בורסה 2006

המטרה: לשבור את השוק בשנת הכלב

לרוב האנשים יש נטייה לחשוב שהם יותר טובים מהממוצע.
לפי מחקר שערך מחבר הספר "Freakonomics" פחות מ-1% מהנרשמים לאתרי שידוכים באינטרנט מצהירים שהם פחות יפים מהממוצע. מחקרים רבים הראו ממצאים דומים. אין דבר יותר קל מלהשיג תשואה ממוצעת בשוק המניות – השקעה בסל אינדקס, כמו למשל SPY (קרן אינדקס של ה S&P 500). למרות זאת, רוב האנשים משיגים תשואה נמוכה מהממוצע.

התגמול בלשבור את השוק הוא מאוד גדול. אפילו תשואה עודפת של 4-5 נקודות האחוז מצטברת להרבה מאוד כסף לאורך השנים.
אולם, בגלל שלרוב האנשים יש הערכה מוטה (לטובה) לגבי היכולות שלהם, חשוב להעמיד את הביצועים במבחן המציאות. למזלנו, הבדיקה קלה מאוד – פשוט משווים את ההחזר השנתי שלי מול מדדי מניות. אם לא אצליח לשבור את השוק בטווח זמן של 3-4 שנים, אז פשוט חבל על המאמץ שלי, ואני אעבור להשקיע בקרנות אינדקס.

השנה חילקתי את התיק שלי לשתי קבוצות – להלן "ניו-יורק" ו "הונג-קונג". את ביצועי תיק ניו-יורק אני אשווה מול SPY ומול DIA (קרן אינדקס של מדד הדאו-ג'ונס). את ביצועי תיק הונג-קונג אשווה מול (Tracker Fund (2080.hk (אינדקס של מדד ה hang seng). חלק מהמניות בתיק ניו-יורק נסחרו בהונג-קונג ולהפך. משנה הבאה, כדי למנוע בלבול, אני מתכוון לאחד את שני התיקים.

תיק הונג-קונג

כך נראה התיק שלי בתחילת השנה:

[table id=5 /]

מחיר קרן Tracker בראשון בינואר היה 15 דולר.

תנודות במהלך השנה:

Man Sang: 0938.hk

– בפברואר ובמרץ קניתי ב-0.225 למניה.
Mang Sang היא חברה שמגדלת וסוחרת בפנינים. רוב המניות נמצאות בידי זוג אחים מהונג-קונג שגם מנהל את החברה.
סיבות לקניה:

– Net-Net: סך הנכסים השוטפים הוא 407 מליון. נוריד ממספר זה את סך החובות – 50 מליון ונקבל 350 מליון. זאת לעומת שווי שוק של 250 מליון.

– מכפיל רווח של 7.

– החברה מייצרת מוצר שקל להבין. הדוחות הכספיים פשוטים.

– רוב מניות החברה מצויות בידי המנהלים. נקודה זו אינה בהכרך חיובית, לכן שווה להוסיף כמה מילים.

הדרך בה אנשים מתוגמלים משפיעה חזק על צורת עבודתם. דוגמא טובה לכך נתן צ'רלי מנגר – Fed-Ex מטיסה את כל המטוסים בארה"ב לשדה תעופה אחד, ושם העובדים צריכים לפרוק את החבילות ולהעביר אותם למטוסים אחרים לפי היעד. עיכוב במטוס אחד, יוצר עיכוב לכל התהליך. במשך שנים לא הצליחה Fed-Ex לגמור תהליך זה ללא עיכובים.
הם ניסו הכול – ישיבות עם ועד העובדים, שיחות מוטיבציה, אולם כלום לא עזר. עד שלמישהו בהנהלה עלה רעיון פשוט – לשלם לעובדים לפי משמרת ולא לפי שעה, או כמו שאומרים בצבא – "גומרים הולכים". בין לילה בעיית העיכובים נפטרה. האינטרס של ההנהלה היה לעמוד בלוחות הזמנים. האינטרס של העובדים, מאידך, היה לקבל יותר כסף. כל עוד העובדים קיבלו כסף לפי שעה, הם פעלו לפי האינטרס שלהם, ומרחו את זמן העבודה בכדי להרוויח יותר.

