סקר אחרון של גאלופ מראה ש-85% מהישראלים חושבים שרמת השחיתות במגזר העסקי במדינה גבוהה. זה שם את ישראל במקום הראשון במזרח התיכון ובין המקומות הגבוהים בעולם.
את הסקר המלא אפשר לראות כאן. יותר ישראלים חושבים שמדינתם מושחתת מאשר יוונים, איטלקים ואפילו יותר מאשר סינים, הודים, מצרים ועוד כל מיני מדינות עולם שלישי. אבל האם ישראל באמת במצב כה רע?
אז זהו – ממש ממש לא. למעשה מצב השחיתות בארץ לא כל כך נורא (בשביל לראות את הדירוג, צריך ללחוץ מעל לעמודה השנייה מימין על "Freedom From Corruption"). ישראל אומנם מושחתת יותר מאשר סינגפור, הונג-קונג, דנמרק ועוד מספר מדינות שבאופן לא מפתיע די נקיות משחיתות. אבל היא במצב הרבה יותר טוב מאשר איטליה או יוון. ובטח שהשחיתות בארץ נמוכה באופן משמעותי מאשר בסין, הודו או מצרים.
ככה שהסקר של גאלופ מראה יותר על האופי של הציבור הישראלי מאשר על רמת השחיתות במדינה.
אז למה כל כך הרבה ישראלים בטוחים שהשחיתות במגזר העסקי כה נפוצה?
זה באמת מעניין והאמת שאין לי באמת מושג. אני מניח שחלק מזה נובע מהיסודות הסוציאליסטים עליהם נבנתה המדינה. כאשר רבים רואים בכל עשיר נוכל. במדינות עם מסורת קפיטליסטית יותר – כמו ארה"ב, הונג-קונג או סינגפור, ישנה הרבה יותר הערכה לאנשים עשירים, ושם לא חושבים שכל עשיר הוא גנב.
אולי אחת הסיבות היא שהישראלים הם פשוט עם של קוטרים שאוהבים להתלונן. אני גם די בטוח שחלק מהאשמה נמצא בתקשורת כיוון שהיא מאוד אנטי-עסקית. אפילו העיתונות הכלכלית בארץ היא אנטי-עסקית. זאת בניגוד לרוב העיתונות הכלכלית בעולם שהיא בד"כ פרו-עסקית.
הייתי שמח מאוד אם השחיתות בארץ הייתה נמוכה יותר, והיינו ממוקמים בצמרת יחד עם סינגפור או דנמרק, אבל מפה ועד להגיד שאנחנו גרועים ממצרים או פקיסטן המרחק רב מאוד.
ודרך אגב, אפשר לראות שישנה קורלציה די גבוהה בין ניקיון משחיתות לבין רמת הקפיטליזם במדינה. מדינות קפיטליסטיות יותר, נקיות יותר משחיתות. אבל זה לא משהו שכדאי לספר ליחימוביץ'.
כנראה שחלק מהעינין הוא הגדרת השחיתות
שים לב שבמדד מדבר על שחיתות של מוסדות ציבור ולא של מוסדות עסקיים.
כלומר הוא מודד דבר אחר ממה שציינת.
מעבר לכך באופן כללי יהיו הרבה דברים שיתפסו כמושחתים ולא יכנסולאותו מדד שציינת (נגיד בעל עסק שדופק את הפנסיה של העובדים שלו או באופן כללי דופק אותם עם המשכורות, או עסק גדול שדופק את הספקים). כלומר מה שאותו אתר לא יגדיר בכלל כשחיתות נכנס להגדרה של אנשים כשחיתות עסקית.
חוץ מזה יש הרבה ביקורת על המדד והמתדולוגיה שלו.
http://en.wikipedia.org/wiki/Corruption_Perceptions_Index
אין מה לעשות אנחנו כעם מאוד אוהבים להתלונן ואם מישהו בונה את עצמו בעשר אצבעות אז אנשים בטוחים שאותו אחד איכשהו דפק אותם והתעשר על הגב שלהם.
מה לעשות שהרבה יותר קל לקטר ולצאת למחאה הזוייה מאשר לבדוק האם מה שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו, והאם מה שלימדו אותנו על כסף, עדיין נכון.
עידו, הסקרים המעניינים. ב- FAQ של הסקר של מ Index of Economic Freedom, מצויין שהמקור העיקרי שלהם לניקוד השחיתות הוא
Transparency International’s Corruption Perceptions Index (CPI) for 2010
היום, יש נתונים יותר עדכניים 2011. את נתוני סקר השחיתות המעודכן ניתן למצוא בויקיפידה בחיפוש Corruption Perceptions Index. נתון מעניין: בעוד ב2010 סין היתה יותר מושחתת מישראל, ב-2011 התחלפנו, וישראל (מקום 36) יותר מושחתת מסין (מקום 32).
בכל מקרה, את הסקרים האלו צריך לקחת בערבון מוגבל. כי מעצם העניין זה תחום שקשה מאוד למדוד אותו.
ההמ, טעיתי. כתוב רפובליקה של סין, אבל הכוונה היא לטיואן (מקום 32), לא סין.
אגב, בנושא אחר, אתמול קראתי כי ממשלת סין החליטת להוריד את יחס הלימות ההון בבנק המרכזי של סין בחצי אחוז, והצעד הזה מגיע לאחר שהבנק הוריד את היחס הזה פעמיים במס חודשים הקודמים. למיטב הבנתי, הם עושים את זה ע"מ שלבנק יהיה קל יותר לתת הלוואות למגזר העסקי שם, האם צעד זה לא יוצר בועה נוספת בנוסף לבועת הנדל"ן? הרי אם הביקוש יורד המפעלים יתקעו עם מלאי גדול ועם הלוואות עוד יותר גדולות?
אני בטוח שהמדד לא מדוייק. מדד כזה אף פעם לא יכול להיות מדוייק.
אבל אני גם בטוח שכל הקוראים כאן יסכימו איתי שמגזר העסקי בארץ הוא לא המושחת ביותר במזרח התיכון. אני גם יכול להגיד ב-100% שהמגזר העסקי בסין מושחת באלף מידות יותר מאשר הישראלי.
הפער בין המדד לבין הסקר גדול מדי. אם ישראל הייתה ממוקמת במקום 30 במדד השחיתות והיינו מקום 20 לפי הסקר, לא הייתי כותב את הפוסט הזה. אבל ההפרש בין המציאות לבין איך שהישראלים רואים כמציאות גבוה מדי, וזה מה שמוזר לי.
חייתי גם בארץ, גם בהונג-קונג וגם בסין. ומעולם לא שמעתי סיפורי שחיתות בישראל כמו שאני שומע כאן בסין. רמת השחיתות כאן היא בכלל בליגה אחרת מאשר בארץ ואת זה אני אומר באחריות.
