אמנם נשמע טוב, אבל אני אצטט לך קטע מספרו של מילטון פרידמן "החופש לבחור", ואקביל את מה שהוא כתב למה שקורה היום בסוגריים, וזה פתאום ייראה הרבה יותר גרוע. הספר נכתב בשנת 1979, ואני מצטט מתוך עמ' 266-270.
"כאשר ארץ פותחת בהדפסת כספים אינפלציונית (הפד הגדיל את היצע הכסף בין 2010 ל-2011 בקצב של יותר מ-10% שנתי), ההשפעות נראות תחילה כחיוביות. הכמות המורחבת של הכסף מאפשרת לכל הקרובים לצלחת – ובימינו מדובר בראש ובראשונה בממשלות – להוציא יותר מבלי שאף אדם יצטרך להוציא פחות. מקומות העבודה מתרבים (האבטלה בארה"ב ירה ל-8.3%), העסקים פורחים (רבות מהחברות האמריקאיות מדווחות על רווחי שיא), כמעט הכל מרוצים – בהתחלה… ההיסטוריה של מאה השנים האחרונות מלמדת כי בכל המקרים הרלוונטיים בארצות הברית, בבריטניה ובכמה מדינות מערביות אחרות, עברו בממוצע שישה עד תשעה חודשים עד שהצמיחה המוניטארית המוגדלת השפיעה על המשק והגבירה את הצמיחה הכלכלית ואת התעסוקה. נדרשו שנים עשר עד שמונה עשר חודשים נוספים כדי שהצמיחה המוניטארית המוגברת תשפיע במידה ניכרת על רמת המחירים וכדי שהאינפלציה תתרחש או תגביר את מהירותה."
גם באפט (בראיון בCNBC מה-22.11) וגם ג'ים רוג'רס (כבר לא מעט זמן) מדברים על אינפלציה. הקטע הנ"ל הוא תיאור מדהים של המתרחש כיום בארה"ב לדעתי. כל עוד ברננקי ושות' ממשיכים להגדיל את היצע הכסף (והם עושים זאת כיום באמצעות הורדת הריבית לטווח ארוך), הסכנה מאינפלציה רק הולכת וגדלה. לכן ההתאוששות כיום היא מלאכותית להערכתי. שימו לב גם לדיוק בזמנים המתוארים לגבי השלב הראשון ולגבי מתי זה קרה במציאות. אם נמשיך כך, כנראה שעד סוף 2013 ארה"ב כבר תהיה באינפלציה.
לכן, הנתונים האלו לא כל כך מפתיעים ולהיפך, כל עוד אובמה ממשיך להגדיל את הוצאות הממשלה וברננקי ממשיך להגדיל את היצע הכסף בשוק הנתונים בעיני מדאיגים.
למגיב השני, אהבתי את המשפט של האנליסטית מבנק-אוף-אמריקה
"לא היו סימנים שהעידו על כך שיש מקום לעליות בשווקים"
לאיזה סימנים בדיוק היא מצפה? שיהיה ליקוי חמה באמצע היום? שישו יגלה לה בחלום שהולכות להיות עליות?
כל האנליסטית שמנסים לנבא את הכיוון של השוק בזמן הקצר הם נביאי שקר.
לאביטל, אין סתירה בין התאוששות כלכלית לבין אינפלציה.
עדו, אתה צודק באמת אין סתירה אבל רק בתנאי שהאינפלציה היא בקצב הצמיחה של הכלכלה.אבל אם הכלכלה צומחת ב-3% בשנה והאינפלציה ב-7%, אז אין שום צמיחה כלכלית אמיתית (כח הקנייה שלך יורד ב-4% בשנה), וזה (להערכתי) הכיוון שארה"ב הולכת אליו (בצורה דומה למה שקרה לה ולעוד לא מעט מדינות מערביות בשנות ה-70). בנוסף, במידה והאינפלציה תהיה גבוהה מהצמיחה של הכלכלה, חברות יחזרו לפטר עובדים כי יהיה להם יקר מידי להעסיק אותם, וארה"ב תהיה במצב הנפלא שקוראים לו סטגפלציה – אינפלציה גבוהה ואבטלה גבוהה.
