצפות לקבל תשואה על ההשקעה. זאת בניגוד למצב בנדל"ן למגורים – שמוצף בספקולנטים קטנים כגדולים. אם כי אי אפשר להכליל ב-100%. לפני מספר שבועות דיברתי עם ידידה שלי בהונג-קונג שסיפרה לי שהם קנו לא מזמן משרד ב Guangzhou "להשקעה". לא מפריע לה יותר מדי שהתשואה על הנכס נמוכה מ-2%. ככה שיש גם משקיעים קטנים שפונים לנדל"ן המשרדי, אבל בגדול, אפשר להגיד שרוב אלו שמשקיעים במשרדים, רוצים לקבל תשואה, ולא משאירים אותם ריקים ומצפים לעליית ערך בלבד.
המצב היום הוא שבערים רבות ישנו כבר עודף עצום בנדל"ן משרדי, והבניה המסיבית עדיין נמשכת. המצב הכי קשה מבין הערים הגדולות מצוי בצ'אנגדו. שם אחוזי התפוסה נמוכים מ-60%. באיזה שהוא שלב הקבלנים יאלצו להפסיק לבנות עוד משרדים. ללא ספק זה יצית משבר בסין. בין השאר בגלל שהממשלות המקומיות מאוד תלויות בהכנסות שמגיעות אליהן ממכירת האדמות.
לסיכום, לא רק שבועת הנדל"ן בסין לא התפוצצה, אלא היא רק התנפחה עוד. הבעיות שהיו קימות לפני שלוש שנים רק החמירו, ולכן אני עוד יותר פסימי לגבי סין מאשר הייתי בעבר. אם הבועה תמשיך להתנפח, אני אהיה מוכן להמשיך ולהגדיל את השורט.
פוסט מעניין. נראה שאתה צודק בכך ששוק הנדל"ן הסיני הולך לקראת קריסה, הרי אי אפשר לייצר דירות עד אינסוף כשהאוכלוסייה לא הולכת וגדלה. ועדיין, המטאפורות ההיסטוריות שלך נראות לי חלשות – האם נצפה לפיחות מטבע? לסין יש יתרות מט"ח אדירות. בניגוד למדינות מזרח אסיה ב-1997, היא מסוגלת להגן על המטבע שלה. בניגוד למדינות מזרח אסיה אז, צמיחת הנדל"ן בסין לא נבעה מהצפה של השוק בדולרים (תקן אותי אם אני טועה), ולכן גם קריסת הנדל"ן לא אמורה להביא לבריחת דולרים המונית ולפיחות דרמטי.
באשר לסתם חשש מאינפלציה, לא ידוע לי על בועת נדל"ן שהתפוצצה והסבה היפר-אינפלציה. זה בדיוק ההיפך ממה שקרה ביפן ובארה"ב ובאירלנד ובבריטניה. וזה באמת תרתי דסתרי, איך היפר אינפלציה תיווצר מקריסת ערך נכסים? בנקים יקרסו, יפסיקו לתת אשראי, ומצב הרוח הכלכלי יהיה בקאנטים, המזומן יהיה המלך והתיאבון לסיכונים יהיה אפסי, אז היפר-אינפלציה מאיפה?
In June 1997, Indonesia seemed far from crisis. Unlike Thailand, Indonesia had low inflation, a trade surplus of more than $900 million, huge foreign exchange reserves of more than $20 billion, and a good banking sector
http://en.wikipedia.org/wiki/1997_Asian_financial_crisis
להזכירך, המטבע האינדונזי נפל הכי הרבה מכל המטבעות באסיה.
דרך אגב, אני לא טוען שהיואן בהכרח יפול. אני חושב שזאת אפשרות מאוד סבירה, אבל גם אם הייתה לי אפשרות להמר על היואן, לא הייתי עושה את ההימור הזה. לדעתי, הרבה יותר בטוח להמר נגד המלט והברזל.
השאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו היא – האם רזרבות מטבע חוץ יכולות להציל מדינה מכל תסריט? כלומר, האם בגלל שלסין יש רזרבות מטבע חוץ היא יכולה להדפיס כמה כסף שהיא רוצה מבלי שהיואן יפול?
נגיד, האם סין יכולה להגדיל את כמות הכסף שלה פי 1,000 תוך שנה מבלי שזה יגרום לנפילה של היואן?
בדקתי והרזרבות של אינדונזיה אז היו בערך 10% מהתמ"ג (שעמד על 230 מיליארד דולר), בעוד הרזרבות של סין הן כמעט 50% מהתמ"ג. אבל לא יודע אם זה מה שעושה את ההבדל. נראה לי שההבדל הוא שכלכלת אינדונזיה הייתה מבוססת במידה רבה על השקעות דולריות, ולכן ברגע שאנשים וחברות התחילו לחשוש שהדולרים שלהם לא בטוחים באינדונזיה, הם התחילו בבריחה מבוהלת, סוג של "ריצה אל הבנקים". בסין לא נראה לי שהדולר משחק תפקיד כזה חשוב בהשקעות במשק הפנימי (שוב, תקן אותי אם אני טועה). אפילו אם נגיע, בעקבות קריסת הנדל"ן, למצב שבו "המזומן הוא המלך", המזומן הזה יהיה ביואן ולא בדולרים.
