לא לרחם על עצמך ולא לקנא באחרים

גל, תודה על התגובה. מקווה שתקנה את הספר בקרוב. כדי שיהיה לי ממי להשאיל אותו 🙂
תהנה בטיול!

אתה צודק לגבי האנטיביוטיקה. לכן לא אמרתי שכל התרופות הן רעות – אבל רובן כן.
לגבי התאוריה שלך על הגנטיקה – אם זה היה נכון אז מדוע הסינים חיים פחות מההונג-קונגים?
אתה מתעלם מכך שאנשים בעולם השלישי מתים בגיל צעיר יותר בלי שום קשר לרפואה מערבית. למה בירדן חיים פחות שנים, הרי אין שם רפואה סינית?

אין שום מקום להשוואה בין אנשים שחיים ביחד עם החזירים שלהם, ולא משתמשים בסבון לבין אדם עירוני שחי בעולם המפותח. כל מי שעושה את ההשוואה הזאת חוטא לאמת.
ההשוואה היחידה צריכה להיות בין אנשים שחיים תחת אותם תנאים אבל הנגישות שלהם לרופאה המערבית שונה.

דווקא האוכלוסיה הסינית בארה"ב זה דוגמה טובה כי גם אצלם יש נטייה הרבה יותר גדולה לצרוך רפואה סינית, ועובדה שתוחלת החיים שלהם גבוהה יותר מאשר חבריהם המערביים. לפסול זאת משיקולים גנטים זאת דוגמתיות!

היית פעם בכפר סיני? ראית איך חיים שם?
אם תבקר אז תבין למה תוחלת החיים שלהם קצרה. אין לזה שום קשר לצריכה של אקמול.

דווקא תוכן למבוגרים נשמע מעניין 🙂
בטוח לא הייתי נמנע מלהשקיע בחברות כאלו. אבל, שוב, כל אחד והשקפת עולמו.

סורוס תרם לפני שבוע 100 מליון דולר ל Human Right Watch. עכשיו יהיה להם הרבה מאוד כסף לחפש את צה"ל בפינות. סורוס אף פעם לא הגדיר את עצמו כיהודי. הוא שמאלני קיצוני, אז מן הסתם הוא לא חסיד גדול של ישראל.

בקשר לרפואה מערבית, אני לא איזה איימיש שחי במערה, אוכל רק ירקות ומגדל אוכל אורגני. אני מסכים שיש יתרונות לרפואה המערבית. יש תרופות מצילות חיים. במיוחד בתחום התראומה – אין תחליף לרפואה מערבית.
אבל רוב האנשים צורכים את הרפואה המערבית בלי טיפת ביקורת, וזה לא סגנון החיים שלי. אני צורך רפואה מערבית רק במקרים מסויימים. ואני לוקח את מה שהרופאים אומרים לי עם הרבה מאוד מלח.

האמת היא שכמעט אף פעם אני לא הולך לרופאים, וכשאני עושה זאת אני מאוד זהיר לגבי מה שהם אומרים. מה שמצחיק הוא שגם בכמה פעמים שהלכתי לרופאים, הם לא עזרו לי, אבל בסוף פטרתי את הבעיות ע"י תזונה.
רוב האנשים צורך יותר מדי תרופות. זה לא אומר שאסור לקחת תרופות. אני רק אומר שרוב האנשים היה חי טוב יותר אם הם היו צורכים תרופות באופן מושכל יותר – זה הכל.

לירון, לא שכחתי אותך. אני אגיב אחרי שאני אלמד יותר טוב את מקרה וול-מארט.

אסף אני קודם אענה על התשובות שלך ואתקן כמה טעויות מצדך ואז אני אגיב יותר בכלליות.

