I get into the office about 5:30 and by quarter to six, I read the deposit report from the day before, and checking is such a big part of that
ג'ון סטמף – מנכ"ל וולס-פארגו בשיחת הועידה האחרונה.
מניות הבנקים התנהגו בעצבנות בחודש האחרון, וזאת בגלל מספר בעיות איתן הבנקים מתמודדים לאחרונה. בואו ננסה לעשות קצת סדר בבעיות אלו, וננסה לראות מה ההשפעה שלהן על וולס.
– רכישה חוזרת של משכנתאות – אחרי שבנקים נותנים משכנתאות ללקוחות שלהם, הם לפעמים מאגח"ים את המשכנתאות ומוכרים אותן לגורמים חיצוניים. ככה שלמרות שבד"כ הבנק נשאר זה שמשרת את הלקוח בכל מה שקשור למשכנתה, הסיכון בעצם עבר לגורם חיצוני, ובתמורה לכך הקונה החיצוני מקבל ריבית מהבנק. בשנים האחרונות בגלל משבר הנדל"ן, אחוז המשכנתאות שאינן מתפקדות עלה בצורה משמעותית, וכעת הקונים החיצוניים רוצים שהבנקים יקנו בחזרה את המשכנתאות שהם מכרו.
צריך להבין שהבנקים לא מחויבים לקנות את המשכנתאות אלא אם כן חלה טעות בתהליך המכירה או שהמסמכים שמתארים את איגוח המשכנתאות היו לא נכונים (למשל אם הבנק הבטיח משכנתאות פריים, אבל בעצם הוא מכר סב-פריים). מדובר כאן על כמה מאות מיליארדים של משכנתאות שחברות כמו פימקו דורשות מהבנקים לקנות בחזרה. אומנם החיצים מופנים כלפי בנק-אוף-אמריקה (סימול BAC), אבל בד"כ כשחברה אחת נמצאת בבעיה, השוק משליך לכל התעשייה.
קראתי את התעתיק של שיחת הוועידה של BAC, ונראה כי שם זה באמת עניין רציני, אבל אצל וולס זה עניין זניח לחלוטין. הסיבה העיקרית לכך היא שהם כמעט ולא איגחו משכנתאות, ומה שאוגח, נמכר בעיקר לרשויות הממשלתיות – פאני-מה ופרדי-מק.
מי שרוצה להתעמק בפרטים יכול לקרוא במצגת למשקיעים בעמוד 26 שמספר הבקשות לקנייה חוזרת של משכנתאות אפילו ירד הרבעון כאשר הרזרווה עומדת רק על 1.3 מיליארד. לפי עמוד 27 רוב המשכנתאות הן פריים ונכתבו לפני 2005. ובעמוד 30 יש פירוט שמראה בדיוק למה העניין הזה לגמרי לא משמעותי בוולס-פארגו.
– באזל III – מדובר על תקנות בין לאומיות שגובשו בגלל המשבר הכלכלי ומגבירות את הפיקוח על הבנקים. בשורה התחתונה עוד רגולציה משמעותה פגיעה ברווחים של הבנקים. השינוי המשמעותי הוא הגדלת יחס הלימות ההון (TIER ONE CAPITAL). הדרישה לפי באזל III היא ליחס הלימות הון של 8%. אומנם יחס הלימות ההון של וולס עומד כבר היום על 8%, אבל יש הבדל בהגדרות מושג זה בין הדרישה של באזל לבין חוקי החשבונאות. אני אסביר. יחס הלימות ההון זה בעצם – סך הנכסים חלקיי ההון. התקנות בבזאל מגדירות את הנכסים בצורה שונה מאשר חוקי החשבונאות. למשל, נכסי מס (בד"כ מדובר בהפסדים שחברות יכולות להתקזז מולם בעתיד מול רשויות המס). לפי חוקי החשבונאות מדובר בנכסים לכל דבר, אבל לצורך חישוב יחס הלימות ההון לפי באזל, לא מדובר בנכס. בעמוד 25 במצגת ניתן לראות שוולס מעריכה שלפי באזל יחס הלימות ההון שלה עומד כיום על 6.9%, ככה שחסר לה רק 1.1 נקודות האחוז בשביל לעמוד בדרישות המחמירות של באזל. כיוון שהבנק מגדיל יחס זה בקצב של 0.5 נקודות האחוז ברבעון, סביר להניח שתוך 2-3 רבעונים הוא יעמוד בתקנות.
