אלו שתי העצות שמחלק צ'ארלי מנגר למאזיניו.
למי שלא מכיר – צ'ארלי מנגר הוא השותף של וורן באפט ויד ימינו מזה שנים רבות. מנגר החל את הקרירה שלו בתור עו"ד. בגיל 37-38 הוא פגש את וורן באפט, והבין שהוא לא בעסק הנכון. הוא פתח שותפות השקעות דומה לזו של באפט, וכמה שנים לאחר מכן הצטרף לברקשיר האת'ווי. בעבר הוא טען שהוא רוצה להיות מאוד עשיר אבל לא להיכנס לרשימה של 500 האנשים העשירים ביותר, כך שהוא יוכל להישאר מחוץ לאור הזרקורים. זה לא עזר לו – עקב הצמיחה המרשימה של ברקשייר, נכנס מנגר לרשימה.
כיום מנגר הוא אומנם אחד מהאנשים העשירים בעולם, אבל זה לא אומר שהחיים שלו היו תמיד דבש. לפני גיל 30 הספיק מנגר לאבד את אחד מילדיו למחלת הלוקמיה – ולכן כשמנגר אומר בראיון "אף פעם על תרחם על עצמך – אפילו אם הבן שלך מת מסרטן, אל תרחם על עצמיך", הוא יודע על מה הוא מדבר.
טענה מעניינת של מנגר בראיון היא שקוסקו (רשת סופרמרקטים) עושה יותר טוב לאנושות מאשר קרן הצדקה של רוקפלר. זאת נקודה מאוד מעניינת שאני בטוח שהרבה יחלקו עליה, אבל כשאני רואה לאיפה הולכים כספי הצדקה של באפט וגייטס (שלא נדבר על סורוס), אז אני די נוטה להסכים אתו.
האם אנשים כמו רמי לוי שהוריד מחירים למליוני צרכנים, תורמים לאנושות פחות מאשר קרנות הצדקה?
למרות שהראיון די ארוך (כמעט שעתיים), אני ממליץ בחום לראות אותו – במיוחד לאלו שלא ממש מכירים את הרעיונות של מנגר.
עוד לא ראיתי את הראיון, אבל מעניין אותי מהי הביקורת שלך על הצדקה של באפט וגייטס.
אין ספק שהקפיטליזם הוא הברכה הגדולה ביותר לאנושות, יותר מכל פעילות צדקה כלשהי, כל עוד זה קפיטליזם שאינו קרטליסטי או כרוך בתשלובות הון-שלטון מושחתות.
אני לא חסיד גדול של תרופות וחיסונים. לדעתי הם עושים יותר נזק מתועלת. אולי גייטס חושב שהוא מרפא מליונים, אבל למעשה הוא מרעיל מליונים.
הבעיה של גייטס היא שהוא איש של שבלונות. הוא לא חושב מחוץ לקופסה ומאמין בכל האמיתות המקובלות. הוא לא מסוג האנשים שינסה להטיל ספק במוסכמות.
צ'ארלי מנגר לעומת זאת הוא באמת דמות יחודית. אני לא מסכים עם הרבה דברים שהוא אומר, אבל אפשר לראות שהוא באמת חושב על הדברים עליהם הוא מדבר, ולא לוקח כל אמונה כמובנת מעליה. זה לא משהו שאני יכול להגיד על גייטס. שמעתי אותו מדבר הרבה פעמים, ואף פעם לא התרשמתי ממנו. אני ממש לא מבין מה באפט מוצא בו, וקצת חבל לי על כל המיליארדים שילכו למטרות מפוקפקות.
אבל זה כסף שלהם ומותר להם לעשות איתו מה שהם רוצים (כל עוד זה לא נגד החוק).
אף פעם לא אהבתי את גייטס. לא אהבתי את הדרך בה הוא התעשר, ואני לא אוהב את הדרך בה הוא מוציא את הכסף שלו. אני גם בספק אם המטרות שלו הם באמת לעשות טוב לאנושות או להאדיר את שמו ולקבל נובל בדרך. אני יודע שזה לא יפה לחשוב ככה, אבל משהו באיש הזה פשוט לא מריח לי טוב.
רק להבהיר משהו מהתגובה הקודמת שלי – כשאני אומר שמשהו בגייטס לא מריח לי טוב, אני לא מתכוון לאיזה שהיא תחושת בטן או משהו בסגנון, אלא על הדברים שהוא עשה בחיים שלו ועל הדברים שהוא אומר.
גייטס הקים מונופול דורסני, אילץ לקוחות לקנות את התוכנות שלו ועבר על חוקים גם בארה"ב וגם באירופה. זה מאוד שונה מאיך שבאפט הרוויח את הכסף שלו. באפט תמיד אמר למנהלים שלו שלא איכפת לא שהם יפסידו כסף, אבל הוא לא רוצה שהם יעברו על החוק. הוא תמיד דרש מהם לשמור על טווח בטיחות מאוד רחב מהחוק – כלומר לא לעשות דברים גבוליים.
יש הבדל מאוד גדול בין הדרך שבה גייטס התעשר לבין הדרך בה באפט התעשר. גייטס גם לעולם לא חשב לתרום את הכסף שלו לפני שהוא פגש את באפט.
הייתי רוצה להאמין שבאפט באמת שינה את גייטס, אבל אני לא בטוח בכך. בלי קשר למה באמת גייטס מרגיש, שמעתי אותו מדבר כמה פעמים בשנים האחרונות, וממש לא התרשמתי ממנו. הוא יותר מדי פרווה לטעמי – אדם ללא חזון וללא מעוף.
כן מסכים עם כל מילה שלכם…
התרומות של גייטס די מפוקפקות. באמת תרומות שעושות יותר נזק מתועלת וחבל.
זה באמת תמוה, האם מדובר בטיפשות בלבד. אבל יש לי בראש שגם באפט תורם לאותן מטרות, לא?
היו להם כמה מיזמים משותפים.
והיופי בקפיטליזם שה"קפיטליסט החמדן" מחויב לתרום למעשה לחברה שלו.
זה מראה כמה המערכת של קפיטליזם אינטלגנטית שבדרך העקיפה הקפיטליסטים תורמים מאשר בדרך הישירה.
שוב, כפי שצוין, כאשר מדברים על קפיטליזם שוק חופשי ולא על קפיטליזם ממשלתי (וגם פאשיזם הוא מין "קפיטליזם").
מה שאתם אומרים ממש מעניין כי לי היה בראש בדיוק את התמונה ההפוכה.
אם באפט תרם לקרן של ביל ומלינדה גייטס, הרי שהם שיכנעו אותו ולא ההיפך. מעבר לזה פעם קראתי על הנושא וגייטס עשה מהפך בנושא הפילנטרופיה. עד אליו פילנטרופיה היה לרכוש ארוחות ערב יקרות במחיר מופקע תמורת עזרה לא ברורה למוסדות שונים והוא הכניס את הנושא של התייחסות אל פילנטרופיה כאל ביצועים של חברה. אתן דוגמא, אם ארגון צדקה מספק ארוחות לנזקקים אז הוא בתמורה לתרומות הוא יצטרך להראות איך כל שנה הוא מאכיל יותר אנשים לכל דולר השקעה, איך הוא מגוון בארוחות וכו'
למיטב ידיעתי זה גם מה שגרם לבאפט להתחיל לתרום כי עד גייטס לדעתי הוא לא תרם דבר.
כמובן גם שכולנו ניזונים מתדמיות שאנו מואכלים על ידי התקשורת העולמית. אני לא קונה את זה שבאפט הוא סבאלה טוב ולא שגייטס הוא השטן הגדול. רק לשם דוגמא, ברקשייר היא אחת המחזיקות הגדולות בוול-מארט, שהיא מונופול דורסני לא פחות ממיקרוסופט שעוברת באופן קבוע על חוקי העבודה. ואני אומר זאת למרות שאני לחלוטין מסכים עם עדו שחברה כמו רמי לוי או וול מארט מביאה המון תועלת לעולם. באפט גם מושקע בנייקי שמעסיקה ילדים בסדנאות זיעה שלא יאפשרו להם לצאת ממעגל העוני ובמקדונלדס וקוקה-קולה שגורמות להשמנת ילדים.
האם באמת אתם יכולים לומר שמיקרוסופט יותר גרועה מקוקה-קולה או וול-מארט?
לירון
לירון, יש לך שני אי-דיוקים. דבר ראשון – לבאפט אין 7 בתים. כנראה שלא שמעת נכון. לבאפט יש את הבית שהוא גר בו באוהמה. חוץ מזה, בעבר היה לו עוד בית בקליפורניה שהוא קנה כי אשתו הראשונה רצתה.
הוא מכר את הבית אחרי שאשתו נפטרה. יש לו כיום רק בית אחד.
דבר שני זה שוול-מארט זה לא מונופול. לוול מארט אין שליטה מוחלטת או כמעט מוחלטת על ענף הקמעונות בארה"ב. יש לה הרבה מתחרים והשוק מאוד מפולח. אני לא חושב שוול-מארט עברו על חוקי העבודה. יכול להיות שהיו כמה מקרים נקודתיים, שזה משהו שתמיד קורה במעסיק גדול. אתה לא יכול לנהל עסק של מאות אלפי עובדים, ואף אחד מהעובדים לא יעבור על החוק. הביקורת כלפי וול-מארט היא שהיא מעסיקה עובדים בתנאי שכר מאוד נמוכים.
לדעתי הביקורת הזאת לא במקום. תמיד האנשים שבתחתית ירוויחו פחות, ואין הרבה מה לעשות בעניין. האנשים שעובדים אצל וול-מארט מקבלים הרבה יותר מאשר אם וול-מארט לא הייתה קיימת. הם מקבלים שכר מינימום(לפחות) ותנאים סוציאלים כמו ביטוח בריאות, ימי מחלה וכו'. זה הרבה יותר מאשר הם היו מקבלים אצל מעסיקים קטנים, ואם אתה לא מאמין, אז פשוט תלך לשוק מחנה-יהודה ותראה איך מעסיקים ילדים או אנשים מתחתית הפירמידה.
הביקורת כלפי העסקים הגדולים כאילו הם מנצלים את העובדים היא לרוב לא מוצדקת. העסקים הקטנים גרועים הרבה יותר. אם במקום וול-מארט היו מוקמות אלפי חנויות מקומייות או מכולות, מצב העובדים היה גרוע בהרבה.
כשוול-מארט הוקמה קי-מארט הייתה רשת הסופרמרקטים הכי גדולה. ככה שוול-מארט הצליחה לא בגלל שהיא הייתה מונופול. היא הצליחה להילחם במתחרה הכי גדולה ולהצליח. זה מאוד שונה ממקרה מיקרוסופט שם היה לגייטס מעמד של מונופול כמעט מההתחלה, והוא ניצל מונופול זה בשביל להרוג את כל המתחרים שלו – הם הכניסו לחלונות כל תוכנה שהמתחרים יצרו – כגון דפדפן, נגני מדיה וכו'. בנוסף לכך הם אילצו לקוחות (יצרני מחשבים גדולים) לקנות את המוצרים שלהם. אתה יכול לראות שבכל תחום בו למיקרוסופט אין מונופול הם נכשלים – קונסוליות משחקים, MSN, מערכות הפעלה לסמארטפונים וכו'. כך שמיקרוסופט לא הצליחו בגלל שהם יצרו תוכנות הכי טובות אלא בגלל שהם נהנו ממעמד של מונופול. כך שיש הבדל מאוד גדול בין הצורה בה אנשים כמו באפט או סם וולטון התעשרו לבין איך שביל גייטס או קרלוס סלים התעשרו.
בקשר לנייקי, קודם כל באפט אף פעם לא קנה את המניה, אלא לו סימפסון (מנהל ההשקעות של גייקו). בנוסף לכך נייקי לא העסיקה אף ילד בסדנאות זיעה. אם כבר זה קרה אצל הספקים שלה – וזה הבדל מאוד גדול.
עכשיו כמה מילים לגבי "סדנאות זיעה". הנה סיפור אמיתי – יש לי חברה שבאה מכפר בסיצ'וואן. לפני איזה עשר שנים ישבנו ודיברנו על המשפחה שלה. רק שתבין באיזה חור היא גרה – כל פעם שהיא רצתה לחזור לכפר שלה היא הייתה צריכה לנסוע בערך יומיים ברכבת מבייג'ינג, ואז לקחת עוד רכבת של כמה שעות. אח"כ היא הייתה צריכה לקחת אוטובוס של כמה שעות ואז לקחת סירה (בנהר). ובסוף היא הייתה צריכה ללכת כמה שעות ברגל, כיוון שהכפר שלה היה בהרים והוא לא היה מחובר לכביש.
ההורים שלה היו חקלאים עם חלקת אדמה מאוד קטנה. לרוב הם גידלו מספיק רק בשביל להאכיל את עצמם ולשלם מסים למדינה. בד"כ לא נשאר להם כלום. רק בשנה טובה הם הצליחו למכור קצת מהגידולים שלהם.
אתה יודע כמה כסף הם הרוויחו בשנה טובה?
150 יואן (שזה היה פחות מ-20$ בשנות ה-90). כן, 20$ זה מה שהם הרוויחו בשנה טובה. וזאת הכנסה שנתית ולא חודשית.
עכשיו, היו להם שלושה ילדים וכולם יצאו מהכפר לעבוד בעיר. החברה הזאת נסעה לבייגי'נג, אבל שני האחים שלה נסעו לדרום מזרח סין לעבוד במה שאתה קורה "סנדנאות זיעה". איך שהם התחילו לעבוד במפעלים, הם קיבלו 800 יואן לחודש + אוכל + מגורים. כל חודש הם היו שולחים להורים שלהם 100-200 יואן. שזה המון כסף למי שהרוויח 150 יואן בשנה טובה.
"סדנאות הזיעה" האלו העלו את רמת החיים של הסינים בצורה משמעותית, ותרמו רבות לשינוי הגדול שחל פה בעשרים השנים האחרונות.
אז האם אני רואה הבדל בין נייקי ווול-מארט לבין מיקרוסופט?
התשובה היא חד משמעית – כן!
עדו, שאלה לגבי ההתנגדות לתרופות. אני לא מומחה בתחום (וגם לא מושקע בו), אבל נראה לי שההתפתחות של הרפואה המערבית (והתרופות שמהוות חלק בלתי נפרד ממנה) שיחקה תפקיד מרכזי בהכפלת תוחלת החיים בעולם הממוצעת בעולם המערבי ב100 ומשהו השנים האחרונות. אנשים כבר לא מתים משפעת או דלקת ריאות. אני מכיר המון אנשים, כולל סבתי, שלולא ה"נזק" מהתרופות כנראה כבר מזמן לא היתה בחיים. אני בטוח שרובנו מכירים אנשים שחיים חיים טובים יותר בזכות התרופות ולא רק בעניין של הצלת חיים.
כמובן שיש לתרופות האלה אספקטים פחות טובים שנובעים משימוש לא מושכל וגם מתאוות בצע של חברות התרופות שהרבה פעמים מעודדות שימוש ומכירות של תרופות בדרכים לא כשרות. עם זאת, נראה לי שתחת פיקוח, בקרה, איזונים ובלמים ראויים, התועלת שרוב החברות האלה מביאות עולה על הנזק. אני אשמח לשמוע למה אתה חושב שהזנק מהתרופות הוא כל כך חמור.
תודה על הקישור לראיון המעניין. חבל שלא שאלו אותו שאלות קצת יותר ספציפיות לתחום העיסוק המרכזי שלו, אבל היה מאד משכיל גם ככה.
אהבתי את הפרגון שלו לסינגפור ב 10 הדקות האחרונות, עכשיו אני בטוח שהוא מבין עניין 🙂
לגבי תרופות, זה ששני דברים קרו במקביל, לא אומר שדבר אחד גרם לשני.
ואני טוען, שתוחלת החיים הוכפלה בגלל שאנשים לובשים יותר ג'ינס. תראו, מאז שהמציאו את מכנסי הג'ינס, אנשים החלו לחיות יותר.
בשביל לבדוק האם באמת תרופות אחראיות לצמיחה בתוחלת החיים, צריך להשוות מדינות בעלי אותה רמת חיים אבל עם שימוש שונה ברפואה המערבית. אם תעשו זאת תראו שלתרופות אין שום קשר לעלייה בתוחלת החיים.
ביפן ובהוג-קונג הרפואה המערבית הרבה פחות פופולארית, אבל תוחלת החיים שם גבוהה יותר מאשר ברוב מדינות המערב. מה שהעלה את תוחלת החיים זה העיור, סניטציה, קירור ושימור של מזון וכו'.
חוץ מזה, יניב, יש לי חדשות בשבילך – אנשים כן מתים משפעת ומדלקת ריאות. בארץ, למשל, מתים כל שנה בערך 600 אנשים משפעת. והרפואה המערבית לא ממש עוזרת להם (לדעתי היא רק מזיקה – ואם אתה לא מאמין תעשה מחקר קטן בגוגל למה בסארס מתו יותר חולים בהונג-קונג מאשר בסין).
קשה לי להבין איך אנשים אינטיליגנטים לא מבינים שלתת תרופה להורדת חום פוגע במנגנון ההגנה של הגוף, או מדוע זה פשע לתת חיסון אנטי-טטנוס לתינוק שרק נולד (כאילו שהוא הולך ישר לחפור באדמה עם מעדר).
מי שאינטואטיבית לא מבין שזה לא בסדר, אני לא אצליח לשכנע אותו גם אם אני אביא לו את כל המחקרים על נזק של תרופות, אספק את כל רשימת התרופות שהורדו מהמדפים בשנים האחרונות, אספר לו על מקרים שאני מכיר באופן אישי בהם הרפואה הסינית ריפאה דברים שלרפואה המערבית אין תשובות עליהן ועוד.
אני לא טוען שאין רופאים טובים או שאין תרופות חשובות שמצילות חיי אדם – ברור שיש!
אבל אני בטוח ב-100% שבממוצע רוב הרופאים גורמים יותר נזק מאשר תועלת, ושרוב התרופות מזיקות לגוף יותר מאשר הן עוזרות לו.