ניגודי עניינים קיימים גם בין הנהלה של כל חברה ובין בעלי המניות. למשל, מנהלים רבים אוהבים להגדיל את החברה גם אם זה עולה הרבה כסף, זאת עקב שתי סיבות עיקריות:

1 – הרבה מנהלים מתוגמלים לפי גודל החברה ולא לפי ביצועיה. כלומר חברה גדולה נותנת משכורת יותר גבוהה מחברה קטנה.
2 – אגו. להיות מנהל של חברה גדולה נחשב יותר מאשר לנהל חברה קטנה.

בסופו של דבר מנהלים רבים יפעלו לפי מה שטוב לכיס שלהם מבלי להתחשב באינטרס של בעלי המניות. לכן, לכאורה, מנהלים שהם גם בעלי מניות גדולים מהווים יתרון מנקודת מבטם של שאר בעלי המניות. כמובן שזה לא נכון לגבי כל החברות.

הנה סיפור היפותטי:
חיים ומשה הם זוג חברים שעובדים כאנשי שיווק באחת מחברות המזון בארץ. בשנת 2001 נמאס להם מהמשכורת "העלובה" שלהם.
הם מניחים שבתור מנכ"לים של חברה ציבורית הם ירוויחו יותר. באותם ימים גדר ההפרדה מתחילה להיות נושא מאוד חם בארץ והזוג מחליט להקים חברה שמתמחה בתחום זה וקוראים לה "חומה ומגדל". אמנם אין להם ניסיון בבינוי, אבל הם מבינים בביטחון – שניהם הרי שירתו בצבא, חיים אפילו היה מ"פ בגולני.

מסתבר שהם לא היחידים שחושבים שגדר ההפרדה היא עניין חם. אלפי משקיעים מגלים עניין, והחברה מצליחה לגייס כמה עשרות מליוני שקלים. השנים עוברות ומעבר לכמה חוזים קטנים (גדר לבית ספר במודיעין, גדר תיל לחי בר בצפון וכו') "חומה ומגדל" לא נוחלת הצלחה גדולה, ומדווחת על הפסדים גדולים. המניה, בהתאם, יורדת בכ 90%. חיים ומשה, לעומת זאת, עושים לא רע. מעבר למשכורות היפות שהם מושכים מהחברה, הם גם נוסעים לחו"ל על חשבון החברה (נסיעה לדרום ארה"ב לבדוק את הגדר הנבנית מול מקסיקו, נסיעה לתורכיה לפגישה עם חברת מלט ועוד…). כמו כן השניים מחזיקים רכב חברה והצליחו לסדר לקרובים ולחברים תפקידים שונים בחברה.

לאט לאט הכסף בקופת החברה אוזל. ואז יום אחד ב-2004 קורא משה כתבה בעיתון על איזה יהודי עשיר – שלדון אדלסון, שמקים בתי קזינו במקאו. לחיים ומשה זה ברור שלהקים עסק בתחום המלונאות במקאו זה העתיד – הרי יש איזה מיליארד סינים וכולם להוטים לרוץ למקאו לקנות ז'יטונים. הם משנים את שם החברה ל "החומה הסינית" ומגייסים שוב כמה עשרות מליוני שקלים בבורסה.

עוברות השנים והחברה ממשיכה להפסיד. דבר, שכאמור, לא משפיע על חיים ומשה שממשיכים לחיות יפה. עוד כמה שנים כשייגמר שוב הכסף, הם ידעו איך להשיג עוד.