חום גבוה – זה לא נכון שחום של 40 מעלות פוגע בגוף. רק חום של 43 מעלות ומעלה פוגע בגוף, כי מעל חום כזה חלבונים מתחילים להישרף. חום כשלעצמו הוא בד"כ לא מחלה. אפילו ההיפך – זהו מנגנון הגנה של הגוף נגד המחלה, לכן חשוב שהגוף ייצר חום בעת מחלה. זה עוזר להתגבר על המחלה. כשהגוף נלחם במחלה הוא מעלה את החום, אבל אז יש לו מנגנון בקרה שמונע מהחום לעבור את ה-42 מעלות – וזה הזעה.
הגוף שלנו מאוד חכם לפעמים.
ברור שיש מקרים בהם חשוב לתת כדור להורדת חום. אני לא מתווכח על זה (יכול להיות שדינגי זה אחד המקרים – אני לא יודע). אבל ברוב המקרים זאת טעות לתת כדור להורדת חום כי הוא מזיק יותר מאשר מועיל.
עכשיו, אני לא מדבר פה על נזק מתמשך לכבד (למרות שגם זה שיקול) אלא על הנזק המידי שהוא גורם במלחה במחלה. למשל יכול להיות שפחות אנשים היו מתים בסארס אם הם לא היו מקבלים תרופה להורדת חום.

כל שנה אני קורא בעיתונים על מספר מקרים של ילדים שמתו מוירוס "קטלני". הם מתו למרות טיפול רפואי, ואני חושב שיש סיכוי שהם מתו בגלל טיפול רפואי – בין השאר בגלל תרופות להורדת חום אשר מנעו מהגוף להילחם בנגיף ולכן הנגיף התחזק. ראיתי מקרה שכזה בהונג-קונג וזה היה מזעזע. ילד בן 9 מהקהילה היהודית חלה בשפעת, אז ההורים שלו לקחו אתו לרופא שנתן להם את התרופות הרגילות – אנטיביוטיקה וכדורים להורדת חום. הילד המשיך להתרדר ואחרי יומיים הם חזרו לרופא והילד התעלף במרפאה. ישר אשפזו אותו. אני אקצר קצת את הסיפור – בסוף הלב של הילד הותקף ע"י הנגיף, ההורים היו צריכים להביא מכשיר מיוחד מגרמניה שעלה להם מליון דולר. הילד בסוף ניצל אבל איבד את שתי הרגלים שלו. וזה היה ילד רגיל בן 9.
זה נכון שאף פעם אי אפשר לדעת מה היה קורה אילו היו עושים ככה או אחרת, אבל מה הטעם לתת לילד כדור להורדת חום? למה לא להורות להורים לתת כדור רק עם הם רואים שיש בעיה במגנון ההזעה של הילד?

לעומת זאת, הבת שלי פעם חלתה בשפעת מאוד קשה. אני ממש לא ממהר ללכת לרופאים, אבל המקרה הזה ממש בחן את הסבלנות שלי, כי היא קדחה במשך שבוע. אין לי ספק שהיא חטפה משהוא רציני. אבל בתור אבא אחראי עקבתי אחריה ובדקתי שני דברים – דבר ראשון ראיתי שהיא לא משתעלת עם ליחה ולכן היה ברור לי שזאת לא דלקת ולכן אין טעם לקחת אנטיביוטיקה. דבר שני ראיתי שכמו שעון הגוף שלה היה מעלה את החום ל-39-40 מעלות ואז היא החלה להזיע, והחום עלה שוב ואז שוב הזיעה וכו'. היה ברור שהגוף שלה עושה את מה שהוא צריך לעשות.
אחרי שהיא קדחה 3-4 ימים, מן הסתם הסבלנות שלי החלה לעבור. אבל חשבתי על כך בצורה הגיונית – מה רופאים יכולים לעשות? כלום.
כל מה שהם יעשו זה לתת לה כדור להורדת חום, שזה רק יפריע. סף הכל היא קדחה שבוע, כמעט לא אכלה ורק ישנה כל הזמן. אבל בסוף היא נרפאה. אני כל הזמן חושב על הילד הזה שההורים שלו רצו לראות רופא. לדעתי אם הוא לא היה לוקח את סל התרופות הרגיל, הוא היה נרפא לבד.

אני בטוח שתחשוב שמה שעשיתי זה לא אחראי, אבל אני דווקא חושב שהורים שישר רצים לרופא ועושים בצורה עיוורת כל מה שהוא אומר, הם לא אחראים.
מה שאני רוצה להגיד שיש מקום לכדורים להורדת חום, ואני בטוח שהם מצילים חיים, אבל בממוצע הם הורגים יותר מאשר מצילים בגלל שימוש לא מושכל שנעשה בהם.

