מתחילת השנה ההאנג-סנג ירד ב-0.4% ה SPY עלה ב-5.9% וה DIA עלה ב-6%. התיק שלי גם כן עלה מתחילת השנה ב-6%.
דוחות ודיווחים
זה היה חודש עמוס מאוד ואתחיל עם חברות הרדיו.
קומולוס דיווחה על שתי רכישות – אחת שכמעט בטוח תצא לפועל והשנייה בשלבים מוקדמים של משא ומתן. הרכישה הראשונה תעשה ללא מינוף, אבל לשם מימון הרכישה, תנפיק קומולוס מניות. אומנם, על פניו, קומולוס תשלם מחיר הוגן, אבל אחרי עליות יפות במניה, החלטתי לממש שליש מההחזקה שלי. הסתבר שמיהרתי מדי לממש, והמניה זינקה אחרי שמכרתי.
הרכישה השנייה הזויה לגמרי – כאשר קומולוס (CMLS) תקנה חברה עם שווי שוק גבוה משלה, ותגדיל את המינוף לשם כך. בשלב זה החלטתי לצאת לגמרי מהמניה – גם כאן יצאתי מוקדם מדי, וצפיתי מהצד איך המניה ממשיכה לזנק.
אנטרקום (סימול ETM) פרסמה את תוצאות הרבעון האחרון של השנה. הדוח לא הכיל שום דבר מיוחד או מפתיע. הרווח בשנה שעברה עמד על $1.23. שנה הבאה כמעט בוודאות תהיה מוצלחת יותר – הן בגלל שההכנסות תעלנה והן בגלל שאנרטקום תשלם פחות ריבית. החברה עדיין זולה, אבל פחות מאשר היא הייתה לפני כמה חודשים כשקניתי אותה תמורת 5$-6$. אני שוקל לממש – לפחות חלק.
גם סטיוארט (סימול STC) פרסמה דוח. החדשות הרעות בדוח היו הגידול בהפסדי הביטוח שהגיעו ל-11% מסך הפוליסות שנכתבו הרבעון. החברה מצפה שהמספר הזה יירד ל-7.5% השנה ול-5% ב-2012. אני לא יודע אם זה יקרה כל כך מהר, אבל גם אם זה ייקח עוד רבעון או שניים זה לא ממש קריטי. זה יגיע מתי שהו, ואז הרווחים של סטיוארט יזנקו. ההפתעה הרבעון הגיעה מכיוון חטיבת הייעוץ שלהם (REI) אשר מראה על צמיחה מרשימה בהכנסות. זה בונוס נחמד מאוד, אבל אני מצפה שההכנסות מחטיבה זו דווקא יירדו כשהכלכלה תשתפר, כיוון שחטיבה זו מייעצת ללקוחות שמתקשים לעמוד בהחזר החובות שלהם, ועוזרת להם להגיע להסדר מול המלווים.
ברזל
In all of these sets of ore bodies that we spoke about so exhaustively today, there is the potential to double and triple the output and it is not a resource constraint, it really is on how quickly you can get the money into the ground
– מנכ"ל BHP טוען בשיחת הוועידה האחרונה שאין להם שום בעיה להכפיל ואף לשלש את קצב הכרייה.
שלושת ענקיות הכרייה (VALE ,BHP ו RIO) דיווחו על התוצאות לשנה החולפת. כולן דיווחו על תוצאות שיא, וזה די ברור שהשנה הרווחים שלהם ימשיכו לעלות. קחו למשל את ואלי – החברה הרוויחה 17.3 מיליארד דולר, או $3.25 למניה. וזה עוד עם מחירי ברזל נמוכים משמעותית מהמחירים היום. החוזים על הברזל של ואלי נסגרים אל בסיס רבעוני לפי שלושת החודשים האחרונים, אבל עם תזוזה של חודש אחד. למשל, מחיר הברזל לרבעון הראשון של השנה נקבע לפי ממוצע המחירים של הברזל בחודשים ספטמבר-אוקטובר-נובמבר. ברבעון הרביעי של השנה ממוצע מחירי הברזל עמד על כ-120$, ברבעון הראשון של השנה, המחיר לפיו מוכרת ואלי כבר עלה ל-150$ ולפי המחירים של שלושת החודשים האחרונים, ואלי תמכור ברזל תמורת 170$ לטון ברבעון השני של השנה. מה שאומר שואלי כבר סגרה חצי שנה של רווחים סופר גבוהים.
למרות זאת אני מאוד פסימי לגבי עתידה של ואלי. קראתי את הדוחות של שלושת ענקיות הכרייה, ואני משוכנע שהן הולכות לחטוף חזק. שלושת החברות אופטימיות מאוד לגבי עתידן, אבל ואלי היא האופטימית מכולן. למשל, מנכ"ל RIO צופה שמחירי הברזל יירדו אל מתחת ל-100$ לטון, מנכ"ל BHP צופה שהמחירים יישארו ברמתם הנוכחית ואילו ואלי צופים שמחירי הברזל ימשיכו לעלות. כנראה שבגלל אופטימיות זו, ואלי היא האגרסיבית ביותר מבין שלושת החברה, ומשקיעה את הסכומים הכי גבוהים בפיתוח מכרות חדשות ורכישות של חברות.
אבל כשבודקים את המספרים, רואים שאין שום מקום לאופטימיות הזאת. כמו שהסברתי בפוסט הראשון על ואלי, אני מאמין שסין צריכה לצרוך בערך 300 מליון טון של פלדה בשנה, או בתרחיש ממש אופטימי – 400 מליון. אם אני צודק, אז לסין יש מספיק מקורות ברזל משל עצמה. כיום כמות הברזל שסין כורה מספיקה בערך ל-200 מליון טון של פלדה בשנה. ככה שחסרים לה לכאורה עוד 200 מליון, אבל אלו יכולים להגיע ממחזור. מדינות אירופה וארה"ב ממחזרות 70% מהפלדה, אם סין תגיע למצב שהיא ממחזרת 50%, היא לא תצטרך לייבא ברזל.