– תקנון E – מדובר בחוק אמריקאי חדש שמסדיר את העמלות על אוברדרפט. תקנון זה הוריד 380 מליון מהרווחים של וולס-פארגו הרבעון. או 1.6 מיליארד בחישוב שנתי – וזה כבר כסף רציני. החברה תפצה חלקית על אבדן ההכנסות ממקורות אחרים. בנק-אוף-אמריקה כבר הודיע שהוא יעלה עמלות על מוצרים אחרים בשביל לפצות על אבדן ההכנסה עקב תקנון E. אני מניח שוולס-פארגו גם ימצאו חלופות – לפחות חלופות חלקיות.
– הקפאה של עיקולי בתים – זה כנראה היה הסיפור המרכזי בחודש האחרון. עלו חשדות כנגד הבנקים שתהליך הקפאת הבתים בוצע בצורה לא ראויה וכנגד החוק. בנק-אוף-אמריקה הודיע על הקפאה זמנית של עיקולי הבתים. וולס-פארגו טענו בעקביות שתהליך העיקול שלהם תקין ושהם לא מתכוננים להקפיא את העיקולים. למרות זאת השוק הפיל חזק את המניה. אפשר להגיד שהייתה מיני-פניקה בשוק לגבי כך שכל תהליך עיקול הבתים יעצור לזמן בלתי מוגבל. כמו תמיד בפניקה, העיתונאים ואנליסטים בגרוש הוסיפו הרבה שמן למדורה מבלי להכיר את העובדות. חלקם למשל טענו שבגלל כל האיגוחים של המשכנתאות והמכירה שלהם מחברה פיננסית אחת לאחרת, אין בעצם אף בעל בית למשכנתה – כלומר בעליי הבתים בעצם לא חייבים לאף אחד כסף. או למשל, דורון צור שטען שזאת בעצם מזימה סודית של הבנקים על מנת לא לעקל בתים. כמובן שאין שום בסיס לטענות אלו, והן דוגמאות קלאסיות לאיך אנשים נלחצים בשיא הפניקה.
אני מניח שבגזרה הזאת עוד יהיה די הרבה רעש, כיוון שאנחנו די רחוקים משיא עיקולי הבית. מתי יגיע השיא של העיקולים? וולס-פארגו מעקלים בית אחרי שתשלומי המשכנתה לא שולמו בממוצע במשך 18 חודשים. לפי עמוד 19 במצגת, שיא האי-תשלומים היה במרץ השנה, ולכן סביר להניח ששיא העיקולים יגיע בערך עוד שנה. זה, דרך אגב, גם הנתון שמנכ"ל בנק-אוף-אמריקה זרק – שיא העיקולים עוד 3-4 רבעונים.
אז אלו היו ארבעת הבעיות העיקריות איתן מתמודדים הבנקים. אני מצפה שמעכשיו הלחץ הרגולטורי על הבנקים קצת ייחלש. גם בגלל שכבר לחצו אותם די הרבה, וגם בגלל תוצאות הבחירות שהגדילו את הכוח של המפלגה הרפובליקאית.
עכשיו נעבור לדוח עצמו. אין כאן הרבה חדש ביחס למה שכתבתי לפני רבעון, ואני ממשיך להחזיק בדעה שהבנק ירוויח יותר מ-4$ למניה תוך 3 שנים בערך, ושהמניה יכולה לטפס למעל ל-60$.