עדו,
הכתבה הזו שמראה איך מנהלים חלבו חברות ציבוריות מסבירה למה העם חושב שה"כל" מושחת.
http://www.themarker.com/markerweek/1.1705591
ולעצם הענין שלי יחימוביץ' בפעם האחרונה שבדקתי היא סוציאל דמוקרטית. כלומר היא מאמינה במשק קפיטליסטי. (יש הבדל בין סוציאל דמוקרטי, סוציאליזם וקומוניזם).
עד כמה שנאי מבין שלי סוברת שיש מקום לממשלה *ב*משק ושאם יש מונופול טבעי אז אולי כדאי שהוא ינוהל על ידי הממשלה, ווועד עובדים זה חלק משוק חופשי. שום דבר מזה לא מנוגד לקפיטליזם. מה שכן אני לא רואה איך קפיטליזם לא מפוקח כמו זה שעזר למשבר הבועה האחרון בארה"ב הוא יותר טוב.
אני לא עוקב אחרי איי-די-בי, אבל אם אתה חושב שבמקומות אחרים אין חברות שחולבות את המשקיעים, אז אתה טועה. למרות זאת, משום מה, עמים אחרים יודעים לקחת סיפורים כאלו בפרופורציות הנכונות ולא לטעון שכולם מושחתית.
בקשר לשלי, כמו שאמרתי, אסור לה ללמוד על הסטטיסטיקה של השחיתות כי היא מראה בפירוש שיש קורלציה מאוד גבוהה בין סוציאליזם לשחיתות. ככול שיש יותר חברות ממשלתיות ככה השחיתות גבוהה יותר. זאת עובדה.
לא יודע מה זה מונופול טבעי, אבל בהונג-קונג חברות החשמל (יש שתיים) הן פרטיות וזה עובד שם הרבה יותר טוב מאשר חברת החשמל בארץ. הנמלים הם פרטיים, וזה עובד הרבה הרבה יותר טוב מאשר בארץ.
חצי ממערכת החינוך היא פרטית, וזה עובד הרבה יותר טוב מאשר בארץ. חצי ממערכת הבריאות היא פרטית וגם זה עובד לא רע. דרך אגב, גם מדינות כמו שוודיה עברו הפרטה רצינית. בשוודיה הפריטו את מערכת החינוך.
בקשר לארה"ב, שתי החברות שהתרסקו הכי קשה במשבר הן דווקא שתי אלו שהיו הכי מפוקחות – פרדי מק ופאני מה. ככה שפיקוח הוא לא תרופת פלא (למרות שבאופן כללי אני תומך בפיקוח ממשלתי אבל לא בבעלות ממשלתית).
ואין שום דבר "טבעי" במונופול החלב בארץ ששלי יחימוביץ כל כך נגד הריסתו.
אם בהונג-קונג מביאים מוצרי חלב מניו-זילנד, אני לא רואה שום סיבה למה זה לא יעבוד בארץ (וגם יעלה את איכות האוויר במושבים).
אין מילים כמה אני מסכים עם מה שאתה אומר, וגם עם ההסבר על האידיאולוגיה הסוציאליסטית שרווחת בישראל ושעומדת מאחורי התופעה.
בגדול, הפסיכולוגיה הפוליטית מחלקת בני אדם לשני סוגים, כאלו שמאמינים בשוויון וכאלו שדברים אחרים בראש מעייניהם.
בישראל האמונה בשוויון הרבה יותר חזקה מבסין ובארה"ב, ולכן הסלידה מעושר ומהצלחה.
הסלידה הזו נובעת גם מקנאה, אבל במידה רבה גם מתחושות חזקות של שאיפה לצדק ואמפתיה לחלש, שנפוצות בקרב משכילים.
מה שקורה הוא שבאופן אירוני, הציבורים שהכי סולדים מהעדר שוויון הם הציבורים הכי משכילים ואינטליגנטיים ולכן הכי מצליחים בחברה שלנו שמתגמלת השכלה ואינטליגנציה. כך ראית את התופעה המוזרה שהמעמד הבינוני הגבוה המשכיל יצא לרחובות במחאה החברתית ודרש עוד מסים, קצבאות ותמיכה ממשלתית. בשעה שהחרדים, הערבים ואנשי עיירות הפיתוח, אלו שיהנו מהקצבאות האלו, ישבו בבית ולא התעניינו כלל במחאה.
במדינה בה שירות צבאי בכפייה וללא שכר נחשב לדבר חיובי, שום דבר לא יכול להיות סוציאליסטי מדיי.
יהונתן, האימרה שאנשים מתחלקים ל2 סוגים -אלו שמאמינים בשוויון ואלו שעניינים אחרים בראש מעייניהם, מעבר לזה שהיא לגמרי טאוטולוגיה (אנשים מתחלקים ל2 סוגים, פלופלופים ולא פלופלופים) היא לא נכונה בהקשר הזה.
זה לא שיש אנשים שמאמינים בשוויון וכאלה שלו, כולן סופר מאמינים בשוויון, פשוט יש אנשים שחושבים ששוויון זה שוויון הזדמנויות ושלכל אחד יש הזדמנות להצליח ולהנות מפירות ההצלחה שלו ללא שאחרים ייטלו בכך חלק, לעומת גישות אחרות סוציאליסטיות קיצוניות שמאמינות שכולם צריכים לסבול ביחד, ושמי שמתעשר לא רק חייב להם, אלא הוא מנובל.
אגב, אני חושב שלמחאה כל אחד יצא עם האג'נדה שלו, ורק ממבט הליקופטר זה נראה כמו גוש עם מטרה אחידה. היה ברור שהמעמד הגבוה שיצא להפגין ציפה להורדת נטל המיסים, אבל כמובן שהיה צורך לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר- לנו "אין מה לאכול ואיפה לגור" והעשירים כקורח (במדינה שלנו, אלו שמרוויחים 5000 דולר בחודש) מתפנקים, ולכן גם הפוליטיקאים פנו למכנה המשותף הנמוך ביותר- העלאת מס ל"עשירים" ודיור בר השגה.
לגבי שלי יחימוביץ', היא עושה לי כאבי ראש. הרגע שהבנתי כמה היא לא נורמלית היה כשהביאו דיון כדי לעודד דיור זול והראו שמונופול המלט מוסיף למחיר של כל דירה 40,000 שקל. התשובה של יחימוביץ' הייתה שזה נראה לה בסדר גמור שאנשים שיש להם כסף לדירה ישלמו יותר כדי שלא יהיו פיטורים. פשוט מדהים.