יש גם צד שני להשוואה בין אינדונזיה לסין – אינדונזיה לא נפלה בגלל איזה חטא נורא, אלא בגלל מתקפת ספקולנטים ובהלה היסטרית. כשנרגעה הבהלה ההיסטרית, הכול שב לסדרו, והצמיחה של כלכלת אינדונזיה מאז הייתה מדהימה (הרבה בסיוע עליית מחיר הנפט). בסין, כפי שאתה מציג אותה, כן יש איזשהו חטא עמוק ויסודי – בזבוז מטורף של משאבים על נדל"ן, בלי צורך ובלי פרופורציה. לכן התחושה שלי היא שהסיטואציה שונה לחלוטין לטוב ולרע.
כמו שכתבתי, לדעתי השאלה היחידה היא – כמה סין מדפיסה. כל השאר זה רעש.
שוב, לשאלתי, אם סין תגדיל מחר בבוקר את כמות הכסף במדינה פי 1,000, האם גם אז היואן ישמור על ערכו?
היואן לא ישמור על ערכו בתסריט שאתה מתאר. אבל למה שסין תגדיל את כמות הכסף פי 1,000?
כרגע הרי זו לא כל כך ממשלת סין עצמה שמדפיסה כסף ישירות, אלא הבנקים הסיניים הם אלו שמדפיסים כסף. בשיטת הבנקאות ברזרבה חלקית, כל מתן אשראי לפרויקט הוא סוג של הדפסת כסף. מכונת הדפסת הכסף עובדת בשיא הקצב עכשיו, ואת האינפלציה היינו אמורים לראות עכשיו. דווקא אחרי המשבר שאתה צופה, אין ספק שתהיה ירידה חדה במתן האשראי ומכונת הדפסת הכסף צפויה להיות מושבתת.
יש לנו דוגמה: ב-1990 שער הין לדולר נגע ב-160. מאז התרסקה בועת הנדל"ן היפנית, והיום 160 ין לדולר הוא שער הזוי, כי הין הרבה הרבה יותר חזק ממה שהיה אז. וזה לא שממשלת יפן לא עשתה מאז מאמצים להדפיס כסף, אבל כולם מחווירים מול השפעת חוסר התיאבון למתן אשראי בעקבות התפוצצות בועת נדל"ן גדולה.
אוקיי. אז אנחנו מסכימים על כך שהדפסה כן משנה. השאלה היא עד כמה ההדפסה משמעותית – כלומר מהו הקו שממנו צריכים לקנות מריצה בשביל ללכת למכולת.
אני מבין את מה שכתבת לגבי יפן, וזאת הסיבה העיקרית שלא הייתי מוכן להמר נגד היואן. קשה לי לדעת אם סין תלך בעקבות יפן או מזרח-אסיה. אני נוטה לחשוב שזה יהיה דומה יותר למזרח אסיה, אבל אני לא בטוח בזה.
הסיבה שאני נוטה לכיוון התסריט של 98 היא שעד כמה שידוע לי יפן לא הייתה כל כך ממונפת בכניסה למשבר. זאת בניגוד לסין היום. כמות החובות האבודים כאן היא עצומה בכל קנה מידה לדעתי. אז מה סין תעשה כדי לרכך את משבר האשראי?
לדעתי היא תעשה מה שיוון הייתה עושה אם היה לה מטבע משלה – היא תפחת אותו בצורה משמעותית. זאת דעתי, אבל אני ממש לא בטוח בזה. נצטרך לחכות ולראות.
אפשרות אחרת זה לתת לכל החברות הממשלתיות ולבנקים ליפול, וקשה לי להאמין שזה יקרה.
דרך אגב, אני ממש לא מסכים איתך שהרופי האינדונזי נפל רק בגלל ספקולנטים. כאילו הכלכלה האינדונזית הייתה דגם למופת, אבל בגלל כמה אנשים רשעים היא נפלה.
אם אני זוכר נכון, אז לפי הספר More Money Than God, אחת הסיבות לנפילה של הרופי הייתה שסוהריטו רצה להציל את העסקים המשפחתיים שלו – ולכן הוא החליט להדפיס המון כסף ולהזרים אותו לעסקים המשפחתיים שלו. הוא והמשפחה שלו שלטו על מספר קונצרנים ענקים במדינה.
בסופו של דבר, לדעתי הדבר הכי חשוב שקובע האם מטבע מסויים יפול או לא, הוא כמות הדפסת הכספים. אם מדפיסים יותר מדי, המטבע נופל. השאלה היא כמה זה יותר מדי. איך שאני רואה את זה, כמות הכסף צריכה לשקף את המציאות הכלכלית – כלומר כמות הכסף צריכה להישוות לרמת העליה בתל"ג, הנומינלי כל הדפסה מעבר לרף זה תביא לאינפלציה. בסין זה לא קורה, כי כמו שאמרתי, האינפלציה היא בנכסים ולא בסחורות.
ככה שהבועה בנדל"ן "מצילה" את סין ממשבר פיננסי. לפחות בינתיים. הכל ישתנה כשהבועה תתפוצץ.