לירון, למעשה היה זה דווקא באפט שהעלה את הרעיון בפני גייטס, ולא להיפך. ניתן לשמוע את גייטס מדבר על זה בסרט של ה- BBC על באפט (the world's greatest money maker)…
לא שזה כזה משנה לכאן או לכאן.
לגבי הנושא של "איזו חברה מביאה יותר תועלת או יותר נזק לעולם, קוקה-קולה (באפט) או מייקרוסופט (גייטס)?" – זו לדעתי שאלה שאין לה כלל מקום. זה דיון סובייקטיבי לחלוטין, וכמו שצוין בצדק באחד הפוסטים הקודמים, הכנסת שיקולים של "מוסר" בבחירת מניות זה נתיב חלקלק…
אני מאמין שקשה למצוא צדיקים בעולם העסקים ובכלל אך עם זאת אני נוטה להסכים לתמונה הכללית שבה באפט מצא את עושרו בדרכים פחות אלימות ויותר ידידותיות לסביבה מאשר ידידו גייטס. ממה שידוע לי מייקרוסופט התחילה את דרכה תוך כדי "שאילת" רעיונות מאפל זירוקס יבמ ומאסטרנט שתרם את חלקו ללא תמורה למ"ה דוס. לגבי אופי התרומות של גייטס – מענין לשמוע למה הם לא במקום ובכלל לאן הם הולכים. מצד שני לא ניתן לשפוט את גייטס לחומרה בלבד – ללא הוא כנראה עולם ההיי טק לא היה כפי שהוא כיום והעולם הטכנולוגי היה הרבה פחות מפותח כולל הרבה מקומות עבודה שנוצרו כתוצאה מהמהפכה הטכנולוגית – שיתכן שהיו נוצרים בכל מקרה אך בתחומים אולי פחות רצויים. אני זורק הימור פרוע שבאפט בחן את גייטס כיורש וכנראה שלא התרשם אז נשאר באיתו במיזמי תרומות – בכל זאת שניהם מהחמישיה העשירה בעולם – צריך לעשות משהו עם הכסף..
אני גם מנחש שבאפט שכנע את גייטס לא להוריש את כל ההון לילדים כדי להשאיר להם מקום להתפתח – נדמה לי שבאפט היה הראשון עם הרעיון.
מוזר שגייטס תורם בסין כאשר בארה"ב יש 40 מיליון עניים. אני נוטה להסכים שיש כאן איזה קמפיין ולאו דווקא דאגה אמיתית למי שבאמת זקוק. עוד יותר מוזר שבאפט שותף לרעיון.
אלי, אני מסכים עם מה שכתבת. אין צדיקים מוחלטים או רשעים גמורים, אבל יש איזה שהיא סקלה של אנשים פחות טובים ויותר טובים. כמובן שיש כאן עניין גם של דעות אישיות. בשביל כמה אנשים אם באפט השקיע בקוקה-קולה זה הרבה יותר גרוע מאשר חיסול מתחרים נוסח ביל גייטס.
הדעה האישית שלי היא שבאפט הוא אדם יותר חיובי מאשר גייטס. אפילו אם אני לא מסכים איתו לגבי תרופות או חברות מזון, זה לא אומר שהוא רשע. רוב האנשים חושבים כמוהו – שחברות תרופות עוזרות לאנושות וחברות המזון לא ממש מזיקות. זה נובע מבורות ולא מרשעות. לכל אחד מאיתנו יש תחומים בהם אנחנו מבינים פחות. אני פשוט נחשפתי לעניין הרפואה בגיל די צעיר ולכן היה לי קל אז לשנות את הדעות שלי בתחום.
אין מצב שמישהו יהפוך להיות האדם הכי עשיר בעולם מבלי להיות מאוד אגרסיבי. אני מסכים עם לירון בעניין הזה שתדמית הסבא הטוב של באפט היא מוגזמת. אבל יש איזה שהוא גבול גם בעסקים שבאפט אף פעם לא חצה – הוא תמיד התייחס בהגינות לעובדים שלו, ללקוחות שלו ולמשקיעים. זה משהו שגייטס לא עשה – לפחות לא כלפי המתחרים שלו והלקוחות שלו.
אבל באמת אי אפשר להגיד שגייטס לא תרם לאנושות עם התוכנות של מיקרוסופט, וצריך לתת לו הרבה קרדיט על כך שהוא תורם את כספו ולא מוריש אותו. הבעיה שלי עם גייטס, אם לא הייתי ברור בעניין, היא שלדעתי הוא אדם שבלוני וחסר מעוף. זה הכל. דעתי האישית היא שהתרומות שלו הן שבלוניות ושהוא היה יכול לעשות הרבה יותר טוב איתן. אבל לפחות הוא לא תורם לארגונים אנטישמים כמו סורוס 🙂
כל חסידי הרפואה המערבית כמובן יכולים לחלוק עלי ואני בטוח שהם רואים את גייטס באור יותר חיובי ממני.
גייטס לא סומן אף פעם כיורש של באפט. אין סיכוי שבאפט ימנה מישהו חיצוני. מינוי מנהלים חיצוניים זה אחד הדברים הכי הרסניים לחברה. עובדים חייבים לדעת שיש להם אפשרות קידום. אם באפט ימנה מישהו מבפנים, זה מראה על חוסר אמון ענק במנהלים מתחתיו. ראיתי את זה בקומברס – איך מינוי מנהלים (אפילו ראשי צוותים וכו') יכול להרוס מוטיווציה של עובדים. לא רק שבאפט טוען שהמינוי יהיה פנימי, אלא הוא אומר שיש 4-5 מנהלים שיכולים למלא את תפקיד המנכ"ל בלי בעיה. אם באפט ימות בשנים הקרובות, סוקול (מנכ"ל מיד-אמריקה) יחליף אותו כמנכ"ל. בנוסף לכך יהיה מישהו (או כמה אנשים) שינהלו את עניין ההשקעות.
כלומר יהיה מנכ"ל ומתחתיו CIO (סמנכ"ל השקעות). שם מעניין שעלה באחרונה כסמנכ"ל ההשקעות הוא הסיני לי לו. (Li Lu)
הי alterk, מעניין לדעת זאת. אנסה לראות את התוכנית בהזדמנות. ההתיחסות שלי למיקרוסופט מול קוקה-קולה או וולמארט היא כי לדעתי יש בעייתיות בטיעון גייטס –> מיקרוסופט –> רע, באפט –> משקיע חביב –> טוב. אחרי הכל באפט משקיע בחברות הכי שנויות במחלוקת בעולם המערבי מבחינת מונופוליזם, תזונה, מוסר (גולדמן) וכו' אני לא טענתי שלא כדאי להשקיע בחברה בגלל מוסר.
הי אלי, לא חשבתי אף פעם על גייטס כיורש של באפט, זה רעיון מעניין ומקורי. כמו שאתה אומר, לא בטוח שזה נכון מבחינתו של באפט (העסקה של יזם כמנהל השקעות היא לא תמיד נבונה).
אני תמיד חשבתי שהם התחברו כי יש להם הרבה במשותף באופי האישי ופחות באופי העיסקי. שניהם מיליארדרים שיצרו הון בעצמם, באו ממשפחות מהמעמד הבינוני עליון, ושניהם נותרו עם רגליים על הקרקע מבחינות של אורך החיים שהם מנהלים השכר שהם מושכים וכו'
עדו, אני מניח שיחסך השלילי לרפואה המערבית הוא בהשפעת התרבות הסינית. ובכן, מעניין לציין שתוחלת החיים של נשים סיניות בארצות הברית היא 86 שנה, והיא דומה עד זהה לתוחלת החיים של נשים בהונג קונג ובמקאו (85-86 שנה), ושתי אלו גבוהות בהרבה מתוחלת החיים של נשים בסין שהיא רק 75 שנה. אני מניח שבהונג קונג ובמקאו נהנים מרמת רפואה מערבית.
השוויתי את הנתונים של הנשים, אבל נראה לי שהיחס בין המדינות דומה למדי גם לגבי הגברים, אף שהם חיים 5-6 שנים פחות בממוצע.
הי לירון, מסכים איתך למעט העובדה שגייטס מנהל בית בשווי 100M נכון לשנת 2000 עם מנגנונים סופר דופר חכמים בעוד באפט גר באותו בית משנות ה 50. אך כמו שאתה אומר יש להם הרבה במשותף – כשמחזיקים כמות הון גדולה כזו – צריך לדעת איך לנהל אותה.
כמו שעדו כתב בתגובות לפוסט קודם קשה להעביר קו שמתאר את המוסריות של חברות להשקעה וכמו כן זה גם ענין סובייקטיבי.
גמר חתימה טובה ושנה טובה.
הי אלי, אני בדיוק שומע את snowball באודיו-בוק בימים אלה ונכון שבאפט גר באותו בית משנות ה50 אבל יש לו עוד 7 בתים אחרים 🙂
גם תראה, ברור שהילד הגיק מחשבים שיש לו מיליארדים יקנה כמה גאדג'טים שהוא יכול, הרי זה התשוקה שיצרה את הונו.
והשאלה הכי חשובה היא איך ומתי נהייתי הסנגור של ביל גייטס???
גמר חתימה טובה ושנה טובה!
Hi Ido. Good recommendation. Interesting interview. I liked the guy (Charlie) on many levels. both the character and the ideas. I'm planning to buy his "Almanac"
גל, תודה על התגובה. מקווה שתקנה את הספר בקרוב. כדי שיהיה לי ממי להשאיל אותו 🙂
תהנה בטיול!
הרמב"ם כבר כתב לפני 800 שנה שהצדקה הנעלית מכולם זה לעזור לאחיך היהודי לבנות עסק בשותפות שיוכל להתפרנס ממנו.
אלון, תודה על הציטוט. אני לא כזה מומחה ליהדות (אם כי אני יודע שבין הקוראים כאן יש כמה תותחים רציניים בתחום). עד כמה שידוע לי היהדות היא קפיטליסטית עם גישה סוציאלית של עזרה לאלו שבאמת נזקקים – שזה משהו שתואם את תפיסת עולמי.
אסף, אין שום דרך לדעת בוודאות שלחיסונים אין שום השפעה לטווח ארוך. אין שום דרך לחקור את זה ולדעת בוודאות -אלא אם כן אתה עושה ניסוי בו אתה לוקח אלפי אנשים, נותן לחצי מהם חיסונים ולחצי לא ועוקב אחריהם במשך עשרות שנים עד המוות שלהם. ישנן תופעות (כמו למשל כאבי אוזניים) שמופיעות אצל ילדים שלוקחים חיסונים וכמעט ולא קיימים אצל כאלו שלא. זאת כמובן רק תופעת לוואי אחת קטנה ואף אחד לא יודע מה ההשפעה של חיסונים על תופעות כמו לוקמיה (או כל סרטן אחר), התקפי לב, אלצהיימר וכו'. אין שום דרך לחקור את זה.
לעומת זאת אפשר להגיד בוודאות, למשל, שאין שום סיבה לחסן תינוק בן כמה שעות נגד טטנוס. אפילו אם אתה מאמין בחיסונים, למה לא לחכות עד לגיל בו הילד יוצא לשחק, ורק אז לחסן?
זאת רק דוגמה אחת, אני יכול לתת לך הרבה דוגמאות שלא צריכות להיות עליהן שום עוררין.
מעבר לזה, יש את את כל התרופות (שהן רובן המוחלט של התרופות) שפשוט באות להדחיק את התסמין ולא את גורם המחלה – כמו כדורים נגד כאב ראש, כדורים להורדת חום, כדורים נגד לחץ דם וכו'. זה בדיוק במשקל של טיוח בית שטרמיטים אוכלים אותו.
ואז יש את כל התרופות שבאות "לשפר" את איכות החיים שלנו במחיר של פגיעה קשה בתפקוד של פעולות אחרות של הגוף – כמו ויגרה או פרופוסיה.
הקישור בין תרופות לבין עלייה בתוחלת החיים היא לא נכונה כמו שכתבתי. זה פשוט לא מסתדר עם אוכלוסיות שלמות שלא לוקחות תרופות ועדיין מחזיקות בתוחלת חיים גבוהה (אפילו גבוהה יותר מאלו שלוקחים תרופות).
למשל בהונג-קונג יש הרבה יותר צריכה של רפואה סינית מאשר במערב, ותוחלת החיים שם גבוהה יותר. מה שהביא לעלייה בתוחלת החיים הם גורמים אחרים – כמו למשל העובדה שאנשים הפסיקו לגור ביחד עם החזירים שלהם, או שהם התחילו להתקלח כל יום ולשטוף ידיים לפני האוכל, או שהקימו מערכת ביוב בערים – עד לפני מאה שנים אנשים היו עושים צריכים בבית שלהם בלי מערכת ביוב! או למשל שבתים היום מחוממים.
עד לפני מאה שנים אנשים היו מתים ממחלות אחרות לגמרי מהמחלות היום. אלו היו מחלות שנבעו כתוצאה מזיהום, מחלות מין, וכו' – מחלות אלו נפטרו ע"י שינויים טכנולוגים שלא קשורים באופן ישיר לתעשיית התרופות.
כיום אשים מתים ממחלות שהרפואה המערבית כמעט ולא יעילה נגדן – מחלות לב, סרטן, סכרת וכו'.
אפשר להמנע כמעט מכל המחלות האלו ע"י אורך חיים בריא – תזונה נכונה וספורט. לא צריך שום רופא בשביל להיות בריא.
היי עדו,
אני נוטה מאוד שלא להסכים למה שכתבת לגבי תרופות וחיסונים. בתור אדם שהרפואה קרובה לליבו, גם במשפחה וגם בהשכלה, ברפואה יש לא פחות רציונל מאשר בבחירת מניות. וכמו בשני התחומים, רב הנסתר על הגלוי, אך לומר שתרופות וחיסונים מזיקים יותר מאשר מועילים דומה לאדם האומר שבורסה זה קזינו ואי אפשר להרויח שם.
אני מכיר לא מעט תהליכי הפקת חיסונים ומהי ההשפעה שלהם, אני יכול לומר לך שהמון אם לא רוב החיסונים לא גורמים שום תופעות לוואי מזיקות לטווח ארוך.
הזכירו זאת לפני, אבל הרפואה הסינית קיימת 5000 שנה, והרפואה המערבית קיימת אולי 70-80 שנה בצורתה הנוכחית. במאת השנים האלה תוחלת החיים עלתה פי שניים.
חס וחלילה אם משהו יקרה לנו או לבני משפחתנו, אינני חושב שמישהו מאיתנו לא יהיה אסיר תודה על קיומן של תרופות וחיסונים. אפשר להתווכח על השפעת התרומה של ביל גייטס בנוגע לחיסונים והתרופות, אבל מכאן ועד לומר שהוא מרעיל מליונים, המרחק גדול מאד.
הי עדו,
לגבי הציטוט שלי, אז זה לא שבע אלא חמש (אנא ראה פה http://www.scribd.com/doc/36626420/THE-SNOWBALL-WARREN-BUFFET-AND-THE-BUSINESS-OF-LIFE-by-Alice-Schroeder-Excerpt בעמוד 11:
He lived a complicated life. He owned five homes but occupied only two of them).
לגבי וולמארט, אז תמיד הם מעורבים בבעיות העסקה כשהם מעסיקים עובדים יותר זמן ממה שהם אמורים (http://www.foxnews.com/story/0,2933,220600,00.html), כשהם לא משלמים ביטוחי בריאות וכו'. לפי המקור הזה http://en.wikipedia.org/wiki/Criticism_of_Wal-Mart נאמר ש70% מהעובדים עוזבים בשנתם הראשונה.
שים לב שאני לא מדבר על זה שמנהל בדרג ביניים עם עודף אמביציה עבר על החוק אלא שהחברה עוברת בשיטתיות על החוק.
אגב, אני מאמין כמוך שוולמארט מביאה יותר תועלת מנזק לעולם כי הם מביאים את המחירים למינימום האפשרי וכך מוזילים עלויות מחיה לשכבות החלשות. באותו אופן גם קשה לי להתעלם מהתועלת שמיקרוסופט הביאה לעולם וגם כאן אני חושב שיש יותר תועלת מנזק. לדוגמא, כולם דיברו על המונופול בתחום הדפדפנים אבל כאשר הגיעו לעולם דפדפנים נורמליים (פיירפוקס / כרום), אז היא החלה לאבד נתח שוק, וכל עוד לא היו דפדפנים טובים אז כולם התלוננו על כמה הם חוסמים מתחרים.
לגבי נייקי, אני שומע לא מעט בשיחות ועידה של חברות שמייצרות בסין על כך שהעלויות מתייקרות כי הסינים כבר לא מוכנים לעבוד במחירים של פעם. האם זה נכון?
שבוע טוב.
קרוב לוודאי שבני הגזע המזרח אסייתי שונים בכמה מאפיינים ביולוגיים, שמאריכים את תוחלת החיים שלהם לעומת לבנים. לכן השוואה ישירה של תוחלת חיים של אדם סיני מול אדם לבן אינה בהכרח מעידה על הבדל בתנאים חיצוניים, אלא על הבדלים גנטיים (כבר הפניתי פעם לתיאוריה של פיליפ רשטון – http://en.wikipedia.org/wiki/Race,_Evolution,_and_Behavior)
כפי שציינתי, אין הבדל בתוחלת חיים של נשים סיניות בארה"ב ובהונג קונג (85-86 שנה בשני המקרים), ויש הבדל משמעותי מאוד בין תוחלת החיים בשני המקומות לבין תוחלת החיים בסין. עדו, לדעתי אי אפשר להתפעם מהישגי הרפואה הסינית בבלימת סארס לעומת הכישלון בהונג קונג, ומצד שני לא לשים לב שבאופן כללי תוחלת חיים של סינית נמוכה בעשר שנים מאשר תוחלת חיים של הונג קונגית. אגב, מסיבות לא ידועות לי, גם בסינגפור תוחלת החיים נמוכה משמעותית לעומת הונג קונג, אבל עדיין גבוהה.
אתה צודק לגבי האנטיביוטיקה. לכן לא אמרתי שכל התרופות הן רעות – אבל רובן כן.
לגבי התאוריה שלך על הגנטיקה – אם זה היה נכון אז מדוע הסינים חיים פחות מההונג-קונגים?