אביטל, הצמיחה מחושבת לפי ערכים ראלים ולא נומינלים. אז אם הכלכלה צומחת בקצב של 3% ויש אינפלציה של 7% – הצמיחה היא בעצם בקצב של 10%. תחשוב מה זה יעשה למניות כמו וולס-פארגו.
אביטל
12 years ago
עדו אתה צודק, הצמיחה באמת מחושבת לפי ערכים ריאליים ולא נומינליים, אבל החישוב שלך הוא בערכים נומינליים. אינפלציה של 7% שמצטרפת לצמיחה של 3% תיצור גידול נומינלי של 10% בתמ"ג וקיטון של 4%- מבחינה ריאלית. אם יש לך במצב התחלתי 10 ש"ח בהם אתה יכול לקנות 10 תפוזים, וכח הקנייה שלך שנה לאחר מכן גדל ב-3% ואין עליית מחירים (אינפלציה), אתה תוכל לקנות באותם 10 ש"ח 10.3 תפוזים. אבל אם היתה עליית מחירים (אינפלציה) של 10% ולא היתה צמיחה בכח הקנייה שלך, אתה תוכל לקנות באותם 10 ש"ח 9 תפוזים. אם תשלב ביניהם (עלייה בכח הקנייה שלך ועלייה באינפלציה), אתה תוכל לקנות בערך 9.3 תפוזים באותם 10 ש"ח. הערך הריאלי של הכסף שלך יורד. כך גם קורה לכלכלה, למרות שנומינלית היא באמת תצמח ב-13%.
לא ברורה לי הדוגמא שלך כי כמו שאמרתי, אתה נתת הסבר על הצמיחה הנומינלית ולא על הריאלית.
אני לא יודע מה זה יעשה לחברה כמו ולס פארגו, כי מצד אחד הריבית תעלה והמרווח שלהם גם, אבל אני לא יודע כמה אנשים ירצו להחזיק מזומן בעו"ש כשהערך שלו נשחק. מצד שני, כנראה שהנהלת ולס תדע איך ליצור רווחים מהסיטואציה הזאת.
אביטל אתה לגמרי מבלבל.
צמיחה ריאלית היא צמיחה ריאלית – כלומר מעל לאינפלציה.
צמיחה ריאלית לא יכולה להיות גם פלוס 3% וגם ומינוס 4% באותו הזמן.
3 לא שווה למינוס 4.
אם הייתה צמיחה של 3% ואינפלציה של 7% אז הכלכלה נומינלית צמחה ב-10% – או צמיחה של הכלכלה ב-3% מעל האינפלציה.
ברק
12 years ago
עידו, בשביל לשים דברים בקונטקסט:
In the last year, the civilian population rose by 3,565,000. Yet the labor force only rose by 1,145,000. Those not in the labor force rose by 2,420,000.
כל הצמיחה של ארה"ב בשנה האחרונה בקושי הספיקה כדי לכסות על הנכנסים החדשים לכוח העבודה. מרבית הירידה באבטלה נובעת מיציאה של אנשים מכח העבודה בין אם מדובר בפרישה ש ה"בייבי בום", ובין אם מדובר באנשים שויתרו על לנסות. זה רק אומר שיש עוד אנשים שנסמכים על התקציב המנופח במילא של הממשל האמריקני. דרך אגב, אביטל צודקת, קצב האינפלציה בארה"ב גבוה יותר במונחים שנתיים מקצב הגידול בהכנסה, כך שרמת החיים של האמריקני הממוצע יורדת. בהתחשב בעובדה שמחירי הדלק התחילו שוב לטפס זה לא מבשר טובות לצרכן האמריקני.
עם זאת, הדו"ח האחרון היה באמת טוב מאוד ביחס למצב למרות שנתוני האבטלה אינם מהווים מדד מקדים למיתון בכל מקרה. אבל הכלכלה האמריקנית תפסה רוח חדשה במפרשים, רק לא צריך להתלהב ממנה יותר מידי. צריך לזכור שבחודש חזק בהתאוששויות קודמות הכלכלה הייתה מוסיפה למעלה מ-300 אלף משרות, כך שהכל בפרופורציה.