לי קשה להאמין שממשלת סין לא תעשה את מה שסהריטו עשה. קשה לי להאמין שהם יתנו לחברות הממשלתיות הגדולות ליפול. מדובר בחלק ענק מכלכלת סין. לכן הממשלה תהיה חייבת לבוא עם חבילת סיוע ענקית – לרשויות המקומיות, לבנקים, למפעלים, לרשות הרכבות וכו'.
שווה להשקיע בנייר, כי הסינים יצטרכו הרבה מאוד….
עידו, האינפלציה של הדפסת הכספים כבר קרתה והיא מגולמת במחירי הדירות. מה שנשאר הם החובות שנדרשו כדי להוציא את הכסף מלכתחילה. הדפסת כסף שנועדה לכיסוי חובות לא מובילה בהכרח לאינפלציה, אלא מקסימום נלחמת בדפלציה שהייתה נגרמת כתוצאה מהירידה המקבילה בפעילות הכלכלית. יפאן וארה"ב של השנים האחרונות הן דוגמאות טובות. ההשפעה על המטבע יותר מורכבת. היפאנים לא הצליחו לפחת את הין למרות כל המאמצים שלהם, בזמן שהאמריקנים דווקא כן. אני חושב שהסיבה נובעת מכך שיפאן בעלת מאזן תשלומים חיובי, בעוד זה של ארה"ב שלילי. כשארה"ב צומחת, יש גידול בגרעון במאזן הסחר כי כלכלת ארה"ב מבוססת על צריכה בעוד יפאן מבוססת יצוא.
ברק, אותה שאלה ששאלתי את יהונתן – אם היפנים ידפיסו מחר 1,000 ינים על כל ין קיים, האם המטבע יפוחת או לא?
זה לא כל כך פשוט "להדפיס" אלף ינים. הבנק המרכזי לא יכול לעשות את זה כלל בניגוד למחשבה המקובלת בנושא, והממשלה יכולה לעשות את זה רק דרך הגירעון, כך שאתה יכול להעריך מה גודל התקציב שהם יצטרכו לצורך כך.
ברק, אני לא אתן לך להתחמק מהשאלה שלי 🙂
אז נניח שממשלה היפנית מודיעה על תוכנית השקעות ענקית – בנייה של גשר מיפן לארה"ב, בנייה של גשר מיפן-לקוריאה, גשר מיפן לסין וגשר לפיליפינים. בנוסף המדינה תכפיל את כמות הכבישים במדינה ותבנה רכבת תחתית בכל עיירה מעל ל-40 אלף תושבים ועוד ועוד – ולשם כך צריכים להגדיל את כמות הכסף פי 1,000.
מה יקרה לין?
סבבה, אז הוא ייפול, אבל למה אתה חושב שהסינים יעשו עוד מאותו דבר? הרי ההנהגה החדשה מודעת היטב לצורך ברפורמות לכיוון הגדלת הצריכה על חשבון ההשקעה.
כל מה שרציתי לטעון זה שהדפסה מעל לגבול מסויים בהכרח תביא לנפילה במטבע. השאלה היא מה הוא הגבול. האמת היא שאני באמת לא יודע.
בקשר לסין, מה שהממשלה אומרת ומה שהיא עושה אלו שני דברים שונים לגמרי. עובדה שכמות הכסף גדלה ביותר מ-20% בשנה, ושהחלק של ההשקעות בנכסים קבועים כחלק מהתל"ג רק עולה כל הזמן.
כדאי לך מאוד לקרוא את הכתבה הבאה בעניין:
http://www.forbes.com/sites/gordonchang/2013/08/18/chinas-new-secret-stimulus-program-likonomics-is-dead/
אני מסכים עם ההערות של ברק לגבי זה שאם יש זמן לאינפלציה, אז הוא עכשיו או אף לפני שנה ושנתיים, בשיא הבועה. אחרי התפוצצות הבועה, לא נצפה לאינפלציה אלא להיפך. לכל היותר יצליחו להילחם בלחצים הדפלציוניים שיווצרו. (ברק, אבל למה אתה טוען שבנקים לא מסוגלים להדפיס כסף? הם בהחלט מסוגלים. הקלה כמותית זה שום דבר? אתה אומר את זה בהשפעת ההשקפות של ה-MMT?).
עדו, באמונה שלך שצריך להגדיל את הכסף בכמות קבועה וצנועה ואז הכול יהיה בסדר קדמה לך דמות נכבדה מאוד – מילטון פרידמן המנוח. אבל המשבר הנוכחי ועוד לפניו, המשבר היפני, מוכיחים שזה פשוט לא עובד. הבנקים המרכזיים צריכים להדפיס בכמויות אדירות כדי לשקם את הכלכלה. אין טעם בהגדלת הכסף בכמות צנועה אם ברובו הוא נותר במאזני הבנקים. צריך לעשות מאמצים הרבה יותר הירואיים כדי להילחם בתיאבון לאשראי שיורד דרמטית. הסינים יצטרכו לעשות מאמץ גדול מאוד כדי להילחם באובדן התיאבון לסיכון אחרי קריסת הבועה. עזוב כלכלה. בוא נחשוב על פסיכולוגיה – תחשוב על חבריך הסינים שיישארו עם בתים מתפוררים חסרי ערך. איזה הלם ועצב הם ירגישו. הדבר האחרון שיהיה להם חשק לעשות זה לרוץ לבנק כדי לקחת עוד הלוואות, אז ברור שכמות הכסף שמתגלגל בשוק פשוט תרד דרמטית.