טטנוס – בדיוק כמו מקרה כדור-להורדת-חום אין לי בעיה עם חיסון נגד טטנוס, אבל יש לי בעיה עם השימוש הלא מושכל בחיסון. למשל, שניים מהילדים שלי נולדו בהונג-קונג. אני לא יודע אם היית אי פעם בהונג-קונג, אבל זה לא ממש מקום בו ילדים משחקים בתוך הבוץ כל היום. טטנוס זה נגיף שמת ישר כשהוא בא במגע עם חמצן והוא חי עמוק באדמה. רוב מקרי המוות מטטנוס הם של חקלאים. לדעתי, לתת בהונג-קונג חיסון נגד טטנוס לילד שרק נולד זאת טעות. מצד שני, ברור שאם הילדים שלי ישחקו באדמה ויפצעו, אז אני ארוץ לחסן אותם. אבל למה לחסן מראש?
זה קצת דומה לכלבת. אם אני זוכר נכון מקורס חובשים, אז ברגע שמופיעים התסמינים של כלבת, כבר אין סיכוי להירפא, אבל עדיין אנשים לא מחסנים תינוק שרק נולד נגד כלבת. בדיוק כמו שאפשר לקבל חיסון נגד כלבת אחרי הנשיכה, כך אפשר לקבל אנטי-טטנוס אחרי הפציעה.

אני לא מסכים אם הטיעון שחיסונים לא מזיקים. אין דבר כזה תרופה שלא מזיקה. ואם אתה לא מסכים, אז למה אף רופא בעולם לא אוכל קילו תרופות ביום? אם חיסון לא גורם נזק, אני רוצה לראות רופא מזריק לעצמו 10 חיסונים בבת אחת.
ואל תגיד שרק במינון גבוה זה מזיק – מה שהורג במינון גבוה, בד"כ גורם נזק במינון נמוך. כל תרופה היא רעילה ועשוייה מכימיכלים, ולכן השימוש בה צריך להיות מושכל ולא גורף.

עכשיו לדיון הכללי:
יש כאן שני נושאים – האחד הוא רפואה מערבית והשני הוא תעשיית התרופות. במקור דברתי על הנושא השני אבל הדיון כבר גלש. אז אני אתחיל מהרפואה המערבית

קודם אני אגיד שוב שאין לי ספק שהרפואה המערבית תרמה לעולם ושיש בה דברים טובים. אבל אני עדיין מאמין שבממוצע היא עושה יותר נזק מתועלת.
דבר ראשון יש לי בעיה עם העובדה שהיא לא הוליסטית. כשאתה הולך לרופא שיניים, כל מה שמעניין אותו זה לתקן לך את השיניים. אם בדרך הוא יהרוס לך את הלב, זה בכלל לא מעניין אותו.
אותו דבר לגבי רופא לב – הכבד שלך בכלל לא מעניין אותו. הרפואה המערבית גם לא חושבת שיש קשר בין איבר אחד לשני והיא מתסכלת על גוף האדם כמו על מכונה.
בתחום הזה הרפואה הסינית מתקדמת פי אלף יותר מהרפואה המערבית. אתה יכול לצחוק ולגחך על הדיקור הסיני כמה שאתה רוצה, אבל הרפואה הסינית מצילה הרבה מאוד חיים. לרפואה הסינית יש תרופה כמעט לכל מחלה שאתה יכול לחשוב עליה. אתה יכול לא להאמין, אבל זאת עובדה. יש הרבה שחצנות בקרב הרופאים במערב לגבי הרפואה הסינית (ולדעתי גם לא קצת גזענות), אבל זה נובע מהרבה מאוד בורות.