נכון, זה יכול לקחת הרבה מאוד שנים עד שסין תמחזר כמות כה גדולה של פלדה, אבל אפילו אם נניח שהיא תייבא ברזל בשביל 200 מליון טון של פלדה (שזה תרחיש סופר אופטימי), מדובר על בערך 300 מליון טון ברזל – או כמחצית ממה שהיא מייבא היום. אם צריכת הפלדה תרד ל-300 מליון וסין תמחזר רק 30% מהפלדה, שוב נגיע למצב שסין לא תצטרך לייבא ברזל בכלל. לסיכום – תוך שנתיים-שלוש סין תייבא בין 0 ל 200 מליון טון של ברזל בשנה.
נקודה נוספת היא, כמובן, האם תהיה עלייה בצריכת הפלדה במדינות אחרות. הצריכה במערב היא די קבועה, ואין שום סיבה שמשם תגיע הישועה לתעשיית הברזל העולמית. המקום היחידי שיכול אולי לשנות משהו זה הודו. אבל גם מדינה זו לא תוכל להציל את כורי הברזל, ויש לכך 3 סיבות:
– צריכת הפלדה בהודו עומדת על כ-60 מליון טון בשנה – או כעשירית מהצריכה בסין (זה, דרך אגב, עוד מדד לעד כמה הבועה בסין גדולה). אפילו אם נניח שגם בהודו הצריכה תעלה ל-300-400 מליון, זה ייקח שנים רבות.
– הודו היא יצואנית ברזל. כריית הברזל בהודו עומדת על כ-250 מליון טון שנה. מה שאומר שאפילו אם צריכת הפלדה בהודו תעלה פי 3, עדיין יש להודו מספיק ברזל והיא לא צריכה לייבא אותו מברזיל או אוסטרליה.
– גם ההודים מגדילים את קיבולת כריית הברזל שלהם. הצצתי בשתי חברות כרייה הודיות (אחת בשם Sesa Goa) ולמדתי שכל אחת מהן מתכוונת להגדיל את התפוקה מ-20 מליון טון בשנה ל-50 מליון.
איך שאני רואה את זה – סין והודו לא ייבאו ברזל, ואולי אפילו ייצאו ברזל. במצב שכזה אוסטרליה וברזיל תצטרכנה לחלק את הקצת שנשאר ביניהן. בגלל הקירבה הגאוגרפית זה אומר שאוסטרליה כנראה תייצא ליפן וקוריאה, וואלי תישאר עם דרום-אמריקה ואירופה. זה ייתן לואלי שוק של כ-100 מליון טון בשנה לעומת 300 מליון כיום. הגרוע מכל זה כמובן שכל הכורים מגדילים את התפוקה. ואלי לבדה הולכת להגדיל את תפוקת הברזל מ-300 מליון טון בשנה ל-500 מליון.
מכירות הברזל של ואלי ייחתכו ביותר מחצי, מחירי הברזל ירדו אל מתחת ל-60$ וההוצאות של החברה תעלנה חדות בגלל כל האופרציה הגלובלית שהחברה בונה. ולזה אני קורא – הסופה המושלמת – או השורט המושלם.
אני צופה שב-2012 או 2013 החברה תפסיד לפחות מיליארד דולר עקב הסביבה העסקית הקשה ועקב מחיקות.
פעולות בתיק
החודש שוב החלפתי חלק מהמניות של וולס-פארגו (סימול WFC) באופציות (WFC-WT). מכרתי מניות תמורת 33.15$ וקניתי אופציות תמורת 11.2$.
ככל שקראתי יותר על עסקי כריית הברזל, כך התחזקה אצלי התחושה שההימור שלי לגבי ואלי נכון. חשבתי על כך שכל שנה יש לי בסך הכל 2-3 רעיונות שאני ממש אוהב, אז זה יהיה טיפשי מצדי לא להמר בגדול על כך שואלי תרד. לאור זאת, יותר מהכפלתי את השורט שלי על המניה. כיום עומד מחיר המכירה (קרי – מחיר השורט) הממוצע שלי בואלי על 34.26$.
כמו שציינתי למעלה, מכרתי את כל ההחזקה שלי בקומולוס (סימול CMLS) החל ממחיר 3.85$ ועד ל 4.9$.
את הכסף מקומולוס פיצלתי בין סטיוארט (סימול STC) לבין אנטרפרייז-אינס (סימול בלונדון ETI).
אנטרפרייז-אינס היא השקעה חדשה אצלי, וגיליתי אותה בזכות לירון (שגם מגיב כאן בבלוג לפעמים). זאת חברה שמחזיקה נדל"ן שמיועד לפאבים ומפעילה אותם באמצעות זכיינים. לחברה כ-6,800 פאבים בבריטניה.
שווי השוק של החברה עומד על פחות מ-500 מליון פאונד, כאשר החברה מרוויחה כיום יותר מ-100 מליון פאונד בשנה. לפני מספר שנים הרווח היה הרבה יותר גבוה, אבל המיתון פגע קשות בעסקים של החברה. בנוסף, הממשלה הבריטית הגדילה את המס על האלכוהול – כל שנה מחירי האלכוהול עולים ב-2% מעל לאינפלציה. למען האמת, זה לא משהו שממש מדאיג אותי. כבר היום מחירי הבירה באנגליה הם מהגבוהים באירופה, ולכן אני מאמין שהממשלה תרד מתי שהו מרעיון המיסוי. אין לי ספק שברגע שיגמר המיתון, הפאבים הבריטים יפרחו שוב.
עם מכפיל רווח נמוך מ-5 ומכפיל הון של כ-0.3, יש הרבה מאוד טווח ביטחון בחברה. החיסרון הגדול כאן הוא המינוף המאוד גבוה – הון עצמי של 1.4 מיליארד לעומת חוב של 3.3 מיליארד. אם כי הריבית על החוב נמוכה, ולא פחות חשוב – החוב פרוס על הרבה מאוד שנים – חלק מהאג"ח פוקע רק ב-2032!
מי שמעוניין ללמוד עוד על החברה יכול, בין השאר, לעקוב אחר השיחה שהתפתחה בפורום לונג.
קניתי פעמיים במחירים של 104.5 ו 101.6.