לגבי החטא של אינדונזיה, אין מדינה בעולם המתפתח שנקייה משחיתות, אבל כמו שאמר קרוגמן אחרי המשבר ההוא, סין היא הכי מושחתת מכולן. אז למה דווקא שם לא קרה אסון ב-1998? פשוט כי יש שם הגבלות על הוצאת הון, וכל התסריט של הבריחה אל הדולר הפך כך ללא רלוונטי. אלוהי הכלכלה נמצא הרבה פעמים יותר בפרטים הקטנים מאשר בחטאים הגדולים.
הגידול בכמות הכסף הוא פונקציה של גידול באשראי שנותנים הבנקים. במדינות דמוקרטיות זה פונקציה של השוק הפרטי בלבד בסין זה קצת שונה מכיוון שהמדינה מגדירה לבנקים מה מקסימום ההלוואות שהם יכולים לתת. הגידול הנ"ל מבוטא כבר במחירי הבצים ומחירי הסחורות. מה שצפוי לקרות כשהגידול הנ"ל ייפסק או יקטן משמעותית זה דפלציה
'
עדו, לגבי יוון – יוון היא באמת בדיוק כמו אינדונזיה. מדינה ששטפו אותה בכסף במט"ח, והמט"ח יכול לברוח כמו שהוא נכנס, הכול בהתקפי היסטריה שאחרי האופוריה. למגינת ליבה של יוון, אין לה מנגנון מייצב של פיחות שהופך אותה למאוד זולה, כשהכסף בורח, ולכן גורלה עוד עגום מזה של אינדונזיה.
למיטב ידיעתי יוון ואינדונזיה אלו לא מטאפורות טובות לסין. חברות זרות אינן שוטפות את סין במט"ח למטרות של השקעה פנימית (להבדיל מהשקעה לצורכי בניית מפעלים ליצוא, שזה דבר אחר, שלא מתערער בגלל פאניקות פנימיות כאלו ואחרות, כי ערך היצוא תלוי בביקושים זרים, לא בביקושים בסין עצמה). בנוסף, ממה שאני מבין, כדברי קרוגמן, סין הרבה פחות רגישה לפאניקות מטבע בגלל מגבלות על הוצאות הון.
יהונתן, למרות שאני לא מסכים עם זה שהדפסת כסף היא פתרון קסם בתקופות משבר, אני לא מתכוון להתווכח איתך על כך, כי זה חורג לגמרי מהנושא.
העניין הוא שבסין אין משבר, ועדיין הממשלה מדפיסה המון כסף. וזאת לא כדי למנוע משבר אלא כדי למנוע מהכלכלה חס וחלילה לצמוח בפחות מ-7% או 8%. וזה הבדל מאוד גדול מהמצב שבו ממשלות מדפיסות כסף כדי להמתיק את הבעיות של משבר כלכלי.
ההדפסה המסיבית הזאת שהולכת היום בסין היא זאת שגרמה לכך שיש עודף בנייה הזוי במדינה. היא הגורם לכך שהסינים יסבלו כאשר ההשקעות שלהם ירדו לטמיון.
חוץ מזה לא טענתי בהכרח שתהיה איפלציה גבוהה בסין. המטבע יכול ליפול מבלי לגרום לאינפלציה. סין לא תלויה ביבוא כמו, נגיד, ישראל.
עוד משהו, זה לא נכון שמטבע חוץ לא שוטף את סין. תקרא למשל על עיוות בנתוני המסחר של סין מול הונג-קונג ביוני האחרון. המון כסף חם זורם לסין כדי להרוויח מהעלייה ביואן ומהריבית היחסית גבוהה כאן.
בנוסף, ישנן דרכים אחרות לכסף לברוח מסין – תקרא על כמות הנדל"ן שהסינים קונים בחו"ל ועל כמות הזהב שהם קונים. קניית זהב שקולה לבריחה מהמטבע המקומי. בדיוק קראתי היום ש-27% מהדירות בלונדון נקנות היום ע"י סינים – כול אלו הן צורות של בריחת מטבע.
http://www.wantchinatimes.com/news-subclass-cnt.aspx?id=20130819000048&cid=1202
נכון שיש הגבלות על הוצאת הון מחוץ למדינה, אבל אנשים תמיד מוצאים דרכים. והסינים הם אלופי הקומבינות. כמו שחבר שרוצה לקנות בית בפלורידה אמר לי לפני מס' שבועות – "מה הבעיה – לכל אחד מותר להוציא 50 אלף דולר בשנה, אז אני 50 אשתי 50 ההורים שלנו כל אחד 50. אני יכול למצוא עוד עשרות חברים שכל אחד יוציא לי 50, ובקיצור – אין ממש מגבלה".
תראה את זה – תור ענק לחנות שמוכרת זהב:
http://www.zerohedge.com/news/2013-06-14/stunning-images-china-ten-thousand-people-waiting-line-buy-gold
זה לא נראה לך כמו בריחת מטבע?