אתה מתעלם מכך שאנשים בעולם השלישי מתים בגיל צעיר יותר בלי שום קשר לרפואה מערבית. למה בירדן חיים פחות שנים, הרי אין שם רפואה סינית?
אין שום מקום להשוואה בין אנשים שחיים ביחד עם החזירים שלהם, ולא משתמשים בסבון לבין אדם עירוני שחי בעולם המפותח. כל מי שעושה את ההשוואה הזאת חוטא לאמת.
ההשוואה היחידה צריכה להיות בין אנשים שחיים תחת אותם תנאים אבל הנגישות שלהם לרופאה המערבית שונה.
דווקא האוכלוסיה הסינית בארה"ב זה דוגמה טובה כי גם אצלם יש נטייה הרבה יותר גדולה לצרוך רפואה סינית, ועובדה שתוחלת החיים שלהם גבוהה יותר מאשר חבריהם המערביים. לפסול זאת משיקולים גנטים זאת דוגמתיות!
היית פעם בכפר סיני? ראית איך חיים שם?
אם תבקר אז תבין למה תוחלת החיים שלהם קצרה. אין לזה שום קשר לצריכה של אקמול.
"עד לפני מאה שנים אנשים היו מתים ממחלות אחרות לגמרי מהמחלות היום. אלו היו מחלות שנבעו כתוצאה מזיהום, מחלות מין, וכו' – מחלות אלו נפטרו ע"י שינויים טכנולוגים שלא קשורים באופן ישיר לתעשיית התרופות".
וגם על ידי אנטיביוטיקה.
שתי המדינות עם תוחלת החיים הכי גבוה בעולם חשופות יותר לרפואה סינית מאשר ארצות המערב:
http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_life_expectancy
בהונג-קונג אחוז גבוה מהאוכלוסיה מטופל ע"י הרפואה הסינית, וביפן הקמפו (KAMPO) מאוד פופולרית.
עדו, אני מסכים איתך שענין האתיקה והמוסר בהשקעות הוא מאוד משתנה מאדם לאדם, אני לדוגמא נמענתי מחברת תוכן למבוגרים בכבלים ומספר חברות הלוואות קטנות לטווחים קצרים ובריביות כסאח (מאות אחוזים) למרות שכל החברות הראו דוחות מצויינים ותמחורי מבצע. נמנעתי גם מהסיבות האתיות וגם מסיבות של רגולציה כזו או אחרת שיכולה לשנות את חוקי המשחק.
לגבי באפט מול גייטס – איכשהו נראה לי שרוב מוחלט יסכים שבאפט איש הגון וגייטס תיחמן את דרכו למעלה ושגישתו לחיים ולתרומות מלאכותית. באפט לדוגמא החזיק את ברקשייר כמתפרה לא ריווחית הרבה מעבר למה שכל איש עסקים ממוצע היה מחזיק. גייטס ריסק את נטסקייפ ובורלנד בלי מצמוץ.
לא ידעתי שסורוס תורם לארגונים אנטישמיים – מה שנקרא "מחרבייך ממך יצאו…" – הרי הוא יהודי הונגרי
מסכים איתך שמינוי חיצוני מוריד מוטיבציה, פשוט נראתה לי הידידות ביניהם מוזרה כיון שבאפט מקפיד להישאר מחוץ לתחום הטכנולוגי וגייטס חי בעיקר בתוך תחום זה אך נראה לי ששניהם יצאו נשכרים ממנה – מה שנקרא opposites attract
לגבי רפואה מערבית אני שותף לדעתך לגבי כך שיש לא מעט תרופות מזיקות וחיסונים שיש בהם הימור, מצד שני ללא רפואה מערבית בכלל נראה לי שהעולם ילך אחורה משמעותית אך כדי לאזן את התמונה יש סרט עם הריסון פורד שבו הוא פורפסור חבר בחוג שמאשר תרופות ונחשף לתרופה שמאשרים ללא בסיס מחקרי מוצק – בגלל הפוטנציאל המסחרי ונראה לי שהמציאות לא רחוקה מכך והטבע האנושי והפוטנציאל המסחרי יגררו שחיתויות פה ושם כמו בכל תחום אחר.
דווקא תוכן למבוגרים נשמע מעניין 🙂
בטוח לא הייתי נמנע מלהשקיע בחברות כאלו. אבל, שוב, כל אחד והשקפת עולמו.
סורוס תרם לפני שבוע 100 מליון דולר ל Human Right Watch. עכשיו יהיה להם הרבה מאוד כסף לחפש את צה"ל בפינות. סורוס אף פעם לא הגדיר את עצמו כיהודי. הוא שמאלני קיצוני, אז מן הסתם הוא לא חסיד גדול של ישראל.
בקשר לרפואה מערבית, אני לא איזה איימיש שחי במערה, אוכל רק ירקות ומגדל אוכל אורגני. אני מסכים שיש יתרונות לרפואה המערבית. יש תרופות מצילות חיים. במיוחד בתחום התראומה – אין תחליף לרפואה מערבית.
אבל רוב האנשים צורכים את הרפואה המערבית בלי טיפת ביקורת, וזה לא סגנון החיים שלי. אני צורך רפואה מערבית רק במקרים מסויימים. ואני לוקח את מה שהרופאים אומרים לי עם הרבה מאוד מלח.
האמת היא שכמעט אף פעם אני לא הולך לרופאים, וכשאני עושה זאת אני מאוד זהיר לגבי מה שהם אומרים. מה שמצחיק הוא שגם בכמה פעמים שהלכתי לרופאים, הם לא עזרו לי, אבל בסוף פטרתי את הבעיות ע"י תזונה.
רוב האנשים צורך יותר מדי תרופות. זה לא אומר שאסור לקחת תרופות. אני רק אומר שרוב האנשים היה חי טוב יותר אם הם היו צורכים תרופות באופן מושכל יותר – זה הכל.
לירון, לא שכחתי אותך. אני אגיב אחרי שאני אלמד יותר טוב את מקרה וול-מארט.
גם אני לא מתחסד 🙂
לי אישית הרגיש מוזר להשקיע בחברה שמנצלת בחורות לא תמיד מרצונן או חברות שהן ממש שוק אפור חוקי לכאורה ובנוסף כשהתחום שנוי במחלוקת הוא גם חשוף יותר לשינויי חקיקה
אגב, באפט מנהל אורח חיים תזונתי המבוסס על סטייקים וסוכריות. כך שבנושאי בריאות הוא בכל מקרה לא אוטוריטה ראויה לציון.
אין בעיה עדו. חוץ מזה, לא ממש עקרוני לי הדיון על "מי היה יותר רשע סטלין או מוסוליני" ועוד פחות מזה לא ברור לי איך הפכתי לסניגורו של גייטס 🙂
אתה מכיר את הנושא של בעיות עובדים בסין? הבנתי שהעובדים רוצים יותר כסף, פחות שעות עבודה ואף מתחילים להתאגד. השאלה אם זה משהו שמדברים עליו בסין ואיך אתה חושב שהוא ישפיע?
חה חה.
כן אני מסכים – הדיון הזה לא ממש קריטי. לי בכל אופן אין בעיה להשקיע לא במיקרוסופט ולא בוול-מארט.
בקשר לעובדים בסין, לפני בערך 5 שנים התחיל תהליך שישפיע מאוד על המדינה כמו גם על כל התעשייה הזולה בעולם. כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, עובדים מהכפרים זרמו לערים כדי לעבוד במפעלים – במיוחד לדרום מזרח סין.
הם קיבלו שם משכורת חודשית של בערך 800 יואן. זה היה סידור מעולה למפעלים שקיבלו עבודה זולה ולעובדים ששיפרו את החיים שלהם בצורה משמעותית. למשל, בשנת 94 כשהגעתי לסין, פועל במפעל קיבל 800 יואן ובאותו זמן המורה שלי באוניברסיטה הרוויחה פחות מ-600 יואן. הפקידה באכסניה בה גרתי הרוויחה 150 יואן!
אבל מאז המשכורות בסין עלו כל שנה בקצב מסחרר, אבל המפעלים לא העלו את המשכורות (ובגלל זה המוצרים הסינים נשארו זולים). כך קרה שלפני בערך 5 שנים משהו מהותי השתנה – העובדים מחוץ למפעלים הרוויחו יותר מאשר במפעלים. פתאום מלצרים במסעדות הרוויחו יותר מ-800 יואן. זה החל ליצור לחץ על המפעלים. עד אז הם לא היו צריכים להעלות משכורות כי הבסיס שלהם היה מאוד גבוה, אבל כעת הם צריכים להעלות משכורות כל שנה בקצב הצמיחה של סין.
אני חושב שזה היה בשנת 2007 כשבפעם הראשונה דווח בעיתונים בהונג-קונג שעובדים רבים לא חזרו לעבודה אחרי חופשת ראש השנה הסינית. הם חיכו לקבל את הבונוס השנתי ועזבו.
מה שזה אומר זה שככל שהמשכורות תעלנה ככה הלחץ על המפעלים יגדל. כמות מאוד גדולה של מפעלים סגרו את הפעילות שלהם בסין או העבירו אותה לחו"ל. התעשיות שנפגעו הכי קשה הן אלו שמייצרות מוצרים זולים – קרי טקסטיל וצעצועים. למעשה ימי תעשיית הטקסטיל בסין ספורים – אני מעריך שתוך 5 שנים לא ישאר שם הרבה – מקסימום 10 שנים. מפעלי הטקסטיל נוטשים את סין ועוברים למדינות כמו קמבודיה או בנגלדש.
זה גם משהו שאני רואה בחברות בהן אני משקיע – נאן-יאנג סגרה את מפעל הטקסטיל שלה בסין. בעבר השקעתי בחברת פלסטיק שהעבירה את הפעילות שלה מסין להונג-קונג! הם טענו שבגלל המיסוי ורגולציה, הונג-קונג זולה יותר. דקה (חברת רהיטים) פתחה מפעל שני בתאילנד ולא בסין.
בקיצור יש נטייה של הרבה חברות או לפתוח מפעל נוסף מחוץ לסין או להעביר את הפעילות למדינות אחרות. כיום זאת תופעה בעיקר בענף הצעצועים והטקסטיל, אבל ככל שהמשכורת בסין תמשכנה לעלות, ככה תהיה נטישה גדולה יותר.
זהו תהליך חיובי שכל מדינה מפותחת עברה, השאלה היא האם סין תצליח לעלות בסולם ולהתחרות בתחומים תעשייתים יותר מורכבים – כמו רכב או אלקטרוניקה. לדעתי היא תצליח חלקית ולעולם לא תגיע לרמה של יפן.
אה, ומשהו ששכחתי להגיד על מנגר – לא רק שהוא יודע טוב את ההיסטוריה של סינגפור, הוא גם דיבר בראיון על ישראל (הוא מילמל מלה וחצי אז אולי לא כולם שמו לב) ואמר ש-50% מהמים לשתייה בישראל מוטפלים. זהו דבר שאפילו רוב הישראלים לא יודעים. מנגר הוא מסוג האנשים שרוצה לדעת הכל וקורא המון.
היי עדו,
האמת, כשקראתי את התגובה שלך בנוגע לתרופות הרמתי גבה. אפילו חייכתי. לא לרע חס וחלילה, פשוט נקודת המבט שלך מאוד מעניינת ומעולם לא נתקלתי בה. גרמת לי לחשוב שאולי באמת אני תקוע על פרה קדושה ובמקום להתייחס לכך שהתרופות מאריכות חיים כעובדה, אולי אני טועה ויש לבדוק את טיבן של העובדות. אז חשבתי קצת.
אז ככה – אנחנו מסכימים ולא מסכימים.
אני מאוד לא מסכים עם הדוגמאות שלך.
דוגמא ראשונה: נתת דוגמאות לתרופות סימפטומטיות להורדת חום (אופטלגין, אקמול וכאלה). אקמול גורם נזק כבד לכבד (משחק מילים שכזה). כלל התרופות האלה אין בהן תועלת פרט להקלה על סבל החולה. לעיתים כן יש בהן תועלת, במקרה וחום המטופל עובר 40 מעלות צלסיוס (אז נשקפת סכנה למוח ולשאר איברים שעלולים לקרוס מעומס חום. חום מעל 40 מעלות לאורך זמן גורם לפגיעה בלתי הפיכה במוח, תשאל חיילים אמריקאים שחטפו דנגי במלחמת ויטנאם, שם הגוף שלהם לא התקרר כהלכה וחום גופם עלה מעל 42 מעלות – הנזק המוחי היה בלתי הפיך. זו הדוגמא הראשונה שקפצה לי לראש. אקמול היה פותר את הבעיה). אבל אפשר בניחותא לומר שב 95% מהמקרים אין בהן תועלת רפואית ממשית.
הדוגמא השניה שלך היתה של תרופות אסטטיות – ויאגרה לצרכי זיקפה או פרופסיה למניעת נשירת שיער בגברים. אלו לא ממש תרופות, במקרה המילה תרופה חלה לגביהן. אלו "תרופות של עשירים". באותה מידה היית יכול לתת דוגמא של עשירים אמריקאיים המטופלים בהורמון גדילה שמצעיר אותם בעשרות שנים (ידעת שאתה יכול להיות בן 60 אבל עם יכולות של בן 35?) הטיפולים האלו מאוד יקרים וגורמים לסרטנים נוראיים. אז מה, אז זה אומר שתרופות עושות נזק?
כל הדוגמאות האלו לקוחות משולי עולם הרפואה, של תרופות שהן נייס טו האב, ולא תרופות באמת.
אז אנחנו מסכימים שהדוגמאות שלך באמת מראות נזק אדיר שאנשים גורמים לעצמם עם תרופות שהם לוקחים סתם.
מצד שני, אתה יודע מה הסיכוי של ילד בן פחות מ5 לשרוד אם הוא במקרה חלה בטטנוס? אפס. אני גם מציע שתקרא את הערך של טטנוס (lockjaw) בוויקיפדיה ותראה שטטנוס אחראי ל 14 אחוזים מכלל מקרי התמותה בילודים במדינות מתפתחות. אגב, לדעתי טטנוס ניתן באמת רק בגיל שנה בארץ.
בנוסף, אמא שלי חלתה בסרטן קשה מאוד לפני חמש שנים. בזכות תרופה חדשנית היא עוד איתנו.
אני תמיד נהנה לראות איך אתה מסתובב ברחובות סין, שואל אנשים מסביבך על דירות כאלה ואחרות ומשתמש בחמשת החושים שלך לגלות שיש בועת נדלן בסין. למרות שיש אנשים אחרים שאומרים שלא.
אני עושה אותו דבר ברפואה. לפחות 40% מהאנשים שאני מכיר, ואני בן 30 טרי, לא היו בחיים אילולא תרופה זו או אחרת. לומר שהרפואה לא מאריכה חיים אלא ג'ינסים מאריכים חיים, זה מצחיק. כמובן שלסניטריה ועיור יש תפקיד. כמובן שלמחלות ויראליות (שפעת, סארס, איידס, וכו) אין תרופה (כי וירוס זה לא משהו שבאמת חי, הוא בין משהו חי לדומם. אין הגדרה מדוויקת לוירוס ולכן קשה מאוד להרוג מה שאיננו חי). אבל לכל המחלות האחרות, יש תרופה.
ברור שאנשים מתים משפעת. ברור שאנשים מתים מאיידס. ברור שאנשים מתים מסארס. כי אין תרופה למחלות האלה. אז למה אתה משתמש בהן בתור דוגמא? אתה לא יכול לקחת מחלות שלרפואה אין מענה להן ולהשתמש בהן בתור דוגמא – הנה זה לא עובד.
מה עם טיפוס? מחלת הדבר השחור? מחלת הדבר השחור מחקה 25% מאוכלוסיית העולם במאה ה15. גם אנשים שלא גרו עם החזירים שלהם, אצילים ואנשים שגרו בטירות נקיות. 25 אחוזים !! היום היא זיכרון רחוק. האין זה נחשב כהארכת תוחלת החיים? היום אם תחלה בדבר אולי תקבל יומיים חופש מהעבודה. מה עם שחפת? מה עם טיפוס הבטן? מה עם מאלאריה?
אדם שעיניו בראשו, ידע שתרופות מצילות חיים. גם אני לא לוקח אקמול גם אם כואב לי הראש. וגם אני משתמש בתרופות רק כשצריך, כי התרבות שלנו היום הולכת לכיוון "הכימיקלים יעשו את זה בשבילך", והנזק ההיקפי גדול. אבל לקחת תרופות אסטטיות / סימפטומטיות בתור דוגמא זה לא רציני. זה כמו לראות בחדשות שמטוס של חברת צ'וקומוקו התרסק ומכאן להסיק שמטוסים הם אסון לאנושות והם רק מתרסקים.
השורה התחתונה היא שיש הרבה במה שאתה אומר. אנשים מזיקים מאוד לעצמם בנטילת תרופות כשאין בהן ממש צורך – ויאגרה, אקמול, פרופסיה, הורמון גדילה, אפילו גלולות נגד הריון. גם אנטיביוטיקה, תרופת הפלא, היא מאוד מסוכנת כשלא לוקחים אותה כמו שצריך. מסוכנת לך ולסובב אותך, אם תרצה אני יכול להרחיב. אז כן. כשיש לך הרבה כוח בידיים, הוא יכול להזיק אם משתמשים בו לא נכון. אבל כל זה נובע מחוסר חינוך או עצלנות של האוכלוסיה – אנשים רוצים לפתור הכל בעזרת כימיקלים. יש נזק בתרופות "ההיקפיות" האלה.
מצד שני, התרופות כן מאריכות חיים. אין על זה עוררין. עם כל הסניטריה והעיור – תוחלת החיים היתה נחתכת בחצי אם לא היו תרופות שכאלה. עיר זו מדגרה נהדרת לשחפת (או כל מחלה אחרת), ידעת? אם לא היתה אנטיביוטיקה, העיר בה אתה חי כולה היתה נדבקת בשחפת תוך חודשים מספר, ומעל 70% מהאוכלוסיה היתה נמחקת. ואז אולי תוחלת החיים בעירך היתה מתכנסת לתוחלת החיים בכפר. הרי אתה נוסע ברכבת כל יום – אתה רוצה לומר לי שאם מישהו יתעטש אתה לא תספוג את החיידקים שלו כי החיידק נמצא בעיר? אם הוא יחלה במחלה מידבקת – כל העיר תחלה, אלא אם תקבל טיפול תרופתי.