ברק, כל עוד התל"ג צומח ביותר מ-1% בשנה זאת אומרת שההכנסה הממוצעת צומחת יותר מהר מהאינפלציה.
האוכלוסיה האמריקאית גדלה בכ-1% בשנה – כל צמיחה מעל ל-1% בתל"ג פירושה שההכנסה הריאלית לנפש עולה.
בנוסף, אף אחד לא אומר שהכלכלה האמריקאית פורחת, אבל ירידה באבטלה היא ירידה באבטלה, וזה בטוח יותר טוב מעלייה באבטלה או קיבעון.
העובדות מראות שהכלכלה צומחת. לא מהר אבל צומחת.
אביטל
12 years ago
עדו אתה צודק, הניסוח שלי היה לא מדויק בעליל, הבנתי את כוונתך ואני מסכים איתך.
מה שהתכוונתי להגיד הוא (ומה שמילטון פרידמן מדגים בספרו) הוא שהצמיחה הריאלית כיום מתקיימת אך ורק בגלל ההרחבה בכמות הכסף, ולכן גם יש ירידה באבטלה, ובאופן זמני אנחנו רואים התאוששות. הדאגה שלי היא שבעתיד הלא רחוק הצמיחה הריאלית תיפסק, בגלל עליות המחירים (עקב ההרחבה בכמות הכסף) שתגרום לעלויות גדולות יותר אצל החברות ופיטורי עובדים.
אני מקווה שאתבדה ושהכלכלה האמריקאית בהתאוששות אמיתית, אבל כרגע הסימנים מראים חזרה די מדוייקת על מעשים שהיסטורית הובילו לאינפלציה.
אינפלציה גבוהה יחסית היא חלומית עבור עדו מאחר שההשקעה המרכזית שלו בוולס פארגו היא באמצעות אופציות.
כמובן, כפי שפול קרוגמן, מרבה לציין – נביאי האינפלציה הגבוהה נכשלים שוב ושוב כל כך הרבה פעמים, שאולי הגיע הזמן שיפתחו קצת צניעות
יהונתן, אתה צודק. קשה מאוד לנבא מה תהיה האינפלציה בעתיד. למעשה אני לא מכיר אף אחד שמצליח בנבואות האלו באופן סדיר. אפילו באפט וסורוס נכשלים בכך פעם אחר פעם.
הסיבה לכך היא שיש הרבה גורמים שמשפיעים על הכלכלה ואי אפשר לנבא את כולם. למשל, לכולם ברור שהדפסת הכסף גורמת לאינפלציה. אבל ביפן הדפסת כסף לא גרמה לאינפלציה בגלל שהייתה שם דיפלציה של נכסים.
בארה"ב כנראה לא נראה המשך ירידה במחירי הנדל"ן אבל, למשל, אם תהיה האטה משמעותית בסין שתגרום לנפילה במחירי הסחורות, זה דבר שיכול למתן את האינפלציה. אני לא אומר שמחירי הסחורות בהכרח יפלו, אלא רק שזה תסריט אפשרי שנביאי-האינפלציה לא מביאים בחשבון.
אביטל
12 years ago
אתה צודק, הרבה נביאי אינפלציה נכשלו. אני לא יודע מתי הם ניבאו, אני רק יודע שכמות הכסף בשוק האמריקאי עלתה באחוזים משמעותיים (מעל 10%) רק בשנה האחרונה. ואני יודע שהיסטורית, האינפלציה מתפרצת רק לאחר כשנתיים מהעלייה בכמות הכסף (אתה מוזמן לקרוא את הציטוט ששמתי למעלה). אז אני לא יודע מי בדיוק התנבא ואיזה נתונים ונימוקים הוא נתן, אבל אינפלציה היא תופעה שמתרחשת כמעט אך ורק בגלל עלייה בכמות הכסף בשוק כלומר – מדובר בתופעה מוניטרית. כל נימוק אחר שניתן לאינפלציה הוא פשוט לא מדויק, ואני מכיר נימוקים אחרים שהם חסרי בסיס היסטורי.
אין ספק שייתכן ואני ושאר נביאי האינפלציה טועים, אבל הנבואות על האינפלציה החלו רק לפני 3 שנים ולא בהתאמה עם העלייה בכמות הכסף, ואינפלציה היא (כפי שכתבתי וציטטתי) דבר שלוקח לו זמן להתפרץ (כפי שכתבתי).
