אחרי שהודעתי אתמול על השינוי הצפוי בבלוג, קיבלתי מספר אימיילים מקוראים וחברים, אז במקום לענות אחד אחד, אני אענה עליהם במרוכז כאן.
קודם כל אני מודה לכל מי ששלח לי אימייל, ועל המילים החמות.
בנוסף לתודות שקיבלתי, אלמנט שחזר בהרבה מהאימיילים היה שאני פשוט צריך להתעלם ממיילים שנשלחים אלי עם שאלות על מניות ספציפיות, וכך אני אוכל להמשיך ולכתוב באותה הצורה בה הבלוג היה עד היום.
לצערי, הפתרון הזה לא יעבוד, ואני אסביר למה.
ראשית, ברגע שאני יודע שאנשים מחקים את הפעולות שלי זה יוצר מחויבות מסוימת. אפילו אם אני אתעלם מהשאלות שאני מקבל, עדיין אני ארגיש מחויבות לעדכן בכל פעם שמשהו משמעותי קרה באחת ההשקעות שלי.
שנית, את הבלוג הזה קוראים גם קרובי משפחה וחברים שלי ומהם אני לא יכול להתעלם.
תחשבו למשל על המקרה שהיה עם COCO – מניה שקניתי ופתאום ירדה בצורה חדה. מכרתי את המניה כי חשבתי שיש סיכוי גדול שהמניה תגיע לאפס. ידעתי שמספר חברים וקרובים שלי קנו את המניה, האם זה נראה לכם הגיוני שאני אשאיר אנשים שיקרים ללבי עם מניה שאני יודע שבסבירות גבוהה תגיע לאפס?
כשהתחלתי להשקיע לפני כ-15 שנה היה דיון על כך באחד הפורומים בו הייתי פעיל וכמעט כולם שם אמרו שהם אף פעם לא נותנים "טיפים" לחברים ולמשפחה. לי זה נראה מוזר ולא נכון. ההיגיון שלי אמר שכמו שיש לי חברים שהם רופאים/עו"ד/מהנדסים וכו' שאני מדי פעם שואל אותם לעצתם בנושא שקשור למקצוע שלהם, ככה זה הגיוני שאנשים יתייעצו איתי ושאני אתן להם "טיפים". זה נראה לי המעשה הנכון לעשות, אפילו אם זה אומר שמדי פעם אחד מהטיפים שלי יהיה שגוי ושאולי חברים יכעסו עלי בגלל זה.
היום אני מבין שטעיתי, כי יש הבדל גדול בין עצה של חבר-רופא לבין טיפ על מניה מסוימת. ההבדל נובע מכך שבמקרה השני נוצרת איזה שהיא מחויבות מתמשכת. כלומר לא מדובר באיזה שהיא עצה חד-פעמית, אלא שמעכשיו ועד עולם אני אצטרך לתחזק את החבר הזה ולספר לו בכל פעם שאני קונה או מוכר מניה מסוימת.
עם השנים מצאתי את עצמי עם יותר ויותר אנשים שמקבלים ממני טיפים. זה יוצר מצב לא הגיוני שבכל פעם שאני מוכר מניה מסוימת, אני צריך להתחיל לחשוב ולהיזכר למי המלצתי על המניה הזאת, כי עכשיו אני מרגיש מחויבות לספר לו ששיניתי את דעתי ושצריך למכור את המניה. נניח שאני עכשיו בטיול בחו"ל וקורא חדשות על אחת המניות בהן אני מחזיק שגורמות לי למכור את המניה. עכשיו, באמצע הטיול, אני צריך להתחיל לכתוב 20 או 30 אימיילים לחברים ולהודיע להם שאני מוכר את המניה.
פתאום אני צריך להתחיל לחשוב ולחפור מי מהחברים שלי מחזיק במניה הזאת ואת מי אני צריך לעדכן. זה ממש לא כמו לקבל עצה חד פעמית מחבר שהוא רופא שיניים.
או כמו שקרה בשבוע האחרון שבגלל שמחיר המניה של VSEC ירד, קיבלתי מבול של אימיילים. אז אולי אני יכול להתעלם מאנשים שאני לא מכיר, אבל אני לא יכול להתעלם מחברים.
הרי זאת בדיוק הסיבה שבגללה לא רציתי לנהל אף פעם כסף לאנשים אחרים. ועכשיו מצאתי את עצמי עושה בחינם את מה שלא הסכמתי לעשות תמורת תשלום.
אתמול דיברתי על כך עם מספר קולגות (קרי – משקיעי ערך אחרים) וכולם הסכימו איתי וסיפרו לי שגם הם עברו תהליך דומה עם השנים, ושכיום גם הם כבר לא נותנים טיפים לחברים.
שימו לב שגם באפט אף פעם לא מוכן לתת טיפים. הטיפ שלו הוא תמיד – "להשקיע בתעודת סל לאורך עשרות שנים". זה לדעתי הדבר הנכון לעשות. ומהיום והלאה זה מה שאני אעשה כשישאלו אותי על מניות.
בקשר לבלוג, אני עדיין מקווה להמשיך ולכתוב ומקווה שהבלוג ייתן ערך אמיתי לקוראים.