ארחיק ואומר שהעיור אפשרי בכלל בגלל ההתפתחות התרופתית.
אגב – אמרת שאנשים מתו פעם מזיהום ומחלות מין – והיום לא. איך אפשר לטעון שמחלות אלו נעלמו ולא בזכות האנטיביוטיקה? פעם אנשים היו מתים מכלמידיה וסיפיליס. אל קפון, מת מסיפיליס בשנות ה 40, לא מזמן. אז לא היו ערים? לא היתה סניטריה? היום הוא לא היה מת. פשוט נותנים אנטיביוטיקה והמחלה נעלמת. פוף…
איזה גורם אחר היה מרפא אותן? אני לא מצליח לראות לאיזה כיוון אתה חותר כשאתה אומר:
"עד לפני מאה שנים אנשים היו מתים ממחלות אחרות לגמרי מהמחלות היום. אלו היו מחלות שנבעו כתוצאה מזיהום, מחלות מין, וכו' – מחלות אלו נפטרו ע"י שינויים טכנולוגים שלא קשורים באופן ישיר לתעשיית התרופות."
אם מחר תתפוס חס וחלילה כלמידיה, כולירע, טיפוס, מחלות זיהומיות כאלה, איך תצא מזה באופן עקיף ולא על ידי תרופות? אני מאוד מקווה שלא על ידי דיקור סיני. תן לי שינוי טכנולוגי אחד, אחד (!!!) שפוטר מחלות זיהומיות והוא לא קשור לאנטיביוטיקה (אני קל איתך, לא אמרתי רפואה או תרופות, אמרתי אנטיביוטיקה – יותר ספציפי).
להזכירך, אנטיביוטיקה התגלתה בשנת 42, ממש לא מזמן. בשנים אלו הביוב כבר ממזמן לא זרם ברחובות ואנשים גרו בערים, לא עם החזירים שלהם, ועדיין מתו מסיפיליס, כולירע, כלמידיה, טיפוס וכל החברים האלה.
מה שאמרת נכון מאוד. היום אנשים מתים ממחלות אחרות מאשר פעם. סרטן היה קיים מאז ומתמיד אגב, גם במצריים העתיקה יש תיאור של סרטן, 3000 שנה לפני הספירה. היום הרבה אנשים מתים מסרטן מהסיבה הפשוטה שתוחלת החיים הוארכה. ככל שתוחלת חיים עולה, ככה צצות ומתגברות מחלות אחרות, כי הרפואה מתגברת על המחלות הנוכחיות. כמוכן, אנשים חלשים גנטית מאריכים חיים וצצות אצלם מחלות חדשות. גם לאיידס ימצאו פתרון, ואז תבוא מחלה אחרת. בגיל 80 אנשים חולים במחלות אחרות מגיל 40. בוא ניקח למשל את האלצהיימר. אלצהיימר היא מחלה מודרנית, פעם פשוט לא הגיעו לגיל מספיק מופלג כדי לחלות בה. פעם אולי 1% מהאוכלוסיה הגיע לגיל 80. מה 1% הזה אולי 1% חלה באלצהיימר (כי מי שהגיע לגיל הזה, היה גם מאוד חזק גנטית). אז פשוט התעלמו מהמחלה. כיום, גם אנשים חלשים מאוד גנטית, מגיעים לגיל 85. אז כמובן שיצוצו מחלות מוזרות, וכמובן שתעלה תפוצת אלצהיימר, קרויצפלד יעקוב, וכל מיני מחלות נוראיות.
זה מעין פרדוקס – ככל שהרפואה תתקדם יותר, ככה יצוצו יותר מחלות. למה? כי תוחלת החיים עולה ואנשים חלשים גנטית מאריכים חיים. מאוד פשוט. לומר שהרפואה לא עוזרת כי יש הרבה מחלות שאין להן תרופה וצצות מחלות אחרות זה כמו לומר שמישהו הוא לא גבוה כי הוא נמוך.
אסף אני קודם אענה על התשובות שלך ואתקן כמה טעויות מצדך ואז אני אגיב יותר בכלליות.
חום גבוה – זה לא נכון שחום של 40 מעלות פוגע בגוף. רק חום של 43 מעלות ומעלה פוגע בגוף, כי מעל חום כזה חלבונים מתחילים להישרף. חום כשלעצמו הוא בד"כ לא מחלה. אפילו ההיפך – זהו מנגנון הגנה של הגוף נגד המחלה, לכן חשוב שהגוף ייצר חום בעת מחלה. זה עוזר להתגבר על המחלה. כשהגוף נלחם במחלה הוא מעלה את החום, אבל אז יש לו מנגנון בקרה שמונע מהחום לעבור את ה-42 מעלות – וזה הזעה.
הגוף שלנו מאוד חכם לפעמים.
ברור שיש מקרים בהם חשוב לתת כדור להורדת חום. אני לא מתווכח על זה (יכול להיות שדינגי זה אחד המקרים – אני לא יודע). אבל ברוב המקרים זאת טעות לתת כדור להורדת חום כי הוא מזיק יותר מאשר מועיל.
עכשיו, אני לא מדבר פה על נזק מתמשך לכבד (למרות שגם זה שיקול) אלא על הנזק המידי שהוא גורם במלחה במחלה. למשל יכול להיות שפחות אנשים היו מתים בסארס אם הם לא היו מקבלים תרופה להורדת חום.
כל שנה אני קורא בעיתונים על מספר מקרים של ילדים שמתו מוירוס "קטלני". הם מתו למרות טיפול רפואי, ואני חושב שיש סיכוי שהם מתו בגלל טיפול רפואי – בין השאר בגלל תרופות להורדת חום אשר מנעו מהגוף להילחם בנגיף ולכן הנגיף התחזק. ראיתי מקרה שכזה בהונג-קונג וזה היה מזעזע. ילד בן 9 מהקהילה היהודית חלה בשפעת, אז ההורים שלו לקחו אתו לרופא שנתן להם את התרופות הרגילות – אנטיביוטיקה וכדורים להורדת חום. הילד המשיך להתרדר ואחרי יומיים הם חזרו לרופא והילד התעלף במרפאה. ישר אשפזו אותו. אני אקצר קצת את הסיפור – בסוף הלב של הילד הותקף ע"י הנגיף, ההורים היו צריכים להביא מכשיר מיוחד מגרמניה שעלה להם מליון דולר. הילד בסוף ניצל אבל איבד את שתי הרגלים שלו. וזה היה ילד רגיל בן 9.
זה נכון שאף פעם אי אפשר לדעת מה היה קורה אילו היו עושים ככה או אחרת, אבל מה הטעם לתת לילד כדור להורדת חום? למה לא להורות להורים לתת כדור רק עם הם רואים שיש בעיה במגנון ההזעה של הילד?
לעומת זאת, הבת שלי פעם חלתה בשפעת מאוד קשה. אני ממש לא ממהר ללכת לרופאים, אבל המקרה הזה ממש בחן את הסבלנות שלי, כי היא קדחה במשך שבוע. אין לי ספק שהיא חטפה משהוא רציני. אבל בתור אבא אחראי עקבתי אחריה ובדקתי שני דברים – דבר ראשון ראיתי שהיא לא משתעלת עם ליחה ולכן היה ברור לי שזאת לא דלקת ולכן אין טעם לקחת אנטיביוטיקה. דבר שני ראיתי שכמו שעון הגוף שלה היה מעלה את החום ל-39-40 מעלות ואז היא החלה להזיע, והחום עלה שוב ואז שוב הזיעה וכו'. היה ברור שהגוף שלה עושה את מה שהוא צריך לעשות.
אחרי שהיא קדחה 3-4 ימים, מן הסתם הסבלנות שלי החלה לעבור. אבל חשבתי על כך בצורה הגיונית – מה רופאים יכולים לעשות? כלום.
כל מה שהם יעשו זה לתת לה כדור להורדת חום, שזה רק יפריע. סף הכל היא קדחה שבוע, כמעט לא אכלה ורק ישנה כל הזמן. אבל בסוף היא נרפאה. אני כל הזמן חושב על הילד הזה שההורים שלו רצו לראות רופא. לדעתי אם הוא לא היה לוקח את סל התרופות הרגיל, הוא היה נרפא לבד.
אני בטוח שתחשוב שמה שעשיתי זה לא אחראי, אבל אני דווקא חושב שהורים שישר רצים לרופא ועושים בצורה עיוורת כל מה שהוא אומר, הם לא אחראים.
מה שאני רוצה להגיד שיש מקום לכדורים להורדת חום, ואני בטוח שהם מצילים חיים, אבל בממוצע הם הורגים יותר מאשר מצילים בגלל שימוש לא מושכל שנעשה בהם.
טטנוס – בדיוק כמו מקרה כדור-להורדת-חום אין לי בעיה עם חיסון נגד טטנוס, אבל יש לי בעיה עם השימוש הלא מושכל בחיסון. למשל, שניים מהילדים שלי נולדו בהונג-קונג. אני לא יודע אם היית אי פעם בהונג-קונג, אבל זה לא ממש מקום בו ילדים משחקים בתוך הבוץ כל היום. טטנוס זה נגיף שמת ישר כשהוא בא במגע עם חמצן והוא חי עמוק באדמה. רוב מקרי המוות מטטנוס הם של חקלאים. לדעתי, לתת בהונג-קונג חיסון נגד טטנוס לילד שרק נולד זאת טעות. מצד שני, ברור שאם הילדים שלי ישחקו באדמה ויפצעו, אז אני ארוץ לחסן אותם. אבל למה לחסן מראש?
זה קצת דומה לכלבת. אם אני זוכר נכון מקורס חובשים, אז ברגע שמופיעים התסמינים של כלבת, כבר אין סיכוי להירפא, אבל עדיין אנשים לא מחסנים תינוק שרק נולד נגד כלבת. בדיוק כמו שאפשר לקבל חיסון נגד כלבת אחרי הנשיכה, כך אפשר לקבל אנטי-טטנוס אחרי הפציעה.
אני לא מסכים אם הטיעון שחיסונים לא מזיקים. אין דבר כזה תרופה שלא מזיקה. ואם אתה לא מסכים, אז למה אף רופא בעולם לא אוכל קילו תרופות ביום? אם חיסון לא גורם נזק, אני רוצה לראות רופא מזריק לעצמו 10 חיסונים בבת אחת.
ואל תגיד שרק במינון גבוה זה מזיק – מה שהורג במינון גבוה, בד"כ גורם נזק במינון נמוך. כל תרופה היא רעילה ועשוייה מכימיכלים, ולכן השימוש בה צריך להיות מושכל ולא גורף.
עכשיו לדיון הכללי:
יש כאן שני נושאים – האחד הוא רפואה מערבית והשני הוא תעשיית התרופות. במקור דברתי על הנושא השני אבל הדיון כבר גלש. אז אני אתחיל מהרפואה המערבית
קודם אני אגיד שוב שאין לי ספק שהרפואה המערבית תרמה לעולם ושיש בה דברים טובים. אבל אני עדיין מאמין שבממוצע היא עושה יותר נזק מתועלת.
דבר ראשון יש לי בעיה עם העובדה שהיא לא הוליסטית. כשאתה הולך לרופא שיניים, כל מה שמעניין אותו זה לתקן לך את השיניים. אם בדרך הוא יהרוס לך את הלב, זה בכלל לא מעניין אותו.
אותו דבר לגבי רופא לב – הכבד שלך בכלל לא מעניין אותו. הרפואה המערבית גם לא חושבת שיש קשר בין איבר אחד לשני והיא מתסכלת על גוף האדם כמו על מכונה.
בתחום הזה הרפואה הסינית מתקדמת פי אלף יותר מהרפואה המערבית. אתה יכול לצחוק ולגחך על הדיקור הסיני כמה שאתה רוצה, אבל הרפואה הסינית מצילה הרבה מאוד חיים. לרפואה הסינית יש תרופה כמעט לכל מחלה שאתה יכול לחשוב עליה. אתה יכול לא להאמין, אבל זאת עובדה. יש הרבה שחצנות בקרב הרופאים במערב לגבי הרפואה הסינית (ולדעתי גם לא קצת גזענות), אבל זה נובע מהרבה מאוד בורות.
בפעם הראשונה שנתקלתי ברפואה הסינית זה היה כמה שבועות אחרי שנחתתי בסין. זה היה בשנת 94 ואני הייתי בן 21. השותף שלי לחדר (בחור גרמני) נדבק בצהבת. זאת מחלה שלרפואה המערבית אין תרופה. הבחור הלך לבית חולים וקיבל טיפול שכלל דיקור + תרופות סיניות. הוא היה מבשל כל יום כמה פעמים את הצמחים שהוא קיבל. אחרי פחות מ-3 שבועות הוא נרפא לגמרי. הוא עשה בדיקת דם, והצהבת פשוט נעלמה. אני הייתי בשוק, כי הייתה לי ידידה בארץ שחטפה צהבת והיא הייתה מרותקת למיטה במשך חצי שנה.
זאת היית ההיתקלות הראשונה שלי עם רפואה סינית, אבל מאז ראיתי איך היא מצילה חיים הרבה מאוד פעמים או מרפאת מחלות שהרפואה המערבית לא מצליחה. למשל דוד של אשתי היה כבר במצב סופני לפני 3 שנים. הריאות שלו הפסיקו לעבוד, הוא היה מחובר לחמצן וכבר לא יכל לקום מהמיטה. בארץ הרופאים בטוח היו משתילים לו ריאה. אבל בסין הרופאים אמרו לו לעבור לגור ליד הים ושם הוא החל בטיפול תרופתי (סיני). כיום הוא במצב הרבה הרבה יותר טוב והוא מסוגל ללכת.
יש לי המון דוגמאות של דברים שראיתי במו עיניי. כמו כן, בתור מישהו שעושה טאי-צ'י אני יכול להגיד לך בוודאות שיש דבר כזה שנקרה צ'י ושאפשר להרגיש אותו. אבל אני בטוח שהסקפטים לא יאמינו. איך אמר מרקו-פולו – לא סיפרתי חצי ממה שראיתי, כי ידעתי שלא יאמינו לי.
אני לא בא להשוות בין הרפואה הסינית למערבית – לדעתי לכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות. פשוט דיברת בזלזול על דיקור, אז הרגשתי שאני חייב להגיב. רק שתדע שעוד לא פגשתי אף סיני בחיים שלי שלא מאמין ברפואה סינית – וזה כולל מדענים, רופאים מערביים ואפילו סינים אמריקאים. אפשר לזלזל בהם כמובן, אבל אני הייתי מנסה להבין יותר את הרפואה שלהם לפני שהייתי מותח ביקורת.
לרפואה המערבית יש הרבה יתרונות והם ללא ספק המציאו הרבה תרופות חשובות. הבעיה המרכזית שלי עם הרפואה הזאת (וזאת גם הבעיה שלי עם רפואה סינית – אבל קצת פחות), היא שהם חושבים שלכל מחלה יש תרופה. הטיפול שלהם הוא בעיקר תרופתי ולרוב התרופות הן בעצם מלחמה בתסמני המחלה ולא במחלה. זה רוב המוחלט של המקרים – בין אם זה סכרת או כאב ראש.
כמובן שיש יוצאי דופן ויש רופאים מעולים. למשל כשהייתי בהונג-קונג היה לי בהתחלה ביטוח רפואי מאוד טוב, אז אשתי נצלה זאת ולקחה את הבת שלי (שרק נולדה) לרופא הכי יקר באי. הוא ישר שם לב שלא חיסנו את הבת שלנו אז הוא דיבר על זה עם אשתי. הוא אמר לה שהוא מסכים שלא צריך לקחת את כל החיסונים. למשל הוא טען שמיותר לחסן נגד פוליו כיוון שכבר שנים שאין מקרה מחלה, וה WHO אמור להכריז בקרוב על מיגור המחלה. (מעניין אלו שיקולים כלכלים מונעים מעם להכריז זאת). ישנם כמה רופאים שלא רצים להרעיל את החולים שלהם עם תרופות, אבל הם המיעוט לצערי.
אבל הטענה המקורית שלי הייתה נגד תעשיית התרופות. הם לא מרוויחים את הכסף שלהם מהעשרים או שלושים אנשים בישראל שלוקחים חיסון נגד כלבת כל שנה ובכך ניצלים. זה כסף קטן בשביל חברות אלו.
חברות התרופות מרוויחות מהאנשים שמסממים את עצמם – לוקחים כמה כדורים נגד כאבים כל יום, אנשים שלוקחים כדור שינה כל יום, כאלו שחיים על תרופות נגד דיכאון וכו'.
אתה יוכל להגיד שאנשים אלו משפרים את איכות החיים שלהם, ואני אומר שאתה טועה. התרופות האלו לא פותרות להם שוב בעיה אלא רק יוצרות תלות ולמעשה התמכרות-לכל-דבר לחומרים רעילים.
באותה מידה היה אפשר לתת להם קוקאין הוא הרואין, גם אז המטופלים היו מרגישים יותר טוב למשך זמן קצר, אבל הפגיעה בטווח הארוך לא מצדיקה הקלה זמנית בכאב.
לא סתם יש אותו מילה באנגלית לסמים ולתרופות.
לצערי, רוב התרופות שניתנות היום הם פשוט תחליף זול (ואולי קצת פחות מזיק) לסמים.
אסף נ, הבעת היטב את מחשבותיי, אך מדוע הזלזול בויאגרה? מי שסובל מהבעיה שויאגרה פותרת, בהחלט משפר משמעותית את איכות חייו בעקבות השימוש בה.
מאוד מעניין עדו, היציאה של תעשייה עתירת עבודה מסין נשמע כמו משהו שישפיע על החברה בצורה מהותית. מעניין לראות איך.