"במדינה בה שירות צבאי בכפייה וללא שכר נחשב לדבר חיובי, שום דבר לא יכול להיות סוציאליסטי מדיי.“
פה קבור הכלב.
עצוב שה social conditioning בסין ובישראל למעשה דומה *בתחומים מסוימים* ומנטרל את החשיבה הביקורתית של חלק גדול מהאוכלוסיה.
לדעתי אנשים בארץ מערבבים שחיתות עסקית ושחיתות ממשלתית של הון שלטון.
פשוט נוצר מצב שנראה שהעשירים שקרובים לצלחת שדדו את המדינה וקיבלו הכל בחצי חינם.
אם תעבור על רשימת חברי הכנסת בארץ תגלה שרובם מיליונרים וזה לא שבארץ לא מעריכים
עשירים אבל הדרך לעושר נראית לרוב האנשים כמושחתת.
וגם נשיא מדינה אנס ועוד אנשים שנאשמים באונס (ראש עיר) זה נותן תחושת שחיתות גדולה ולא דוקא כלכלית.
באמת? רוב חברי הכנסת מליונרים?
אני לא חושב שזה נכון. אני כמעט בטוח שרובם בכלל לא עשירים, אבל את מוזמנת ליצור רשימה של לפחות 61 ח"כים מליונרים. לדעתי לא תצליחי להרכיב רשימה כזאת.
גם לגבי הטענה שעשירי הארץ קיבלו הכל בחצי חינם. אני שומע את זה הרבה, כאילו כולם פתאום נהיו מומחים בהערכת חברות. מישהו מאלו שטוענים כך בכלל הסתכל על הדוחות של אל-על או צים או בתי הזיקוק?
ברור שלא. מי שלא בדק את הדוחות, אין לו בכלל זכות להביע דעה לגבי השווי של החברות האלו.
במקרה הזה לדעתי התקשורת מאוד אשמה, כי התפקיד שלה הוא לבדוק את הדברים האלו, אבל במקום לעשות ניתוח מעמיק היא רק יוצאת עם סיפורים פופוליסטיים. למשל, אחרי ההפרטה של צים, היו לצים כמה שנים טובות והתקשורת חגגה שהאחים עופר גנבו את המדינה. אבל היום צים מאוד קרובה לפשיטת רגל בגלל מצב הספנות בעולם, ופתאום התקשורת השתתקה. אזרחי ישראל צרכים להגיד תודה לאחים עופר שקנו מאיתנו את הנכס החולה הזה. כנ"ל לגבי אל-על.
כולם מסתכלים רק על איפה דופקים אותם ולא איפה הם דפקו אחרים. זה כנראה האופי הישראלי שתמיד בטוח שכולם דופקים אותו.
ושלא תביני לא נכון אני לא חסיד של האחים עופר וגם לא של דנקנר, אבל התמונה הרבה יותר מורכבת ממה שרוב האנשים חושבים.
שכר נטו של חבר כנסת הוא בסביבות ה22-24 אלף ש"ח. לא רחוק משכר של מתכנת בן 25 שחי במדינה שלא משלמים בה הרבה מס (הונג קונג למשל).
היי עדו, ממש מסכים איתך.
אני חושב שהשוני העיקרי בין ישראל וארה"ב / הונג קונג / סין ושאר העולם זו הריכוזיות.
בשום מקום לא תמצא קבוצה עסקית שמחזיקה בקמעונאית המזון הגדולה, המפעיל הסלולרי הגדול, מונופול המלט, חברת ביטוח, ספק האינטרנט הגדול, ועוד ועוד.
זו לא שחיתות אבל גם בטח לא השוק החופשי שאתה מתאר בהונג קונג.
שכחתי איך קוראים לבעל השליטה בקבוצת אלון (מגה, תחנות הדלק של אלון-דור וכו'), אבל הוא אמר בראיון שכמעט לכל קבוצה עסקית בארץ יש את החברה הפיננסית בשליטתה (בנק או חברת ביטוח) והוא מרגיש שהנגישות שלו לאשראי קשה משל המתחרים. מעבר לזה, אם הוא רוצה אשראי מבנק דיסקונט למשל הוא צריך לחשוף המון פרטים עסקיים חסויים והוא תמיד חושש שזה יגיע לבעל השליטה בבנק, ברונפמן שהוא גם בעל שליטה בשופרסל המתחרה שלו. אותו דבר בבנק הבינלאומי של בינו ששולט בפז.
עוד השוואה שאני חושב שגורמת לאנשים להרגיש לא בנוח היא ההשוואה בין מידת ההצלחה של החבר'ה האלה בארץ לעומת מידת הצלחתם בחו"ל מתוך מחשבה שאם הם אנשי עסקים טובים שמצליחים בזכות עצמם, הם אמורים להצליח בחו"ל במידה דומה לארץ.
לירון, על לי-קאי-שינג שמעת?
כשבאתי להונג-קונג אחת הקולגות שלי אמרה לי – שתדע שעל כל דולר שאתה מבזבז, 40 סנט הולכים ללי-קאי-שינג. והאמת? – זה לא רחוק מהמציאות.
איך אתה חושב הוא נהפך לאחד האנשים העשירים בעולם?
הנה חלק מההחזקות שלו – הונג-קונג אלקטריק – שהיא אחת משתי חברות החשמל בהונג-קונג (השנייה שייכת לכדורי היהודי), נמלי-ים, אורנג' (חברת הסוללר), אני גם חושב שהוא מחזיק בחברה קווית אבל לא בטוח, אחד משני הסופרים הגדולים בהונג-קונג (פרק-אן-שופ), רשת פארמה הכי גדולה – ווטסון (משהו בסגנון של סופרפארם בארץ), הרבה הרבה נדל"ן – מסחרי, קמעוני, מגורים ומלונות. אני די בטוח שיש לו עוד כמה החזקות ששכחתי או שאני לא מודע עליהם.
מה שכן, אני חושב שאין לו החזקה בבנק. בטח שלא באחד מהבנקים הגדולים.
אתה יכול למצוא את עצמך שוכר בית של לי-קאי-שינג, עובד בבניין משרדים של לי-קאי-שינג, קונה בסופר של לי-קאי-שינג, עם סוללרי של לי-קאי-שינג ושותה מים מינראלים של לי-קאי-שינג.
לדעתי, במדינה קטנה אי אפשר למנוע ריכוזיות. אי אפשר להשוות את ישראל לארה"ב. אני חשוב שהריכוזיות בכל מדינה קטנה היא מאוד גבוהה.
מה שחשוב זה למנוע מונופולים. זה לדעתי יותר קריטי מאשר הריכוזיות (למרות שגם ריכוזיות זה לא אידיאלי, אבל במדינה קטנה, מאוד קשה להילחם בה).