לפי תוצאות הרבעון, רווח ה PTPP עמד על 8.6 מיליארד דולר שזה כמו ברבעון הקודם, אבל נמוך מאשר ברבעון המקביל.
רווח ה PTPP צריך לעלות ל-11 מיליארד דולר ברבעון בשביל שנראה רווח נקי של 4$ למניה. אני אסביר למה אני חושב שזה יקרה.
נתחיל בהוצאות זמניות שייעלמו בעוד מספר רבעונים:
– הוצאות מיזוג הרבעון עמדו על 480 מליון דולר.
– הוצאות שכרוכות בהסדרי חוב ללקוחות בעייתיים – 750 מליון.
– בנוסף לשני אלו, הוצאות הכרוכות בעיקול בתים תרדנה (אם כי זה לא יקרה לפחות עוד 3-4 רבעונים) – הרבעון וולס פארגו הוציאה 100 מליון דולר רק בטיפול בבתים מעוקלים (עמ' 24 בדו"ח).
ככה שהגענו להוצאות זמניות של 1.3 מיליארד דולר ברבעון שרובן מתקזזות עם הכנסות זמניות של כ-850 מליון – מהפרשה חוזרת של תיק ה PCI (הלוואות של ווקוביה שהחברה מחקה ועכשיו מחזירה) ומהפחתה של הרזרווה לחומ"ס. זה משאיר לנו תוספת נטו של 450 מליון דולר ברבעון לרווח לפני מס. ככה שנשאר לנו עוד 2 מיליארד דולר ברבעון שוולס פארגו צריכה להרוויח בשביל להגיע ליעד שלי.
חלק נכבד מהפרש זה יגיע כשהריבית תתחיל לעלות. ניתן לראות בעמוד 22 בדוח שלחברה יש 71 מיליארד דולר שמניבים 0.38% בשנה. כמה שורות מתחת לנתון זה ניתן לראות שהחברה מקבלת 5% על השקעה ב MBSים. וולס-פארגו מוותרת בכוונה על הכנסה גבוהה יותר מריבית, כיוון שהיא צופה שהריבית תעלה. כלומר היא מעדיפה להרוויח עכשיו פחות בשביל להרוויח יותר בעתיד. לפי המנכ"ל לחברה יש 100 מיליארד דולר ששוכבים בריבית נמוכה ומחכים. רק מזה החברה תרוויח עוד כ-5 מיליארד דולר בשנה. כלומר ה PTPP שלה יעלה ביותר ממיליארד דולר ברבעון. עכשיו חסר לנו עוד פחות ממיליארד דולר ברבעון בשביל להגיע ליעד שלי של 11 מיליארד.
לפי עמוד 24 בדוח- הכנסות ממשכנתאות ירדו ביותר מ-500 מליון ביחס לרבעון המקביל. שימו לב שאלו לא הכנסות מריבית אלא עמלות. ברגע שהכלכלה תשתפר וכמות הבתים הנמכרים תחזור לרמה נורמלית, ברגע שאנשים יחזרו לקחת הלוואת, יקנו רכבים, ישתמשו יותר בכרטיסי אשראי וכו', ההכנסות של החברה תעלנה, ומשם יגיעו עוד לפחות מיליארד דולר.
מצב החובות האבודים של הבנק גם ממשיך להשתפר (שוב, בניגוד לתחזיות כל המומחים מלפני שנה-שנתיים). בעמ' 37 בדוח ניתן לראות את מצב החובות האבודים של החברה. הרבעון החל עם רזרבה לחובות בלתי מסופקים בסך של 25 מיליארד דולר. הפשרות לחומ"ס הרבעון עמדו על 3.4 מיליארד לעומת 6.1 מיליארד ברבעון המקביל ו-4 מיליארד ברבעון הקודם.