עדו, חשוב לדייק במשהו: הדפסת כסף לא בהכרח מביאה להגדלה בכמות הכסף בשוק. אם תסתכל על הנתונים של הפד אתה תראה שדווקא בתקופה שהם הכי נכנסו לשוק (אפשר להסתכל על הנתונים מספטמבר 2008 עד ספטמבר 2010) כמות הכסף לא גדלה באופן משמעותי (כ-10% בשנתיים, יותר מהצמיחה אבל לא בפער משמעותי). הסיבה לכך היא שהכסף יכול לשבת ברזרבות של הבנקים או אצל הציבור (ולהיות מושקע לדוגמא באג"ח אמריקאיות) לאורך זמן מבלי להיות מולווה להשקעות או כאמצעי לצריכה.
אני לא יודע מה קרה לכמות הכסף ליפן ומתי הם הדפיסו כסף, אם יש לך נתונים לחלוק זה יכול להיות מעניין.
מצורף קישור לקורס בהתרסקות, נושא כמות הכסף מטופל באופן מרתק בקורס בהתרסקות.
ממליץ לכולם להשקיע את הזמן לראות 20 סרטונים (15 עד 20 דקות כל סרטון)
הקורס גם מתייחס לנושאים: נדל"ן, אוכלוסיה, אנרגיה ועוד.
שלומי
12 years ago
ראיתי כמה סרטונים כאלה על צמיחה מעריכית וההתמוטטות הקרבה. כל הבסיס של ההנחה שם הוא טעות.
הם מציגים, למשל, את הגידול באוכלוסיה כפונקציה מעריכית ומגיעים למסקנה שהכל יתמוטט, כשבפועל מלומדים שחוקרים את הנושא טוענים שכמות האוכלוסיה לעולם (never) לא תעבור את ה10 מיליארד. יש הטוענים שגם את ה9 בקושי נגרד. למה? כי בערך שום דבר בעולם הוא לא באמת מעריכי. גם כשמשהו נראה מעריכי, הוא בוודאות יפסיק- ולא בגלל שהוא התמוטט אלא בגלל שמלכתחילה הוא לא היה מעריכי אלא סתם היה דומה.
במדינות מפותחות הילודה בקושי מכסה את התמותה. עוד 100 שנה גם סין, הודו ואולי אפילו באפריקה יהיו מדינות מפותחות שהאוכלוסיה בהן לא צומחת. להשליך צמיחה באחוזים קדימה זה קל, אבל זה לא נכון.
עכשיו כשאנחנו מבינים שהאוכלוסיה לא תטוס באופן מעריכי ויצאנו מהפאניקה, אפשר לראות גם שמדינות מפותחות (ארה"ב) גם צריכת האנרגיה לא ממש גדלה וכך גם כמות הרכבים או הmiles driven בקושי זזים.
לגבי נדל"ן- שוב, כשיצאנו מהפאניקה ניתן לראות שעם קצת מעבר לערים ועם אוכלוסיה שכבר לא ממש גדלה, הטענה שצריך אינסוף נדל"ן לא תופסת מים.
אמנם נשמע טוב, אבל אני אצטט לך קטע מספרו של מילטון פרידמן "החופש לבחור", ואקביל את מה שהוא כתב למה שקורה היום בסוגריים, וזה פתאום ייראה הרבה יותר גרוע. הספר נכתב בשנת 1979, ואני מצטט מתוך עמ' 266-270.