לא, לא שמעתי עליו, צרת רבים… 🙂
אני לא יודע כמה זה קשה למנוע ריכוזיות, אני לא יודע איך לי-קאי-שינג עובד, אבל סך הכל זה לא שלמישהו מהחבר'ה בארץ יש את הכסף לקנות את הנכסים האלה, הם פשוט בונים פירמידה של חברות כשכל רמה ממונפת עד למקסימום ויש להם שליטה רק ברמה העליונה, אבל הרמה העליונה שולטת ברמה מתחתיה והרמה מתחתיה שולטת ברמה מתחת וכו'.
למשל –
אידיבי פיתוח מחזיקה 73% מדיסקונט השקעות שמחזיקה 70% מכור שמחזיקה 40% ממכתשים אגן.
אם אתה למשל מחליט שדיבידנד בין חברות יכול לכל היותר לעבור רמה אחת ללא מס, כל הפירמידה קורסת, וזה לא שהחבר יכול לקנות את החברות האלה, הוא גם ככה ממונף מאוד, אז הוא יצטרך למכור אותם לגורם אחר.
מוזר שלי-קאי-שינג לא מוכר. הוא כבר איזה 20 שנה אחד מעשרת העשירים בעולם. הוא גם החזיק בזמנו באורנג' העולמית (דרך האצ'יסון).
הבעיה של פירמידות קיימת גם בהונג-קונג. אפילו בחלק מההשקעות שלי כמו אסיה-סטנדרד ושון-הו-טק.
אם אני הייתי הדיקטטור של מדינת ישראל, הייתי מעביר חוקים שיחזקו מאוד את בעלי המיעוט בחברות. הייתי גם מעלה את המוטיבציה של המוסדיים להילחם למען הלקוחות שלהם. למשל, הייתי מעביר חוק שקושר בין דמי הניהול של קרנות הפנסיה לבין האלפא שלהן על שוק המניות. הייתי גם מעביר חוקים הרבה יותר נוקשים נגד שוחד. הייתי אוסר על קבלה של כל מתנה בכל סכום ע"י פקיד ממשלתי. הייתי אוסר לגמרי על מימון של כנסים רפואיים בחסות חברות תרופות למשל. לדעתי אחות בבית-חולים שמקבלת עט מחברת מטרנה זה שוחד לכל דבר.
זה לא שאני בעד שחיתות, אלא אני לא חושב שמצב בארץ נורא כמו שרבים מנסים לתאר אותו. בסין למשל, ישנם הורים שמשלמים לגננת אקסטרה כדי שהיא תיתן יותר תשומת לב לילד שלהם. אנשים משלמים כספים כדי לקצר תור לניתוח וכו' – ואלו דברים שלא קורים הרבה בארץ. כלומר, מדי פעם מופיע סיפור כזה בעיתון, אבל בחיים לא נתקלתי במשהו כזה ביום יום. בסין, זה מאוד נפוץ. גם המכרזים כאן תפורים לגמרי, ובארץ סך הכל יש פיקוח לא רע. יש את מבקר המדינה, יש יועצים משפטיים וכו'. אז זה נכון שמדי פעם צצים כל מני סיפורים כמו עכשיו בקריית-מלאכי – אבל זה היוצא מן הכלל ולא הכלל.
לגבי הרפואה בארץ זה לא בדיוק מה שאתה חושב ,גם כאן אתה הולך לרופא הביתה כלומר פרטי כדי לקצר תהליכים חוץ מזה שבארץ נכנס חזק מאד הביטוחים הרפואיים הפרטיים .
כלומר אתה עושה את הניתוח בצורה פרטית והביטוח משלם וזה באמת מקצר כל תהליך.
לגבי עשירי הממשלה כמובן שלא עשיתי ניתוח מעמיק אבל רובם גרים באזורי המרכז העשירים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מיליונר ,ברק מולטי ,מאיר שיטרית ובוז'י הרצוג ,
אביגדור ליברמן (תחת חקירה) ,סילבן שלום 167 מיליון ,השר יעקוב נאמן 100 מיליון .
דן מרידור וכו.
מה לגבי ראש הממשלה הקודם אהוד אולמרט המיליונר ותחת חקירה ,אריאל שרון .
אפילו משה דיין שעד כמה שידוע לי שדד עתיקות.
בגלל זה יש תחושה בעם של מיאוס מהפולטיקאים ומהטייקונים והחיים בארץ נהפכו ליותר קשים כלכלית .
לא ידוע לי ששיטרית מליונר, אבל אני די בטוח שהוא לא מושחת.
הרצוג אני חושב בא ממשפחה עשירה.
סילבן שלום התחתן עם כסף, לא?
נאמן ומרידור עשו את כספם ביושר בתור עורכי דין.
נאמן בכלל התעשר לפני הפוליטיקה.
לגבי השאר, חלקם את צודקת וחלקם אני חושב שלא. (עוד לא ראיתי אף הוכחה שנתניהו מושחת, אבל אין לי ספק שאת צודקת לגבי ברק, אולמרט, שרון וליברמן).
שוב, ברור שיש שחיתויות, אבל צריך להציג את הדברים כמו שהם ולא לנפח את המציאות. לא צריך להשלים עם מקרי שחיתות, אבל גם לא צריך ללכת לקיצוניות השנייה.
זה שנאמן עשיר, לא הופך אותו למושחת. אולי זה יפתיע חלק מהקוראים – אבל לא כל העשירים מושחתים.
גם סטנלי פישר מליונר, אז מה? הוא מושחת?
בוודאי שלא כל העשירים מושחתים ואני ממש לא נגדם ,רוב האוכלוסיה בארץ הפכה למיליונרים על הנייר בזכות עליית מחירי הדירות או הדירה שבבעלותם.
אני טוענת שפוליטיקה וכיבוש משחיתים .
מי שקרוב לצלחת או מחובר זוכה לטובות הנאה.
בסיכום עדיף פוליטיקאי עשיר מעני כי העשיר כבר שבע ויקח פחות.
ולא כולם מושחתים אם נלך לפי תאוריית 20/80 כל אחד יקח את היחס שנכון בעיניו.
בואי נשאיר את הכיבוש מחוץ לוויכוח כי אני לא רוצה לסטות מהנושא ולהפוך את זה לויכוח פוליטי.
אני לא חושב שפוליטיקה משחיתה. אני חושב שכח באופן כללי משחית והצלחה מביאה לשיכרון. זאת לא רק בעיה של הפוליטיקה. גם אנשי עסקים מצליחים משתכרים מההצלחה, גם אנשי תקשורת, גם "סתם" סלב וגם שופטי בית המשפט העליון. זה משהו מאוד אנושי. בגלל זה אני אוהב את הטרגדיות היווניות כי הן כל כך נכונות. הסיפור הזה חוזר על עצמו כל הזמן והאופי האנושי לא ממש השתנה ב-2000 שנה האחרונות.