בפעם הראשונה שנתקלתי ברפואה הסינית זה היה כמה שבועות אחרי שנחתתי בסין. זה היה בשנת 94 ואני הייתי בן 21. השותף שלי לחדר (בחור גרמני) נדבק בצהבת. זאת מחלה שלרפואה המערבית אין תרופה. הבחור הלך לבית חולים וקיבל טיפול שכלל דיקור + תרופות סיניות. הוא היה מבשל כל יום כמה פעמים את הצמחים שהוא קיבל. אחרי פחות מ-3 שבועות הוא נרפא לגמרי. הוא עשה בדיקת דם, והצהבת פשוט נעלמה. אני הייתי בשוק, כי הייתה לי ידידה בארץ שחטפה צהבת והיא הייתה מרותקת למיטה במשך חצי שנה.
זאת היית ההיתקלות הראשונה שלי עם רפואה סינית, אבל מאז ראיתי איך היא מצילה חיים הרבה מאוד פעמים או מרפאת מחלות שהרפואה המערבית לא מצליחה. למשל דוד של אשתי היה כבר במצב סופני לפני 3 שנים. הריאות שלו הפסיקו לעבוד, הוא היה מחובר לחמצן וכבר לא יכל לקום מהמיטה. בארץ הרופאים בטוח היו משתילים לו ריאה. אבל בסין הרופאים אמרו לו לעבור לגור ליד הים ושם הוא החל בטיפול תרופתי (סיני). כיום הוא במצב הרבה הרבה יותר טוב והוא מסוגל ללכת.
יש לי המון דוגמאות של דברים שראיתי במו עיניי. כמו כן, בתור מישהו שעושה טאי-צ'י אני יכול להגיד לך בוודאות שיש דבר כזה שנקרה צ'י ושאפשר להרגיש אותו. אבל אני בטוח שהסקפטים לא יאמינו. איך אמר מרקו-פולו – לא סיפרתי חצי ממה שראיתי, כי ידעתי שלא יאמינו לי.

אני לא בא להשוות בין הרפואה הסינית למערבית – לדעתי לכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות. פשוט דיברת בזלזול על דיקור, אז הרגשתי שאני חייב להגיב. רק שתדע שעוד לא פגשתי אף סיני בחיים שלי שלא מאמין ברפואה סינית – וזה כולל מדענים, רופאים מערביים ואפילו סינים אמריקאים. אפשר לזלזל בהם כמובן, אבל אני הייתי מנסה להבין יותר את הרפואה שלהם לפני שהייתי מותח ביקורת.

לרפואה המערבית יש הרבה יתרונות והם ללא ספק המציאו הרבה תרופות חשובות. הבעיה המרכזית שלי עם הרפואה הזאת (וזאת גם הבעיה שלי עם רפואה סינית – אבל קצת פחות), היא שהם חושבים שלכל מחלה יש תרופה. הטיפול שלהם הוא בעיקר תרופתי ולרוב התרופות הן בעצם מלחמה בתסמני המחלה ולא במחלה. זה רוב המוחלט של המקרים – בין אם זה סכרת או כאב ראש.
כמובן שיש יוצאי דופן ויש רופאים מעולים. למשל כשהייתי בהונג-קונג היה לי בהתחלה ביטוח רפואי מאוד טוב, אז אשתי נצלה זאת ולקחה את הבת שלי (שרק נולדה) לרופא הכי יקר באי. הוא ישר שם לב שלא חיסנו את הבת שלנו אז הוא דיבר על זה עם אשתי. הוא אמר לה שהוא מסכים שלא צריך לקחת את כל החיסונים. למשל הוא טען שמיותר לחסן נגד פוליו כיוון שכבר שנים שאין מקרה מחלה, וה WHO אמור להכריז בקרוב על מיגור המחלה. (מעניין אלו שיקולים כלכלים מונעים מעם להכריז זאת). ישנם כמה רופאים שלא רצים להרעיל את החולים שלהם עם תרופות, אבל הם המיעוט לצערי.

אבל הטענה המקורית שלי הייתה נגד תעשיית התרופות. הם לא מרוויחים את הכסף שלהם מהעשרים או שלושים אנשים בישראל שלוקחים חיסון נגד כלבת כל שנה ובכך ניצלים. זה כסף קטן בשביל חברות אלו.
חברות התרופות מרוויחות מהאנשים שמסממים את עצמם – לוקחים כמה כדורים נגד כאבים כל יום, אנשים שלוקחים כדור שינה כל יום, כאלו שחיים על תרופות נגד דיכאון וכו'.
אתה יוכל להגיד שאנשים אלו משפרים את איכות החיים שלהם, ואני אומר שאתה טועה. התרופות האלו לא פותרות להם שוב בעיה אלא רק יוצרות תלות ולמעשה התמכרות-לכל-דבר לחומרים רעילים.
באותה מידה היה אפשר לתת להם קוקאין הוא הרואין, גם אז המטופלים היו מרגישים יותר טוב למשך זמן קצר, אבל הפגיעה בטווח הארוך לא מצדיקה הקלה זמנית בכאב.