"כאשר ארץ פותחת בהדפסת כספים אינפלציונית (הפד הגדיל את היצע הכסף בין 2010 ל-2011 בקצב של יותר מ-10% שנתי), ההשפעות נראות תחילה כחיוביות. הכמות המורחבת של הכסף מאפשרת לכל הקרובים לצלחת – ובימינו מדובר בראש ובראשונה בממשלות – להוציא יותר מבלי שאף אדם יצטרך להוציא פחות. מקומות העבודה מתרבים (האבטלה בארה"ב ירה ל-8.3%), העסקים פורחים (רבות מהחברות האמריקאיות מדווחות על רווחי שיא), כמעט הכל מרוצים – בהתחלה… ההיסטוריה של מאה השנים האחרונות מלמדת כי בכל המקרים הרלוונטיים בארצות הברית, בבריטניה ובכמה מדינות מערביות אחרות, עברו בממוצע שישה עד תשעה חודשים עד שהצמיחה המוניטארית המוגדלת השפיעה על המשק והגבירה את הצמיחה הכלכלית ואת התעסוקה. נדרשו שנים עשר עד שמונה עשר חודשים נוספים כדי שהצמיחה המוניטארית המוגברת תשפיע במידה ניכרת על רמת המחירים וכדי שהאינפלציה תתרחש או תגביר את מהירותה."
גם באפט (בראיון בCNBC מה-22.11) וגם ג'ים רוג'רס (כבר לא מעט זמן) מדברים על אינפלציה. הקטע הנ"ל הוא תיאור מדהים של המתרחש כיום בארה"ב לדעתי. כל עוד ברננקי ושות' ממשיכים להגדיל את היצע הכסף (והם עושים זאת כיום באמצעות הורדת הריבית לטווח ארוך), הסכנה מאינפלציה רק הולכת וגדלה. לכן ההתאוששות כיום היא מלאכותית להערכתי. שימו לב גם לדיוק בזמנים המתוארים לגבי השלב הראשון ולגבי מתי זה קרה במציאות. אם נמשיך כך, כנראה שעד סוף 2013 ארה"ב כבר תהיה באינפלציה.
לכן, הנתונים האלו לא כל כך מפתיעים ולהיפך, כל עוד אובמה ממשיך להגדיל את הוצאות הממשלה וברננקי ממשיך להגדיל את היצע הכסף בשוק הנתונים בעיני מדאיגים.
נתונים על היצע הכסף בארה"ב: http://www.federalreserve.gov/releases/h6/hist/h6hist1.txt
אביטל (פעם ראשונה שאני כותב בבלוג)
למגיב השני, אהבתי את המשפט של האנליסטית מבנק-אוף-אמריקה
"לא היו סימנים שהעידו על כך שיש מקום לעליות בשווקים"
לאיזה סימנים בדיוק היא מצפה? שיהיה ליקוי חמה באמצע היום? שישו יגלה לה בחלום שהולכות להיות עליות?
כל האנליסטית שמנסים לנבא את הכיוון של השוק בזמן הקצר הם נביאי שקר.
לאביטל, אין סתירה בין התאוששות כלכלית לבין אינפלציה.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000721389
היי עידו!
שלחתי לך שאלה בהודעה ועדיין לא קיבלתי תשובה…
לפעמים ההודעות נשלחות לספאם.
שלחי לי שוב
עדו, אתה צודק באמת אין סתירה אבל רק בתנאי שהאינפלציה היא בקצב הצמיחה של הכלכלה.אבל אם הכלכלה צומחת ב-3% בשנה והאינפלציה ב-7%, אז אין שום צמיחה כלכלית אמיתית (כח הקנייה שלך יורד ב-4% בשנה), וזה (להערכתי) הכיוון שארה"ב הולכת אליו (בצורה דומה למה שקרה לה ולעוד לא מעט מדינות מערביות בשנות ה-70). בנוסף, במידה והאינפלציה תהיה גבוהה מהצמיחה של הכלכלה, חברות יחזרו לפטר עובדים כי יהיה להם יקר מידי להעסיק אותם, וארה"ב תהיה במצב הנפלא שקוראים לו סטגפלציה – אינפלציה גבוהה ואבטלה גבוהה.
אביטל, הצמיחה מחושבת לפי ערכים ראלים ולא נומינלים. אז אם הכלכלה צומחת בקצב של 3% ויש אינפלציה של 7% – הצמיחה היא בעצם בקצב של 10%. תחשוב מה זה יעשה למניות כמו וולס-פארגו.