מישהו מצליח, ואז הוא מתחיל להאמין יותר מדי ביכולות שלו ובכך שמגיע לו הכל, וזה מביא אותו לעשות שטויות (או לגנוב, או לרצוח או לאנוס וכו').
הספר הכי טוב שקראתי בשנתיים האחרונות היה "The Smartest Guys in the Room" – שזה כאמור הסיפור על אנרון, ואני ממליץ עליו בחום.
מה שהדהים אותי בספר זה עד כמה המנהלים של אנרון האמינו שמגיע להם הכל, ככל שהם התעשרו יותר הם הרגישו שזה בגלל שהם האנשים הכי חכמים בעולם ובגלל זה מגיע להם הכל. זה הביא אותם לעשות דברים לא חוקיים שהפילו אותם ואת החברה.
בגלל זה חשוב שבכל מדינה יהיו מנגנוני בקרה טובים – בתי-משפט, יועץ משפטי, מבקר המדינה, תקשורת חופשית וכו'. כי אי אפשר לשנות את האופי האנושי, והרבה אנשים שמצליחים בחיים מתחילים להשתכר מההצלחה – וזה דבר מסוכן.
מנגנוני בקרה אלו קיימים בארץ, ובגדול, למרות הרבה חסרונות של כל אחד מאלו, בגדול, הם עושים את העבודה לא רע בכלל. לכן בישראל אין לך מצב כמו בסין שכשפוליטיקאי מטפס בסולם פתאום כל המשפחה שלו מתעשרת מאוד – כולל אחים, ילדים, אחים של האשה וכו'. בסין כל אחד מקרובי המשפחה נהיה מליונר. וזה ממש ממש לא מה שקורה בארץ. אני בטוח שכל אחד מהקרואים מכיר לפחות קרוב אחד של פוליטקאי בכיר או של איש צבא בכיר ויודע שהם לא עשירים.
ישראל רחוקה מאוד מלהיות מדינת עולם שלילי בקטע הזה. זה כל מה שרציתי להגיד, ואני מאוד מקווה שאת מסכימה.
דפני, אם את מגדירה מיליונריות כהחזקה של מיליון ש"ח, או אפילו כהחזקה של מיליון דולר, אז אולי יש הרבה ח"כים מיליונרים, אבל הקריטריון שלך הוא נמוך בהרבה ממה שאנשים חושבים עליו כשחושבים על מיליונרים.
שלומי, אני לא חולק עליך. החלוקה לשניים שלי הייתה פשטנית במכוון. בגדול, יש אנשים שלא מסוגלים לשאת סיטואציה של חוסר שוויון, לא רק בהזדמנויות אלא גם בתוצאה, והאנשים האלו מרוכזים במדינה דווקא באליטה. כך נוצרת סיטואציה מוזרה ואולי אף צבועה, שבה אנשים שמרוויחים הרבה מדברים בשם השוויון.
יהונתן זו היתה סתם הערה צינית מצידי לגבי עליית מחירי הדירות בארץ ,האנשים מרגישים שווים יותר והמדינה גוזרת את הקופון במיסים.
המצב בארץ אולי לא גרוע כמו בסין אבל אם 85% מהישראלים חושבים שהמדינה מושחתת
אז זה מעיד על הרגשת התושבים ואין להתעלם מזה .
עידן מכיוון שאתה לא חי היום בארץ אולי אתה יותר אובייקטיבי ואולי מרחוק הכל
נראה יותר בסדר .
אני אישית חיה לא רע ובכל זאת אני מודאגת מאד ממה שקורה כאן בשנתיים האחרונות,
ישראל אולי לא מושחת כמו סין או מדינות אחרות ולא נחשבת מדינת עולם שלישי , אבל, התחושה לגבי השחיתות היא מקיפה,
שחיתות נחשבת גם כשכמה חברות סלולר שולטות על השוק וסוגרות אותו ועקב כך הצרכן משלם מחריים מוגזמים לאורך שנים, ורק לאחרונה אחרי הרבה שנים קם שר וחושב על ציבור ומשנה את המצב.
המצב שבו מגזר חרדי מטיף לא לעבוד ולא לשרת ומנצל את כוחו הפוליטי להשיג הטבות, גם יכןל להיחשב כשחיתות מןסרית של הממשלות המאשרות זאת
שוק שחור פורח בישראל מביא לתחושה לא נעימה
גם שלטון הוועדים שלנו הוא סוג של רקבון ושחיתות (רכבות, נמלים וכו')
נכון אמרת עדו שחשוב לשמור על תקשורת חופשית, בארץ הטייקונים שולטים בחלק ניכר מכלי תקשורת שבתורם מגבים את הטייקונים (בשיא המשבר גלובס של פישמן יצא להגנת הטייקונים בדרישה שהממשלה תתמוך בהם, דנקנר קנה את מעריב הכושל שמסביר למה אין בעיית ריכוזיות, ערוץ 10 של מימן ועוד).
לגבי הקינאה וחוסר הפירגון, אני לא שמעתי על חוסר פרגון לאלי הורביץ ז"ל, או גיל שוויד מצ'ק פוינט או ורטהיימר, הכעסים ברובם המכריע מופנים כלפי בעלי עסקים ממונפים בצורה יוצאת דופן השולטים במקביל בנכסים פיננסיים וריאלים.
ויש עוד נקודות בעייתיות
אני לא חושב שהשחיתות בישראל מתקרבת לסין,
אילן, אני לא מסכים עם מה שכתבת. ישנן הגדרות למילים וכשמשתמשמים בהן צריך להקפיד לא לחרוג מההגדרות שלהן.
למשל, אם מישהו כפה על מישהי יחסי-מין, אז הוא לא "גנב" והוא לא "מושחת" וגם לא "רוצח" אלא הוא "אנס".
אי אפשר לתייג כל מה שלא מוצא חן בעינך כשחיתות. שחיתות זה קבלה או נתינה של שוחד או טובת הנאה או גניבה מהקופה הציבורית.
ניקח למשל את אולמרט כשהוא היה שר התעשייה והמסחר הוא העלה את המכס על מלט, ובכך הוא חידש את מונופול המלט של נשר. אם הוא קיבל מעטפה (או כל טובת הנאה אחרת) אז זה שחיתות. אבל אם הוא עשה את זה מסיבה אידיאולוגית (למשל כדי שלא יפוטרו עובדים בארץ או כל סיבה אחרת) אז זאת לא שחיתות.
למרות שאני נגד מה שאולמרט עשה ולמרות שאני מאוד בעד שוק חופשי בלי מכסים, אני לא יכול לבוא ולהגיד שהפעולה הזאת היא שחיתות אם אולמרט לא קיבל טובת הנאה.
