החודש ה-SPY הניב תשואה של 4.5%, התשואה של ה DIA עומדת על 3.4%, מדד ההנג-סאנג בהונג-קונג עלה ב-10.3% והתשואה של התיק שלי עומדת על 9.4%.
דוחות ודיווחים
וולס פארגו (סימול WFC) פרסמה את התוצאות של הרבעון האחרון. מבלי להיכנס כאן לפרטי הדוח (עשיתי את זה כבר מספיק פעמים בעבר), אני רק אכתוב את הדברים בצורה מאוד פשוטה – לחברה אין חשיפה לאירופה אז אם העולם לא יגיע לקיצו, וולס לא תסבול גם אם המשבר שם יחריף. השוק האמריקאי לא נכנס למיתון שני וישנה התאוששות – לא משנה אם היא אטית או מהירה – מה שבטוח זה שישנה התאוששות. החברה הרוויחה 73 סנט ברבעון האחרון וזאת מבלי להוריד הרבה מהרזרווה לחובות אבודים ואחרי החלת החוק על כרטיסי הדביט (שהוריד 365 מליון מהרווח ברבעון). כל זה אומר שהחברה תרוויח בקלות יותר מ-3 דולר למניה השנה ועל כן מחיר המניה שלה צריך להיות לפחות 40$. וזה עוד לפני ששוק הנדל"ן מתאושש או שהריבית עולה – כשאלו ייקרו (והם ייקרו) הרווחים יעברו את ה-4 דולר למניה.
לאחר פרסום הדוח מחיר המנייה זינק, אבל בימים האחרונים המניה החלה לרדת, וזאת כנראה בגלל שתי סיבות. האחת היא ההודעה של ברננקי על כך שהריבית תישאר נמוכה לפחות עד לסוף 2014 והשנייה היא הירידה במכירת בתים חדשים בדצמבר. בקשר לריבית, דעתי היא שאף אחד בעולם (כולל ברננקי) לא יודע מה תהיה האינפלציה/ריבית עוד חצי שנה, אז בטח שלא ניתן להתחייב על הריבית לשלושת השנים הקרובות. אם הכלכלה תשתפר ותהיה עלייה באינפלציה, ברננקי "יפר" את ההתחייבות שלו מבלי להניף חצי עפעף. בנוסף, סביבת ריבית נמוכה היא לא דבר חדש. זאת הייתה המציאות בה פעלה וולס בשנים האחרונות, ולמרות זאת הרווח שלה בשנה שעברה עמד על כמעט 3$ למניה.
אותו כנ"ל לגבי הירידה במכירת בתים. הנתון שפורסם דיבר על חודש דצמבר, שהוא כאמור כבר כלול בדוח האחרון שוולס פרסמה. אם ב-2011 נמכרו רק כ-300 אלף בתים חדשים ועדיין וולס הצליחה להרוויח 3$, אז כמה תרוויח וולס בשנה נורמלית בה נמכרים כ-1.2 מליון בתים חדשים?
או, אם בשיא השפל וולס מצליחה להרוויח 3$ למניה, כמה וולס תרוויח כשהכלכלה תתייצב וכשהריבית תהיה גבוהה יותר?
ולסיום נושא וולס-פארגו – הנה כתבה טובה מבית פורבס.
ואלי (סימול VALE) פתחה את השנה חזק מאוד. דבר שהשפיע לרעה על התשואה שלי עד כה (וזאת כיוון שיש לי פוזיציית שורט על המניה). החברה הזמינה לפני מספר שנים שלושים ומשהו ספינות ענק (שתוכלנה לשאת כ-400 אלף טון של ברזל – כל ספינה). לא הבנתי אז וגם לא היום מדוע החברה נכנסה לעסקי הספנות. לטענתה זה יוריד את עלויות המשלוח שלה ויעזור לה להתחרות בחברות האוסטרליות. אבל גם אם היא משתמשת בספינות שלה או שולחת ע"י חברות ספנות חיצוניות, זה לא ישנה את העובדה שהמרחק מברזיל לסין רחוק בהרבה מאשר המרחק מאוסטרליה לברזיל. שום דבר לא ישנה עובדה זו, ולכן רכישת הספינות נראתה לי כרעיון רע.