יהונתן: חס וחלילה. אני לא מזלזל … התרופות האלה משפרות איכות חייהם של אלפי אנשים. יש לא מעט אנשים שמעדיפים חיי מין מתפקדים ולמות בגיל 65 מאשר לחיות עד גיל 100, כך שגם אם יש תופעות לוואי, לאנשים האלה לא אכפת – העיקר לחיות חיים מלאים. ככה גם אקמול ואחרים. יש לכימיקלים האלה תופעות לוואי, לטווח הארוך, קלות או לא קלות, השאלה היא האם רבה התועלת על הנזק, וזו שאלה אינדיבידואלית כבר. העיקר להיות מודעים לתופעות הלוואי.
כמה דברים שנזכרתי באוטו בדרך הביתה ורציתי לשתף את הקוראים ועדו:
אני נחלץ לגונן על הרפואה המודרנית כי אני מרגיש שנעשה פה עוול, שלא במתכוון, אולי מחוסר הבנה. המרחק בין רופא שנשבע את שבועת היפוקרטס לבין מישהו שמרעיל את הפציינטים שלו הוא אינסופי.
עדו, אתה צודק – אורח חיים בריא מסיר את הצורך מהרבה תרופות, למשל ספורט ותזונה נכונה (למשל, דלת מלחים) לא פעם מונעים לחץ דם גבוה, מחלות לב ועוד בעיות "מודרניות". כמוכן הם דוחים סוכרת, במידה ויש נטיה גנטית לסוכרת (רק דוחה, לא מונע). אבל גם אנשים בריאים מאוד נזקקים לתרופות ולרפואה המודרנית לא פעם, למשל לאנס ארמסטרונג שהחלים בזכותה מסרטן, שחלה בו על אף היותו בריא מאוד. למשל אימי שנוסתה עליה תרופה אוניברסיטאית, שמורכבת מנוגדנים שהופקו מבע"ח. ויש לתרופה הזו תופעות לוואי נוראיות. אז? אמא שלי בחיים.
חשוב לזכור שאורח חיים בריא ותזונה בריאה לא מסירה את התלות ברפואה המודרנית.
לדוגמא – אביו של חבר של אחי הוא אדם בריא מאוד. עוסק בספורט ואוכל בריא. רק ירקות ופירות, נמנע מפירות עתירי סוכר, כל הבלגן. עושה ג'וגינג. הוא שונא רופאים, שונא אותם. תמיד היה נמנע מללכת אליהם.
כידוע, החל מגיל 35-40, צריך ללכת כל שנה לקולונוסקופיה (מי שלא יודע, עכשיו יודע). כמובן שאותו אבא לא הלך וזילזל. לאחר שנה -שנתיים שהוא ירד במשקל אישתו לחצה והוא סוף סוף הסכים ללכת לרופא. גילו אצלו סרטן מתקדם במעי הגס, הסיכויים שלו לא מי יודע מה, אולי 20-15%. כרגע הוא אוכל מצינור שמחובר לו לבטן. במידה והטיפולים יכשלו, יש לו שנה לחיות, אם בכלל. לא חבל? אדם בן פחות מ 60. אז גם לזלזול ברפואה המודרנית יש מחיר. בשונה ממניות, אם טעית פה, תשלם בחייך או בחיי הקרובים לך. במקרה הספציפי הזה, סרטן כזה היה ניתן לטיפול בהצלחה גבוהה מאוד (מעל 80%) במידה ונתפס מוקדם (כאשר הוא בן פחות משנה). אני מאחל לאנשים כאלה שלעולם לא יווכחו שהם טועים. לצערי ראיתי לא מעט מקרים כאלה.
אנסה להשוות את זה לרוח פה בפורום:
עדו, אתה אוהב לומר שאתה לא קורא עיתוני כלכלה כי זה בזבוז זמן וכל הכתוב שם שטויות. אני מסכים. במניות אתה מבין, הרי אתה לא פחות מאיש מקצוע. קראת המון והשכלת. צברת ניסיון.
אך מהיכן הידע הנרחב על רפואה? האין הוא מאותם עיתוני רפואה, או אתרי רפואה, שבעיני, שוים בערכם לעיתוני הכלכלה עבורך? עבדך הנאמן אומר את אותם הדברים על "רפואת האינטרנט" שאתה אומר על עיתוני הכלכלה. כל מי שקורא עיתון כלכלי כמו ממון הופך למנהל תיקים בדיוק כמו שכל הדיוט הופך לרופא מומחה רק מווויקיפדיה, שהרי קריאה פשוטה באינטרנט מחליפה הכשרה של 17 שנים. ב 10 השנים של ההכשרה הבסיסית ברפואה לא יושבים ומנגנים בכינור.
לגבי הנזק שאתה סבור שרופאיך עשו לך –
אם הרופאים שלך עשו נזק, עליך להחליף אותם, בדיוק כמו שהיית מחליף את מנהל ההשקעות שלך. הרי זה דומה לאדם שהשקיע אצל שני מנהלים, לצורך העניין אפסילון ודש, והפסידו לו מעט כסף, ועכשיו הוא טוען שכל המנהלים אידיוטים, רק עושים נזק, הכל קזינו ואי אפשר לעשות כסף בבורסה.
ואם נמשיך את הדוגמא – גם כדי להחליט שהם באמת עשו לך נזק דרוש ידע. הרי אם יבוא מישהו למנהל ההשקעות שלו בשנת 2008, כשכל השוק עשה מינוס 40 אחוז ומנהל ההשקעות הזה עשה מינוס 10 אחוז בתיק 100% מנייתי, ויאמר לו שהוא עשה לו נזק, הרי הוא טועה למהדרין. לאותו אדם באמת אבד חלק מהכסף, אבל מנהל ההשקעות שלו ביצע בצורה מדהימה. איך אתה מתיימר להבין שיקולים של רופא שלמד הרבה יותר שנים ממך? איך אתה יכול להבין שיקולים של אלוף בשחמט כשאתה רק קראת באינטרנט על המשחק?
אני לא טוען שרופא הוא אלוהים, ממש לא. יש לא מעט, ממש לא מעט רופאים מטומטמים. כמו שיש לא מעט מנהלי השקעות מטומטמים. רק שיש להתייחס לנושא בצניעות הראויה. ראוי שתשכית ותשמע, רפואה היא מדע, אמנם לא מדוייק, אך זה מדע, לא פחות ממתמטיקה, פיזיקה או כל דבר אחר, זו לא עבודת אלילים.
משל נוסף:
אבא שלי רופא, כבר מעל 30 שנים. יום אחד חברה שלי הסבירה לאחי הקטן, מולו, איך מטפלים במחלה כזו או אחרת, "כי חברה שלה אמרה לה". זה קצת מגוחך. אני לא צריך להסביר לך איך נראה המבט על פניו של אבי. זה כמו שאחי הקטן, שאתמול סיים צבא, יסביר לאישתך איך לבחור מניות, כי הוא "קרא את זה בממון", והוא יעשה את זה מולך. זה מעליב שלא לומר מקומם. קצת צניעות.
לא כולנו רופאים. לדעתי לפני הבעה של דיעה כה נחרצת, עד כדי הרעלות של אנשים, עליך לשאול את עצמך כמה ספרי רפואה קראת וכמה מחלות אתה מכיר כדי להביע דעה כה נחרצת. כמה מנגנונים ביולוגיים אתה מכיר וכמה ניסיונות עשית? כמה מאמרים קראת? בכמה מחקרים השתתפת? כמה גופות ניתחת וכמה כבדים אנושיים החזקת בידך? כמה פעמים הסתכלת על תרבית בצלחת פטרי ובחנת השפעה של חומרים מסויימים על תרביות של חיידקים מחוללי מחלות?
רפואה מאריכה תוחלת חיים. נקודה. אם אתה רוצה לבחון את טענותיך, פשוט תסתכל סביב ותשאל את עצמך האם כל החולים האלו החל מדלקת גרון וכלה בסרטן היו עדיין מסביבך ללא הרפואה. לא צריך מחקרים, צריך שתי עיניים והגיון בריא. אם הם מסביבך, תוחלת החיים עלתה. בדיוק כמו שאם אתה רואה עיר ריקה בסין, יש בועת נדלן, לא משנה מה יאמרו בבלוגים בעיתונים ומה יגידו הגורואים.
עבורי, הבעת דיעה שלך במניות היא חזקה מאוד. אני מוריד בפניך את הכובע, למרות שלדעתי אני יודע לא מעט, כי לך יש תוצאות מאחוריך, והרבה הרבה יותר ניסיון ממני. יש לך גב ודרך מחשבה מקורית ויפה שרכשת בעזרת ניסיון והרבה מאוד הבנה. זה ראוי להערכה ואולי אפילו להערצה. עשית המון דברים שאנשים אחרים אולי יחלמו להשיג, אך בתחומים אחרים, ורפואה זה תחום ספציפי שאני אישית מבין בו מעט, לא תזיק מידה של צניעות.
אני מקווה שלא הגזמתי ואני מצטער אם כן – יש לי מיליון דוגמאות אבל רק עוד אחת:
כמה מהקוראים יודעים שבשנת 1918 התפרצה מגפת שפעת, קרובת משפחה של שפעת החזירים משנה שעברה, שמחקה 5% מאוכלוסיית העולם? כן, לפני קצת פחות ממאה שנים. 100 מיליון איש מתו. 100 מיליון, יותר מכל האנשים שמתו במלחמת העולם השניה, בשני הצדדים יחד, וזה עוד היה 20 שנים לפני המלחמה. אף אחד לא יודע, לכן זו נקראת גם "המגיפה הנשכחת". הרבה יותר סקסי למות במלחמה מאשר במחלה, לכן שכחו את המגיפה הזו.
בשנה שעברה, עם התפרצות הדוד של אותו נגיף (פחות קטלני), יצא חיסון (עם תופעות לוואי כמובן). מישהו שאל את עצמו איך נעצרה ההתפשטות? פשוט כי חוסנו מעל 500 מיליון איש ברחבי העולם שנמצאו במוקדי ההדבקה. עדו, לעניות דעתי, באין החיסון הנל בנמצא, יתכן ששוב 5%-2% מאוכלוסיית העולם היתה נעלמת. אולי אף יותר, בעידן הגלובלי שבוא אנחנו נמצאים. במגיפה ב1918 נדבקו 33% מאוכ' העולם, אני בטוח שבימים אלו שבהם הצפיפות בלתי נסבלת ברכבות ואנשים שטסים בכל העולם אחוז ההדבקות היה גבוה יותר.
היו עוד מספר שפעות שהרגו מיליוני אנשים – שפעת הונג קונג ב 68 (מעל מיליון איש מתו), באסיה ב 57, Fujian בשנת 2003 ועוד רבות שאינני זוכר. בכולן היה חיסון שעצר את המחלה. לא עוד 1918, לעולם.
לשפעת, מי שלא יודע, אין תרופה יעילה במיוחד (יש "עזרים"), אלא רק חיסון. אם חלית, בעיקרון, נותר לך להמתין להבריא (או למות). הדרך למנוע את המחלה היא בידוד החולים, סנטריה (לשטוף ידיים) ו- חיסון. עד שיודעים שמישהו חולה הוא כבר הדביק 2 והאפקט ברור.
כמעט ואין תרופות כנגד מחלות ויראליות, אלא רק חיסונים. דוגמא למחלות ויראליות: הרפס, איידס, צהבת C, שפעת, HPV. כל המחלות האלה נשארות איתך לכל החיים (כי מחלה ויראלית כוללת בד"כ מיזוג גנטי של גנים של הוירוס והגנים שלך) פרט אולי לשפעת.
אז אם החיסונים האלה לא העלו את תוחלת החיים, במיוחד בצפיפות האוכלוסיה ובעיור של היום, אני לא יודע מה כן. עוד נקודה שמחזקת את העובדה שהרפואה מאפשרת עיור וזה לא העיור שמעלה את תוחלת החיים.
לגבי שפעת החזירים – סתם חומר למחשבה – אתה לא חושב שהתאריך של ההתפרצות אינו מקרי?
תחשוב איזה אירוע התרחש באותה תקופה ותבין למה התפרצה אז מגיפה.
דווקא שנה שעברה רובה המוחלט של האוכלוסיה סירב להתחסן. בהונג-קונג זרקו לפני איזה חודש מליוני חיסונים לפח (לא מצאתי לזה את הלינק אבל הנה לינק אחר – http://www.earthtimes.org/articles/news/305601,hong-kong-left-with-swine-flu-vaccine-as-city-shuns-jabs.html). וגם בארץ רוב הציבור לא התחסן – למרות זאת לא הייתה התפרצות של המחלה. (ולא תהיה התפרצות קטלנית של שפעת כל עוד אין מלחמת עולם).
חוץ מזה אתה טועה לגבי הרבה דברים – כמו למשל סכרת. הייתי ממליץ לך לקרוא את הספר "לאכול כדי לחיות". אתה חשוף מגיל צעיר רק לדעה אחת בעניין. הייתי ממליץ לך לקרוא קצת דברים מהצד השני של הויכוח.
ברשימה של תוחלת החיים אמריקה מדורגת במקום ה 38.
באיזה מקום לדעתכם היו מדורגות יפן והונג קונג (וגם סין, שאגב מדורגת 82) אם האולוסייה שם היתה חייה כמו האמריקאים (המון ג'אנק פוד, שני שלישים מהאוכלוסייה סובלים מהשמנת יתר, שימוש יתר יום-יומי אובססיבי בתרופות) ?
רציתי להוסיף עוד 2 ספרים שבעיני הם חשובים מאד 1) מחקר סין מאת ד"ר קולין קמפבל
2)יהיו מזונותיך תרופותיך מאת פטריק הולפורד ובאנגלית food is better medicine than drugs/.
אני אישית הפכתי לצמחונית בעקבות הספרים ,אינני אוכלת גם מוצרי חלב וביצים.
דוגמה קטנה ואישית ,סבלתי מלחץ דם גבוה וכמובן שהרופא הציע לי כדורים להורדת לחץ הדם ,בעקבות הספר לקחתי תוסף תזונה מגנזיום ,לחץ הדם שלי ירד פלאים.
רציתי להוסיף שחום גבוה לילדים ניתן להוריד באמבטיות פושרות או רטיות קרות .
דפני, גם אני כמעט ולא אוכל מוצרי חלב וביצים (אני אוכל רק בארועים מיוחדים – כמו פסח), וגם הורדתי חזק את צריכת הבשר שלי.
אחרי שקראתי את הספר "לאכול כדי לחיות" התחלתי לאכול בשר רק פעם בשבוע מסיבות בריאותיות. אחרי שראיתי את הסרט "FOOD INC" הורדתי עוד יותר את צריכת הבשר שלי מסיבות מוסריות.
גם בספר "לאכול כדי לחיות" ד"ר פורמן מדבר הרבה על "מחקר סין". לדעתי את מאוד תאהבי את הספר הזה.
אני סבלתי ממגרנות – בערך פעם בשבוע הייתה לי מיגרנה של 12-18 שעות. אחרי שקראתי את הספר של דר פורמן ושיניתי את התזונה שלי, המיגרנות נעלמו לגמרי – וזה קרה תוך שבוע.
פורמן טוען שהוא מוריד חולי סוכרת מאינסולין תוך פחות משבוע, ואני מאמין לו.
בקשר להורדת חום – אני חושב שזה לא נכון לנסות להוריד את החום (גם לא באמבטיות). החום עוזר לגוף להילחם במחלה, ובכל מקרה הגוף מתחיל להזיע לבד ומוריד את החום. כמובן שיש מקרים מיוחדים – אם למשל הגוף לא מזיע והחום עולה ל-42 מעלות. אבל זה דבר מאוד מאוד נדיר.
עדו,
אם לא אוכלים בשר ומוצרי חלב, אז נשאר לך מאט מאוד מקורות חלבונים שגוף האדם זקוק בהם. במיוחד אנשים שעורך החיים שלהם ספורטיבי…
קשה לאכול כמויות גדולות שקדים וסויה…
בירקות יש יותר חלבונים פר קלוריה מאשר בבשר או במוצרי חלב.
ובכלל, באוכל יש הרבה יותר מאשר פחממות, סידן, שומנים וחלבונים. גוף האדם גם צריך לקבל הרבה מאוד ויטמינים ומינרלים שכמעט ולא קיימים בבשר או במוצרי חלב. רוב האנשים בעולם המערבי חיים במצב של תת-תזונה – וזאת למרות שהם שמנים. אפילו רוב הצמחונים והטבעונים אוכלים לא בריא – מי שחי על פסטה מקמח מלא ולא אוכל מספיק ירקות ופירות, לא ממש אוכל בצורה בריאה.
התזונה שלנו צריכה להיות מבוססת בעיקר על ירקות, פירות וקטניות. אח"כ אפשר להוסיף דגנים וקצת בשר.
את החלב תשאיר לעגלים. חלב הפרה מיועד לעגלים ולא לבני אדם.
אין דבר כזה בטבע שחיה שותה חלב של חיה אחרת!
מה עם ילדים?
הם זקוקים לחלבונים בשביל לגדול..
בנות שלך גם כן פעם בשבוע אוכלות בשר? ומה עם מוצרי חלב? בכלל לא אוכלות?
אתה יודע – אי אפשר להגביל ילדים יותר מדי, אבל אנחנו משתדלים שהם לא יאכלו יותר מדי זבל. וגם לא יותר מדי בשר. למעשה אנחנו כמעט ולא קונים בשר, ובד"כ אוכלים רק כשאנחנו במסעדה (משהו שקורה יותר מדי פעמים אם אתה חי בסין).
אבל כמו שאמרתי, בירקות יש המון חלבונים. תסתכל על פרות או גורילות. אם בירקות לא היו חלבונים, איך הם היו יכולים לגדול כל כך?
פרות אוכלות רק עשב ועדיין הן שמנות וגדולות. אני לא אומר שאנשים צריכים לאכול רק עשבים, רק אומר שבירק יש המון חלבונים.
עכשיו הגיע תורה של אליס שרודר לעוות את דברי מנגר.
היא טוענת שמנגר חושב שהיה צריך להציל את בעלי המניות של הבנקים אבל הציבור הרחב צריך לשבת בשקט ולסבול. וזה ממש לא מה שמנגר התכוון.