אני גם נגד הוועדים הגדולים במשק, ואני נגד המונופול של הנמלים ונגד מונופול החלב, אבל אני לא בא ואומר ששלי יחימוביץ היא מושחתת כי היא תומכת בהם. היא תומכת בהם אידיאולוגית, וזה שאני לא מסכים איתה אידיאולוגית, לא הופך אותה למושחתת.
כנ"ל לגבי הדתיים. אני נגד קבוצות שלא עובדות וחיות על כספי הציבור ואני נגד שהממשלה מממנת בתי-כנסת או מקוואות, אבל אני לא חושב שבגלל שהדתיים מעבירים תקציבים לנושאים אלו הם מושחתים. כמו שאני לא חשוב שהחקלאים מושחתים בגלל שהם מקבלים סובדידיות, או שאינטל מושחתת כי היא מקבלת מענק מהמדינה וכו'.
צריך להבדיל בין פעילות לובי לגיטימית לבין שחיתות.
מה שאתה עושה זה מקטרג כל מי שלא מסכים אידיאולוגית איתך כמושחת. וזה פסול בעייני. זאת אולי גם אחת הבעיות בארץ – שאין בכלל סובלנות פוליטית, וכל אחד חושב שהצד השני מושחת.
החילונים חושבים שהחרדים מושחתים כי הם מסיתים תקציבים לטובתם. החרדים חושבים שהחקלאים מושחתים כי הם מקבלים סובסידיות. החקלאים חושבים שעובדי הנמלים מושחתית ועובדי הנמלים חושבים שעובדי ההיי-טק מושחתים.
"שחיתות זה קבלה או נתינה של שוחד או טובת הנאה או גניבה מהקופה הציבורית."
זהו אכן סוג מסוים של שחיתות, ואולי לזה התכוון המשורר בסקר. בעברית, וגם בשפות אחרות, למילה שחיתות יש משמעויות אחרות שלא מוגבלות רק לתופעה הספציפית שציינת של "מתן וקבלת שוחד" (רציתי לכתוב "שיחוד", אבל אז בדקתי במילון וראיתי שגם לזה יש משמעויות אחרות. עברית שפה יפה…)
האם הסוקרים הגדירו את המילה לפני ששאלו את השאלה? אני בספק.
מהצד השני, אולי ישנן מדינות שמה שאנחנו קוראים שוחד כל כך מובנה בחברה שהם עצמם לא קוראים לזה שחיתות.
בהקשר של הונג קונג, התפיסה שלי של המקום הזה, שהוא בבסיסו נשלט על ידי מספר אנשים\משפחות. אחד מהם ציינת מעלה. אז לדוגמא, לאדם הנ"ל יש כוח אדיר, שרק עצם קיומו יכול להשפיע על מקבלי החלטות ורשויות חוק וכו אפילו שלא ניתן שוחד ישיר. לטעמי המערכת במצב כזה מושחתת מיסודה.
עדו, אתה צודק בהגדרה הבסיסית המדויקת של המילה שחיתות.
אבל אתה שואל למה הישראלים מגדירים את המדינה שלהם כמושחתת, והתשובה לדעתי קשורה ל"תחושות רעות" לגבי מגוון נושאים בארץ שמתקשרים למושג יותר רחב של המילה שחיתות, בעבור ה"ציבור".
כשאתה רואה את יו"ר ועד העובדים של הנמל עושה את מה שהיא רוצה בבוטות, זלזול, בריונות ואין מה לעשות נגד זה, הציבור (או לפחות חברי לעבודה וכו') מגדיר זאץ כסוג של שחיתות, למרות שהיא לא קבלה שוחד, היא יושבת על ברז ומסובבת אותו כרצונה.
אני מאשים את המדינה בעובדה שהמגזר החרדי לא עובד/משרת או כל דבר אחר, אבל כשאדם עובד, מזהה קבוצה שלא עובדת, ואפילו אם זה חוקי, הוא מזהה ומגדיר זאת כסוג של שחיתות פוליטית שמבוצעת ע"י כל ממשלות ישראל – שמאל וימין.
הפוליטיקאים לא מקבלים "כסף" הם מקבלים משהו אחר אבל מקבלים.
החרדים? הם משחקים את המשחק הפוליטי של ישראל.
כנ"ל הטייקונים כשאתה מזהה לא מעט ח"כ ושרים לשעבר וכמובן נושאי משרות בכירות ומשפיעות עובדים אצל הטייקונים מספר שנים אחרי שהעבירו החלטות לטובתם, אתה כועס ומגדיר זאת כשחיתות.
בקיצור, אנחנו לא עובדים ע"פ המילון אלא גפ ע"פ תחושות.
אם זה נכון או לא, אני לא בטוח
אילן, אני מסכים עם מה שכתבת. גם אני לא אוהב את הדברים האלו בארץ.
אבל אני חושב שלציבור בארץ אין הרבה זכות לכעוס, כי הוא הצביע בשביל האנשים האלו, וסך הכל הם מייצגים את העם שבחר בהם. בדיוק כמו שיניב אמר, כל מפלגה מייצגת את הציבור שבחר בה. יש מספיק אנשים בארץ שהם נגד הפרטה ומוכנים להישאר עם ועדים חזקים. יש מספיק דתיים שחושבים שזה מוצדק לממן בתי-כנסת מכספי ציבור ומקרב החברים שלי, כמעט כולם חשבים שמענק והטבות לאינטל זה מוצדק.
אז אני פשוט לא חושב שיש לעם מה להתלונן כי פני הכנסת כפני העם.
בגלל זה המחאה בקיץ שעבר הייתה קצת מגוכחת לדעתי. כולם עמדו ביחד וצעקו "העם רוצה צדק חברתי" אבל התפיסה של כל אחד מאלו שצעקו של מה הוא צדק חברתי שונה. כל אחד מאלו שצעקו בעצם רצה שעוד כסף יופנה לעבר מטרות שהוא מאמין בהם ושהכסף יבוא מהכיס של זה שצועק ליידו.
רועי, התפיסה שלך של הונג-קונג רחוקה מאוד מהמציאות. הונג-קונג הרוויחה ביושר את מעמדה כאחת המדינות הכי נקיות משחיתות בעולם. גם למערכת השלטונית בהונג-קוג יש הרבה חסרונות, אבל בסך הכל השחיתות שם מאוד נמוכה.
בגדול, שלטון החוק והאכיפה לא מאוד שונים מאשר בארץ. אבל המגזר הציבורי הרבה יותר קטן והרבה יותר ידידותי לאזרח, וזה משהו שכנראה מונע שחיתות. (למשל אם אין מכס על מוצרים מיובאים, אז אין טעם לשחד אף פקיד מכס. אם יש חוקי הגירה מאוד ברורים, אז אין טעם לשחד אף פקיד הגירה וכו').
