אחרי סין, תורה של יפן

כל הרעיון שעליו מתבסס השורט על יפן הוא שגוי בעיקרון, וכאן יש הסבר טוב מדוע
http://www.businessinsider.com/japan-is-never-going-to-default-2012-5
עם זאת, מאחר שללא ספק הין החזק פגע בכלכלת יפן, ובכלל – התנהלות באפס אינפלציה, כפי שהיה מקובל עד היום ביפן, היא דרך רעה (כי היא מקשה מאוד על התאמת משכורות עובדים ומחירים), ומאחר שראש הממשלה החדש נחוש לשנות זאת, יש סיכוי שבכל אופן הימור ששער הין ירד במידת מה זהו הימור טוב. עם זאת, ציפיות להתרסקות הן מופרזות לחלוטין.

עידו, איש חכם אמר פעם:
"לפני מספר חודשים כתבתי כאן על סורוס, והראתי שרוב הנבואות שלו אינן מתגשמות. אחרי שכתבי את הרשומה הזאת, חשבתי לעצמי – אז איך לעזאזל הוא התעשר אם הוא טועה כל כך הרבה פעמים? היום אני חושב שאני יודע את התשובה – הוא מהמר רק על דברים בהם הוא בטוח ב-99.99%, ושם הוא עושה את הכסף. כן, יש לו דעה על הכלכלה האמריקאית, או על האירו או על האינפלציה העתידית, אבל הוא לא מהמר על אלו. פעם בכמה שנים הוא פתאום רואה משהו בבהירות של 99.99%. הוא רואה נקודת אור באפלת-העתיד. הוא רואה משהו שהוא בטוח שייקרה, ורק אז הוא מהמר (כמו למשל על הפאונד הבריטי)."

אתה נכנס לתחום סורוסי מובהק וקשה להאמין ששיעורי האינפלציה והריבית העתידיים של היין הם בהירים למישהו. רוב הטענות שאנו שומעים נשמעות משכנעות על פניהן אך אינן רלוונטיות או לכל הפחות הרלוונטיות שלהם דורשת הוכחה נוספת. אנחנו שומעים טענות על המצב הדמוגרפי ביפן. האם המצב הדמוגרפי באמת משפיע על שיעורי הריבית אינפלציה? זה דורש הוכחות. האם העובדה שיש ליפן יחס חוב\תמ"ג גבוה בהכרח יוביל לאינפלציה? שוב מדובר כאן בטענה שנשמעת משכנעת על פניה אך ישנן אינספור דוגמאות היסטוריות שמראות את ההיפך. שיחס חוב\תמ"ג גבוה אינו בהכרח גורר אחריו אינפלציה.

אבל אולי תצדק אם תהיה מלחמה גדולה שבה הסינים יכבשו את טוקיו.

קצת אוף טופיק, ראיון קצר של וורן באפט ע"י מלינדה גייטס, מדבר על פילנתרופיה, הצוק הפיסקלי, מחלת הסרטן, ועוד:
http://news.bbc.co.uk/today/hi/today/newsid_9781000/9781009.stm

אסף- אתה רואה תסריט שבעוד 10 שנים מהיום אגח ל30 שנה יסחר במחיר זהה? המקרה הזה מאוד מאוד מאוד פשוט. הבעיה היא כמובן המפלצת שמחזיקה את האגח במחיר הזה, בינתיים היא עושה עבודה לא רעה. אני טוען שהמפלצת תפסיק בסופו של דבר. מתי יגיע המהפך? לדעתי זה ייקח לפחות 2-4 שנים, הם לא ינטשו את הספינה בקלות.
אני כמובן יכול לטעות לגמרי, ימים יגידו.