לא סתם יש אותו מילה באנגלית לסמים ולתרופות.
לצערי, רוב התרופות שניתנות היום הם פשוט תחליף זול (ואולי קצת פחות מזיק) לסמים.

דפני, גם אני כמעט ולא אוכל מוצרי חלב וביצים (אני אוכל רק בארועים מיוחדים – כמו פסח), וגם הורדתי חזק את צריכת הבשר שלי.
אחרי שקראתי את הספר "לאכול כדי לחיות" התחלתי לאכול בשר רק פעם בשבוע מסיבות בריאותיות. אחרי שראיתי את הסרט "FOOD INC" הורדתי עוד יותר את צריכת הבשר שלי מסיבות מוסריות.

גם בספר "לאכול כדי לחיות" ד"ר פורמן מדבר הרבה על "מחקר סין". לדעתי את מאוד תאהבי את הספר הזה.
אני סבלתי ממגרנות – בערך פעם בשבוע הייתה לי מיגרנה של 12-18 שעות. אחרי שקראתי את הספר של דר פורמן ושיניתי את התזונה שלי, המיגרנות נעלמו לגמרי – וזה קרה תוך שבוע.
פורמן טוען שהוא מוריד חולי סוכרת מאינסולין תוך פחות משבוע, ואני מאמין לו.

בקשר להורדת חום – אני חושב שזה לא נכון לנסות להוריד את החום (גם לא באמבטיות). החום עוזר לגוף להילחם במחלה, ובכל מקרה הגוף מתחיל להזיע לבד ומוריד את החום. כמובן שיש מקרים מיוחדים – אם למשל הגוף לא מזיע והחום עולה ל-42 מעלות. אבל זה דבר מאוד מאוד נדיר.

אתה יודע – אי אפשר להגביל ילדים יותר מדי, אבל אנחנו משתדלים שהם לא יאכלו יותר מדי זבל. וגם לא יותר מדי בשר. למעשה אנחנו כמעט ולא קונים בשר, ובד"כ אוכלים רק כשאנחנו במסעדה (משהו שקורה יותר מדי פעמים אם אתה חי בסין).

אבל כמו שאמרתי, בירקות יש המון חלבונים. תסתכל על פרות או גורילות. אם בירקות לא היו חלבונים, איך הם היו יכולים לגדול כל כך?
פרות אוכלות רק עשב ועדיין הן שמנות וגדולות. אני לא אומר שאנשים צריכים לאכול רק עשבים, רק אומר שבירק יש המון חלבונים.

טיעון ה-B12 הוא כל כך נכון – וזאת הסיבה שאני נגד צמחונות. וזה גם החסרון הגדול של ד"ר פורמן. סך הכל ממש אהבתי את הספר שלו, ומבחינתי הוא התנ"ך של התזונה .בדיוק כמו ש Security Analysis הוא התנ"ך של השקעות.
זאת כמובן דעתי האישית ואתה לא חייב להסכים איתי. (אבל אני ממש ממליץ על הספר שלו). ד"ר פורמן מאוד אמין בעיני ואם הוא אומר שהוא מצליח לטפל בסכרת, אני מאמין לו. אני ראיתי איך התוזנה שלו פתרה לי את כאבי הראש, ואני מכיר עוד כמה אנשים שהתזונה עליה הוא ממליץ עזרה להם. אחת הטענות שלו היא שלקיחת ויטמינים לא יכולה לכפר על אכילה לא מספקת של פירות וירקות כי יש עוד המון מרכיבים באוכל שבכלל עוד לא גילו אותם.
וכאן בעצם הוא סותר את עצמו כשהוא אומר שאפשר לוותר על בשר ולקחת ויטמין B12. ומה אם יש מרכיבים בבשר שחשובים לנו ועדיין לא גילו אותם?