נראה שאם היינו מעבירים את העם היושב בציון לסינגפור או הונג-קונג ועושים את הסקר, גם שתי המדינות האלה היו יוצאות מושחתות יותר ממצרים 🙂
עכשיו ברצינות – לדעתי הרבה אנשים מבלבלים בין שחיתות לבין חוסר שביעות רצון מאיך שדברים מתנהלים.
למשל אילן כתב "הפוליטיקאים לא מקבלים "כסף" הם מקבלים משהו אחר אבל מקבלים" – הפוליטיקאים מטבעם מייצגים את העם וקבוצות שונות בו. ברור שהם יקבלו כח\השפעה וכו' מהציבור שבחר בהם אם הם יירצו את הציבור הזה. למשל אם שר החקלאות מאשר סובסידיית מים לחקלאות אז הוא יקבל תמיכה (שתתורגם לכח, השפעה וכו') מהחקלאים. זה טבעי. כנראה שזאת לא שחיתות למרות שזה דיי מטומטם לסבסד מיים לחקלאים שמייצאים את הפירות לאירופה ומה שיוצא בעקיפין הוא שישראל מסבסדת ייצוא של מיים. לא חכם? כן. שחיתות? לא. יכול להיות שהחקלאים יעסיקו אותו בעבור משכורת גבוהה כשהוא יסיים את שירותו בכנסת – זה לגיטימי, הוא הוכיח שהוא יודע לדאוג לציבור שלו בדרך חוקית.
כנ"ל מנהלת של ועד עובדים שדואגת לקבוצה לה היא שייכת. כמו שעדו כתב, זאת פעילות לובי לגיטימית במשטר דמוקרטי.
לדעתי הדגש שיש לאחרונה על הכלכלה ובעיות פנים הוא תוצאה של חוסר איכפתיות של רוב הציבור במשך שנים רבות והתעלמות מהנושאים האלה. בזמן שהחקלאים דאגו לחקלאות, החרדים דאגו לישיבות ואינטל דאגה לשורה התחתונה רוב הציבור התעסק בכמה טילים יש לאיראן או סאדם חוסיין, האם אש"ף הוא ארגון טרור, האם צריך או לא להחזיר את השטחים ועוד המון סוגיות אחרות (כבודן במקומן מונח). נושאים כמו כלכלה, הקצאת משאבים, פשע וחינוך נדחקו לפינה ואף פעם לא תפסו את הבמה המרכזית במערכת הבחירות. הבמה המרכזית תמיד נתפסה על ידי דברים אחרים וזאת התוצאה.
מספיק להסתכל על העימותים בין אובאמה למקיין במערכת הבחירות האחרונה ולראות כמה זמן הם עסקו בעיראק\איראן\צפון קוריאה וכמה זמן המדיון הוקדש למדיניות של מיסים, בריאות, רגולציה וכו'.
לכן לדעתי הבעיה בארץ היא לא שחיתות, אלא חוסר שביעות רצון של רוב הציבור מאיך שדברים מתנהלים וזו בעיקר תוצאה של הזנחה של התחום הזה על ידי רוב הציבור בבחירה של נציגי המפגלות אליהן אנשים התפקדו וגם בבחירות לכנסת. נקווה שזה ישתנה בעתיד.
אפרופו שחיתות נתקלתי עכשיו במאמר שהזוכים בהגרלת הקרקעות בבית שאן הם ראש העיר
לוי ואחותו חברת הכנסת אורלי לוי.
היו 150חלקות מוזלות מאד ,ניגשו 600 למכרז וחלק גדול מהזוכים שייכים למשפחת לוי.
מי שלא זוכר לוי האבא היה פעם חבר כנסת ,זה שירדו עליו המון .
לראש העיר יש וילה והוא בכל זאת זכה ,אני מסתמכת על כתבה בעיתון ולא בדקתי אישית.
אז האם זו שחיתות או סתם מזל חחח .
אגב, סתם הערה, כש"אשת" שר הבטחון מעסיקה עובדת זרה בצורה לא חוקית זו שחיתות?
האם מר ברק לא שם לב שהעובדת היא פיליפינית? האם הוא לא האחראי על המערכת שבונה את הגדר עם מצריים והטוענת כמה חשוב למנוע מבעיית הזרים להתרחב?
והיועץ המשפטי שאשתו גם כן הואשמה באשמה דומה, האם הןא לא מהממונים על החוק בישראל? הוא לא ידע שזה לא חוקי?
אלו דוגמאות למקרים קטנים נטולי משמעות אמיתית לחיי המדינה, אבל כשהאזרחים שומעים עליהם הם מתחילים לנוע באי נוחות.
לא, זה לא שחיתות.
טוב, אני חושב שכל אחד יכול לפתןח מילון ולראות שלמלה שחיתות בעברית ובשפות אחרות יש משמעויות מקובלות הרבה מעבר מלמתן שוחד ישיר או עקיף.
לגבי הונג קונג, מאוד יכול להיות שאני טועה. שמעתי את אותה דעה שהצגתי מאנשים שגדלו שם. לאחרונה יש גם אירוע שבעקבות ריב פנימי באחת המשפחות אחד (לפחות) מהאחים הוצא לאור הזרקורים.
אני מסכים לגבי מה שנכתב על אופי האדם שכוח משחית . אז האנשים והמשפחות החזקות בהונג קונג כל כך זכים שזה לא חל עליהם? אני בספק.
שאלתי את גלופ אם הם הסבירו את השאלה או רק שאלו וקיבלתי את התשובה הבאה:
"Thank you for contacting Gallup. For our polling, we leave it up to the respondent to define the word “corruption”.
Does that answer your question? If you could let me know a bit more about what you are working on or what organization you are with, I would be happy to assist you with any further questions you may have. "
אנשים מגיבים על שינויים ולא דוקא על מצב אבסולוטי.
יחסית לסין מצבנו טוב. אבל, לא מעניין להשוות את ישראל למצב בסין, או במצריים.
מה שיותר חשוב הוא: האם המצב המקומי משתפר או נעשה יותר גרוע?
עכשיו אני מסתכל בנתונים על מדד השחיתות הבינלאומי (ע"ע ויקיפדיה בעברית).
ב-1996 ישראל הייתה במקום 14 עם ציון 7.71. בשנת 2011 במקום 36 עם ציון 5.8. שינוי זה מעיד על הידרדרות משמעותית.