שונות
ברקשיר האת'וואי פרסמה את הדוח השנתי, וכמו תמיד הדוח נפתח עם מכתב למשקיעים מוורן באפט. מומלץ לקרוא!
בנוסף התארח באפט אצל CNBC במשך שלוש שעות. מומלץ להקשיב לראיון אתו או לקרוא את התזכיר של הראיון.
אני רוצה להזכיר לקוראים שהבלוג הזה מיועד לתעד את ביצועי ההשקעות שלי, ולחלוק מניסיוני כמו גם מהטעויות שלי. אני לא ממליץ על אף אחת מהמניות המוזכרות כאן. כמו כן, אני עלול למכור (או לקנות) מניות זמן קצר לאחר שקניתי (או מכרתי) אותן, וזאת מבלי לדווח על כך כאן.
חודש שעבריי ייחודש הבא
לכל סם יכולות להיות השפעות חיוביות ושליליות, יש עדיין מצבים שבהם נותנים קוקאין לחולים, זכור לי מקרה מלפני כמה שנים, שלמשהו גדלה תולעת בתוך העין, עד שמצאו את הבעיה היא הייתה באורך של 17 ס"מ, בשביל לבצע הרדמה מקומית השתמשו בקוקאין.
כשהייתי בצבא לכל חובש היה מופריום וקנביס מאוד יעיל ליצירת תאבון לחולים העוברים כימוטרפיה, אז עצם העובדה שמשהו נמצא בפקודת הסמים לא אומר שהוא שלילי ויש לי בעיה אישית עם הנושא שקרובת משפחה עוברת טיפולים ולא מוכנה לגעת בקנביס בגלל אסוטצית הסם הרע.
אני לא חושב שלתת רטלין בצורה חופשית זה נכון, הבעיה היא שאנשים עוברים מקיצוניות לקיצוניות, אני סיימתי תואר שני עם דיסלקציה ( כפי שניתן לראות בתגובות שלי ) ללא בקשת הקלות או ניסיון שימוש ברטלין.
אני מניח שהיום לתלמיד שמשתעמם בכיתה, המורים ממליצים על רטלין כי זה נוח, לפני 10 שנים זה לא היה נפוץ.
במרבית הטיפולים הרפואים יש שבירירי אחוזים שנפעגים מעצם הטיפול, יש דברים שהם עניין של מזל, מקווה ששירלי תצא מהפגיעה הזו בסדר, אך אני לא מאמין שצריכה להיות השפעה על ההחלטה אם לקחת תרופות עקב המקרה שלה.
בדיוק כמו שאני לא מאמין שהפגיעה בכורים ביפן צריכה להשפיע על ההחלטה אם לבנות כור גרעיני בארץ.
טדי אני ממש לא מבין מה אתה רוצה להגיד. שהעובדות לא צריכות לשנות את דעתנו? שאנחנו צריכים ללכת עם הראש בקיר עם האמונות שלנו ולא להתחשב במציאות?
אני דווקא שיניתי את דעתי על כורים גרענים בעקבות האסון.
בקשר לתרופות, אז אנשים צריכים לסמם את עצמם לדעת אפילו אם הם גורמים לעצמם נזק?
אני ממש לא מבין מה אתה מנסה להגיד.
עדו,
בעבר (לפני שנה- שנה וחצי) , הצפי שלך היה שמחיר אמיתי שיתאים לערך של 878 הוא 3.6 – 4.5B . המחיר נגזר מרווח נקי האמיתי (הכנסות משכירות וממכירת נכסים אחרי השבחה) 300M.
לפי דוח האחרון חברה כבר היום מרוויחה 290M נקי ללא שערוכים .
היא עדיין לא מקבלת דמי שכירות מ:
1. בניין מסחרי שמאחרי הפלאזה – 80M
2. 2 בניינים אחרים להשבחה – 170M
זאת אומרת תוך 2-3 הרווח יכול להיות 450-500M?
עדו, אני חושב שמצאתי את אביך הרוחני.
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3512936,00.html
העובדות כן צריכות לשנות, אבל לא כדאי להסיק מסקנות מכול מקרה פרטי ובלתי מייצג.
נכון שבחודש האחרון מתו ביפן בין 50 ל 1000 איש מקרינה של כורים גרעינים וקל לחשב את זה.
אבל הזיהום אויר שיוצרות תחנות כוח פחמיות מוביל למקרי מוות רבים יותר, הנחת העבודה של הארגונים הסביבתים היא של 1100 איש שמתים בשנה מזיהום אויר בת"א ( כחלק מהקפמיין של המעבר לשימוש בגז בתחנות כוח )
אם נניח שעבירו את התחנות כוח הגרעיניות לפחמיות אז כמות ההרוגים תהיה הרבה יותר גבוהה מבהתכה של תחנת כוח גרעינית אך מכיוון שמקרי המוות מתרחשים לאורך זמן וקשה לחשב אותם אז יש תחושה של הרבה הרוגים עקב ההתכות הכורים ביפן לעומת שימוש בפחם.
בקשר לסמים, הרצון להסתמם וכמות משתמשי הסמים היא דיי קבוע, אני לא חושב שהיא מושפעת מפעילות המחוקק והמשטרה.
למרות הבעיתיות בנושא, כן, אנשים צריכים להחליט בעצמם אם להסתמם ולגרום לעצמם נזק או לסבול מכאבים, בדיוק כמו שאנשים צריכים להחליט בעצמם אם לעשן, לאכול בריא ולעשות כושר וכל שאר ההחלטות שאדם צריך לעשות בעצמו.
טדי, תודה על ההבהרה.
אני די מסכים עם מה שאמרת על תרופות. אבל בוויכוחים קודמים שהיו כאן, חלק מהמגיבים טען שאין שום תופעות לוואי לתרופות קלות. אני חושב שחלק גדול מהאוכלוסיה חושב ככה – שלקחת אקמול, למשל, לא גורם שום נזק.
אז כל מי שחושב ככה, מקרים כמו זה של שירלי צריכים לשמש לו נורת אזהרה. אנשים צריכים להבין שלכל תרופה יש תופעות לוואי ושכל תרופה פוגעת בבריאות. ומנקודת הנחה כזאת לשקול כל פעם האם כדאי לקחת תרופה או לא.