הטענה של מנגר היא שהממשל היה צריך לעשות הכל בשביל למנוע משבר כלכלי חמור כמו זה של 29. הצעדים של הממשל לא היו למען בעלי המניות של הבנקים. למעשה כל בעלי המניות של הבנקים שנקלעו לקשיים הרי הפסידו 90%-99% מהכסף שלהם למרות צעדי הממשל, אז זה לא שהממשל בא לעזור לבעלי המניות. מה שמנגר טען זה שהצעדים מנעו קריסה כלכלית מוחלטת של הכלכלה כמו הקריסה של 29. הרי בשנות ה-30 מי שסבל לא נגמר בבעלי מניות הבנקים – כל העם האמריקאי סבל – כולל אנשים שבכלל לא היו קשורים לבנקים. מעבר לכך המשבר של שנות ה-30 גלש לאירופה והביא לעלייה של היטלר. כך שמעגל הסובלים גדל משמעותית, וכלל בין היתר 6 מליוני קורבנות יהודים שבטח ולא החזיקו במניות בנקים ולא היה להם קשר לבנקים בארה"ב.
מה שגראם טוען זה שחייבים לעשות הכל בשביל להגיע למצב של הרס כלכלי מוחלט, כי הרס כלכלי שכזה יכול להביא אף למלחמת עולם. אבל, לפי מנגר, הציבור צריך לסבול עד רמה מסויימת. כלומר, לא יכול להיות מיתון מבלי שהאנשים יסבלו קצת, רק שאסור להגיע למצב בו הציבור סובל יותר מדי.
שרודר ממש עיוותה את הדברים שלו, וזאת לא פעם ראשונה שהיא עושה זאת. מאז שהיא כתבה את הספר, באופן קבוע היא תוקפת את באפט ומעוותת את דבריו. למעשה גם בספר שלה מצאתי טעויות רבות, ולכן הייתי לוקח את כל מה שהיא כתבה בספר עם הרבה מאוד מלח (וזה כולל גם את הטענה שהביא פה לירון על מס' הבתים של באפט).
אגב, לא שאני עשיתי ברור למקורות שלה, אבל אני לא חושב שזה לא צנוע או לא מוסרי שיהיו לו 5 בתים כשבאחד הוא גר ובאחד גרה אישתו בנפרד. ה3 בתים האחרים יכולים להיות קשורים לקבעון ההרגלים שלו (אוכל אותו דבר, שותה אותו דבר, גר באותו מקום וכו') ולכן ייתכן שזה קשור לכך שהוא רוצה לצאת לחופשה באותו מקום או להתגורר באותו מקום בניו-יורק כשהוא מגיע.
חוץ מזה אבא שלו קנה חווה בנבראסקה כדי שביום הדין יהיה להם מה לאכול, אז ייתכן וזה אחד מהבתים.
ובכל מקרה לחזק את טענתו של עדו להבנתי היום יש בינה לבינו קשרים רעועים אז כנראה שהיא חטאה למציאות (או למציאות להבנתו).
לירון, לדעתי חמשת הבתים כוללים בית של אישתו שחיה בנפרד ובית נופש בפלורידה. לא יודע מה שני הבתים האחרים. אני חושב שהוא קנה לבן שלו חווה, אז יכול להיות שהיא כללה גם את הבית הזה, אבל אני לא יודע.
ברור שאין בזה שום דבר רע להחזיק מספר בתים. לפחות זאת דעתי. אם היה לי הרבה כסף זה אחד הדברים היחידים בהם היתי מוכן להשתולל (וגם הייתי מתחיל לטוס בביזנס :)). בכיף הייתי מחזיק בית בגליל, אחד בבייג'ינג ואחד בארה"ב ליד איזה אגם.
אבל זאת תישאר בגדר פנטזיה.
אלי, לא הבנתי למה אתה חושב שהספר היה יכול למנוע את המפולת של שנות ה-30. היו הרבה בועות מאז פרסום הספר – כגון בועת הנסד"ק או בועת הנדל"ן ביפן.
תהיתי הרבה פעמים תוך כדי קריאה ב security analysis אם הוא היה יותא לאור עוד בשנות ה 20 של המאה הקודמת ובתפוצה גדולה ואולי כך היתה נמנעת בועה מטורפת במניות ונדל"ן שגוררת אחריה מפולת איומה שגוררת שפל כלכלי עולמי שגורר בעקיפין שואה לעם היהודי ומחבר הספר יהודי…
מצד שני יתכן שבתסריט השני מדינת היהודים היתה לא יותר מפנטזיה
בועת הטכנולוגיה היתה בועה סקטוריאלית ובסדר גודל לגמרי אחר מבועת 29 שהיתה בועה כמעט בכל נכס אפשרי – מניה או נדל"ן. גראהם כותב על משכנתאות ממונפות ואיגוח משכנתאות בסיכון גבוה שהיו כבר בתקופה ההיא.
ולדעתי האישית יפן אינה מעצמה בסדר גודל של ארה"ב שיכולה לגרור את העולם לשפל כלכלי והעולם גם פחות חשוף לנכסים בה מאשר לנכסים בארה"ב על אף שבורסת יפן הכי גדולה נכון ללפני כמה שנים.
כמה עובדות לגבי "מחקר סין" ולמה הוא פשוט ספר פרופוגנדה (אפילו המחבר מודה בזה בתגובה שלו לביקורת בצורה עקיפה):
http://www.cholesterol-and-health.com/China-Study.html – בלינק הזה יש את הביקורת, ולמעלה תשובת המחבר לביקורת ותשובה למחבר. שימו לב להתנהלות של המחבר… מבזה מעט לדעתי.
בנוסף:
http://en.wikipedia.org/wiki/The_China_Study#Criticisms
כמו שעדו אמר בהקשר אחר, הייתי קורא את הספר הזה עם הרבה מאוד מלח. הרבה מאוד.
יש שם דברים נכונים אבל בנוסף המון דברים לא מוכחים ועוד הרבה מאוד שטויות במיץ.
מה שמפריע הוא שהרבה דברים "מבוססים" הם בעצם לא מבוססים כלל וכלל ואף יש שם עובדות שההפך הוכח במחקר.
למרות כל זאת, אם הוא עזר למישהו, מה טוב.
אני מציע בחום לדפני ולכל הקוראים של הספר, לקרוא את הספר אבל מייד לאחריו לקרוא את הביקורת. שניהם צריכים לשבת בראש.
אסף, לא קראת את הספר, אבל אתה ישר מסכים עם הביקורת?
תראה, אני לא קראתי את הספר וממש לא הבנתי את הביקורת בלינק הראשון. הביקורת בויקפדיה מתחילה ממחקר שמומן ע"י אגודת החלב האוסטרלית 🙂
מזכיר קצת את כל המחקרים שהוכיחו שהעישון לא מסרטן – כן היו המון כאלו עד לשנות ה-70. חלקם נעשו ע"י מומחים בעלי שם עולמי, ורובם מומנו ע"י תעשיית הטבק.
אני חושב שאפשר במקרים כאלו להפעיל קצת היגיון בריא. כמו שאמרתי – אין אף חיה בטבע ששותה חלב של חיה אחרת, וזה לדעתי אומר המון.
האדם קרוב מאוד גנטית לקופים, ולכן התזונה שלו לא צריכה להיות כל כך שונה משל הקופים. למעשה עד ללפני 50-100 שנה התזונה של האדם הייתה באמת דומה יותר לתזונה של הקופים (עם שינויים קלים כמו למשל אכילה של דגנים).
אנשים לא אכלו כל כך הרבה בשר עד לפני כמה עשרות שנים. זה היה פשוט יקר מדי. אם תטייל בעולם שלישי תראה שלא נהוג לאכול הרבה בשר, כי זה פשוט יקר. למשל אצל הבדואים הורגים כבש רק בארועים מיוחדים. אף אחד לא יכול להרשות לעצמו לשחוט כל יום כבש. עד למהפכה התעשייתית לאנשים לא היה כל כך הרבה כסף לאכול בשר וגבינות ובטח שלא סוכר, ולכן הגוף שלנו לא רגיל לאכול כל כך הרבה מוצרים מהחי.
אנשים פשוט לא רוצים לוותר על מנת הבשר היומית שלהם או על מוצרי החלב, אז הם יעשו רציונליזציה להכל. בדיוק כמו המעשנים שטוענים שסיגריות לא כל כך מזיקות.
אני גם לא מסכים עם הצמחונים, כי האדם תמיד צרך בשר (אם כי בכמויות מאוד קטנות). גם שמפנזים ובבונים אוכלים מדי פעם בשר (אבל בטח שלא כל יום). האדם צריך לאכול בשר אבל בכמויות מאוד קטנות. ומי שלא חושב ככה פשוט חי בהכחשה.
עדו, למה אתה מסיק שלא קראתי את הספר?
אני חושב שהביקורת במקומה בעניין הספר. הרבה אנשים עם חשיבה פחות ביקורתית ממני וממך יקחו עובדות מהספר כמו שהן אשר אינן נכונות בכלל ויכולים לגרום לעצמם נזק. כמו למשל שהחומרים בחלב מעודדים מחלות אוטואימוניות, אבל (הושמט בספר) יש בו הרבה חומרים שמדכאים המון סרטנים. מהיכן אפשר להשיג חומצה פולית (רק מירקות – לפי הספר, לפי כל מקום אחר- מירקות אך גם מבשר, במיוחד כבד) בנוסף, קל לראות שהספר מגמתי בהזנחתו לחלוטין למשל את עניין הגלוטן מהחיטה, ועוד המון דוגמאות.
המחבר בחר חתיכות מהמחקר שמוכיחות את הטענות שלו והתעלם מחתיכות אחרות שמפריכות את הטענות שלו. בנוסף הכל מתובל בעובדות שקריות שלא פעם הפוכות מהמציאות. דברים כאלו הם סממנים של פרופוגנדה.
אני מסכים איתך שאנשים אכלו בשר בעבר. לדעתי הם גם אכלו הרבה יותר ממה שאתה חושב. למען האמת, החוקרים מייחסים את ההתפתחות השיכלית המדהימה של האדם ויציאתו ממעגל השימפנזים לעובדה שהוא החל לאכול בשר. האדם החל לאכול בשר לפני מיליון שנים, ישנן הוכחות חותכות לכך. כל מוזיאון שמציג את הסטורית המין האנושי מראה את זה – אנשים שהחלו לצוד, עצמות של אנשים ליד המון עצמות של חיות שנאכלו. כלי ציד, חניתות, ציורי קיר בני מאות אלפי שנים של אנשים צדים חיות. אז אתה אומר שאנחנו קרובים לשימפנזים שלא אוכלים בשר, ולכן התזונה שלנו צריכה להיות דומה, ואני חולק עליך ואומר שאנחנו לא קרובים לשימפנזים *מפני* שאנחנו אוכלים בשר. זה לא אומר שמכיוון שאתה מרבה לאכול ירקות תחזור להיות שמפנזה, אבל זה גם מראה יפה מאוד שלבשר יש תפקיד בחיינו, גם אם קטן (B12?).
הספר יותר ממטיף לצמחונות ואני לא אוהב את זה. לא הייתי רוצה שהילדים שלי יקראו שום ספר פרופוגנדה – לא של הקומוניזים הסטאליניסטי, לא של האיסלאם הג'יהאדיסטי, ולא של צמחוניים מטורפים שמעדיפים פרה חיה על אדם חי. לא רק מכיוון שיש לי בעיה עם אמת מוחלטת שאין עליה עוררין, אלא גם בגלל שלספרים פרופוגנדיסטים יש נטיה להתייחס לחלקי אמת, לעוות ולסלף, ולהציג מצג שווא. לעשות אידיאליזציה לצד אחד ודמוניזציה לצד השני. בדוק כמה אנשים הפכו לצמחוניים אחרי שקראו את הספר. אתה אומר שהם חזרו למוטב, אני אומר ששטפו להם את המוח. גם באסלאם הרדיקלי המון אנשים "חזרו למוטב" אחרי שראו את האור (שהוא כמובן, אמת מוחלטת). גם פרוטוקולי זקני ציון זה רב מכר, בדומה למחקר סין, זה לא אומר שזה ספר נכון.
שוב, יש בו דברים נכונים, אבל יש בו גם המון דברים לא נכונים ואף מעוותים, כאלו שמסובבים ב 180 מעלות. אני מעדיף לקרוא ספר לקוני ודל שכולו אמת, מאשר לקרוא ספר ששזור בעובדות כוזבות ובמחקרים מוטים אך יש בו גם הרבה אמת.
אגב: כמובן שהמחקר מומן על ידי אגודת החלב האוסטרלית. אחרת מי היה מממן אותו? אני? אתה? מי שיש לו אינטרס. אינטרס זה לא היינו הך כמו סילוף האמת. הם מימנו אותו כי זה יכול להזיק להם, אבל זה לא אומר שמה שיש להם לומר זה לא האמת. אינטרס אולי נשמע מילה נוראית, אבל זו רק משמעות שלילית שדבקה בה, זה לא אומר שכל אינטרס הוא רע, שקר וכזב. אינטרס של חברה הוא להרוויח, זה אומר שכל החברות מזייפות דוחות? הדוגמא של חברות הטבק שמימנו מחקרים שמוכחים שטבק לא גורם לסרטן מעלה חשד אך לא מעלה טיעון נגדי. שים לב להבדל הדק. מבחינתי זו רק כותרת. בתור חושב ביקורתי, הייתי הולך לבדוק את טיב המחקר אבל לא הייתי מתעלם ממנו. איפיון החשיבה של "יש לו אינטרס ולכן מה שהוא אומר זה שקר" מאפיינות את המשטר הסטליניסטי (מצטער על ריבוי הדוגמאות אבל לאחרונה קראתי ספר מפחיד על המשטר). ראינו כמה צדק היה במשטר הזה וכמה אנשים מתו בגלל הצדק הזה. בשפה משפטית זה נקרא, ולא בכדי, "ראיות נסיבתיות" או ואריאציה של זה. למזלנו אנחנו דנים בתזונה ולא בחייהם של אנשים.
אני לא יודע אם קראת את כל הביקורת בלינק, לא עבר זמן רב מאז שפירסמתי את התגובה עד לתגובה שלך. אם קראת, היית רואה שבעצם האיזכור שכותב הביקורת הוא אגודת החלב האוסטרלית אתה עושה את אותו הדבר כמו שעשה מחבר הספר – אתה תוקף את הקרדיביליות של המבקר ולא את ההגיון שלו. זה כמו שמישהו יאמר לך שאתה טועה כי הלוגיקה שלך לא נכונה, יתן לך הסבר חלופי והוכחות – ואתה תגיד לו: "אבל כל המשפחה שלך טועה כל הזמן ואתה עוד לא אמרת דבר נכון בחייך". או "אבל זה אינטרס שלך שאני אטעה, אז אתה בטח סתם מבלבל את המוח"… לדעתי זה לא רלוונטי. באותו הגיון: אם הביקורת פורסמה על ידי אגודת החלב האוסטרלית, הספר בכלל פורסם על ידי אקטיביסט בתנועה של תנו לחיות לחיות (וזה נכון). מה זה אומר על הויכוח? שום כלום.
כמוכן, אני חושב שהטיעון של שתית חלב של חיה אחרת מאוד לא רלוונטי. הלוגיקה שלו פשוט לא נכונה. בטבע אמנם אין אף חיה ששותה חלב של חיה אחרת, מכיוון שזה לא התאפשר – לא ראיתי כבשה שנותנת לזאב לינוק ממנה. זה שזה לא קרה, זה לא אומר שזה לא בסדר. ההתפתחות של האדם והתיעוש של תעשיית המזון איפשרה המון דברים שלא היו אפשריים פעם, ולא היו אפשריים בטבע. גם אף חיה לא הגיעה לירח, אבל האדם כן, זה לא אומר שלהגיע לירח זה לא בסדר. בטבע חיות גם לא עושות מדיטציה ולא מדברות זו עם זו. הן גם לא בונות ערים. לדעתי הטיעון שלך שזה לא מופיע בטבע אינו רלוונטי, אמרו כבר לפני מעל 2000 שנה – מותר האדם מן הבהמה.
אפשר גם ללכת לכיוון ההפוך, ידעת שהמון חיות בטבע הורגות את הצאצאים שלהן? זה מאוד נפוץ. אז זה עושה את זה בסדר שאנחנו נעשה את זה?
אם אתה רוצה למקד את הדיון לצריכת מזון – יש המון המון חיות שאוכלות צואה של חיות אחרות. זה אומר שגם אנשים צריכים לעשות את זה?
כמוכן, הספר מתעלם לחלוטין מכך שהסינים כן צורכים בשר לאורך כל ההסטוריה צרכו בשר (או ליתר דיוק- חלבונים מן החי). זה מוזכר במחקר אך מושמט מהספר. הם צורכים אמנם הרבה פחות מחבריהם האמריקנים, אבל סינים תמיד אכלו סי-פוד, אכלו נחשים, ברווזים, תולעים וכו'. אפילו כשאני הייתי בסין אכלתי נחשים. הסינים מעולם לא היו צמחוניים.
שתבין, אני לא נגד ירקות ופירות ואני לא בעד תזונה שהיא 100% בשר. אני מסכים איתך שיש לצרוך בשר בכמות קטנה יותר מהנפוץ בעולם המערבי. גם בגלל בעיות כולסטרול ובגלל הורמונים שדוחפים לבשר, וגם בגלל ההתעללות בחיות. גם הסרט FOOD INC הוא מגמתי. אני ראיתי איך מגדלים פרות באורוגוואי לבשר, בדיוק לפני שבוע – יש להם יותר שטחי מרעה מגודל מדינת ישראל מספר פעמים. זה גם ככה בגולן ובגליל. יש גם רפתות ששם הפרות סובלות. אז כל מי שאוכל בשר הוא רשע? צריך לראות את שני הצדדים – של מגדלי הבשר ושל המתנגדים להם – עם הרבה מלח. זה לא חכם מאוד לדבוק באף צד כאילו זה התנ"ך החדש. ואדון קמפבל עושה בדיוק את זה. מבחינתי הוא לא שונה בהרבה מרוב העולם הנאור שמצדד בכל עניין בפלסטינאים ושלוחותיהם, כאילו בעזה זו התגלמות הסבל האנושי וכאילו בדרפור ואפריקה אנשים לא מתים מרצח עם ורעב. זה פשוט קל לצדד בהם, המטרה שלהם היא קיטשית וקליטה. אבל איפה החשיבה הביקורתית?