מחיקת החובות עמדה על 4.6 מיליארד לעומת 5.5 מיליארד לפני שנה ו-5.1 ברבעון הקודם. ככה שנראה שמצב מחיקת החובות מתייצב ואף יורד.
נשאלתי כמה פעמים על בנק-אוף-אמריקה. ההעדפה שלי לוולס-פארגו נובעת מכך שהחברה מנוהלת בצורה טובה יותר מאשר בנק-אוף-אמריקה. למשל, כמו שכתבתי למעלה, נראה שבנק-אוף-אמריקה הסתבך עם הרכישה החוזרת ועם הקפאת המשכנתאות – דברים שלא מהווים בעיה רצינית בוולס-פארגו. עוד דוגמה טובה להעדפה שלי ניתן למצוא בעמוד 28 במצגת. תראו את ההבדל בין העיקולים ופשיטות הרגל של שני בנקים אלו – WFC מול BAC.
כמה נקודות לסיום:
– הבנק דיווח על עלייה משמעותית בבקשות למשכנתה בסוף הרבעון. עקב כך, אני מצפה לראות את רווח ה PTPP עולה בצורה די יפה ברבעון הרביעי.
– וולס פארגו קנו 540 מליון דולר של אופציות ה TARP מאז תחילת השנה (אותן אופציות בדיוק שאני קונה בימים אלו). את רוב האופציות הם קנו ברגע מכירתן ע"י הממשל האמריקאי. ליתר דיוק – במקור היו 110 מליון אופציות, ווולס קנו 70 מליון באפריל. ככה שנשארו רק 40 מליון. הרבעון וולס קנו עוד 4 מליון. בקצב כזה הם יקנו את כל האופציות תוך שנתיים-שלוש (כל האופציות חוץ מאלו שאני מחזיק כמובן :)).
– הגדלתי משמעותית את החשיפה שלי לוולס-פארגו בחודש האחרון ע"י קנייה די מסיבית של אופציות ה TARP (סימול WFC.WS או WFC.WT – תלוי בברוקר). כיום ההשקעה שלי בוולס-פארגו היא בערך בגודל של ההשקעה שלי בסאונדוויל.
– מעניין אם מישהו מהקוראים יודע מה משותף בין וולס-פארגו לסאונדוויל. רמז ניתן למצוא בטבלה שבכתבה הזאת ובכתבה הזאת על הנדל"ן בהונג-קונג.
– גם ככה הרשומה הזאת יצאה ארוכה מדי, ולכן לא פירטתי על חלק מהנושאים. אם מישהו לא הבין משהו או לא מכיר חלק מהמושגים, הוא מוזמן לשאול בתגובות למטה.
חשוב לציין שניתוח זה של וולס-פארגו הוא דעתי האישית בלבד, ואין זה אומר שהניתוח נכון או מדויק. כמו כן אני מחזיק במניה ובאופציה, אבל אני יכול למכור אותן בכל עת מבלי לדווח על כך כאן או בכל מקום אחר. ובשום פנים ואופן אין לראות בניתוח זה המלצה לקנות את המניה או את האופציה למניה (או כל מניה אחרת לצורך העניין).
היי עידו,
ניתוח מעמיק וטוב.
כתוכל להרחיב קצת על אופציות TARP? מה זה בעצם?
אני יודע מה זה TARP, אבל לפי תגובה שלך בבלוג זה נשמע כמו אופציה על וולס פרגו.
אני חשבתי בהתחלה שזה איכשהו קשור לכספי החילוץ.
ארי, אתה לא טועה – ה TARP זה כספי החילוץ שהממשל האמריקאי נתן לבנקים. במסגרת כספי החילוץ, הבנקים נתנו לממשל אופציות לקנות מניות. בתחילת השנה הממשל מכר את האופציות האלו בשוק, ככה שכל אחד יכול לקנות אותם כיום. גם לבנקים האחרים יש אופציות שכאלו.
מה שמיוחד באופציות האלו הוא הטווח הארוך שלהן – תאריך הפקיעה הוא לקראת סוף 2018.