אני לא טוען שמי שעבר עקירת שן צריך לטפס על הקירות מרוב כאבים. אבל הוא צריך לשקול את הקלת הכאב עם הנזק שהתרופות גורמות לו ולהחליט לבד מה כדאי לו. יכול להיות, למשל, ששירלי הייתה מחליטה לקחת כדור פעם ב-8 שעות ולא ב-4 שעות אם היא הייתה מודעת לסכנות שבתרופות. הבעייה היא שאנשים שומעים בצורה עיוורת לעצות הרופאים שלהם, שטוענים שתרופות זה דבר בטוח.
צריך להבין שרוב הרופאים לא מבינים שום דבר מהחיים שלהם כמו שרוב הכלכלנים לא מבינים שום דבר וכמו שמסתבר (לצערנו) שמדעני הגרעין לא מבינים שום דבר.
וזה מביא אותי לנושא הגרעין. אני מכיר את הטיעונים האלו שהעלת, ועד האסון האחרון הסכמתי איתם לגמרי, אבל האסון הזה בפוקישימה הוכיח שבניגוד להבטחות של מדעני הגרעין, כורים אטומים לא בטוחים ב-100%. מסתבר שאין דבר כזה 100% ביטחון, וזה משהו שלדעתי כן משנה לגמרי את התמונה.
זה נכון שבשנה נורמאלית מתים יותר אנשים מזיהום מאשר מאסון גרעיני, השאלה היא כמה אנשים ימותו בשנה לא נורמאלית. למה אני מתכוון?
קח את ניו-אורלינס. עיר בטוחה לגמרי, נכון?
אנשים חיו שם בביטחון במשך 200 שנה. אבל פעם ב-200 שנה קורה שם אסון שמטביע את כל העיר. מי שחי שם לפני האסון היה מתווכח שזה מקום בטוח לגמרי, וזאת בגלל שאנשים מתעלמים מאסונות של פעם ב X שנים.
השאלה שלי היא מה אסון של פעם ב-200 שנה יעשה לכורים הגרעיניים בעולם.
רעידת אדמה של 9 או יותר בסולם ריכטר היא כנראה אירוע של פעם ב-25 שנה, ותראה למה זה גרם. האמת היא שעם קצת פחות מזל זה היה יכול להסתיים הרבה יותר גרוע. למשל, מה היה קורה עם רעידת האדמה הייתה פוגעת בכור גריעיני שממוקם 15 ק"מ מטוקיו ולא 200 ק"מ?
יפן הייתה צריכה עכשיו לפנות את כל אזור טוקיו-יוקהמה של כ-30 מליון תושבים?
יכול להיות שכל האזור הזה לא היה יכול להיות מיושב במשך 200 שנה.
זה נזק עצום ליפן ולכל העולם. האם זה משהו שהיית מוכן לחיות איתו? כלומר האם זה משהו שמשתלם לאנושות לעומת האלטרנטיבות האחרות לייצירת אנרגיה?
או מה היה קורה אם יפן הייתה מסתמכת על גרעין לייצירת 100% מהחשמל ולא 25%?
מבחינה הסתברותית זה אומר לנו שעכשיו היו לנו 4 כורים עם נזילה ולא כור אחד. אין סיכוי שהיפנים היו מצליחים להשתלט עליהם וזה היה גורם לאסון בקנה מידה עצום. אולי 10% או 20% מאדמת יפן היו נפגעים ולא ניתנים ליישוב במשך מאות שנים. האם זה משהו שהאנושות צריכה לקבל?
תחשוב מה היה קורה אם הרעידה הייתה 20 ק"מ מפוקישימה ולא 100 ק"מ. או אם היא הייתה ברמה של 10 ולא 9 או אם ישר אחריה היה מגיע טייפון שהיה מפזר את הקרינה ישר לתוך טוקיו.
כל האפשרויות האלו יכלו להתרחש. אלו לא תרחישים הזויים.
לפני מספר שנים הייתה רעידת אדמה קטלנית בסיצוואן שבסין. מה היה קורה אם היו שם כורים גרעיניים? מה היה קורה אם המים שם היו מזדהמים?
זה אזור שממנו זורמים המים מטיבט לחלקים גדולים מסין. תחשוב מה היה קורה אם פתאום 40% מאוכלוסיית סין לא הייתה יכולה לשתות מים. או 40% מאדמת סין לא הייתה יכולה לגדל אוכל יותר.
לדעתי זה דברים שייקרו בוודאות איפה שהוא מתי שהוא אם העולם יעבור לאנרגיה גרעינית.
האם אתה חושב שזה מחיר שכדאי לשלם?
אני חושב שלא!
עדו, אתה לא באמת כל כך תמים. אמנם החברה מחויבת לשערך את הנדל״ן שלה, אבל יש לה שליטה גדולה מאוד על גודל השערוך. לו חפצה בכך, סאונדוויל יכלה לשערך בסכומים נמוכים יותר.
ההתחייבויות שלה גדלו ב-50%! זה בכלל לא שולי. וגם המינוף גדל כמובן. וקח בחשבון שהמינוף היה גדל עד יותר אם החברה הייתה משערכת את הנדלן שלה קצת פחות בנדיבות. אחת ממטרות השערוך היא להציג יחס טוב יותר בין ההתחייבויות לנכסים.
@אסא
לדעתי אם אתה מודאג מהמינוף אפשר להתעלם לרגע מהשיעורכים ולבדוק את הסיכון הפיננסי בחברה.
הוצאות המימון של החברה בשנת 2010 היו 39 מיליון (עמוד 13 בדוח האחרון). ההכנסה התפעולית ממה הריבית משולמת, בניכוי שיערוכים היא 382 מיליון. אפשר בקלות לראות שיש פה יחס כיסוי ריבית של כמעט 10. מכאן לא תבוא הצרה.