עדו אתה צודק, הצמיחה באמת מחושבת לפי ערכים ריאליים ולא נומינליים, אבל החישוב שלך הוא בערכים נומינליים. אינפלציה של 7% שמצטרפת לצמיחה של 3% תיצור גידול נומינלי של 10% בתמ"ג וקיטון של 4%- מבחינה ריאלית. אם יש לך במצב התחלתי 10 ש"ח בהם אתה יכול לקנות 10 תפוזים, וכח הקנייה שלך שנה לאחר מכן גדל ב-3% ואין עליית מחירים (אינפלציה), אתה תוכל לקנות באותם 10 ש"ח 10.3 תפוזים. אבל אם היתה עליית מחירים (אינפלציה) של 10% ולא היתה צמיחה בכח הקנייה שלך, אתה תוכל לקנות באותם 10 ש"ח 9 תפוזים. אם תשלב ביניהם (עלייה בכח הקנייה שלך ועלייה באינפלציה), אתה תוכל לקנות בערך 9.3 תפוזים באותם 10 ש"ח. הערך הריאלי של הכסף שלך יורד. כך גם קורה לכלכלה, למרות שנומינלית היא באמת תצמח ב-13%.
לא ברורה לי הדוגמא שלך כי כמו שאמרתי, אתה נתת הסבר על הצמיחה הנומינלית ולא על הריאלית.
אני לא יודע מה זה יעשה לחברה כמו ולס פארגו, כי מצד אחד הריבית תעלה והמרווח שלהם גם, אבל אני לא יודע כמה אנשים ירצו להחזיק מזומן בעו"ש כשהערך שלו נשחק. מצד שני, כנראה שהנהלת ולס תדע איך ליצור רווחים מהסיטואציה הזאת.
אביטל אתה לגמרי מבלבל.
צמיחה ריאלית היא צמיחה ריאלית – כלומר מעל לאינפלציה.
צמיחה ריאלית לא יכולה להיות גם פלוס 3% וגם ומינוס 4% באותו הזמן.
3 לא שווה למינוס 4.
אם הייתה צמיחה של 3% ואינפלציה של 7% אז הכלכלה נומינלית צמחה ב-10% – או צמיחה של הכלכלה ב-3% מעל האינפלציה.
עידו, בשביל לשים דברים בקונטקסט:
In the last year, the civilian population rose by 3,565,000. Yet the labor force only rose by 1,145,000. Those not in the labor force rose by 2,420,000.
כל הצמיחה של ארה"ב בשנה האחרונה בקושי הספיקה כדי לכסות על הנכנסים החדשים לכוח העבודה. מרבית הירידה באבטלה נובעת מיציאה של אנשים מכח העבודה בין אם מדובר בפרישה ש ה"בייבי בום", ובין אם מדובר באנשים שויתרו על לנסות. זה רק אומר שיש עוד אנשים שנסמכים על התקציב המנופח במילא של הממשל האמריקני. דרך אגב, אביטל צודקת, קצב האינפלציה בארה"ב גבוה יותר במונחים שנתיים מקצב הגידול בהכנסה, כך שרמת החיים של האמריקני הממוצע יורדת. בהתחשב בעובדה שמחירי הדלק התחילו שוב לטפס זה לא מבשר טובות לצרכן האמריקני.
עם זאת, הדו"ח האחרון היה באמת טוב מאוד ביחס למצב למרות שנתוני האבטלה אינם מהווים מדד מקדים למיתון בכל מקרה. אבל הכלכלה האמריקנית תפסה רוח חדשה במפרשים, רק לא צריך להתלהב ממנה יותר מידי. צריך לזכור שבחודש חזק בהתאוששויות קודמות הכלכלה הייתה מוסיפה למעלה מ-300 אלף משרות, כך שהכל בפרופורציה.
ברק, כל עוד התל"ג צומח ביותר מ-1% בשנה זאת אומרת שההכנסה הממוצעת צומחת יותר מהר מהאינפלציה.
האוכלוסיה האמריקאית גדלה בכ-1% בשנה – כל צמיחה מעל ל-1% בתל"ג פירושה שההכנסה הריאלית לנפש עולה.
בנוסף, אף אחד לא אומר שהכלכלה האמריקאית פורחת, אבל ירידה באבטלה היא ירידה באבטלה, וזה בטוח יותר טוב מעלייה באבטלה או קיבעון.
העובדות מראות שהכלכלה צומחת. לא מהר אבל צומחת.
עדו אתה צודק, הניסוח שלי היה לא מדויק בעליל, הבנתי את כוונתך ואני מסכים איתך.