אני מסכים איתך בהרבה מאוד נקודות, אבל אני גם מסכים עם עקרונות שכתובים באסלאם אבל לא עם הפרופוגנדה שבעזרתה מפיצים איתו.
דבר קטן נוסף בקשר לאגודת החלב האוסטרלית:
למה הלכת לצד השלילי של לומר: "יש להם אינטרס שחלב יהיה בריא" ולא הלכת לצד השני החיובי של: "להם בטח יש ניסיון רב שנים, הרבה יותר מכל גוף אחר, בהשפעות החלב"? זו גם בחירה מגמתית.
אגב – אני חייב לציין שאני נהנה מהויכוחים פה, למרות שאולי סטינו ממניות וכלכלה. לדעתי ירדנו ליסודות לא פחות חשובים 🙂
טיעון ה-B12 הוא כל כך נכון – וזאת הסיבה שאני נגד צמחונות. וזה גם החסרון הגדול של ד"ר פורמן. סך הכל ממש אהבתי את הספר שלו, ומבחינתי הוא התנ"ך של התזונה .בדיוק כמו ש Security Analysis הוא התנ"ך של השקעות.
זאת כמובן דעתי האישית ואתה לא חייב להסכים איתי. (אבל אני ממש ממליץ על הספר שלו). ד"ר פורמן מאוד אמין בעיני ואם הוא אומר שהוא מצליח לטפל בסכרת, אני מאמין לו. אני ראיתי איך התוזנה שלו פתרה לי את כאבי הראש, ואני מכיר עוד כמה אנשים שהתזונה עליה הוא ממליץ עזרה להם. אחת הטענות שלו היא שלקיחת ויטמינים לא יכולה לכפר על אכילה לא מספקת של פירות וירקות כי יש עוד המון מרכיבים באוכל שבכלל עוד לא גילו אותם.
וכאן בעצם הוא סותר את עצמו כשהוא אומר שאפשר לוותר על בשר ולקחת ויטמין B12. ומה אם יש מרכיבים בבשר שחשובים לנו ועדיין לא גילו אותם?
לכן אני מסכים אם העובדה שצריך לאכול בשר, הבעיה היא עם אכילה מוגזמת של בשר. אנשים אכלו הרבה פחות בשר ממה שאתה חושב. הרבה הרבה פחות ממה שאתה חושב. זה נכון שהאדם צד, אבל הוא ליקט הרבה יותר מאשר צד. וגם אחרי המהפכה החקלאית, הוא צרך הרבה יותר ירקות ופירות מאשר אנחנו אוכלים היום והרבה פחות בשר וחלב.
אתה יכול למשל לראות פה מה קרה לצריכת הבשר בארה"ב משנות ה-60 עד סוף ה-90. וזה הרבה שנים אחרי המהפכה התעשיתית. לפני המאה ה-20 הצריכה הייתה הרבה יותר נמוכה. כנ"ל לגבי מוצרי חלב. תעשה קצת גוגל ותראה.
זה נכון שהסינים תמיד אכלו בשר, אבל הם אכלו הרבה פחות ממה שנהוג לאכול במערב. הרבה הרבה פחות. ברור שבמסעדות הם אוכלים בשר כי זה בשבילם אירוע מיוחד. אבל כשבאתי לסין בתחילת שנות ה-90 אני יכול להגיד לך בוודאת שהם אכלו ממש קצת בשר, ולא צרכו כמעט בכלל מוצרי חלב (אולי פעם בשבוע הם שתו יוגורט). זאת לדעתי אינדיקציה על איך חיו במערב עד לפני 100 שנה.
הטיעון שלך לגבי הרג של חיות את וכו' הוא לא רלוונטי. זה טיעון מוסרי ולא בריאותי.
הטיעון שלי הוא אבולוציוני. כלומר, אם אתה מאמין באבולוציה, אז אתה צריך להאמין שגוף האדם נבנה בצורה מסויימת לאורך האבולוציה. מערכת האיכול שלו (וזה כולל נגיד גם את הכבד וכו') נבנתה לאורך מליוני שנים לטפל באוכל מסויים, ואז פתאום לפני מאה שנה – בום – קרה משהו מדהים – החל תיעוש של מזון וצריכה מסיבית של בשר, חלב, סוכר, מלח ועוד. הגוף שלנו פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה. הוא רגיל לאכול המון ירקות, פירות, קטניות ודגנים ומדי פעם בשר (ואולי קצת מאוד חלב וביצים). אין מצב שלפני 200 שנה אנשים היו פותחים את היום עם ביצה וכוס חלב, ממשיכים עם סטייק וציפס ומלח וגומרים עם קפה ועוגה. אנשים פשוט לא חיו ככה.
לכן צצו כל המחלות של סרטן, לב, סכרת וכו'. זה לא לגמרי קשור להזדקנות האוכלוסיה. זה נכון שהמחלות האלו היו קיימות בעבר, אבל רק אצל האצולה שאכלה תזונה עשירה בבשר.
אתה יודע כשבאתי לסין מה שהדהים אותי זה המספר הנמוך של חולי הסרטן. אנשים פה מעשנים כמו קטרים וכמעט ולא חלו פה בסרטן. שאלתי המון חברים שלי אז, ומקרי הסרטן היו ממש בודדים.
אחרי שקראתי את הספר "לאכול כדי לחיות" זה הסתדר לי. הוא מציין מחקר שהשווה בין מעשנים צמחונים לבין אנשים אוכלי בשר שלא מעשנים ונמצא שאצל הצמחונים יש פחות סרטן.
יש שם עוד מחקרים מעניינים, אז כדאי לך לקרוא את הספר.
בקשר למוסר, לא אמרתי שמי שאוכל בשר הוא רשע. אבל מי שאוכל עוף לא אורגני בארץ, יודע בדיוק איך מגדלים את התרנגולות, וזה לא כמו הפרות באורוגוואי.
אני גם אוכל עוף, אבל זה מאוד מפריע לי איך שמגדלים את התרנגולות. בגלל זה אני מנסה לאכול פחות.
יפה, אז אנחנו מסכימים בהרבה יותר ממה שחשבתי.
אגב, כבר הזמנתי את הספר שלו (פורמן), אני רוצה לראות במה מדובר, לא שמעתי עליו בעבר. קראת אותו בעברית או אנגלית?
הנקודה המרכזית שלי היתה שמי שקורא את "מחקר סין" צריך לקרוא את הביקורות בנוסף, כדי שיחשף לשני הצדדים, ושיתן לנתונים של הספר לשקוע יחד עם הביקורת – כדי שידעו שזה לא תנ"ך. יש שם פרופוגנדה, ולפני שאדם קורא ספר כל כך "משוחד" עליו להכין את עצמו. גם אנשים שקוראים תעמולה צריכים לעבוד על עצמם כדי לא להשתכנע בקלות ולבדוק כל דבר בציציות. להשתכנע רק אחרי שבדקת הכל לאשורו.
הספר (שניהם) *צריך* לשנות את אורח החיים שלנו כי כמעט כולנו אוכלים לא בריא או לא מוסרי או שניהם. לגבי מה שאמרת על אבולוציה, אני מאוד מאוד מסכים – הגוף שלנו בשוק אל מול מה שקורה במאות השנים האחרונות ובמיוחד במאה האחרונה. לדעתי הגוף שלנו רק לפני מיליון שנה החל להסתגל לבשר ולכן יש לנו בעיות כולסטרול ואחרות – מה שאין לאריות ולחיות טורפות למשל. מיליון שנה, זה כלום במונחים אבולוציוניים, אבל עדיין, חלק מהאבולוציה שלנו תלוי בבשר ולכן יש לאכול ממנו (כמו שאמרת).
לגבי הטיעון שלך לגבי סרטן, במיוחד "מעשנים כמו קטרים" – הגורם לסרטן ריאות, לא עולה בקנה מידה אחד עם המחר הזה:
http://caonline.amcancersoc.org/cgi/reprint/49/1/33.pdf
בעמוד 13, תראה שסין נמצאת במקום טוב באמצע מבחינת סרטן ריאות בגברים, ובמקום מאוד גבוה בסרטן ריאות בנשים. תבין שבסין יש הרבה פחות מעשנים מאשר במערב מאחר ושם יש המון עניים – לכן דמיין את חומרת התוצאות.
גם בסרטן הבטן סין לא ממש מככבת, או שכן, תלוי איך אתה מסתכל על זה 🙂
מה שמאוד יפה לראות הוא שיעור סרטן השד וסרטן הפרוסטטה, שבסין הם הנמוכים בעולם.
כמוכן סרטן הכבד – סין מקום ראשון בעולם בהובלה גדולה (זה סרטן קטלני מאוד).
המסקנה המצחיקה מהמחקר הזה, שסותרת את הטענה שלך, לפחות חלקית היא שיש פחות סרטן במערב אסיה (ישראל וחצי האי ערב) מאשר באסיה. 131 מקרים ל 100K לעומת 176 ל 100K בסין.
כמובן שאמריקה מככבת בראש הטבלה, אבל זה היה ברור.
ערבים (וישראלים) אוכלים בריא?
ואולי בכל אופן יש איזושהי קונוטציה גנטית? בהנתן הטבלה הזו הייתי מעדיף להיות ערבי ולאכול כמו ערבי מאשר להיות סיני ולאכול כמו סיני.
אתה בטוח שהיית בסין?
לא שמת לב כמה מעשנים פה?
70% מהגברים בסין מעשנים. אם אני זוכר נכון במערב מדובר על 20%+. אז הלינק ששלחת בדיוק מוכיח את הנקודה שלי. תראה אני לא חייתי במרכז אפריקה, אז ברור שההשוואה שלי היא מול ישראל. אני מניח שהסרטן בארץ הוא בערך כמו במערב אירופה. בארופה ובארה"ב יש הרבה יותר סרטן ריאות מאשר בסין וזאת למרות שהסינים מעשנים הרבה יותר. לא רק שיותר סינים מעשנים, אלא גם שהרבה מעשנים פה 2-3 חפיסות ביום ואיכות הסיגריות פה יותר גרועה. גם מעשנים פה במקומות ציבוריים, אז חשופים גם לעישון פסיבי וזיהום האוויר פה הרבה יותר גבוה מאשר במערב, ולמרות כל זאת יש הרבה פחות סרטן ריאות כאן. וזה בדיוק מה שהפתיע אותי כשבאתי לכאן. אבל אחרי שקראתי את "לאכול כדי לחיות" הבנתי שזה בגלל מוצרי חלב ובשר.
לא יודע מה סיבה לסרטן הבטן. ביפן זה בגלל הסושי.
סרטן הכבד גבוה בסין בגלל צהבת וזה לא קשור לתזונה.
לדעתי הסטטיסטיקה של ישראל תהיה דומה למערב אירופה ולא למערב אסיה. ארצות ערב עניות ולכן יש שם צריכה פחותה של מוצרי חלב ובשר אז זה לא סותר את מה שאני אומר. (יכול להיות גם שיש צריכה יותר גבוהה של חלב עיזים ולא חלב פרה. אולי זה יותר בריא. צריך לבדוק את זה).
כמובן בלי להעליב מאכלים ערביים או סיניים, את שניהם אני אוהב אהבה גדולה. יעידו חברים שראו אותי אוכל בסין 🙂
עדו ואסף – אני לי סגור על איך הגעתם מצ'ארלי לתזונה נבונה אבל אני שמח שעשיתם זאת.
לעניות דעתי (הבאמת ענייה, יחסית) זה נשמע מאוד לוגי שאני (כולנו) צריך לצרוך הרבה פחות בשר ממה שאני צורך היום, לאו דווקא בגלל שיש משהו נוראי בבשר באופן כללי, אלא פשוט בגלל שאבולוציונית גוף האדם כנראה לא ממש רגיל לזה. פעם זה היה לוקסוס.
משום מה, לא עצרתי לחשוב על זה עד שהעלתם את הנקודה פה.
הייתי מבקש לדעת האם אתם אוכלים ירקות ופירות אורגניים, או, אם אשאל זאת בצורה אחרת, כמה אתם חושבים קוטלי המזיקים שדוחפים לאוכל הלא-אורגני "עוזרים" לקטילתנו בטרם עת?
דרך אגב ובלי קשר לאכול (אבל עם המון קשר למחלות לב וסרטן), מה אתם עושים ביום-יום בשביל להפחית בלחץ (stress) שמצטבר, דהיינו, מה עובד בשבילכם? ואיפה אפשר לקרוא על זה עוד?
pimodlen, זה שעצרת לחשוב על העניין זה כבר הישג בשבילי. ברור שלא חייבים להסכים עם כל מה שאני כותב, אבל אני שמח שאני גורם לחלק מהקוראים לחשוב מעבר למה שלימדו אותנו בבית-ספר או בבית.
אני לא אוכל ירקות אורגנים. סיבה ראשונה היא שאיפה שאני גר אין לי נגישות לזה, ואני לא אסע כל פעם שעה לכל כיוון בשביל לקנות ירקות. והסיבה השניה היא כלכלית. אם היה לי יותר כסף והיתה באיזור שלי חנות לאוכל אורגני, אני מניח שהייתי קונה. בסך הכל אפשר לשטוף את הירקות ופירות טוב ואז אתה מוריד אחוז מאוד גדול מהכימיכלים. במדינות מפותחות (כמו בישראל) יש פיקוח על כמות הריסוס, אז בד"כ אין יותר מדי רעלים. בסין אני מניח שהמצב הרבה פחות טוב.
בבשר המצב יותר מסובך כי אי אפשר לשטוף אותו. כך שאתה חשוף לתרופות שנתנו לחיה. מה גם שהחיות אוכלות אוכל שרוסס ולא נשטף.
דרך אגב זה גם נושא שדר' פורמן מדבר עליו.
בקשר ללחץ, אצלי אין בעיה כזאת בגלל אופי "העבודה" שלי. וזה אחד הדברים שאני הכי אוהב בחיים שלי היום. גם לפני כן כשעבדתי בתכנות לא היה לי יותר מדי לחץ. היה מדי פעם, אבל לא משהו שמנע ממני שינה טובה בלילה.
הכי טוב זה פשוט למצוא עבודה בלי הרבה לחץ. אני בטוח שזה לא משהו ריאלי לגבי חלק מהאנשים, אבל אין לי ממש עצה בנושא זה כי אף פעם לא הופעל עלי יותר מדי לחץ.
אלי, מים זה באמת חשוב. למרות שאם אוכלים נכון (בלי הרבה בשר, בלי הרבה מלח וכו'), אז לא צריכים לשתות כל כך הרבה מים (אלא אם כן ממש חם או אתה עושה הרבה ספורט). אני כמעט ולא שותה מים. פעם הייתי שותה תה ירוק, אבל עכשיו אני שותה תה גריסים. זה משהו שלמדתי בטיול שלי ביפן. היפנים כל הזמן שותים תה גריסים, והתלהבתי מהרעיון. זה נראה לי יותר בריא מתה ירוק.
דניאל, אני לא אוכל הרבה דגים. הבעיה עם דגים זאת כמות הכספית. אם כבר אוכלים דגים אז עדיף לאכול דגים קטנים (סלמון למשל) ולא דגים גדולים (כמו טונה או כריש). הנה כתבה די טובה מ YNET בעניין. (דרך אגב, גם על זה מדבר דר' פורמן. אני מרגיש שאני צריך לקחת ממנו קומישין :))
אסף, קראתי את הספר באנגלית. חבר מהעבודה שביקר בהונג-קונג המליץ לי על זה, ואני רצתי באותו היום לקנות את הספר. מי שרוצה לרדת במשקל, זה הספר לקרוא. הבעיה היא שצריך לוותר על הרבה דברים, וזה לא קל.
אתה לא חייב להסכים עם כל מה שהוא כותב, אבל אני די בטוח שתלמד הרבה מהספר. זה לפחות מה שקרה לי. הייתי בטוח שאני די מבין בתזונה, אבל כשקראתי את הספר הבנתי שאני ממש לא מבין בתחום.
למשל, לא ידעתי שבירקות יש יותר חלבונים מבבשר (פר קלוריה). או למשל לא ידעתי מה החשיבות של לאכול דגנים מלאים. עד שקראתי את הספר חשבתי שזה ממש קטע פלצני. אבל בספר הוא ממש מסביר את היתרונות שבאכילת דגנים מלאים.
אתה יכול לקרוא בינתיים את הביקורות ומכתבי התודה שהוא קיבל.
אני גם קראתי את הספר שלו על צום. גם ספר זה תורגם לאחרונה לעברית. וצמאתי 20 יום – כלומר לא אכלתי כלום רק שתיתי מים במשך 20 יום. צום רפואי זה גם משהו שבכלל לא שמעתי עליו לפני שקראתי את דר' פורמן.
כמו רוב האנשים חשבתי שמי שלא אוכל 3-4 ימים מת. לכן הייתי בשוק כשהתחלתי לקרוא סיפורים על אנשים שצמים חודש או חודשיים. זה משהו שבכלל לא נחשפתי עליו בעבר.
בד"כ אנשים צמים בשביל לפתור מחלות מאוד קשות. אני צמתי בשביל לפתור דלקת בגידים בכף הרגל שלי. לפני כן לקחתי תרופות, אבל זה לא עוזר כי הדלקת חוזרת ישר כשחוזרים להתעמל. הצום העלים לי את הדלקת, וכבר שנתיים אין לי בעיה.
רשמתי יומן כל יום במשך הצום. חשבתי פעם אולי לעלות אותו לבלוג. אולי אני אעשה זאת. יש לי גם תמונות שמוכיחות זאת לכל הספקנים. אחרי 20 יום הייתי כל כך רזה, שמי שיראה את התמונות, לא יהיה לו ספק.