בדוח המקוצר האחרון אין פירוט של מועדי הפדיון של החוב, אז נלך לדוח החציוני האחרון. שים לב שעקב שינוי תקן חשבונאי, החברה נאלצה לרשום את כל ההלוואות כהתחייבויות שוטפות וזאת רק מכיוון שבהסכם ההלוואה הוכנס סעיף שמאפשר למלווה להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי ללא תנאי. להערכת החברה הסיכוי שזה יקרה מאד נמוך. אז בוא נראה איך החוב היה פרוס בכדי להבין אם תשלומי הקרן (אחרי שראינו בתשלומי הריבית אין לחברה בעייה). הנתונים מהדוח החציוני, מאז ההלוואות גדלו במעט אבל לא משהו שישנה את המסקנה.
לתשלום תוך שנה = 500 מיליון
שנה עד שנתיים=995 מיליון
שנתיים עד חמש=962 מיליון
ועוד זנב קטן אחרי 5 שנים.
בהינתן פרוייקטי הפיתוח הנוכחיים שעדו כתב עליהם הרבה והעריך את שוויים ובהינתן הרווח הקבוע שנובע משכירויות בפלאזה, האם אתה חושב שתהיה בעייה בפדיון הקרן? לי נראה שהסיכון הפיננסי פה לא גבוה. בנוסף, החברה יכולה לגלגל חלק מהחובות ללא בעייה מיוחדת, היא עשתה זאת בשנים האחרונות ולאור כח הרווח שלה, לא נראה לי שתהיה לה בעיית מימון בעתיד הקרוב.
לכן, לדעתי, השיערוכים לא אמורים להפריע לך יותר מידי.
אני מסכים עם התגובה של יניב. הוצאות המימון של סאונדוויל עומדות רק על 40 מליון בשנה. תחשוב שרק הפלאזה מכניס יותר מ-200 מליון בשנה, אז מה הסיכון כאן?
זה נכון שסאונדוויל נדיבה מדי בשיערוך הנכסים שלה, אבל צריך לזכור שמצד שני היא לא משערכת את הנכסים שהיא בונה למגורים – אלו רשומים (לפי החוקים) במחיר עלות+פיתוח. אם תחשיב את הערך האמיתי של נכסים אלו, תראה שמינוף של סאונדוויל באמת נמוך מאוד.
הפלאזה מכניס יותר מ-220 מליון דולר בשנה, אז בהערכה מאוד שמרנית ניתן להגיד שהוא שווה לפחות 3.2 מיליארד דולר.
הבניין מאחוריו (רחוב טאנג-לונג) שווה לפחות מיליארד דולר – כי הוא יכניס יותר מ-80 מליון בשנה.
וורן וודס – אנחנו כבר יודעים שהוא שווה כ 1.2 מיליארד (זה מחיר הדירות שנמכרו לא כולל שני הפנטהאוסים, אז השווי כאן ברור).
ואם וורן וודם שווה 1.2, אז הבניין ברחוב HEAVEN שווה לפחות 1.5 מיליארד.
כבר קיבלת שווי נכסים של 7 מילארד דולר, ועוד לא ספרנו את הכל. אז חוב של 3.1 מיליארד זה לא משהו רציני בכלל. אפילו גב' כהן מחדרה הייתה מקבלת משכנתה של חצי מליון על בית ששווה מליון, לא?
עוד משהו בקשר לשיערוך הנכסים, וזה משהו שאולי אתה לא מודע אליו, זה שהיה השנה שינוי בתקינה החשבונאית לגבי נכסים בפיתוח לשימוש עצמי (במקרה של סאונדוויל מדובר בנכסים כמו זה מאחורי הפלאזה או זה ברחוב שרפ – נכסים שהחברה תפתח לשימוש עצמי). לפי התקינה החדשה, גם נכסים אלו צריכים להיות משעורכים לערך אמיתי. עד לפני שנה, נכסים אלו היו משעורכים לפי עלות + פיתוח, ורק כשהנכס היה נבנה, הוא היה משוערך לפי שווי אמיתי. זאת אחת הסיבות לשיערוך המסיבי השנה.
בקשר להתחיבויות אחרות, אני מניח שאתה מדבר על הסעיף – Deposit received from disposal of properties. מדובר בכסף שהחברה קיבלה מרוכשי הדירות בוורן-וודס. אני לא רואה מה רע בהתחייבות הזאת. ההיפך, זה כסף מזומן שהם קיבלו ושעוזר להם להוריד את המינוף.
דניאל, הערכה שלי שסאונדוויל תרוויח 300 מליון בשנה התבססה על ההערכה שהרווחים מהשבחת נכסים יעמדו על 100 מליון בשנה, וטענתי שזאת הערכה שמרנית. ב-2010 הם הרוויחו 180 מליון מהשבחת נכסים, ולכן הרווח הגבוה. בקשר לעתיד, קשה להעריך מה יהיו הרווחים מהשבחת נכסים כי מדובר ברווחים פחות יציבים, אבל לדעתי המשוכה של 100 מליון היא ממש נמוכה. אני בקלות רואה מצב בו החברה מרוויחה 400-500 מליון בשנה, ואולי אפילו יותר.
רק הנכסים ברחוב טאנג-לונג ושרפ יוסיפו כנראה יותר מ-100 מליון דולר בשנה לרווח. ואם הנכס ברחוב מרלין (שנקנה בינואר השנה ולכן לא כלול בדוח) יפותח באמת למלון, אז מדובר בעוד הכנסה יפה וכו' וכו'…..
עדו, אין ספק שאתה מציג קייס משכנע נגד אנרגיה גרעינית, אבל צריך להבין עוד דברים לגביה. ראשית, יש היום כורים יותר בטוחים מאלו בפוקושימה. הם מעוצבים בצורה שמתקנת את הבעיות שהתגלו בכור. שנית, בכלל לא ברור שקרינה רדיואקטיבית מסוכנת כמו שעשו ממנה. עשרים וחמש שנים אחרי צ'רנוביל, הנזק היחיד שהוכח בוודאוות לטווח ארוך באזור הרחוק של הכור הוא עלייה גדולה בתמותה מסרטן בלוטת התריס. זה נזק קשה שהרג בעשרים וחמש שנה כמה אלפים. עם זאת, ההערכה היא שאם התושבים היו מקפידים לצרוך מוצרי חלב מאזורים נקיים, גם זה לא היה קורה. שלישית והכי חשוב, פשוט אין אלטרנטיבה. הנפט, הפחם והגז מזהמים, אבל יותר גרוע – הם הולכים להיגמר. האלטרנטיבות בדמות שמש ורוח פשוט לא מעשיות אם מנסים לעשות בהן שימוש בהיקף גדול
במלחמה אחת שתפרוץ בגלל מחסור באנרגיה עלולים למות אלף פעמים מספר הנספים בצ׳רנוביל. מכל בחינה הגיונית, הוצאת התחבורה הפרטית מחוץ לחוק הרבה יותר מתבקשת, אם מה שחשוב זה לחסוך בחיים ובאיכותם, מאשר הוצאת הכורים הגרעיניים מחוץ לחוק.
