את החודש האחרון ביליתי בישראל, וכמו תמיד כשאני בארץ, אין לי כמעט זמן לעבוד, וזאת הסיבה שלא כתבתי את הסיכום החודשי לחודש אוגוסט. הסיכום יצטרך לחכות ולהתאחד עם זה של ספטמבר.
בטיסה חזרה לבייג'ינג ישבתי ליד פועל בניין סיני, וקצת דיברתי איתו. הוא התגורר בארץ 8 שנים ועבד בבניין. אני לא אפרט איך הוא הצליח לתחמן את המערכת בארץ בשביל להישאר כל כך הרבה שנים, אבל בגלל שהוא גר זמן כה רב בארץ, הוא למד קצת עברית מה שעזר לו לפתוח עסק קבלנות קטן משל עצמו, ובכך להרוויח יותר.
את הכסף שהוא חסך הוא (כמובן) שלח למשפחה בסין. מהכסף הזה הוא בנה בית בן 5 קומות בכפר שלו שבמחוז Fu Jian, קנה דירה בעיר שליד הכפר ועוד דירה בבירת המחוז – Fu Zhou. סך הכל מחזיק פועל הבניין בשלושה נכסים. מי שקצת עוקב אחרי הנדל"ן הסיני לא יתפלא לשמוע שרק דירה אחת מתוך השלוש מאוכלסת. המשפחה שלו גרה עכשיו בעיר כאשר הבית בכפר (בן ה-5 קומות) עומד ריק וכך גם הדירה שהוא קנה ב Fu Zhou. הוא לא מעוניין להשכיר את הדירה כיוון שהוא לא רוצה "שיהרסו אותה", וזאת למרות שהוא יכול לקבל איזה 1,000 ש"ח הכנסה בחודש מהנכס – סכום לא קטן בכלל לעובד סיני פשוט. בינתיים הוא מרוצה מאוד מההשקעה שלו – המחיר למ"ר מרובע עלה מ-10,000 יואן כשהוא קנה את הדירה לכ-13,500 היום.
מי שקצת קרא היסטוריה כלכלית בטח יבחין שזאת התנהגות קלסית לתקופה של בועה – אנשים קונים נכסים כמו עדר רק בגלל שהמחירים שלהם עולים.
הבועה ממשיכה להתפוצץ
לפני מספר שבועות כתבתי שלדעתי הבועה בסין כבר התפוצצה, וממה שאני קורא, המצב רק הולך ומחמיר. שוק הנדל"ן הסיני ממשיך להתקרר, וזה קורה בקצב מהיר יותר מאשר ציפיתי. הירידה במספר הדירות הנמכרות נמשכת וגם מתפשטת ליותר ויותר ערים. בבייג'ינג המצב מחמיר בקצב מדאיג. כל יום יוצאות לשוק כ-500 דירות חדשות, אבל נמכרות פחות מ-200 (למי שזוכר רק לפני חודש, מספר הדירות שנמכרו היה בקצב של כ-250 ביום). זה גורם לעלייה מהירה במלאי הדירות החדשות ולירידה במחירים. המצב רק יחמיר בחודשים הקרובים – במיוחד לאור העובדה שבקרוב יתחילו לצאת לשוק גם הדירות של הבניה הציבורית.
בערים אחרות המצב לא נראה הרבה יותר טוב. למשל העיר Wen Zhou אשר ידועה באנשי העסקים הממולחים שלה. אנשי Wen Zhou ידועים כתעשיינים מצליחים, אבל בשנים האחרונות יותר ויותר אנשי תעשייה החלו להשקיע בנדל"ן. לפני מספר שבועות לפתע החלה מפולת במחירי הנדל"ן בעיר. לפי העיתונים הירידות החלו בגלל בעיית נזילות. מסתבר שרבים מתושבי העיר שיחקו בשוק הנדל"ן עם כסף שהם לוו מהבנקים. ההלוואה ניתנה למפעל שברשותם ובמקום להגדיל את היצור, הם השקיעו את הכסף בנדל"ן.
תמיד הייתי סקפטי לגבי התאוריה שרוב הסינים קונים דירות במזומן וללא הלוואות. הסיפור על Wen Zhou הוא דוגמה נוספת למינוף שקיים בשוק הנדל"ן, רק שמינוף זה הוא ניסתר. כלומר ההלוואות לכאורה ניתנו לעסק ולא כמשכנתאות לנדל"ן, אבל במציאות ההלוואות הלכו לספקולציות נדל"ניות. לפני מספר שבועות בגלל ההידוק המוניטרי בסין, תעשיינים רבים נאלצו למכור מהר את הנכסים שלהם (כי הבנקים מקשים מאוד על קבלת הלוואות), מה שגרם למיני-מפולת בעיר.
הנפילה של שוק הנדל"ן הסיני ממשיכה, ולדעתי אנחנו רק בתחילתה. החודשים והשנים הקרובות יהיו קשים מאוד לכלכלה הסינית.
כמה מילים על האוהלים
כשדיברתי עם הפועל הסיני לא יכולתי שלא לחשוב על המחאה "החברתית" בארץ. אנשים מתלוננים שלא ניתן לקנות בארץ דירה, אבל הנה בא פועל סיני ותוך 8 שנים של עבודה בישראל מצליח לרכוש שלושה נכסים בסין שהשווי הכולל שלהם לא נופל ממחירה של דירה סבירה בתל-אביב.
וזה מראה שמי שמארגן נכון את סדר העדיפויות שלו (ולמשל, לא קונה שטויות או נוסע לחופשה שנתית וכו'), יכול די מהר לארגן לעצמו קורת גג סבירה.