לכן אני מסכים אם העובדה שצריך לאכול בשר, הבעיה היא עם אכילה מוגזמת של בשר. אנשים אכלו הרבה פחות בשר ממה שאתה חושב. הרבה הרבה פחות ממה שאתה חושב. זה נכון שהאדם צד, אבל הוא ליקט הרבה יותר מאשר צד. וגם אחרי המהפכה החקלאית, הוא צרך הרבה יותר ירקות ופירות מאשר אנחנו אוכלים היום והרבה פחות בשר וחלב.

אתה יכול למשל לראות פה מה קרה לצריכת הבשר בארה"ב משנות ה-60 עד סוף ה-90. וזה הרבה שנים אחרי המהפכה התעשיתית. לפני המאה ה-20 הצריכה הייתה הרבה יותר נמוכה. כנ"ל לגבי מוצרי חלב. תעשה קצת גוגל ותראה.
זה נכון שהסינים תמיד אכלו בשר, אבל הם אכלו הרבה פחות ממה שנהוג לאכול במערב. הרבה הרבה פחות. ברור שבמסעדות הם אוכלים בשר כי זה בשבילם אירוע מיוחד. אבל כשבאתי לסין בתחילת שנות ה-90 אני יכול להגיד לך בוודאת שהם אכלו ממש קצת בשר, ולא צרכו כמעט בכלל מוצרי חלב (אולי פעם בשבוע הם שתו יוגורט). זאת לדעתי אינדיקציה על איך חיו במערב עד לפני 100 שנה.

הטיעון שלך לגבי הרג של חיות את וכו' הוא לא רלוונטי. זה טיעון מוסרי ולא בריאותי.
הטיעון שלי הוא אבולוציוני. כלומר, אם אתה מאמין באבולוציה, אז אתה צריך להאמין שגוף האדם נבנה בצורה מסויימת לאורך האבולוציה. מערכת האיכול שלו (וזה כולל נגיד גם את הכבד וכו') נבנתה לאורך מליוני שנים לטפל באוכל מסויים, ואז פתאום לפני מאה שנה – בום – קרה משהו מדהים – החל תיעוש של מזון וצריכה מסיבית של בשר, חלב, סוכר, מלח ועוד. הגוף שלנו פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה. הוא רגיל לאכול המון ירקות, פירות, קטניות ודגנים ומדי פעם בשר (ואולי קצת מאוד חלב וביצים). אין מצב שלפני 200 שנה אנשים היו פותחים את היום עם ביצה וכוס חלב, ממשיכים עם סטייק וציפס ומלח וגומרים עם קפה ועוגה. אנשים פשוט לא חיו ככה.

לכן צצו כל המחלות של סרטן, לב, סכרת וכו'. זה לא לגמרי קשור להזדקנות האוכלוסיה. זה נכון שהמחלות האלו היו קיימות בעבר, אבל רק אצל האצולה שאכלה תזונה עשירה בבשר.
אתה יודע כשבאתי לסין מה שהדהים אותי זה המספר הנמוך של חולי הסרטן. אנשים פה מעשנים כמו קטרים וכמעט ולא חלו פה בסרטן. שאלתי המון חברים שלי אז, ומקרי הסרטן היו ממש בודדים.
אחרי שקראתי את הספר "לאכול כדי לחיות" זה הסתדר לי. הוא מציין מחקר שהשווה בין מעשנים צמחונים לבין אנשים אוכלי בשר שלא מעשנים ונמצא שאצל הצמחונים יש פחות סרטן.

יש שם עוד מחקרים מעניינים, אז כדאי לך לקרוא את הספר.

בקשר למוסר, לא אמרתי שמי שאוכל בשר הוא רשע. אבל מי שאוכל עוף לא אורגני בארץ, יודע בדיוק איך מגדלים את התרנגולות, וזה לא כמו הפרות באורוגוואי.
אני גם אוכל עוף, אבל זה מאוד מפריע לי איך שמגדלים את התרנגולות. בגלל זה אני מנסה לאכול פחות.