עדו, כתבתי אתמול תגובה ענקית שיצאה בגי'בריש וביאסה אותי רצח. אני לא אחזור על כל מה שכתבתי שם, אבל רציתי לשאול אותך: האם אתה מכיר מדינה אחת שמדפיסה את הכסף של עצמה ומחזיקה בחוב במטבע מקומי שבחרה בחדלות פירעון עפ"נ אינפלציה?
יהונתן, זה ממש אבל ממש לא נכון לטעון שגרעונות לא חשובים, או שצריך להתנהל מול התמ"ג הצפוי. קודם כל, היכולת לחזות תמ"ג היא מאוד מוגבלת ומעטים עושים זאת בהצלחה לאורך זמן, ובוודאי שלא רשויות ממשלתיות (תבדוק כמה התחזיות של הפד מוצלחות לדוגמא). מה שחשוב זה לנהל גרעונות בהתאם לאינפלציה בפועל והצמיחה בפועל. כאשר הצמיחה נמוכה והאינפלציה נמוכה המשמעות היא שהסקטור הפרטי מעוניין לחסוך/לא מסוגל לצרוך ולכן גרעון גבוה לא יגרור אינפלציה לצידו ויתמוך בכלכלה. לעומת זאת אם הצמיחה גבוהה או ממוצעת והאינפלציה עולה אז גרעון גבוה יכניס את הכלכלה לסחרור אינפלציוני. במקביל אני חושב שלא חכם שהבנק המרכזי יחזיק בריבית ריאלית שלילית לאורך זמן, ובמיוחד בכלכלה צומחת מכיוון שזה מוביל בסופו של דבר לגידול בועות ולשימוש בכסף להשקעות לא מוצדקות.
מה שניתן לראות בעולם כבר היום זה כאשר הסקטור הפרטי מעוניין לחסוך והממשלה במקביל מנסה לקצץ בגרעון התוצאה היא יוון, ספרד, איטליה ובקרוב גם צרפת. קיצוץ בהוצאות ממשלה בתוך מיתון גורר גרעון חריף יותר ומיתון חריף יותר. מה שקורה באירופה כרגע דומה לבדיחה על האיש שניסה להרגיל את הסוס שלו לאכול פחות ופחות ואיך שהסוס התרגל לחיות בלי אוכל פתאום הוא מת.

כן זה בהחלט נכון, יהיו הרבה עסקים שירוויחו יפה מהסיפור הזה. קראתי את התזה של ברקוביץ' על AIG ואני נוטה להסכים אם כי לא פעלתי בכיוון.

שנה טובה ומוצלחת לכולם 🙂

ברק, מה ההסבר להתאוששות האמריקנית לדעתך?

ארה"ב סוערת סביב האפשרות שהממשלה תטבע מטבע של טריליון דולר וכך תפתור את משבר תקרת החוב הממשמש ובא. הדיון בסוגיה מעלה מחדש את שאלת משמעות הכסף במדינה שיכולה להדפיס אותו, ואת השגיאה הכרוכה בניסיון לעשות אנלוגיה פשטנית בין חובות של משק בית לבין חובות של מדינה שהיא בעלת ריבונות על המטבע שלה. סיכום מאוד ברור ותמציתי של הפואנטה – http://www.businessinsider.com/why-the-mint-the-coin-debate-could-be-the-most-important-fiscal-policy-debate-youll-ever-see-in-your-life-2013-1

עדו, האם בהקשר של מדיניות מונטרית מרחיבה, האם ישראל לא באותו כיוון? הריבית שמסתובבת פה היא אפסית, והמדיניות הפיסקלית בשנתיים האחרונות היתה מופקרת למדי, ולראיה הגרעון האחרון של המדינה בסכום של 40B.
עכשיו אני רואה שבתקציבים החדשים יחס חוב תוצר נמוך של כ 2% נזנח לטובת 4.75% ומשהו וזה עוד הערכות שהן בד"כ אופטימיות מצד ההכנסות. בד"כ התקבולים של המדינה אינן לינאריות עם הערכות האוצר. הם חושבים שהם ילחצו על כפתור המיסים והתקבולים פשוט יתיישרו.
חוץ מאפקט הגז שיכול לקלקל את התיזה (בטח הפוליטיקאים עוד יהרסו את הכנסות המדינה ממיסים בשביל לשמור את הגז "לאזרחים"), האם ישראל לא בכיוון של ריבית יותר גבוהה על האג"ח שלה ובמקביל מטבע מקומי חלש יותר?