אני רואה את זה ככה – עלות האופציה היום – בערך 10$ (היה 8$ עד לפני שבוע!)
מחיר ההמרה – 34.01$ (בוא נתעלם מהסנט הבודד).
אם מחיר המניה (WFC) יהיה גבוה מ 44$ בשנת 2018, אז אתה מרוויח. מתחת למחיר זה אתה מופסד. אם המחיר לא יגיע ל-34$, הפסדת 100% מהכסף.
ככל שמחיר המניה יעלה יותר כך האופציה עדיפה יותר. בערך באזור ה-50$-55$ האופציה כדאית כמו המניה. מעל לזה האופציה כדאית יותר. נניח שהמניה (WFC) תגיע ל90$ ב-2018. אם נתעלם מהדיבידנדים, אז על המניה תרוויח 60$ – או תשלש את הכסף. על האופציה תרוויח 45$ – או פי 5.5 (קנית ב-10 ומכרת ב-55).
התסריט שאני בונה עליו הוא שהמניה תגיע ל-60$ תוך 3-4 שנים, ואז אני ארוויח יותר מפי-3 על האופציה. פי 3 תוך 4 שנים או אפילו 5 שנים, זה ממש בסדר בשבילי.
כמובן שאף אחד לא יכול להבטיח לי שזה מה שיקרה, אבל זה פחות או יותר ההימור שלי כאן.
בניתי לי פוזיציה די משמעותית (יותר מ-10% מהתיק) בשבועות האחרונים. קניתי הרבה באזור ה-8$. קצת מבאס שהמחיר עלה, אבל נראה לי שאני אמשיך לקנות כל עוד המחיר לא עובר את ה-10$ או אפילו אולי 11$. יש סיכוי שאני אכפיל את ההחזקה שלי באופציה, ככה שהיא תהיה באזור ה 25% מהתיק שלי.
עדו, מסקרן אותי מה מכרת לשם כך, והאם זה תחליף למינוף שלך על ולס פרגו באמצעות הלוואה, או שאתה נשאר גם עם זה וגם עם זה.
טוב, זה קצת מקדים את הסיכום החודשי שלי, אבל – מין הסתם מכרתי CASH בלית ברירה. מכרתי גם קצת WFC, מכרתי את כל הכסף שהיה לי ב SSRAP (וזאת הייתה אחת ההשקעות הכי טובות שלי) ומכרתי את מה שנשאר לי בסון-הינג-וישן (סימול 146). ואז לקחתי הרבה מינוף, אבל זה זמני כי אני מתכוון למכור חלק מ WFC בשביל WFC.WS. פשוט יש לי הגבלה על כמות הכסף שאני יכול להעביר כל יום, אז בינתיים אני משתמש במינוף עד שהכסף יעבור.
זאת גם הסיבה שלא קניתי את האופציות במכה אלא כל יום קצת. אני אסדר את העניין בשבוע הבא כשאני אהיה בהונג-קונג.
עידו שלום,
מאוד הייתי רוצה לדעת מה דעתך על COCO
לגבי וולס,
תיק ההלוואות שלהם הוא 753 מ' והם מתפטרים מ120 מ' מהתיק,ושאר התיק גם ברבעון האחרון התקטן.
כך שנראה שיקח להם הרבה זמן להראות צמיחה משמעותית בהכנסות.
עוד בעיה:בהרבה תחומים הם הכי גדולים בארה"ב כך שיהיה להם מאוד קשה לצמוח אם בכלל[קשה להשוות את וולס הענקית של היום לוולס של פעם שלקחה market share ללא הפסקה במשך שנים]
בסופו של דבר אמריקה מוגבלת והעסק של וולס כמעט כולו מקומי.[מרפרוף בבנק הפועלים נראה שתיק ההלוואות שלהם לא גדל משמעותית בעשור האחרון למרות צמיחה מרשימה במשק המקומי וזה כנראה כי הם כבר שולטים במקסימום האפשרי מבחינתם]
צריך לזכור שהעסקים וכן הצרכנים שינו ומשנים את הניהול הפיננסי שלהם וזה כמובן לכיוון הורדת מינוף מה ששוב אומר שקשה להשוות את העשור הקרוב לאלו שלפניו שהתבטאו במינוף יתר ויצרו צמיחה מרשימה במאזני הבנקים.