בוא נבדוק האם Man Sang מהווה מקרה דומה.
קודם כל החברה התעסקה מאז ומעולם בפנינים. חוץ מזה החברה רווחית. דבר נוסף שחובה לבדוק הוא את השכר שהם מקבלים. לפי הדוחות הכספיים, כל אחד מהם מקבל קצת פחות מחצי מליון דולר אמריקאי לשנה. לא משכורת נמוכה אבל גם לא מאוד גבוהה בשביל חברה ציבורית בהונג-קונג.

– בינואר 2005 שני האחים קנו מגורם שלישי כ 9% נוספים ממניות החברה. אם הם מוכנים להוציא מכיסם הפרטי כמה מליוני דולרים כדי לקנות מניות, זו הבעת האמון הכי גדולה שיכולה להיות בחברה.

Hanison: 0896.hk

חברת בנייה שגם מייצרת וסוחרת בחומרי בנייה. בתחילת העשור החברה החלה לקנות נדל"ן ואדמות להשקעה בהונג-קונג ובסין.
ב-27 לינואר קניתי ב-0.58 למניה. ב-27 לפברואר קניתי עוד ב-0.57 ובאפריל הוספתי עוד תמורת 0.61.
ביוני, יולי ואוגוסט קניתי תמורת 0.57, 0.58 ו 0.61.
סיבות לקניה:
– Net-Net לפי ההגדרה של ויטמן.

– מכפיל רווח של פחות מ-3.

– השנים האחרונות היו שנים לא קלות למגזר הבנייה. לדעתי זאת הסיבה העיקרית לכך שהמניה זולה. אבל מר שוק לא שם לב שלחברה נכסי נדל"ן רבים. כיום, עם עליית מחירי הנדל"ן ודמי השכירות, רווחי החברה יכולים רק לעלות. כמו כן, כיוון שלחברה מזומנים רבים, הריבית העולה גם תעזור לרווחי החברה. שליש מהמובטלים בהונג-קונג הם ממגזר הבניה. יש סיכוי רב שכיום כשמאזן התשלומים של הונג-קונג נהיה חיובי, הממשלה תתחיל לשפוך כספים רבים לפרויקטי תשתית.

– Hanison היא חברת בת של חברת נדל"ן גדולה בהונג-קונג, ולכן הסיכוי לרמאות הוא קטן.

התפתחויות במהלך השנה:

– ב 9 למאי הכריזה החברה על מכירה של אחד מנכסי הנדל"ן שלה תמורת 15.7 מליון דולר. החברה קנתה נכס זה ב-2001 תמורת 8.5 מליון. כמו כן בדוח הכספי האחרון, הנכס דווח כשווה 8.5 מליון, כלומר כמחצית משוויו האמיתי. כמה עוד נכסים מדווחים פחות משווים האמיתי? החברה נראית זולה להחריד!

Universe 1046.hk

חברת תקשורת – יוצרת ומשווקת סרטים וסדרות טלוויזיה. בפברואר ובמרץ קניתי מספר פעמים בטווח מחירים של 0.05-0.055.
סיבות לקניה:
– Net-Net
– מכפיל הרווח לא נמוך וכמו כן החברה דיווחה על הפסדים בשנים 2003-2004.

ההפסדים נבעו בגלל פחת בזכויות היוצרים של הסרטים של החברה. הורדות פיראטיות דרך האינטרנט פגעו חזק בחברה. אני מאמין שהימים הקשים מאחורי החברה, ושהיא תצליח להציג רווחים יפים בשנתיים שלוש הבאות. כמה נקודות שישפרו את רווחיות החברה:
א – החברה כבר הפחיתה למינימום את זכויות היוצרים כך שכבר אין הרבה מה להפחית. רק דבר זה יכול להפחית את הוצאות החברה ב-20-30 מליון דולר (שווי השוק של החברה הוא 90 מליון).

ב – לחברה כמה נכסי נדל"ן – הגאות בנדל"ן בהונג-קונג ודמי השכירות העולים יתרמו לרווחיות החברה.

ג – לחברה הר מזומנים של כ 100 מליון – הריבית העולה תגדיל את רווחי החברה.