אנשים לא תמיד ממש טיפשים. כראה שאסף הוא לא היחידי ששם לב שהממשלה פה מדפיסה יותר מדי כסף. בשבוע שעבר אפילו הנהג מונית אמר לי – צריכים להעלות את מחירי הנסיעה בהרבה יותר ממה שהעלו. הממשלה כאן מדפיסה כל כך הרבה כסף שהכסף כבר לא שווה כלום.
הייתי בשוק שהוא אמר לי את זה.
ועוד משהו לגבי הגבלות על המטבע. אם יש לך כרטיס אשראי (ולרוב הסינים יש) אתה יכול למשוך איתו כמה כסף שאתה רוצה בחו"ל. רק על העברה בנקאית יש הגבלה.
לפי דברים שקראתי, נראה שסין לא יכולה לעשות שימוש ברזרבות המט"ח שלה בשביל לייצב את הכלכלה המקומית כי מולן יש התחייבות במאזן של הבנק המרכזי, חפשו את הטקסט "forex reserves" בתגובות למאמר הזה, יש שם הסבר לא רע:
http://seekingalpha.com/article/261387-chinese-banks-illusory-earnings
לאור זאת, כנראה שהתשובה לשאלה שעדו העלה, "האם רזרבות מט"ח יכולות להציל מדינה מכל תסריט?" היא: לא.
בקשר ל"ללכת למכולת עם מריצות", עדו, כמה כיסים היית צריך למלא בשטרות בשביל לקנות גיטרה? אני זוכר שהיה חודש אחד בו שילמתי שכירות במזומן והייתי שקית בכדי להכיל את כל הסכום 🙂 סכום דומה בסינגפור או בישראל היה נכנס לארנק בלי בעייה. נראה לי שאם הסינים לא יצאו עם שטר גדול מ-100 התסריט של המריצות לא מאד רחוק 🙂 ד"א לא בדקתי נתונים רשמיים אז זאת סתם אנקדוטה מקומית, אבל ביולי, מביקור בסופר-מרקט שבו הייתי רגיל לקנות כשגרתי בסין, התרשמתי שהמחירים של הירקות מאד עלו לעומת מה שהייתי רגיל לשלם…
יניב, אין לי גישה למאמר ולכן איני יודע מה הטיעון.
עדו, התחושה שלי שכל הדברים שאתה מתאר – הבריחה למטילי זהב, השפעת מטבע זר וכו' הם כסף קטן לעומת מה שקורה בשוק הנדל"ן שהוא בועה מקומית שמותנעת בכסף מקומי.
אני לא יודע מה המשקל של הצרכן הסיני בשוק הזהב העולמי, אבל זה נראה לי ספקולציה אפשרית – שאחרי פיצוץ בועת הנדל"ן, ומתוך יאוש מחוסר האפשרות לחסוך בדרך נורמלית, הסינים יסתערו על זהב ויקפיצו את מחירו.
לגבי הצמיחה של 7% או 8%, אני מסכים שזה נראה מאוד לא סביר שסין תמשיך לצמוח ככה בשיטה הקיימת, באופן מלאכותי על ידי בניית תשתיות.
עידו, פוסט מרתק ומאיר (כרגיל…). רציתי לשאול האם לדעתך קיימת סכנה של 'יצוא' משבר סין למדינות אחרות ובמיוחד לארה"ב (ראה מקרי הריקושיטים של משבר 2008 בארה"ב באירופה, ויצוא משבר מקסיקו בראשית שנות ה- 90 למדינות נוספות באמריקה הלטינית).
באם קיימת סכנה של ייצוא המשבר, האם יש טעם /כיצד להבנתך ניתן להגן על התיק. כמו כן, האם קולים לראשית שנת 2014 על בנקים אמריקאים לא עשויים להיות סיכון מופרז בהקשר זה..
גלעד, לגבי ייצוא המשבר – לדעתי הייצוא יהיה לברזיל, אוסטרליה, הונג-קונג ומדינות נוספות שתלויות בכלכלה הסינית.
יהונתן, רק בשביל הרקורד – אני אף פעם לא טענתי שתכניות ההקלה הכמותית של הפד יביאו לאינפלציה. רוב האנשים נוטים לקיצוניות ולהאמין באמת מוחלטת אחת. אז יש בצד אחד את אלו שחושבים שכל הדפסה מסיבית היא רעה (כמו למשל קייל בס או איינהורן) ויש את אלו שחושבים שלא משנה כמה ידפיסו, שום נזק לא יקרה (כמו למשל קרוגמן). אני נגד קיצוניות וחושב שהאמת באמצע. הכל עניין של מידה.
ושוב, לא אמרתי שבסין בהכרח תהיה אנפלציה או בהכרח המטבע יפול. זה תלוי מאוד בכמות הכסף שידפיסו כאן – זה הכל. אם סין תחליט להציל את כל החברות הגדולות שתכנסנה לקשיים, קשה לי להאמין שהיואן לא יפול (אבל הוא גם יכול ליפול מבלי לגרום לאינפלציה גבוהה).
בקשר לין, נחיה ונראה. לדעתי יפן חצתה את הגבול. אבל אני לא רואה סיבה להתווכח על זה. כולם מכירים את עמדתי וגם את עמדתך. נחכה ונראה. אפילו הגדלתי את ההימור נגד הין החודש.