הדיון התזונתי והבריאותי שהתפתח כאן מענין לא פחות מהדיון הכלכלי
2 הסנט שלי –
1. חלב ומוצריו – עושה המון היגיון לא לצרוך אך כ"כ מוצרי מזום מבוססים עליו. קראתי פעם מחקר של רופא שטען שללא צריכת חלב רמת הביראות באוכלוסיה יכולה לעלות משמעותית
2. מים – יש אומרים שאנשים לעתים שוכחים לשתות מספיק מים. ולמים שלל תפקידים באיזון מערכות בגוף. המלצה שקראתי פעם – לשתות הרבה במיוחד לאחר קפה והמלצה קצת מוזרה – בבוקר אפילו לפני הצחצוח לשתות לפחות 2 כוסות. אישית הרגשתי שיפור כללי כתוצאה מכך.
היי pimolden,
להפגת סטרס – iyengar yoga.
פירות אוראגניים – אני משתדל. אני מאוד אוהב את המלפפונים של סגל 🙂
קוטלי מזיקים – לדעתי כן, אני מקפיד לשטוף היטב למרות שזה לא תמיד עוזר. ביצי חופש.
שותה המון מים. לא רק כי אני חושב שזה בריא, אלא כי תחושת הצמא לא ממש עובדת כמו שצריך אצלי ואני מתייבש בלי לשים לב.
אבל קטונתי. גדולים ממני ומומחים ממני כתבו ספרים. אפילו הזמנתי אחד תוך כדי הדיון בהמלצה של עדו (לאכול כדי לחיות). עדו, לא אמרת לי באיזו שפה קראת את הספר…
עדו,
ומה עם דגים? אותו סיפור כמו בשר? פעם בשבוע?
חבר ישן הביא לידיעתי נושא שמתחבר לפן הבריאותי והכלכלי בו זמנית. מדובר בחברה ישראלית שמפתחת שמן אומגה 3 מצמח המרווה המרושתת וזאת בטענה כי האומגה 3 המיוצר כיום מכיל כל מיני רעלים ושלהם לא והם טוענים לריפוי כל מיני מחלות. אותו חבר גם השתמש וגם השקיע החברה שעדיין לא מונפקת. אני לא השקעתי כי זה לא מתאים לערך. מדובר בחברה בשם מרוולוס. אפשר לגגל ולהגיע.
עדו שלום,
האם בחנת את שוק האגח"ים בהודו.
הריבית בהודו תיפסה לשיא של 6% ולכן אגחי"ם שיונפקו בימים אלו יהיו עם עם קופון גבוה. כמו כן יש ציפיה לעליה בשערי האג"ח עם הפחתת הריבית בהודו.
אשמח לדעת מה דעתך בענין.
כמו כן אודה לך באם תעדכן אותי בקשר עם אתר ממנו ניתן ללמוד על שוק האג"ח בהודו.
תודה,
עופר
עופר, אני לא מכיר את שוק האג"ח ההודי.
אסף, בקשר לצום – אחרי היום הראשון הרעב די נעלם. אחרי 2-3 ימים כבר לא מרגישים רעב. היום הראשון הוא הכי קשה בצום.
יהונתן, מחקרים על תזונה לא קשורים בכלל לרפואה מערבית, אלא למחקר אקדמי. יש הרבה מחקרים על תזונה והם מראים בברור שצריכה מוגזמת של בשר היא דבר מאוד רע. זה גם משהו שיותר ויותר רופאים מודעים אליו. מספיק שתלך ברחוב בארץ ותסתכל על הכרס של האנשים כדי להבין שיש משהו מאוד לא בסדר עם התזונה של האנשים בעולם המערבי.
גם אני שמעתי על הבעיה באומגה 3. פעם הייתי לוקח כדורים שקופים כאלה מלאים בשמן הזה, אבל הפסקתי לאחר שקראתי שזה מכיל הרבה דברים.
עדו, אני יודע שאדם יכול לחיות חודש בלי אוכל, אבל לא רצית למות תוך כדי מרוב סבל? לי קשה לצום ביום כיפור שלא לדבר על 20 יום. לא התעלפת תוך כדי?
אני לא מבין מה הטעם לנסות להתחקות אחרי התזונה של האדם בתור זהב שהתקיים בעבר ובו התזונה תאמה את האבולוציה, בשעה שאנו יודעים שתוחלת החיים בעבר הייתה שלושים שנה אם לא פחות. בכלל, אני בספק אם עניין את האבולוציה להעניק תוחלת חיים גבוהה לבני יותר מארבעים שכבר לא נוהגיםלהתרבות. הדבר היחיד שיכול ללמד אותנו מה טוב לאדם הוא מחקרים מבוקרים שבהם, באופן אקראי, חלק מהאנשים יאכלו דבר אחד וחלק דבר אחר. זה דבר שהרפואה המערבית טורחת לעשות בעוד שהרפואה הסינית ממש לא בקטע.
היי עדו,
הזמנתי את הספר ובינתיים עד שיגיע קראתי מספר ביקורות. ראיתי שאנשים כותבים שג'ואל ציין שחסה רומאית (romaine) היא מקור אדיר לחלבונים וכו'. גם נזכרתי במה שאתה כתבת, שירקות מכילים יותר חלבונים פר קלוריה מאשר בשר או מוצרי חלב.
אז… אני פשוט לא מבין את זה. עשיתי מחקר קטן בעצמי. בדקתי חסה, עגבניה, וכל מיני כאלה, ופשוט בניתי יחס פשוט של מנה של 100 גרם מאותו מוצר, ואז חילקתי את כמות החלבון בגרמים במספר הקלוריות כדי לקבל חלבון לקלוריה במנה של 100 גרם.
די מפתיע (או שלא) שקיבלתי בדיוק את התוצאות ההפוכות. הנה דוגמא, הכל מהאתר הידוע הזה:
http://nutritiondata.self.com
חסה רומאית (romaine lettuce, raw) במשקל 100 גרם
1.2 גרם חלבונים (2% צריכה יומית.. צריך לאכול 5 ק"ג חסה להגיע לצריכה היומית :))) )
17 קלוריות
—————
0.07 גרם חלבון לקלוריה
עגבניה אדומה, RAW , שוב 100 גרם
0.9 גרם חלבון
18 קלוריות
—————
0.05 גרם חלבון לקלוריה
גזר כתום, RAW, מנה של 100 גרם
0.9 גרם חלבון
41 קלוריות
——————
0.022 גרם חלבון לקלוריה
טוב, ראינו 3 ירקות נפוצים ואנחנו מבינים את סדרי הגודל. אף ירק לא עובר 0.1 גרם לקלוריה.
חשבתי קצת יותר רחוק וחשבתי שאולי טעית והתכוונת אולי לדגנים ואגוזים, אז הנה דוגמא של אגוז מקדמיה שאני אוהב:
100 גרם אגוזי מקדמיה
7.9 גרם חלבון
718 קלוריות
—————
0.011 גרם חלבון לקלוריה
שוב לא עברנו את 0.1 גרם חלבון לקלוריה. בוא נראה קצת מוצרים מהחי:
סטייק אנטרקוט על הגריל (http://nutritiondata.self.com/facts/beef-products/3588/2)
בחרתי בכוונה בשר שומני, כי זה מוריד את היחס.
29.6 גרם חלבון
206 קלוריות
————-
0.14 גרם חלבון לקלוריה
טונה בהירה במים 100 גרם
42.1 גרם
191 קלוריות
———–
0.22 גרם חלבון לקלוריה
בינתיים, החסה מתקרבת לחצי אולי ממה שסטייק אנטריקוט שומני היה נותן, ורחוקה שנות אור מזה של טונה.
בוא נראה מוצרי חלב, בחרתי במיוחד גבינת קוטג', שידוע שיש לה הרבה מאוד סגולות אנטי סרטניות. בחרתי את הגבינה השמנה דווקא, כדי לקבל תוצאה פסימית, שהרי הערך הקלורי יעלה אבל החלבון ישאר אותו הדבר:
גבינת קוטג' 4-5% שומן, 100 גרם:
11.1 גרם חלבון
98 קלוריות
—————–
0.113 גרם חלבון לקלוריה.
אגב, בגבינה הרזה, היחס הוא 0.172, הרבה יותר גבוה.
בקיצור – איך אתה מסביר את הטענה שבירקות ופירות יש יותר חלבון פר קלוריה? לפי הנתונים שהראיתי פה, למוצרים מהחי ומוצרי חלב יש *הרבה* יותר חלבונים פר קלוריה.
למען האמת, אם הייתי רוצה ממש להחמיר איתך, הייתי בודק יחס סוכרים מול קלוריה, ואז היית רואה שבירקות ופירות רוב הקלוריות בכלל מגיעות מסוכר (ולשנינו יש הסכמה על סוכר והשפעתו על הבריאות, נכון?)
עוד אנקדוטה קטנה.
באתר הזה, יש גם מידע לגבי איכות החלבון. אני למדתי ביוכימיה וביולוגיה, ואני מכיר את חומצות האמינו. למשל ליזין, בונה את השרירים. איכות החלבון היא מדד לסוגי חומצות האמינו המצויות בו. ישנן נדמה לי 9 חומצות חיוניות לגוף.
הערך של החלבונים מהחי ומחלב, תבדוק את כולם, הוא הרבה יותר גבוה מכל ירק אחר.
למשל:
טונה בהירה במים – ציון 148
סטייק אנטריקוט שמן -ציון 94
קוטג- ציון 120
לעומת ציונים נמוכים לפירות וירקות:
גזר – אין ציון (אבל יש את ההערה: The bad: A large portion of the calories in this food come from sugars.)
עגבניה – ציון 52
והיהלום שבכתר – חסה רומאית – ציון 68
אני לא אדבוקט של לאכול רק מהחי חס וחלילה, אך יש לאור אלה יש לדעתי לומר לד"ר ג'ואל שכבודו במקומו מונח שכבודם של המוצרים מהחי ומחלב גם הם כבודם במקומם מונח 🙂
לדעתי 90% מהבעיה בתזונה המערבית היא פשוט חוסר האיזון, זה הכל.
מעניין אותי לראות מה ההסבר שלך לנתונים האלה שלמעלה…
אסף, אשתי מנסה לשכנע אותי לאמץ את ההמלצות בספר על תזונת ילדים מאת פורמן, "ילדים עמידים" (יצא גם בעברית). הוא אמנם מזכיר שם בדרך אגב ובלי הוכחה את הטענה "במרבית הירקות יש יותר חלבון פר קלוריה מאשר במזון מהחי", אבל לא מתמקד בה אלא בטענה אחרת – גם ככה אנחנו אוכלים הרבה יותר חלבון ממה שאנחנו צריכים, והמטרה בשיטה שלו היא לקבל יותר ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון, ע"י אכילה של פחות אבות מזון (חלבונים, פחמימות, שומנים). הוא קורא לזה "יותר מיקרונוטריאנטים מפחות מקרונוטריאנטים".
ידידיה, אתה צודק. יש יותר מדי דגש על אבות המזון – חלבונים, שומנים ופחממות וזאת לדעתי גישה מאוד פרמיטיבית לתזונה. מה עם מינרלים וויטמינים? הם לא חשובים? פירות וירקות עשירים מאוד באלו, בניגוד לבשר וחלב.
אסף, אני לא מבין למה הסתבכת עם החישוב כאשר באתר אליו קישרת יש בפינה הימנית למעלה את הנתון על אחוז החלבון מהקלוריות.
בחרת בבשר נטול שומן (trimmed to 0" fat), לכן זה לא פלא שאחוז החלבונים בו גבוה. אם תחבר בבקר רגיל תראה שהחבונים שם הם בערך 30% מהקלוריות שזה בערך מה שיש לך בברוקולי – http://nutritiondata.self.com/facts/vegetables-and-vegetable-products/2816/2
אין לי את הספר לידי כי השאלתי אותו לחבר, אז אני לא זוכר אילו ירקות הכי עשירים בחלבונים. יש שם טבלה.
אבל, שוב, הדגש על חלבונים הוא לא נכון.
בקשר לערך החלבונים, מי אמר שערך גבוה בהכרח יותר טוב?
זאת בדיוק הבעיה עם מחקר המזון בעבר. אחת הסיבות שלמשל המליצו בשנות ה-50 על אכילה של בשר וחלב היא שראו שילדים שאוכלים יותר בשר וחלב גדלים יותר מהר. אבל מי אמר שלגדול מהר יותר זה בהכרח בריא?
היום יודעים שילדים שמתפתחים מהר יותר יש להם נטייה גדולה יותר לחלות בסרטן ומחלות לב. למשל, יש מחקרים שמראים קשר ברור בין וסט מוקדמת לבין סרטן השד.
בקשר לסוכרים, אני לא מסכים איתך. סוכר מעובד הוא רע. אבל פחממות מהצומח זה דבר טוב.
שוב, תראה מה אנשים אכלו במשך מליוני שנים (עד ללפני 50-100 שנים). זה מה שאנחנו צריכים לאכול כי הגוף שלנו רגיל לתזונה כזאת. הגוף שלנו רגיל לאכל כמויות גדולות של ירקות ופירות. זאת עובדה. ככה מערכת העיכול שלנו בנויה. אבל היא לא בנויה לאכול כל יום בשר. אין מה לעשות – אנשים הם לא טורפים. אני לא חושב שיש מדען אחד בעולם שישייך את האדם לקבוצת הטורפים.
תגובה מעניינת לספר באמזון, בקונטקסט של תגובות פה באתר מבחינת טיעונים, לוגיקה וגם כמה מילים על אומגה 3 ודלקות.
http://www.amazon.com/gp/cdp/member-reviews/A1J1IU1LTAMFQL?ie=UTF8&display=public&sort_by=MostRecentReview&page=2
רועי, סך הכל התגובה די אוהדת לספר, אבל אני חולק על חלק מהדברים שהוא אומר. קודם כל כמו שאמרתי כאן בעבר, הבעיה היא לא עם צריכת בשר, אלא עם צריכה מוגזמת של בספר. הכותב טוען שהבעיה היא עם צריכת בשר תעשייתי שגודל עם אנטיביוטיקה וכו'. לדעתי זאת חלק מהבעיה. אבל בסיס הבעיה של בשר היא אכילה מוגזמת. כמו שהוא כתב, תמיד האדם אכל בשר, אבל הוא מתעלם מהעובדה שבשר היא אוכל מותרות שאכלו בכמות מאוד מאוד קטנה.
בקשר להערה שלו על דגים, אני נוטה להסכים. כנראה צריכת דגים קטנים היא דבר בריא וחשוב.
למרות הביקורת שלו על הספר הוא גם טוען שכל אחד צריך לקנות את הספר ולישם אכילה מוגברת של פירות וירקות. כמו כן הוא טוען שבגלל המעורבות של דר' פורמן באגודה של זכויות החיות, צריך לקחת את הדברים שהוא כותב על בשר בערבון מוגבל. אני מסכים איתו בעניין זה. וכבר כתבתי למטה שזה הנושא היחידי שיש לי בעיה עם הספר של פורמן. אבל כמו שהכותב טוען בביקורת אי אפשר להתווכח עם הטיעונים והמחקרים שפורמן מביא בספר.
האדם הממוצע במערב אוכל פחות מדי ירקות ופירות ויותר מדי בשר, וכל המחקרים שנעשים בשנים האחרונות מוכיחים זאת.
אבל מי שרוצה להיות תקוע בשנות ה-50 עם מחקרים שמתבססים רק על מהירות הצמיחה של הילדים, מוזמן לעשות זאת.
היום כבר ידוע למדענים שתזונה נכונה זה מעבר לגובה הילד בגיל 6. מה ההשפעה של התזונה על משקל? על סכרת? על סרטן?
אלו דברים שחוקרים אותם היום וניתן לקרוא על כך בספר של פורמן.
עדו, אני מסכים שבשר אדום הוא מזיק. אני זהיר מאוד בצריכה של בשר אדום. מצד שני המחקרים מראים שבשר עופות ובשר דגים לא מזיקים ואולי אפילו מועילים. לכן אני צורך אותם על בסיס יומיומי. מה שרציתי להגיד הוא שהטיעון על כך שמערכת העיכול התרגלה למשהו בהיסטוריה האבולוציונית של האדם אינו משכנע אותי. הדבר היחיד שמעניין את האבולוציה זה מספר הצאצאים השורדים. אם אתה טוען שאבולוציה לא אוהבת משהו, אתה יכול לטעון רק שמי שאוכל בשר יעמיד פחות צאצאים שורדים ממי שאוכל ירקות. אבל גם אתה מסכים שאכילת בשר לא מונעת העמדת צאצאים. רק שהיא מקצרת את תוחלת החיים בגיל מבוגר. ובכן, לאיכות ותוחלת החיים בגיל מבוגר לא אמור לכאורה להיות קשר לאבולוציה.
יהונתן, אני לא מסכים עם הטיעונים שלך. אבולוציה זה יותר ממספר הצאצאים שאתה מביא. האדם הוא לא טורף וזה וזה. אני לא מבין מה בכלל הויכוח פה. אתה חושב שהאדם שייך למשפחת הטורפים?
אלו מחקרים מראים שצריך לאכול כל יום בשר ודגים?
אני ממליץ לך לקרוא את הספר של פורמן ולראות שמחקרים מראים בדיוק ההיפך.
הקישור שלך בין איי-קיו לגובה הוא מקרי. זה ששני דברים קרו במגביל לא אומר שהם קשורים אחד לשני. הטיעון שלך הוא בדיוק כמו טיעון הג'ינס שהעלתי מקודם. אולי האיי-קיו עלה בגלל שאנשים לובשים יותר ג'ינס?
איך אתה מסביר שהילדים באסיה לא יותר טיפשים מאלו במערב למרות שהם נמוכים יותר?
אסף, איבדתי אותך. המספרים למעלה מראים בדיוק כמה חלבונים אתה מקבל פר קלוריה. קלוריות מקבלים רק מ-3 מקורות – פחממות, שומנים וחלבונים. אם תחבר את המספרים למעלה תראה שאתה מגיע ל-100%. לברוקולי יש אותה כמות חלבון פר קלוריה כמו לסטייק- שזה בערך 30%. כלומר אם אתה אוכל 2000 קלוריות סטייק ביום או 2000 קלוריות ברוקולי ביום, תקבל 600 קלוריות של חלבונים.