התפתחויות במהלך השנה:
– ב 23 למרץ הכריזה החברה על מכירתו של אחד מנכסי הנדל"ן שלה תמורת 33.3 מליון דולר. בדו"ח הכספי האחרון, הנכס דווח כשווה 19 מליון. גם כאן, כמו ב Hanison נראה שחברה זולה יותר מאשר חשבתי. במשך השנה המניה נחלשה וניצלתי זאת לקנות עוד.
באוגוסט, ספטמבר ונובמבר קניתי עוד ב-0.049 וב-0.045.
כל כך שמחתי שניצלתי את החולשה במניה כדי לקנות עוד. בנובמבר החברה הוציאה דו"ח שנתי. הדו"ח אמנם לא היה מרשים במיוחד, אבל החברה הכריזה על דיבידנד של 0.009 – כלומר תשואה של כמעט עשרים אחוז. בעקבות זאת המניה זינקה בעשרות אחוזים תוך מספר ימים.

Petro China

בפברואר החלטתי למכור את כל המניות של Petro China תמורת 7.6 דולר.
זו הייתה אחלה מניה. קניתי אותה פעמיים ביוני 2003. פעם תמורת 2.075 ופעם תמורת 2.3. חוץ מהעלייה במחיר המניה, גם קיבלתי דיבידנדים יפים כך שסך הכל הרווחתי כ 400% בפחות משלוש שנים.
סיבות למכירה:
– כשקניתי את המניה, מחיר הנפט היה כ 20 דולר לחבית (וכל המומחים אמרו שהמחיר ירד ל-10 תוך שנה שנתיים). כיום מחיר הנפט הוא כ-70 דולר. גם אם מחיר הנפט יעלה, זה לא יהיה ברמת העליות של שלושת השנים האחרונות.

– כשקניתי את המניה, מכפיל הרווח שלה היה 7 ואילו כיום הוא 10. עדיין לא יקר, אבל כבר לא כל כך זול.
– הממשלה הסינית החליטה לגבות מס מהרווחים הנובעים מקידוחי נפט, בכדי לסבסד ענפים שמשתמשים בדלק (כגון נהגי מוניות, דייגים וכו'). כך שגם אם מחירי הנפט יעלו, Petro China לא תרוויח מזה הרבה.
ב-80% מכספי המכירה קניתי BRK.b ובעשרים הנותרים קניתי Universe. שתי המניות נראות זולות יותר מ Petro China.

Wheelock – 0020.hk

באוגוסט קניתי תמורת 13.5. חברת נדל"ן שמחזיקה ב-50% משניים מהקניונים החשובים בהונג-קונג – Harbour Place וה Time Square. החברה נסחרת ב 70% מההון. לקנות את אחת מחברות הנדל"ן המובילות בהונג-קונג בהנחה משמעותית על ההון, לא יכולה להיות השקעה גרועה. מה גם שמרטין וויטמן קנה ממניות החברה.

באוגוסט מכרתי את כל המניות של First Natural – 1076.hk – תמורת 0.78 למניה. יחד עם הדיבידנדים הרווחתי כ-50% תוך קצת יותר משנה. המניה כבר לא נראית כל כך זולה, ויש הזדמנויות יותר טובות. את הכסף פיצלתי בין:

PME – 0379.hk

באוגוסט קניתי תמורת 0.069. חברה שמייצרת מכונות ליטוש. סיבות לקניה:
NET-NET – החברה הרוויחה בשנה האחרונה. וסך הנכסים השוטפים פחות כל החובות (100 מליון) גדול משווי השוק (66 מליון).
כמו כן החברה עונה לפרמטרים הבאים – שווי שוק של פחות מ-10 מליון דולר. P/S של 0.3. המשכורת השנתית של המנכ"ל כ-50,000 דולר אמריקאי. החוזק היחסי נמוך.
זמן קצר לאחר שקניתי, החברה פרסמה ירידה של 80% ברווחים. כאן ראיתי את היתרון הגדול של לקנות מניות במחירי רצפה. למרות הירידה ברווח, מחיר המניה כמעט ולא השתנה.