מה שהתכוונתי להגיד הוא (ומה שמילטון פרידמן מדגים בספרו) הוא שהצמיחה הריאלית כיום מתקיימת אך ורק בגלל ההרחבה בכמות הכסף, ולכן גם יש ירידה באבטלה, ובאופן זמני אנחנו רואים התאוששות. הדאגה שלי היא שבעתיד הלא רחוק הצמיחה הריאלית תיפסק, בגלל עליות המחירים (עקב ההרחבה בכמות הכסף) שתגרום לעלויות גדולות יותר אצל החברות ופיטורי עובדים.
אני מקווה שאתבדה ושהכלכלה האמריקאית בהתאוששות אמיתית, אבל כרגע הסימנים מראים חזרה די מדוייקת על מעשים שהיסטורית הובילו לאינפלציה.
עדו, אין שום חשיבות בעליה בתמ"ג לנפש אם אין עליה בשכר בהתאם. העליה בשכר בשנה האחרונה נמוכה משמעותית מהאינפלציה תסתכל כאן:
http://streettalklive.com/images/stories/1dailyxchange/productivity-laborcosts-020212.png
אינפלציה גבוהה יחסית היא חלומית עבור עדו מאחר שההשקעה המרכזית שלו בוולס פארגו היא באמצעות אופציות.
כמובן, כפי שפול קרוגמן, מרבה לציין – נביאי האינפלציה הגבוהה נכשלים שוב ושוב כל כך הרבה פעמים, שאולי הגיע הזמן שיפתחו קצת צניעות
יהונתן, אתה צודק. קשה מאוד לנבא מה תהיה האינפלציה בעתיד. למעשה אני לא מכיר אף אחד שמצליח בנבואות האלו באופן סדיר. אפילו באפט וסורוס נכשלים בכך פעם אחר פעם.
הסיבה לכך היא שיש הרבה גורמים שמשפיעים על הכלכלה ואי אפשר לנבא את כולם. למשל, לכולם ברור שהדפסת הכסף גורמת לאינפלציה. אבל ביפן הדפסת כסף לא גרמה לאינפלציה בגלל שהייתה שם דיפלציה של נכסים.
בארה"ב כנראה לא נראה המשך ירידה במחירי הנדל"ן אבל, למשל, אם תהיה האטה משמעותית בסין שתגרום לנפילה במחירי הסחורות, זה דבר שיכול למתן את האינפלציה. אני לא אומר שמחירי הסחורות בהכרח יפלו, אלא רק שזה תסריט אפשרי שנביאי-האינפלציה לא מביאים בחשבון.
אתה צודק, הרבה נביאי אינפלציה נכשלו. אני לא יודע מתי הם ניבאו, אני רק יודע שכמות הכסף בשוק האמריקאי עלתה באחוזים משמעותיים (מעל 10%) רק בשנה האחרונה. ואני יודע שהיסטורית, האינפלציה מתפרצת רק לאחר כשנתיים מהעלייה בכמות הכסף (אתה מוזמן לקרוא את הציטוט ששמתי למעלה). אז אני לא יודע מי בדיוק התנבא ואיזה נתונים ונימוקים הוא נתן, אבל אינפלציה היא תופעה שמתרחשת כמעט אך ורק בגלל עלייה בכמות הכסף בשוק כלומר – מדובר בתופעה מוניטרית. כל נימוק אחר שניתן לאינפלציה הוא פשוט לא מדויק, ואני מכיר נימוקים אחרים שהם חסרי בסיס היסטורי.
אין ספק שייתכן ואני ושאר נביאי האינפלציה טועים, אבל הנבואות על האינפלציה החלו רק לפני 3 שנים ולא בהתאמה עם העלייה בכמות הכסף, ואינפלציה היא (כפי שכתבתי וציטטתי) דבר שלוקח לו זמן להתפרץ (כפי שכתבתי).
http://krugman.blogs.nytimes.com/2011/12/15/inflation-predictions/
פול קרוגמן על פיטר שיף וכישלונותיו בחיזוי.