יהונתן, חלק מהטענות שלך נכונות. לפני מספר שנים קיבלתי באימייל לינק לאתר של מישהי מאוקריינה שעשתה מסע באופנוע באזור צ'רנוביל. זה היה ממש מעניין. הופתעתי מאוד לראות שאנשים ממשיכים לחיות באזור ואפילו לעבוד את האדמה שם.
אבל עם יד על הלב, היית מוכן ללכת לגור שם כמה שנים ולאכול מתוצרת מקומית? משום מה יש לי הרגשה שלא.
צריך לקחת עם הרבה מלח את כל מה שמומחי הגרעין מנסים למכור לנו עכשיו. למשל, הטענה שכורים אחרים יותר בטוחים מזה בפוקושימה. לפני האסון הם אמרו שדליפה רדיואקטיבית לא אפשרית בשום מצב, אז איך פתאום זה קרה?
מסתבר שהם לא יודעים כל כך בעצמם. הם רוצים שנאמין להם עכשיו, אבל למה הם טעו בקשר לפוקושימה?
אין ספק שיש להם הרבה הסברים לתת לנו, והנטייה שלי כיום היא נגד כורים. ולא, לא מדובר על פניקה זמנית מצידי. זה משהו שחשבתי עליו הרבה מאז המקרה בפוקושימה. נראה כי המדענים פישלו בגדול אם רעידת אדמה אחת של 9 בסולם ריכטר הפילה כור גרעיני במדינה שהעובדים שם יותר יקים מיקים. אני בכלל לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הייתה רעידה שכזאת במדינה ששם האנשים יותר חפיפניקים (שזה בערך כל העולם חוץ מגרמניה אולי). אני בכלל לא רוצה לחשוב באיזה מצב מוחזקים הכורים בסין.
אז מסתבר שהמדענים טעו (ואולי אפילו הונו את הציבור). ולכן צריך לקחת את מה שהם אומרים עם הרבה מלח.
בקשר לאלטרנטיבות, אני לא מסכים איתך. רק חולות הנפט בקנדה יכולים להחזיק את העולם יותר מ-100 שנה. אני גם חושב לפי מה שקראתי שרוח ושמש כן יכולים לספק את כל האנרגיה בעולם אלה שזה רק עניין של עלות. לדעתי עלות זה דבר משני. לא יקרה לעולם שום אסון אם מחירי האנרגיה יעלו פי 2 או פי 3. בדיוק כמו שמחירי הנפט עלו מ-10 דולר ל 100 דולר והאנושות שרדה. האנושות לא תתמוטת אם מחירי החשמל יעלו פי 3 ממה שהם היום.
לעומת זאת עולם עם 50% אנרגיה גרעינית אומר שכנראה כמעט כל שנה יהיה לנו פוקושימה קטנה, ואני בכלל לא רוצה לחשוב מה יקרה באסון טבע של פעם ב 200 שנה או 1,000 שנה או 10,000 שנה. מה יקרה אם הר געש באיטליה יתפרץ וישבית 20 או 30 כורים בצרפת. בכלל לא רוצה לחשוב על זה. מה שבטוח שבעולם גרעיני זאת תהיה המציאות שנצטרך להתמודד איתה, ולדעתי עדיף לשלם פי 5 על החשמל מאשר לחיות בעולם גרעיני.
דעה של חוקר פולני:
http://www.21stcenturysciencetech.com/Articles_2010/Chernobyl_repopulation.pdf
לא מדובר בדעה תמהונית. להיפך, זו השקפה שקרובה לזו שהוצגה בדוח הרשמי של האו״ם
וגם המאמר הזה מעניין
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2889503/
עדו,
נראה שבכוונת סאונדוויל להשתמש ברווחיה ע"מ לרכוש עוד נכסים להשבחה,אם נניח שהמחירים בהונג קונג מנופחים זה בעצם אומר שסאונדוויל תפסיד בעתיד הרבה כסף והמאזן שלה יראה הרבה פחות טוב.
השאלה הגדולה איך יראו עסקי ההשבחה בשוק נדלן יורד,לסאונדוויל לוקח כמה שנים להשתלט על נכס ולהשביח אותו ויתכן שבמשך הזמן הזה המחירים ירדו,דבר שני לא בטוח שתמיד השוק יתן להם מרווחים גדולים ביחס השווי של נכס ישן לחדש.
ב30 שנה האחרונות מחירי הנדלן בהונג קונג טיפסו בחדות וסאונדוויל רכבה על הגל הזה קשה לדעת איך תראה אם בעשור הקרוב מחירי הנדלן ירדו בחדות.
עדו, אני אכן מניח שהייתי בהיסטריה טוטאלית אם היה קורה משהו כמו פוקושימה או צ'רנוביל בסביבתי. היסטריה היא דבר מדבק, ואפילו מי שיש לו את היכולת לקרוא מאמרים סטטיסטיים לא חסין מפניה. השאלה אם מדיניות צריכה להיות מוכתבת על ידי היסטריה. אם אכן מתברר שמקרי הסרטן באזור צ'רנוביל אינם רבים יותר מאשר באזורים אחרים, כמו שהחוקר הפולני טוען, כל ההיסטריה סביב הנושא היא מופרכת לחלוטין.
חולות הנפט מעלים את השאלה של ההתחממות הגלובאלית, שנראית איום לא פחות גדול מהגרעין וכנראה גדול בהרבה, שלא לדבר על זיהום האוויר הפשוט והמיידי של תחנות הכוח.