E. BON HOLDINGS – 0599.hk

באוגוסט קניתי תמורת 0.55. חברה לשיווק מטבחים מקלחות ושירותים בהונג-קונג. סיבות לקניה:
– P/S נמוך מ-0.5.
– משכורת המנכ"ל – קצת מעל 100,000 דולר אמריקאי.
– שווי שוק של קצת מעל 10 מליון.
– חוזק יחסי גבוה מאוד – מחיר המניה יותר מהכפיל את עצמו בשנה האחרונה.
– הנכסים השוטפים הם פי 3 מסך החובות.

בנובמבר פרסמה החברה דו"ח כספי לחצי הראשון של השנה – המכירות עלו ביותר מ-70%, הרווחים ביותר מפי 3! והם מגדילים את הדיבידנד פי 4 ל-0.04, כלומר תשואה של כמעט 20%. תוך יומיים מחיר המניה זינק בכ-50%. זאת בהחלט הייתה הפתעת השנה בשבילי. לא קניתי את המניה בלב שלם כיוון שהיא לא עונה להגדרות של NET-NET. קניתי את המניה אחרי שקראתי את הספר של אושונסי. קיוויתי שעקב החוזק היחסי הגבוה, המניה תמשיך לעלות, אבל לא ציפיתי לכזה זינוק ברווח.

קניתי עוד – 0572 (Spread Prospects)

Long Life – 8037.hk

באוקטובר ובנובמבר קניתי 3 פעמים תמורת 0.173 בדצמבר המשכתי לקנות תמורת 0.17, 0.155 ו 0.156. החברה מייצרת תרופות סיניות, מוצרי היגיינה וקוסמטיקה. סיבות לקניה: שווי שוק של כ-90 מליון דולר הונג-קונגי. מכפיל מכירות של 0.45. מכפיל ההון – 0.4. מנכ"ל החברה מרוויח רק כ 20K דולר אמריקאי בשנה. החברה משקיעה הרבה מאוד בשיווק והמכירות גדלות מהר.

Tong Ren Tang – 8069.hk

בראשון בנובמבר מכרתי את כל המניות שלי תמורת 13.4. זאת הייתה אחת מהחברות האהובות עליי מהתקופה שקניתי חברות עם חפיר (כלומר שנת 2004). אחרי הדיבידנדים שקיבלתי, אני בערך מאוזן. זאת בהחלט לא הייתה השקעה מוצלחת. אני עדיין חושב שזו חברה טובה, אבל שילמתי עליה מחיר גבוה מדי. אמנם מכפיל הרווח שלה לא היה כל כך גבוה -כ-15, אבל עם מכפיל מכירות של כ-3, זאת לא נחשבת חברה זולה. לאט לאט אני מבין את החשיבות של מכפיל מכירות.
החברה הייתה יקרה למרות מכפיל רווח לא גבוה. תחרות קשה וביטול הטבות מס, הביאו לירידה ברווחיות. כיום, לאחר שקראתי את הספרים של אושונסי ושל קנאט פישר, לא הייתי מתקרב לחברה זו.

בכסף מ Tong Ren Tang קניתי:

Nan Yang – 0212.hk

במקור חברת טקסטיל, אולם כיום ניתן להגדיר אותה כחברת נדל"ן והשקעות, כיוון שרוב הנכסים והרווחים מגיעים משני מקורות אלו. שווי השוק – 535 מליון דולר הונג-קונגי.

לחברה אין חובות לטווח ארוך. והנכסים כוללים:
– נדל"ן להשקעה – 820 מליון.
– מזומנים – 140 מליון.
– מניות להשקעה – 430 מליון .רוב מניות החברה נמצאות בידי זוג אחים בני 95 ו 84. אבל הם מינו מנכ"ל מחוץ למשפחה. המשכורות של ההנהלה קצת גבוהות, כ 5 מליון (כ-650 אלף דולר אמריקאי) לכל אחד משלושת המנהלים הבחירים. אבל העסק מנוהל בצורה שמרנית – הרווחים מהנדל"ן יציבים וההנהלה לא מבזבזת אותו על עסקים כושלים – קרי טכסטיל, אלא משקיעה במניות ברחבי העולם. לאחרונה החברה קנתה 5% מבנק קטן בטייוואן.