עדו, חשוב לדייק במשהו: הדפסת כסף לא בהכרח מביאה להגדלה בכמות הכסף בשוק. אם תסתכל על הנתונים של הפד אתה תראה שדווקא בתקופה שהם הכי נכנסו לשוק (אפשר להסתכל על הנתונים מספטמבר 2008 עד ספטמבר 2010) כמות הכסף לא גדלה באופן משמעותי (כ-10% בשנתיים, יותר מהצמיחה אבל לא בפער משמעותי). הסיבה לכך היא שהכסף יכול לשבת ברזרבות של הבנקים או אצל הציבור (ולהיות מושקע לדוגמא באג"ח אמריקאיות) לאורך זמן מבלי להיות מולווה להשקעות או כאמצעי לצריכה.
אני לא יודע מה קרה לכמות הכסף ליפן ומתי הם הדפיסו כסף, אם יש לך נתונים לחלוק זה יכול להיות מעניין.
טענה מעניינת בהקשר לירידה באבטלה-
http://kalkala-amitit.blogspot.com/2012/02/12.html
דוד, בלינק שנתת הכותב שואל "כיצד נעלמו מהדו"ח לפתע 1.2 מיליון אזרחים מכוח העבודה בארה"ב בתוך חודש אחד?"
התשובה שהוא נותן אינו נכונה.
הנה התשובה האמתית:
http://bonddad.blogspot.com/2012/02/no-rick-santelli-and-zero-hedge-one.html
מצורף קישור לקורס בהתרסקות, נושא כמות הכסף מטופל באופן מרתק בקורס בהתרסקות.
ממליץ לכולם להשקיע את הזמן לראות 20 סרטונים (15 עד 20 דקות כל סרטון)
הקורס גם מתייחס לנושאים: נדל"ן, אוכלוסיה, אנרגיה ועוד.
ראיתי כמה סרטונים כאלה על צמיחה מעריכית וההתמוטטות הקרבה. כל הבסיס של ההנחה שם הוא טעות.
הם מציגים, למשל, את הגידול באוכלוסיה כפונקציה מעריכית ומגיעים למסקנה שהכל יתמוטט, כשבפועל מלומדים שחוקרים את הנושא טוענים שכמות האוכלוסיה לעולם (never) לא תעבור את ה10 מיליארד. יש הטוענים שגם את ה9 בקושי נגרד. למה? כי בערך שום דבר בעולם הוא לא באמת מעריכי. גם כשמשהו נראה מעריכי, הוא בוודאות יפסיק- ולא בגלל שהוא התמוטט אלא בגלל שמלכתחילה הוא לא היה מעריכי אלא סתם היה דומה.
במדינות מפותחות הילודה בקושי מכסה את התמותה. עוד 100 שנה גם סין, הודו ואולי אפילו באפריקה יהיו מדינות מפותחות שהאוכלוסיה בהן לא צומחת. להשליך צמיחה באחוזים קדימה זה קל, אבל זה לא נכון.
עכשיו כשאנחנו מבינים שהאוכלוסיה לא תטוס באופן מעריכי ויצאנו מהפאניקה, אפשר לראות גם שמדינות מפותחות (ארה"ב) גם צריכת האנרגיה לא ממש גדלה וכך גם כמות הרכבים או הmiles driven בקושי זזים.
לגבי נדל"ן- שוב, כשיצאנו מהפאניקה ניתן לראות שעם קצת מעבר לערים ועם אוכלוסיה שכבר לא ממש גדלה, הטענה שצריך אינסוף נדל"ן לא תופסת מים.
fun fact- אם היית לוקח את כל האנשים בעולם ומעמיד אותם אחד ליד השני,אפילו עם קצת ספייס, הם היו לוקחים שטח של בערך לוס אנג'לס, או של העיר הזו:
http://en.wikipedia.org/wiki/Lexington,_Kentucky
ואותי מעניין מהיכן צצו פתאום כל נביאי הזעם וההרס דווקא בבלוג של עידו…?
http://www.calculatedriskblog.com/2012/01/real-house-prices-and-house-price-to.html
@×�×�×�× ×ª×� אם יש לך משהו להגיד, אתה מוזמן לכתוב אותו ולדון בו איתנו. סתם לפרסם קישור לכתבה, מיותר לדעתי.
עוד לינק מצחיק:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000718129