השטחים שאנרגיית שמש דורשת הם פשוט דמיוניים. פעם המלצתי לך על הספר הזה שדן בזה (זמין במלואו ברשת): http://www.withouthotair.com/ הוא מסכם את מה שיכולות לתת אנרגיות מתחלפות, והמספרים לא מסתדרים ולא מתחברים למשהו שיכול לספק את צריכת האנרגיה הגלובאלית. כמו שאומר שם המחבר: זה לא שאני תומך באנרגיה גרעינית, אני תומך בחשבון. זה אגב משהו שמאוד מתחבר לרוח הבלוג שלך. לפחות בנושאים כלכליים (להבדיל מנושאי ריטלין וכו') אתה אוהב להסתכל על המספרים, ולהימנע מכל מיני אמירות סוחפות שכותרות ראשיות אוהבות להכריז עליהן.
יכול להיות שאסון גרעיני יביא לכך ששטחים גדולים לא יוכלו להיות מאוכלסים, אבל שימוש באנרגיית שמש יביא לכך שמראש, בלי שום אסון, נפקיע שטחים עצומים כדי לשים שם מתקנים מפיקי אנרגיה.
אתה ממעיט ביכולתה של האנושות להשתפר וללמוד ממקרה למקרה. תחשוב למשל כמה תעופה מסחרית בטוחה, אף על פי שבכל יום יש אלפים רבים של המראות ונחיתות עם אינספור תרחישי אסון מחכים בפתח, אסון תעופה גדול בארה"ב ובאירופה הוא דבר נדיר.
יהונתן, אין לי מה להוסיף על הטיעונים שכבר הבאתי בקשר לגרעין ותרופות. אני רק אגיד שאני יותר מאמין ביכולת של המדענים לשפר את התפוקה מאנרגיית השמש והרוח מאשר אני מאמין ביכולת שלהם להימנע מאסונות טבע.
וכמובן – שאני לא מאמין בתיאוריה של התחממות גלובלית. עוד שטות שיצחקו עליה עוד 50 שנה. זאת לפחות דעתי.
מעניין שדווקא יפן שיושבת על הרי געש מפעילה כורים גרעיניים ולא חושבת על חשמל
גאותרמי שממש יושב טוב עם הרי געש.
לא שאני מבינה גדולה בנושא אבל חברת אורמת עוסקת בזה.
לגבי אנרגיה סולארית כמה שידוע לי ממקמים את זה מעל ביניינים או אזורי תעשיה.
דפני, אפילו אם יכסו כל גג באירופה במתקנים סולאריים, רק חלק קטן מאספקת האנרגיה יסופק.
יניב ועדו,
הנתונים שאתם מציגים הם חלקיים.
הלוואה שניתן בכל רגע לדרוש את פרעונה היא הלוואה לזמן קצר לא רק בגלל הוראת ניהול ספרים כזו או אחרת, אלא גם מבחינה מהותית טהורה.
הוצאות המימון ביחס להכנסות אכן לא מעמידות את סאונדוויל בסכנה. אבל לא זו השאלה. השאלה היא לא בקשר לתשלום הוצאות המימון (הריבית) אלא בקשר להחזר החוב עצמו (הקרן). לחברה יש חוב גדול. תארו לכם שבועת הנדל״ן בסין תתפוצץ. זה בוודאי ישפיע גם על הונג קונג. זה עלול להביא גם למצוקת אשראי. כל זה אינו תסריט דמיוני. אז עלולה להתעורר הבעיה. יהיה קשה לממש נכסים (ששווים צונח ושלאף אחד אין כסף פנוי לקנות אותם במחיר הוגן) בכדי להחזיר את ההלוואות, שלא ניתן יהיה למחזר. מתסריט כזה אני חושש.
ומה אם בגלל המשבר הזה ל-20% מרוכשי הדירות בפרויקט בוורן וודס לא יהיה כסף לשלם בעד הדירות המוכנות שלהם?
עדו, בחישוב שלך לשווי הנכסים לקחת בחשבון שווי של נכסים שעדיין לא נבנו! ומה עם הוצאות הבנייה שסאונדוויל תוציא בכדי לבנות אותם (על מנת שיגיעו לשווי עליו אתה מדבר)? לא הורדת מהחישוב שלך את העלויות הללו.
אסא, אתה נטפל לדברים טפלים לדעתי.
תגיד מה שתגיד על סאונדוויל, אבל יש דבר אחד שאי אפשר לטעון על החברה וזה שהמינוף שלה גבוה. תבדוק כל חברת נדל"ן בישראל או בארה"ב ותראה שהמינוף שלהן הרבה יותר גבוה משל סאונדוויל.
כמעט אין דבר כזה חברת נדל"ן עם יחס חוב/הון של פחות מ-100%, ואצל סאונדוויל זה עומד על פחות מ-50%.
זה שהחוב בנוי בצורה כזאת של חוב לטווח קצר לא אומר שום דבר על יכולת החברה להחזיר אותו. אין לה שום בעיה לגלגל אותו. כמו שאמרתי, אם לגב' כהן מחדרה אין שום בעיה תחת שום מצב כלכלי לקחת משכנתה בשווי 70% מהנכס, למה שלסאונוויל תהיה בעיה לקחת חוב הרבה יותר קטן?
בקשר לעלויות הבנייה, מדובר על סכום זניח. בגלל שבחישוב הערך שבניתי עיגלתי למטה, זה שקול לכך שהכנסתי את עלויות הבנייה. למשל, קח את וורן-וודס, אפילו אם נתעלם מהעובדה שהבנייה שם התחילה, אז עלות הבנייה של בנייין יוקרה לא עולה על 1500 דולר הונג-קונגי לרגל מרובעת (או בערך 2000 דולר אמריקאי למ"ר). זאת אומרת שלבנות את וורן-וודס יעלה בערך 100 מליון או מקסימום 150 מליון דולר הונג-קונגי.
זה בסדר גמור להיות שמרני, אבל יש הבדל בין שמרנות לבין לבדוק כל חברה כאילו השמיים עומדים ליפול. אם לפני כל מניה שאתה קונה אתה מסתמך על התסריט הכי גרוע, אז אף פעם לא תוכל לקנות מניות.