יניב, מחירי המזון באמת עלו מאוד בסין. שלא לדבר על מסעדות. ארוחה במסעדה כבר עולה בערך כמו ארוחה עסקית בארץ.
קראתי איפשהו שהסינים לא רוצים להנפיק שטר גבוה מהמאה יואן ההסטורי, בגלל שהם רוצים להקשות על תשלומי שוחד. לי זה נראה קצת מוזר. היום משחדים בסין בדירות ובמכוניות ובטיולים לחו"ל. שלא לדבר על כרטיסי הפרה-פייד שאפשר לשים שם כמה כסף שרוצים ולתת למישהו.
דרך אגב, הין כבר נפל בכ-20% מאז ההימור הראשון שלי נגדו.
אפשר לסכם בשני ציטוטים
If something cannot go on forever, it will stop – Herbert Stein
The Market Can Remain Irrational Longer Than You Can Remain Solvent – A. Gary Shilling
לטובת יהונתן:
התגובה נכתבה על ידי Patrick Chovanec עיתונאי שמסקר את סין בהרחבה ומאד מוכר עם המצב וההיסטוריה של המדינה:
Two points. #1, the Chinese govt does not hold its reserves free and clear. For every forex asset on the PBOC's balance sheet, there is a domestic liability. The PBOC could not use the forex reserves to bail out Chinese banks without creating a massive hole in its balance sheet (it could do inject forex reserves in the form of capital — in fact it did do that last time around — and take equity as a replacement on the asset side of its balance sheet. However, that presumes the equity will retain its value and not be impaired, which is far from certain if you're being honest about the kind of losses that may be involved — think TARP). The notion that China is sitting on a pile of money that it can use to bail out its banks is one of the most common misconceptions out there about China's forex reserves.
#2, in the bailout ten years ago, which you mention, China did the following: the banks recognized some bad debt losses and offloaded the vast majority onto asset management companies (AMCs) which issued bonds in exchange at the face value of the loans. No losses (for the offloaded loans) were recognized. The bonds were supposed to be repaid through work-outs of the bad debt, but the AMCs got around 20 cents on the dollar and used the proceeds to pay the bond interest, leaving no principal. When the bonds came due, the govt ordered the banks to simply roll them over and pretend they were actually backed by something real. In short, nobody — not the banks, not the AMCs, not the govt — ever recognized the losses. They're still sitting there, unresolved, to this very day, but they're buried so deep in the banking system you'd never know they're there. For a detailed (if incredibly dry) analysis of this situation, check out the recently published book "Red Capitalism" by two authors with extensive experience in China's banking sector. The long and the short of it: China never "outgrew" its last bad debt crisis, as is so often reported, it merely buried it away out of sight. Deeply troubling.
הי יניב,
מה שהבחור טוען הוא שאכן אולי יש בידי הבנק המרכזי של סין את היכולת לפזר הרבה מט"ח מהיתרות שלו, אבל אז הוא יישאר עם הפסדים גדולים במאזן שיהיו נקובים במטבע המקומי.
כבר התווכחתי רבות עם עדו בעניין – יש שתי גישות להתייחס להפסדים\גרעונות\חובות של מדינה או בנק מרכזי שנקובים במטבע מקומי.
גישה אחת היא להאמין שאין להם הרבה חשיבות והם לא מולידים משבר כלכלי, מאחר שלמדינה ולבנק המרכזי יש את היכולת להדפיס כסף ככל הנדרש. בסיטואציה אינפלציונית אמנם יש חשש של אינפלציה, ואז אפשר לנטרל את האפקט האינפלציוני של ההדפסה על ידי מיסים. לעומת זאת בסיטואציה שבה האינפלציה נמוכה מדי, כפי שקורה בדרך כלל אחרי משברי אשראי גדולים, לא צריך לגבות את ההדפסה בכלום, ואם יהיה לה אפקט אינפלציוני, אדרבה – הדבר חיובי. כך בערך סבורים כלכלנים שמאמינים בגישה המכונה MMT – תיאוריה מוניטרית מודרנית. גם ניאו-קיינסיאנים רבים אומרים דברים די דומים. זו גם דעתי האישית.
גישה שנייה היא להאמין שכל חוב\גרעון משמעותי יוליד סחרור אינפלציוני עד כדי היפר אינפלציה או\ו פשיטת רגל, אפילו אם החוב נקוב במטבע המדינה. למשל, כך מאמין קייל באס, שמהמר נגד יפן (ושכנע את עדו להמר כמותו) או המועמד לסגנות הנשיא, פול ריאן, שחושב שהגרעון יחריב את כלכלת ארה"ב. כך חשבו גם הכלכלנים ריינהרט ורוגוף שציירו (בגלל טעות אקסל, כך הסתבר) רף של 90% חוב שאם חוצים אותו, צפויה לקרות איזושהי קטסטרופה.
מי שחושב כמו הגישה הראשונה מוטרד בעיקר מחובות במט"ח ולא מחובות במטבע המקומי. לכן אם קיימת יכולת של הבנק המרכזי של סין להמיר חוב במט"ח לחוב במטבע מקומי, כפי שאכן כותב המאמר שציטטת מודה שקיימת, הדבר יניח את דעתו, גם אם התוצאה תהיה חור במאזן הבנק שיהיה נקוב במטבע המקומי.