אגב, שאלה, עם הביקורת שלך על שחיתות בסין, אתה מוזמן לחזור לארץ. המדינה מעודדת ישראלים לחזור ונותנת הטבות. בטוח שאתה יכול לתרום כאן הרבה (ובמשקל סגולי הרבה יותר מ 1 חלקי ביליון סינים). מדוע בחרת לגור בסין ועזבת את הארץ?
דור, אם שחיתות הייתה הגורם המרכזי בבחירת מקום מגורי, אז מן הסתם הייתי עובר להונג-קונג (או סינגפור) ולא חוזר לארץ.
ישנן הרבה סיבות למה אני גר כאן, אבל העיקרית היא שאני מרוצה ממה שהילדים שלי מקבלים בסין. כרגע הילדים הם בראש סולם העדיפויות שלי. סביר להניח שכשהם יגדלו אני אעבור לגור בהונג-קונג (אבל מי יודע?)
ולמה לא לישראל? מה עם פטריוטיות? ציונות? בניית הארץ?
חינוך ילדך ליהדות וציונות?
מבין שאשתך סינית… אבל הכרתי זוגות מעורבים שחיים באושר בארץ (עם יפניות).
מסיבות מס? יש 25% מס על רווחי הון. אם כי עבור ישראלים חוזרים יש פטור מזה לכמה שנים.
ואתה כותב את הבלוג בעברית… בעצם היה לך קהל הרבה יותר גדול עם היית כותב בסינית או אנגלית. יש סיבה ?
ומה עם אשתי? מה, היא עציץ?
אני חייב להיות "ציוני" או "פטריוט" אבל לאשתי אסור להיות "פטריוטית"? בגלל שהיא אישה, או בגלל שלסינים אסור להיות פטריוטים?
סין והונג-קונג קיבלו אותי ואת הילדים המעורבים שלנו הרבה יותר יפה מאשר ישראל. לא שזה שיקול משמעותי בעובדה שאנחנו גרים פה ולא בארץ, אבל הישראלים הרבה יותר גזענים מאשר הסינים (או בוא נגיד ככה – הישראלים הרבה יותר גזענים כלפי הסינים מאשר הסינים כלפי האדם הלבן).
שוב, זה לא השיקול שאני לא גר בארץ. ישנן הרבה סיבות, אבל בטח שמקום הולדתי לא יחליט איפה אני אבלה את שארית חיי. אני חייב למות בארץ בגלל שבמקרה נולדתי בה?
יש הרבה זוגות שעושים רוטציה בין ישראל לסין – כמה שנים בארץ ואז כמה בסין. אבל הסידור הזה לא מתאים לי, ואני גם לא רוצה לשגע את הילדים יותר מדי.
הונג-קונג היא פתרון אידיאלי כי גם אני וגם אשתי מרגישים שם בבית. הונג-קונג היא עיר בין לאומית (מה שאי אפשר להגיד לא על ערים בארץ ולא בסין). יש שם המון זוגות מעורבים (מכל הסוגים) והאנשים שם מאוד סובלנים.
אני אוהב את הפקידים בהונג-קונג שלא משגעים אותך, ולא מדברים שעות בטלפון במקום לקבל קהל. אני אוהב את זה שנקי שם, אני אוהב את הים שם, ואת מזג האוויר. בחורות הכי יפות בעולם. נוף טרופי ירוק 12 חודשים בשנה. מס נמוך. תחבורה ציבורית 365 ימים בשבוע. העיר לא נסגרת בגלל שבת או בגלל חג.
החיסרון הגדול היחידי של הונג-קונג זה שהיא צפופה ורועשת (והאנשים שם צעקנים!!). אבל ברגע שיהיה לי מספיק כסף לשכור דירה יפה במקום שקט ליד הים, אני מאמין שאני אחזור לשם – אבל מי יודע, אולי עד אז אני אשנה את דעתי.
עדו, האם אתה חושב שזוגות שבהם הגבר לבן והאישה סינית הרבה יותר שכיחים מהזוגות מהסוג ההיפך.
יש טענה שנשים מחפשות "זכרי אלפא" ולכן לא ממהרות להתחתן עם גברים אסייתים שהם יותר מהסוג המופנם והקונפרמיסטי.
יש גם הרבה מאוד זוגות שהגבר אסייתי והאשה לבנה, אבל, כן, ישנם הרבה יותר זוגות עם שילוב הפוך.
אבל אתה יודע, אף אחד לא הכריח את הגבר הלבן להתחתן, ככה שזאת כנראה העדפה משני הצדדים.
עדיין בני זוג מעורבים הם מיעוט. ולפחות אצל רוב האנשים שאני מכיר – כולל גברים לבנים ונשים אסייתיות – אין להם העדפה לבן זוג מגזע השני. רוב הנשים האסייתיות תעדפנה גבר אסייתי או שלא תהיה להן העדפה ברורה. כנ"ל לגבי גברים לבנים. הרבה זוגות מעורבים מוצאים "במקרה" בן זוג מהגזע האחר וזאת לא בהכרח הייתה העדפה מגדרית.
אבל ישנם גם לא מעט שהייתה להם העדפה ברורה לגזע השני. אני מכיר כמה זרים שבאו נשואים לאסיה וברגע שהם ראו את הנשים המקומיות הם התגרשו וחיפשו אסייתית. מאלו שאני מכיר שהעדיפו בברור בני זוג מהגזע השני זה דווקא בא מהצד הגברי ולא הנשי (אולי בגלל שאצל גברים הופעה חיצונית חשובה יותר). גם גברים אסייתים שהתחתנו עם לבנות, זה היה הגבר שחיפש אישה לבנה ולא להיפך. לפחות מהמקרים שאני מכיר.
פיליפ נראלי שחשוב להבדיל, בין עשירים כאלה לכאלו, יש אנשים עשרים כמו החבר שלי ושלך שבנו את עצמם בעשר אצבעות הקימו עסק עבדו קשה והתעשרו. ויש אנשים כדוגמת עידן עופר שהיה לו אבא עשיר שבנה את האימפריה מתוך אביו העשיר ובעזרת כל העושר הזה נהיה יותר עשיר, משתמש במדינה ובכספים שאני (לא יודע לגביך) משלם על כל קנייה וכל חודש, בעזרת ניצבי המלח שלו שנמצאים כרגע בפוליטקה. עידו אני חושב שאתה צריך לבדוק שוב את המקורות שלך ויש דברים ששווה יותר לחשוב ואז לרשום מאשר פשוט לרשום. פעם אנשים וילדים כשהיו נשאלים מה אתם רוצים לעשות מה החלום שלכם? היו עונים תשובות שהיו להם משמעות מסויימת כלפי החיים שלהם ולא כלפי כמות הכסף שלהם. היום לא מעניין אף אחד איך העיקר שנהיה עשרים יותר..
לילה טוב
@פיליפ