בינתיים מחירי המשלוח הימי לסחורות-צובר התרסקו, וההשקעה הזאת של ואלי נראית עוד פחות חכמה. אבל הסוכרייה האמתית בכל הסיפור הזה היא שהממשלה הסינית לא מסכימה לספינות אלו לעגון בסין. גם ככה סין כועסת על חברות כריית-הברזל, ומאשימה אותן בקרטל וניפוח מחירים, אבל עד היום לפחות חברות הספנות שלה הרוויחו מהמשלוחים הימיים. המהלך של ואלי יפגע קשות בחברות הספנות הסיניות שגם ככה נמצאות בקשיים בגלל הירידה החדה במחירי המשלוח. חברות הספנות הפעילו את הקשרים הפוליטיים שלהן וסין החליטה לאסור על מעגן הספינות של ואלי בנמלי סין. אפילו העובדה שואלי הזמינה את הספינות במספנות סיניות והשמות המתחנפים שהיא העניקה לספינות (כמו "ואלי-צ'יינה" ו "ואלי-בייג'ינג"), לא עזרו לה מול הכוח הפוליטי של חברות הספנות הסיניות.
מנכ"ל ואלי הודיע שהחברה שוקלת למכור את הספינות, אבל בתנאי השוק הנוכחיים זה לא יהיה להם קל. בינתיים הם משיטים את הספינות למלזיה ולפיליפינים, שם הם פורקים את הברזל לספינות קטנות יותר ושולחים את הסחורה לסין. לא נראה שרכישות אלו עוזרות להם להוריד עלויות.
למרות הפיקנטיות של הסיפור הזה, זה לא מה שיפיל את ואלי, או ישפיע על הרווחים שלה בצורה מהותית. מה שחשוב לעתיד החברה זאת צריכת הפלדה העולמית, ומה שיקבע את צריכת הפלדה העולמית זה מצב הנדל"ן בסין – ושם הדברים נראים רע מאוד.
קצת פחות חשוב לצריכת הברזל אבל בכל זאת סיפור מעניין זאת התכנית של חברות הרכב להפחית את כמות הפלדה במכוניות ע"י שיפורים טכנולוגיים.
פינסבורי (סימול בלונדון – FIF) ממשיכה להפתיע לטובה עם עלייה יפה בהכנסות השנה. חברה קטנה, זולה מאוד וצומחת מהר – מה צריך יותר?
ד"ר פורמן, שהוא לדעתי אחד המומחים המובילים בעולם לתזונה, פרסם מאמר על גלוטן בו הוא מדבר על כך שאוכל ללא גלוטן נהיה פופולרי לאחרונה עקב המחשבה (השגויה לדעתו) שמדובר באוכל בריאות. אולי זה מסביר קצת את הצמיחה היפה במכירות של פינסבורי.
האצ'ינסון (סימול HTCH) פרסמה את הדוח הרבעוני שלה. כצפוי זה היה רבעון חלש ביותר – בגלל השיטפונות בתאילנד שהרסו את המפעל שלה כמו גם את המפעל של הלקוחה העיקרית שלה – ווסטרן-דיג'יטל. למרות זאת, אני אופטימי לגבי החברה. ווסטרן-דיג'יטל צופה שתוך חצי שנה המפעל שלה יחזור לפעילות מלאה, ולכן קצב ייצור הדיסקים בעולם יחזור לרמה שלפני השיטפונות בתאילנד. להאצ'ינסון ייקח יותר זמן להחזיר את המפעל שלה לפעילות מלאה. הייצור במפעל רק יחל עוד חצי שנה, ורק עוד כשנה וחצי יכולת הייצור תחזור לרמה של לפני השיטפונות. זאת אומרת שתוך כחצי שנה האצ'ינסון תחזור לרמת ייצור נורמלית, אבל רוב הייצור יתבצע בארה"ב – שם העלויות גבוהות יותר, ורק בהדרגה יעבור הייצור למפעל הזול בתאילנד.
עלויות שחזור המפעל בתאילנד תעמודנה על כ-35 מליון דולר. החברה קיבלה 16 מליון דולר מהביטוח לאחר סוף הרבעון ויש בקופתה עוד 50 מליון. מוקדם יותר החודש החברה הודיעה על הצעה למחזור של החוב עם קופון 3.5%, וחלק מההצעה כולל תשלום של 20 מליון דולר. אז אם נעשה את החישוב של 50 מליון (מזומן) פלוס 16 מליון (ביטוח) פחות 35 מליון (עלות החזרת המפעל התאילנדי) פחות 20 מליון (החזר חוב), נראה שלחברה יש מספיק טווח נשימה בשביל לעבור את התקופה הקשה הזאת. בנוסף לחברה יש גם קו אשראי מהבנק, ומנהלי החברה צופים כי השנה תזרים המזומנים החופשי יהיה חיובי – מה שמוסיף קצת אויר לחברה.