איך שלא הופכים את זה, החברה שווה לפחות פי שתיים-שלוש משוויה הנוכחי, ואני מאמין שייקח כשנתיים שלוש למניה לעלות ב-100%.

סיכום שנה – הונג-קונג

וואו איזו שנה זו הייתה!!!
השורה התחתונה היא שהרווחתי בהונג-קונג 56.1% לעומת 34.57% שעשה ההאנג סנג. להכות את השוק ביותר מ-20 נקודות האחוז בשוק פרי זה בהחלט מרשים והרבה מעל לציפיות שלי. אולם, במשך השנה ידע התיק שלי עליות ומורדות, והיו ימים לא קלים. למעשה, אני חושב שבמשך השנה היו יותר ימים שההאנג-סנג נתן תשואה עודפת על התיק שלי. אבל, היו מספר ימים שהתיק שלי זינק ב-3%-5% לעומת תשואה נמוכה או אפילו שלילית של מדד ההאנג-סנג.
כיוון שתיק ההשקעות שלי כל כך מרוכז, ובגלל משקל העודף של מניות קטנות בתיק, כמעט ולא הייתה קורלציה בין ביצועי התיק שלי לאלו של ההנג-סנג. היו ימים רבים שהמניות שלי ירדו וההאנג-סנג עלה ולהיפך. לא משנה כמה תשואה עודפת תהיה לי על המדדים, זה אף פעם לא נעים לרדת ביום שהשוק עולה!

אז מה עבד בשבילי השנה?
הכוכבת הגדולה של השנה הייתה Broad Intell. המניה עלתה ב-143%. כנראה שלקנות מניה עם מכפיל רווח של פחות מ-2 זה לא רעיון כל כך רע אחרי הכול. רווחי החברה והמכירות עלו בכמעט 40%, כך שכיום מכפיל הרווח הוא פחות מ-5 – עדיין זול מאוד, ולכן אני ממשיך להחזיק במניה, ואני לא אתפלא אם המניה תעלה בעוד 300%-500% בשנים הקרובות.
באפט אמר שלא צריך הרבה רעיונות טובים כדי להתעשר, ואכן Broad Intell עשתה נפלאות בשבילי השנה. אבל, למזלי, היא לא הייתה היחידה – שאר המניות עשו 60%-75%. רק Spread Prospects ו Tong Ren Tang אכזבו והניבו תשואה מאוד נמוכה (אם כי לא שלילית).
המניות שקניתי במשך השנה גם עשו יפה מאוד.

תיק ניו-יורק

כך נראה התיק שלי בתחילת השנה:

[table id=6 /]

מחיר קרן SPY בראשון בינואר היה 124.5 דולר ומחיר ה DIA היה 107 דולר.

תנודות במהלך השנה:

Timberland

בפברואר מכרתי את כל המניות תמורת 37 דולר לאחר שהכפלתי את הכסף תוך 3 שנים.
סיבות למכירה:
אני עדיין מאמין ש Timberland היא חברה מעולה עם מותג חזק והנהלה טובה. שמתי לב שיש מחזוריות לרווחי החברה ולאחר כמה שנים מוצלחות יש שנה שנתיים של שפל. ואמנם קצת אחרי שמכרתי, החברה פרסמה דוח רבעוני חלש, והורידה את תחזית הרווח לשנה. בעקבות כך המניה ירדה למתחת ל-30 דולר. המחיר נראה לי די זול ויש סיכוי שאקנה בעתיד.
מהכסף שמכרתי קניתי ארבע מניות MRFD, JEN, TARG & ION.