מי שחושב כמו הגישה השנייה יהיה משוכנע ממילא שסין עומדת לפני קטסטרופה אינפלציונית בשל כמות החובות העצומה, והעובדה שחובות אלו הם ביואן, מטבע שנתון כחומר ביד היוצר לשליטת הבנק המרכזי של סין וממשלת סין, לא תפיס את דעתו. הרבה מאלו שהם דוביים על סין מאמינים בגישה השנייה. למשל ג'ים צ'אנוס, השורטיסט הידוע, החיל את הגישה הזו גם לגבי ארה"ב, והאמין שהדפסות הכסף שאיתן מנסה הפד לתקן את משבר האשראי, יובילו לאינפלציה ואובדן האמון בדולר. הוא חתם על מכתב ברוח זו לבן ברננקי.
http://economics21.org/files/pdfs/e21_An_Open%20Letter_to_Chairman_Bernanke_QE2.pdf
שלוש שנים חלפו ולמותר לציין שבינתיים זה לא קרה.
עדו, נראה לי שמבין האפשרויות לעיל – אינפלציה או דיפלציה- אתה צריך להיות "בעד" דיפלציה בתור שורטיסט, דווקא אינפציה דוהרת היא זו שעלולה לגרום למרג'ין קול- הרי כשהאינפלציה גבוהה המניות נוטות לרוץ.
שלומי, אם תהיה אנפלציה ובאותו הזמן היואן יפול, השורטים שלי עדיין יצליחו.
עדו, אתה קצת עושה עוול לקרוגמן. כאן הוא תוקף את אנשי ה-MMT, שנמצאים אפילו שמאלה ממנו בנושא הדפסת הכסף, בטענה שגישתם תוביל להיפר אינפלציה.
http://krugman.blogs.nytimes.com/2011/08/15/mmt-again/
תודה רבה על הפוסט. כרגיל – מעניין מאוד.
זה נדמה לי או שמישהו פה קרא לPatrick Chovanec "הבחור"…
תודה על הכתבה המעניינת עידו.
עדו – אם אתה מאמין שסין הולכת לכיוון של היפראינפלציה כדאי לך לקרוא את המאמר הבא של ג'ימס מונטיר:
http://retirementincomejournal.com/upload/567/JM_Hyperinflations_213-1.pdf
הוא טוען שכדי להגיע להיפראינפלציה (וחשוב להדגיש – הוא מדבר על היפראינפלציה אמיתית של מאות אחוזים בשנה, לא "סתם אינפלציה גבוהה" של 10-20% בשנה) לא מספיק להדפיס כסף, אלא יש צורך ב-3 תנאים:
1. פגיעה פתאומית בהיצע הסחורות/שירותים במשק. להבנתי זה יכול להתרחש כאשר בועת הנדל"ן תתפוצץ, ויתגלה שמשאבים רבים הופנו למקומות לא נכונים.
2. חובות גדולים במטבע חוץ, שמובילים לפיחות במטבע המקומי. נראה שאתה מאמין שהסבירות לתרחיש זה גבוה
3. מנגנון העברה, שזה שם נוסף להדפסת כסף באמצעות העלאת משכורות.
ולכן, להבנתי את המאמר, אם אתה מחפש את נקודת המפנה שלאחריה אנשים יצטרכו מריצות, תמשיך לעקוב אחרי מחירי הנסיעה במוניות, או באופן כללי אחרי העלאות בשכר בכל תחום שמפוקח על ידי המדינה. ברגע שהממשלה תאשר העלאת תעריפים במוניות בצורה משמעותית (לדוגמא) הרי שמנגנון ההעברה החל לפעול והדרך להיפראינפלציה הופכת בלתי נמנעת.
דני, לא אמרתי שסין הולכת להיפראינפליצה. אבל נראה לי מהתגובות כאן שרבים החליטו כבר שזה מה שאמרתי, ושום הכחשה שלי כבר לא תועיל 🙂
ארי, בדקתי עכשיו שוב, לי רשום שאפשר למכור CFD של 914.
הסיפורים שיוצאים היום מסין, פשוט מדהימים. הוליווד נמצאת שנים מאחור:
http://english.caixin.com/2013-08-21/100572246.html?p1
אפילו עזבו אתכם מכל הבלאגן, חטיפות, שחיתויות, הלבנת כספים וכל הפרטים העסיסיים בכתבה. תחשבו על הפרט הקטן והשולי הזה בכתבה – שאחד העובדים בבנק לא קיבל חודשים משכורת כי הוא לא הצליח להביא להפקדות בסניף. פשוט מדהים.
עדו, עשית שורט על CFD בערכת סאקסו בנק? כי כשבדקתי במערכת שלהם, לא היתה אפשרות לשורט 914, גם לא ב-CFD. למניות האחרות שהזכרת כמו ICBC כן מאפשרים לשרטת.
תודה רבה. מרתק כרגיל
עדו פורטסקיו הוציאו דו"ח והם מתייחסים בקצרה בעמ' 25 ל"היסטריית" ערי הרפאים בסין. מה אתה חושב על הנתונים שהם מביאים שם? (רק 12 ערים כאלה וכו')
השאלה איך הוא מגדיר "עיר רפאים". האם עיר שיש בה פי 2 יותר דירות ממשפחות זאת עיר רפאים?