כמובן שדברים יכולים להשתבש ולגרום לחברה להפסיד השנה – מה שיכול להביא את החברה קרוב מאוד לפשיטת רגל. אני חושב שהסיכון-סיכוי כאן מצדיק השקעה במניות החברה. ללא ההצפות בתאילנד, החברה כבר עכשיו הייתה כנראה רווחית והמניה הייתה כנראה נסחרת במחיר הרבה יותר גבוה מהמחיר היום, אבל ככה זה בחיים, תמיד קורים דברים בלתי צפויים. ההצפות בתאילנד דרדרו מאוד את מצב החברה, אבל אני עדיין מאמין שהיא תצליח לצאת מזה, ושההשקעה שלי במניה תצדיק את עצמה.
מספר התיירים שפקדו את הונג-קונג בראש השנה הסיני עלה ב-6.6% לעומת השנה שעברה. זאת לעומת צפייה לעלייה של 10%. אגף התיירות מאשים את מחירי המלונות הגבוהים כמו גם את מזג האוויר הקר שפקד את הונג-קונג. מה שמפחיד אותי זה שההאטה בסין מתחילה גם להשפיע על תיירות החוץ הסינית. בכל מקרה, מדינות רבות היו חולמות על עלייה של 6.6%, ואלו חדשים סך הכל טובות לשון-הו-טק (סימול 219) ולסאונדוויל (סימול 878). אם כבר מדברים על סאונדוויל – החברה מכרה את הנכס ברחוב HING WAN 17-19 תמורת 94 מליון דולר הונג-קונגי.
פעולות בתיק
מכרתי את כל המניות שנשארו לי באנטרקום (סימול ETM) תמורת 8$ למניה. מתחילת השנה המניה זינקה ב-30%. החלטתי שישנן הזדמנויות טובות יותר בשוק כיום ולכן החלטתי לצאת. עם חלק מהכסף הורדתי קצת את רמת המינוף שלי. התלבטתי מה לעשות עם שאר הכסף. המעומדות שלי היו האצ'ינסון, אנטרפרייז אינס ועוד חברה קטנה שאני עוד לא מוכן לחשוף את שמה. בסוף החלטתי לקנות את החברה השלישית, אבל הסחירות של המניה מאוד נמוכה ולא הצלחתי לקנות במשך מספר ימים. בימים אלו המשכתי להתלבט, ואני חושב שאני כנראה אקנה עוד מניות של אנטרפרייז אינס ואבטל את פקודת המכירה הקיימת.
בנוסף מכרתי אופציות קול של ואלי (VALE Jan 18 '14 $30 Call) תמורת 1.83$. זאת הפעם הראשונה שאני כותב אופציות. עקרונית מדובר במסחר מאוד מסוכן. אני יכול להפסיד על השקעה זו מאות ואף אלפי אחוזים. בגלל זאת ההשקעה שלי כאן קטנה מאוד – פחות מ-1% מהתיק שלי.
נניח למשל שמחיר המניה של ואלי יעלה תוך שנתיים ל-48$ (כיום מחיר המניה עומד על כ-25$) – וזאת לכאורה אפשרות סבירה ביותר. במקרה שכזה אני אפסיד פי 10 על ההשקעה שלי. כלומר, על כל 1,000$ ששמתי, אני אפסיד 10,000$.
אז למה עשיתי זאת? קודם כל כי אני מאמין שהסבירות שתוך שנתיים מחיר המניה יעמוד על פחות מ-30$ גבוהה מ-99%, ובמקרה שכזה הרווח שלי יעמוד על 100%. הסבירות שאני אפסיד פה נמוכה מאוד, אבל בגלל ששמתי קצת כסף, גם אם אני אפסיד פי 10 או אפילו פי 20, זה לא משהו שיפיל אותי.
נכון שמדובר בסכום קטן שלא ישפיע על התשואה שלי, אבל כיוון שאני בטוח שאני ארוויח 100% על השקעה זו, עדיין מדובר בכסף מתנה – כיוון שאני לא צריך לשים כסף שלי על השולחן.
אני רוצה להזכיר לקוראים שהבלוג הזה מיועד לתעד את ביצועי ההשקעות שלי, ולחלוק מניסיוני כמו גם מהטעויות שלי. אני לא ממליץ על אף אחת מהמניות המוזכרות כאן. כמו כן, אני עלול למכור (או לקנות) מניות זמן קצר לאחר שקניתי (או מכרתי) אותן, וזאת מבלי לדווח על כך כאן.