Paxon Communications – ION

ב-25% מהכסף ממכירת Timberland קניתי ION כמו כן באפריל קניתי עוד תמורת 0.9 דולר.
חברת כבלים אמריקאית. החברה נוהלה בצורה כושלת ע"י מייסד החברה, צברה חובות כבדים וכמעט הגיעה למצב של פשיטת רגל. לחברה חובות כה רבים שהיא אינה יכולה לשלם את הריבית מהרווחים שהיא מייצרת. NBC קנתה לפני כמה שנים אחוז נכבד ממניות החברה.
בנובמבר 2005 הגיע החברה להסכם עם NBC. אלו עיקרי ההסכם:
– מיסד ומנכ"ל החברה- MR. Paxon יפרוש מניהול החברה.
– NBC מתחייבים לקנות או למצוא קונה אחר למניות של ION תוך 18 חודשים לפי מחיר של 1.25 דולר למניה. מחיר הקניה יעלה ב-10% בשנה. (כלומר, למשל, אם ימצא קונה באפריל 2006, כשקניתי את המניה, הוא יצטרך לשלם כ-1.3 דולר).
– אם לא ימצא קונה, NBC יתנו לבעלי המניות את האג"ח להמרה שבידם. יש כאן סיכוי גדול להרוויח יותר מ-40% תוך כשנה, והסיכון די נמוך.

Berkshire Hathaway

ב-20 לאפריל לקחתי הלוואה מחבר בסך 100,000 דולר עם ריבית של 10% לשנה. בכסף קניתי 34 מניות brk.b תמורת 2867 דולר למניה, ובעודף קניתי Universe תמורת 0.052 למניה.
100 אלף דולר הלוואה. האם השתגעתי?
ללא ספק, 100 אלף דולר זה הרבה מאוד כסף. ובמבט ראשון זה באמת נראה מפחיד. אבל בעצם, זה לא סיכון גדול.
ברקשיר, היא אחת מהחברות הבודדות בעולם עם דירוג אשראי AAA. כמעט ואין שני ליציבות הפיננסית שלה. כלומר, הסבירות שאני אפסיד את כל הכסף כמעט ולא קיימת. החברה נסחרת במחיר מאוד מאוד זול היסטורית. לפי החישובים שלי, בראשון בינואר 2006 השווי הריאלי שלה היה לפחות 4000 למניה. כלומר המחיר הנוכחי מייצג הנחה של יותר מ 30%. כמו כן, צריך לקחת בחשבון שהיסטורית ערך החברה עלה ביותר מ-20% ממוצע בשנה, ואנחנו מקבלים מחיר ריאלי של 4800 דולר. אפילו אם נניח ששווי החברה יעלה רק ב 10%, הסבירות שהנחה כה גדולה על מחיר המניה תתקיים, שואף לאפס. אני רואה סיכוי גדול להרויח לפחות 30% – כלומר 20% אחרי הריבית.
בקיצור, דרך קלה להרוויח 20 אלף דולר!

Anheuser-Busch Companies, Inc. – BUD

ב-27.4 קניתי תמורת 45 דולר למניה, וב-2.6 הוספתי עוד תמורת 45.9.
הנה מה ש wabuffo מהפורום ב Yahoo אמר. כל מילה נוספת – מיותרת:

todd, wcrimi – on BUD we agree. I think this is a no-brainer. Here's why The reasons to own BUD are SCALE ADVANTAGE: BUD has insurmountable scale advantages over its domestic competitors. While BUD has strong national marketing, beer is just as much a manufacturing and logistics game as it is a marketing game particularly for success in the mass market. BUD has more breweries nationally than either SAB Miller or Coors. BUD makes beer in 12 breweries across the US versus 7 for SAB Miller and 3 for Coors/Molson (actually Coors makes the beer in one brewery in Golden, CO and ships it in bulk to two eastern filling plants – one of which it plans to close). This makes BUD closer to its markets in terms of transportation for both itself and its distributors. But even with more breweries, BUD still has more volume per brewery than either of its two major competitors. BUD: 101 million barrels/12 breweries = 8.4 million barrels/brewery SAB Miller: 40 million barrels/7 breweris = 5.8 million barrels/brewery 22 million barrels/3 breweries = 7.5 barrels/brewery So BUD has got the scale advantage of both more efficient breweries and greater distribution efficiencies of having a major brewery in just about every major population area in the USA. BUD also leverages its scale by being more vertically integrated in producing a greater percentage of its own packaging. You can see these advantages in the numbers for the domestic US businesses of each of these competitors BUD:………………US Operating Profit (2005) of $26.46 per barrel. SAB Miller:……….US Operating Profit (TTM 9/05) of $11.91 per barrel…….US Operating Profit (2005) of $6.27 per barrel. BUD could probably promote more and drive prices lower and make its competitors unprofitable if it wanted to except that its breweries already operate at over 90% of capacity so it chooses to grow its volume slowly (in line with capacity expansions). MEXICO INVESTMENT – As much as everyone looks at BUD's China investments (purchase of Harbin and investment in 20% of Tsingtao), its real hidden asset is its investment in the Mexican beer business. BUD spent $1.6 billion in the 1990s to acquire an effective 50% of Diblo through a direct stake and an investment in Grupo Modelo (a holding company that owns 77% of the shares of Diblo). Diblo is the maker of Corona (60% share of the domestic Mexican beer mkt and the world's no. 4 brand in terms of barrels sold ahead of no. 5 Heineken). BUD carries its investment in Modelo/Diblo at historical cost plus equity earnings, but in reality, Grupo Modelo's shares are publicly traded on the Mexican bolsa and on the pink sheets. BUD's 50.2% stake in the Corona brewer is worth around $8.2 Billion at current market prices. With an overall market cap for BUD at its recent lows of $31.7 Billion – you could back out the Modelo piece and be left with $23.7 Billion for the non-Modelo BUD businesses. The most dominant part of which is the US beer business. By backing out entertainment and packaging – I could easily arrive at a valuation for the remaining US domestic beer business that is being valued at 11-12 X current depressed earnings. I valued China investments at practically zero — and view them as option calls on the future of the Chinese beer market. Like I said – it's a no-brainer. And you can still buy it at a lower cost basis than Buffett.

הרומן שלי עם BUD לא נמשך זמן רב – בנובמבר מכרתי ברווח מזערי. לא היה לי שם הרבה כסף והחלטתי לשחק איתו. פיזרתי את הכסף בחמש חברות מהאתר של גרינבלט. השתמשתי בשתי מסננות לבחור 5 חברות:
– חברות עם שווי שוק נמוך מ-100 מליון דולר.
– מתוכן בחרתי את ה-5 עם מכפילי המכירות הנמוכים ביותר.
בינתיים התוצאות לא נראות טוב – 3 מתוך החמש רשמו ירידות שערים חדות. אני מתכוון להחזיק את החמש למשך שנה.

סיכום שנה – ניו-יורק

התשואה של התיק שלי בניו-יורק היתה 37.4% לעומת פחות מאחוז שהניב הדאו-ג'ונס ו4.2% ל S&P 500.
בקיצור, מחצתי את המדדים בניו-יורק.
אמנם, הסיבה העיקרית לכך היא שבמשך השנה העברתי חלק מהכסף למניות בהונג-קונג, אבל גם ההשקעה הכי גדולה שלי, קרי – BRK.B, נתנה החזר של 24.8% – הרבה מעבר למדדים.

ההחזר הכולל שלי (על הונג-קונג וניו-יורק ביחד) היה 48.75%. זו היא תשואה מדהימה שבהחלט קרבה אותי מאוד לפנסיה.
כמו כן – תשואה זו לא כוללת את הרווח שעשיתי מההלוואה. על ההלוואה הרווחתי כ 20 אלף דולר.

שנים שעברו ייייייייייייייייייייייייייייייייייישנה הבאה