שלום עדו,
כיצד טכנית ניתן לבצע שורט במניות הונג קונגיות. HSBC בהונג קונג (שם יש לי חשבון) לא מאפשר שורט וכך גם בנקים אחרים.
שנה טובה!
אני מוכר CFD על מניות שנסחרות בהונג-קונג דרך הבנק SAXO BANK.
עדו שלום
הבלוג שלך מאוד מעניין
אני משקיע פרטי בישראל במניות ובאגח.
אני מתעניין בשוק האמריקאי וראיתי שהמכפיל הממוצע בסביבות 23 שזה גבוה יחסית
האם זה לא סימן אזהרה?
המכפיל בהונג קונג לעומת זאת הוא 11 בלבד.
שזה נמוך מהממוצע.
אני מבין שיש לך שיקולים נוספים בהשקעה
בברכה
איציק
אני חושב שהנתונים שלך לא מדוייקים.
אתה יכול לראות כאן שהרווח הצפוי ל S&P 500 השנה הוא יותר מ-100. כלומר, מכפיל הרווח עומד היום על כ 15-16 שזה קצת יקר, אבל לא מאוד. מן הסתם ישנם מגזרים יקרים וישנם זולים כמו שיש חברות יקרות וחברות זולות. תסתכל למשל על מגזר הפיננסים – מניות שהיסטורית נסחרו במכפילים 18-20 נסחרות היום במכפילי רווח של 8-10.
בקשר להונג-קונג, לא בדקתי מה מכפיל הרווח שם של השוק, אבל אני די בטוח שהוא באמת נמוך יותר מבארה"ב, אבל יש לכך סיבות ממש טובות. כשמסתכלים על מניות ספציפיות שם, מגלים שהן לא כל כך זולות כמו שהמכפילים מצביעים. למשל, אם חברה מסויימת נסחרת במכפיל רווח של 8 אבל יחס החוב להון עומד על 100% והתשואה על ההון שלה – בערך 6% ועוד היא נמצאת בתעשייה עם המון עודף היצע, האם אפשר להגיד שהיא זולה?
עדו,
עקבתי אחרי ההערכות שלך בשנים האחרונות ורובם ככולם היו מדוייקות
אמנם הדו"ח האחרון מסין המראה את המגמה החיובית והעליה ב-קמעונאות ובייצור התעשייתי סותרים את ההערכות לנחיתה בקרוב.
האם לדעתך זה לא שינוי מגמה בתחומים האלו אלא peak זמני ?
http://www.stats.gov.cn/english/pressrelease/t20130910_402926091.htm
http://www.stats.gov.cn/english/pressrelease/t20130910_402926106.htm
(אגב, שים לב שהעליה המשמעותית בצמיחה היתה דווקא בתפוקת ברזל ובחשמל, הגידול ביצור המלט נשאר בקצב ממוצע שנתי)
הממשלה הסינית עושה הכל כדי לעמוד ביעד התל"ג שלה. הסיפור כאן מתחיל להזכיר חברות שהשתמשו בכל הכלים רק כדי לעמוד ביעד הצמיחה של EPS. אבל כל הטריקים האלו עוזרים רק באופן זמני. מתישהו הכלכלה הסינית תתרסק, ולדעתי זה ייקרה בשנתיים הקרובות.
מה שסין עושה זה להגדיל את כמות האשראי במשק בכ-30% בשנה. כל מדינה שתעשה את זה, התל"ג שלה יצמח בטירוף. אבל זה לא משהו שאפשר לעשות לאורך הרבה זמן. כשכמות האשראי הרע תגדל, כל הפירמידה הזאת תתרסק.
כתבה טובה בהקשר לשורט על VALE.
http://www.ft.com/intl/cms/s/0/853c23fe-25c1-11e3-8ef6-00144feab7de.html?siteedition=intl
אני מניח שאתה תסכים עם הפסקה שסוגרת את המאמר
אין לי מנוי ל FT.
לא צריך מנוי, אפשר להרשם באתר ולקבל צפיה ב-5 כתבות בחודש בחינם.
בכל מקרה, זו כתבה על מחירי הברזל ועל עודף ההיצע הגדול שצפוי להגיע מאוסטרליה שיפגש עם ירידה בביקוש בסין.
מעריכים שם שעליית מחירי הברזל הנוכחית זמנית, ולמרות שמחירי הברזל עשויים עוד לעלות בתחילת 2014, מתישהו במהלך השנתיים הקרובות הם ירדו מתחת ל-100.
הדפסת הכסף יכולה לגרום לאינפלציה במחירי נכסים. היא גם יכולה לגרום לאינפלציה במחירי מניות זה מעמיד את מי שעושה שורט על מניות במצב של הפסד. יתכן שבשלב כל שהוא בעתיד מחירי המניות ירדו ומחירי הנדלן ירדו.
עדו, משהו לא מסתדר לי עם ערי הרפאים והשכונות הריקות, יחד עם הבניה המסיבית של affordable housing. האם זה משחק בכאילו? מה קורה עם כל הבניה הציבורית המאסיבית של הממשלה, האם גם הדירות האלו עומדות ריקות?
האם הרפורמות בסין גרמו לשינוי התזה שלך ביחס לשורט על 914 ?
לא