לא תקנה את וולס-פרגו אם תניח שהרגולציה על הבנקים רק תחמיר.
לא תקנה את סטיוארט אם תניח ששינויים טכנולוגים יביאו לכך שלא יצטרכו יותר חברות של title insurance.
לא תקנה את חברות הרדיו כי תאמין שהרדיו הלוויני יעלים אותן.
לא תקנה אף חברה בהונג-קונג אם תניח שהבועה בסין תכניס את האזור למיתון עמוק.
וכו' וכו'.
כמעט על כל מניה שקניתי נמתחה עלי ביקורת חריפה כשקניתי אותה. אין לי שום דבר נגד ביקורת, ההיפך. אבל אם הביקורת מושתת על תסריט שהעולם הולך להתמוטט, קצת קשה לי לקבל אותה.
במקרה של סאונדוויל, תחת כל תסריט סביר, לחברה אין שום בעיה לשלם את החוב שלה. אם כבר החוב שלה שמרני מדי, ולא להיפך.
ודרך אגב, צריך לזכור שאת רוב המניות בסאונדוויל קניתי כשחברה נסחרה בין 3$-6$. טווח הביטחון היה הרבה יותר גדול מהיום כשהמניה נסחרת באזור ה 11$-12$.
אז זה לא שאני טוען שצריך לקנות את המניה במחירה היום, אלא חולק עליך בעניין המינוף.
עדו,
גם ל- ETI יש משכנתא נמוכה מזו של גברת כהן מחדרה – רק 66% (3.3 חלקי 5), ובניגוד לסאונדוויל כמעט כולו לטווח ארוך אמיתי, ועדיין טענת שהבעיה של ETI היא החוב הגדול שלה.
שלא תבין אותי לא נכון: אני לא חושב שהחוב של סאונדוויל גבוה במידה המסכנת את יציבותה. אני פשוט לא אהבתי לראות גידול של 50% בחוב בתוך שנה. זה מעמיס על החברה סיכון נוסף, שהייתי מעדיף שלא יהיה קיים.
דבר נוסף: אני קודם כל דואג לכך שהחברה לא תימחק במקרה של התפוצצות הבועה. זה הכי חשוב מבחינתי. אחר כך גם נחמד יהיה לעשות עליה כסף (ובזכותך כבר עשיתי 100%).
מטבע הדברים, כאשר החברה נסחרת ב 12 דולר אני בוחן עליה כזו בחוב בצורה אחרת מאשר כאשר היא נסחרה ב 6 דולר (ובין לבין הרי לא קרה משהו ממשי. סתם השוק גילה אותה).
אגב, לפני כמה ימים מכרתי עוד שליש מאחזקותי במניה במחיר 12.3.
ובקשר למשפט האחרון שלך: לא בטוח שהבנתי אותו. היום לא היית מציע להיכנס לחברה במחיר של 12 דולר?
חברים, בקשר ל- ETI:
מישהו מסוגל לעשות איזה תחשיב או הערכה בכמה יקטנו ההכנסות של החברה בעקבות מהלך מכירת הפאבים לשם הקטנת החוב שלה?
זה מבחינתי איזשהו נעלם שמקשה עלי להעריך עד כמה היא זולה.
בקשר לאנרגיה, חשוב לזכור אנרגיה בסופו של דבר חשובה מאוד לקיום חיים. בעזרת אנרגיה מיצרים מזון, אם מחיר האנרגיה יעלה מאוד וחבית נפט תעלה 400 דולר אז מחיר המזון יעלה גם הוא.
אם מחיר המזון יעלה מיליארדים של אנשים יהיו בסכנת חיים, אבל הם לא ילכו בשקט. סביר להניח שבמקרה כזה של רעב יפרצו הרבה מאוד מלחמות.
ממליץ לכם לקרוא את הכתבה עם פרופ' אריה דובי
http://www.themarker.com/misc/1.557382
פרופ' אריה דובי – מומחה לאנרגיה גרעינית.
מה באפט אומר על זה? —— אל תשאל את הספר אם אתה צריך תספורת.
ומה אני אומר אל זה – שכל המומחים בגרוש יפסיקו להפחיד אותנו ולמכור לנו סיפורים.
אף אחד לא יודע מה יקרה עוד 50 שנה ובטח לא עוד 100 שנה.
המדענים במאה ה-19 טענו שרכבות לא יוכלו לנסוע במהירות גבוהה מ-30 קמ"ש כי הנוסעים יחנקו בגלל הווקום שייווצר. צריך הרבה חוצפה בשביל לנאום לנו איך עולם האנרגיה ייראה עוד 100 שנה.
מישהו במאה ה-17 בכלל היה יכול לחשוב על הנפט? קצת צניעות לא תזיק למדענים.
הנה עוד כמה נבואות מהעבר:
http://www.oddee.com/item_96635.aspx
אני לא מומחה לאנרגיה גרעינית, אבל לא צריך להיות מומחה לכך כדי להבין כשמסתכלים על המספרים יהונתן צודק. לפחות כרגע אין באמת אלטרנטיבה אחרת לאנרגיה גרעינית.
אולי ימצאו דרכים נהדרות להגדיל בסדרי גודל את הנצילות של התאים הפוטו וולטאים, אולי ימצאו דרכים יעילות הרבה הרבה יותר להפיק אנרגיה, אולי סוף סוף מישהו ימצא איך מבצעים היתוך גרעיני. אולי. אבל זה לא המצב כרגע וכרגע יש לא מעט ממשלות שחייבות לבנות כל הזמן עוד תחנות כח אם הן לא מעוניינות שהאזרחים שלהן ישבו בחושך.
כל עוד זה לא קורה, אין לנו למעשה פתרון טוב יותר מזה כתחלופה לפחם ונפט. הפקת אנרגיה מפחם ונפט רוצחת היום הרבה יותר אנשים מאשר אנרגיה גרעינית, רק שהיא עושה את זה בשקט וכל הזמן ולא בבומים גדולים.
מצורף קישור שמצביע על משהו מאד נכון בנושא:
http://andrewsullivan.theatlantic.com/the_daily_dish/2011/03/chart-of-the-day-7.html