ולסיום,אם וולס לא תצמח כבעבר היא כנראה לא תסחר במכפיל15 אלא 10-12
ובאופן כללי נראה שבשנים הקרובות המשקיעים לא יתמחרו את הבנקים כבעבר[בגלל גורמי הסיכון וכו']
יוני, בעבר וולס-פארגו נסחרה במכפיל רווח של 18-20. בתור אחד שמאמין שמאמין שהשנים הטובות של אמריקה עוד לפניה, קשה לי קצת לקנות את הסיפור של צמיחה חלשה לחברה. זה נכון שבתחומים מסויימים וולס מאוד גדולה, אבל ענף הבנקאות בארה"ב מאוד מפולח עם עשרות (לפחות) בנקים מקומיים. יש גם תחומים שלמים שוולס בקושי קיימת בהם – כמו למשל בנקאות השקעות או בנקאות פרטית. לוולס גם אין כמעט פריסה בין-לאומית.
בכוונה הבאתי את הציטוט של מנכ"ל החברה. מעבר לכך שהוא מראה על הרגלי העבודה שלו, ניתן גם לראות מה הדבר הכי חשוב לבנק – וזה מספר ההפקדות שהוא מקבל מהציבור. כל עוד ההפקדות צומחות, הבנק ימשיך לצמוח. אני מתעצל לבדוק בדיוק את המספר, אבל אני חושב שדובר על כ-8% צמיחה בהפקדות הרבעון לעומת שנה שעברה, וזה בתקופת משבר כלכלי.
בקשר לבאזל III, במצגת למשקיעים וולס מדברים בפרוש על כך שחסר להם 1.1 נקודות האחוז בשביל לעמוד ביחס הלימות ההון.
היי עדו,
לגבי ה WARRANTS – חיפשתי ולא מצאתי, אולי אתה תדע:
לפעמים, חלק מה WARRANTS הם CALLABLE – כלומר ניתנים לפדיון מוקדם ע"י החברה. זה דומה למשל לאגח – לפעמים אגחים, בסביבת ריבית נמוכה, נסחרים הרבה מעל הפארי שלהם (כמו 95% מהאגחים בארץ היום), ואם לחברה יש יכולת לפדות אותם שלא בתאריך המועד (הפידיון נעשה בפארי כמובן) – נגרם הפסד הון מיידי למחזיק.
האם אתה יודע אם ה WARRANTS של WFC הם CALLABLE? אם אני לא טועה בסקיוריטי אנאליסיס גרהאם מדבר על זה.
אסף, מחיר הפאר של האופציות הוא 1.6$. האופציות לא מחלקות ריבית. מי היה קונה אותן אם וולס-פארגו היו יכולים לפדות אותן בחזרה תמורת 1.6$?
כמו כן אם וולס היו יכולים לפדות את האופציות, הם לא היו צריכים לקנות את האופציות בשוק, כמו שהם עושים עכשיו.
הנה התזכיר של המכירה של האופציות.
תיק ההלוואות של וולס:
https://www.wellsfargo.com/downloads/pdf/press/3Q10_Quarterly_Supplement.pdf
נראה שבאפט הגדיל אחזקה בוולס.
מ cnbc:
An $462 million increase in the total cost basis for Wells Fargo [WFC 29.22 1.76 (+6.41%) ] during the quarter indicates we'll see an increase in Berkshire's holdings of the stock when it files its Q3 portfolio snapshot just over a week from now.
עדו,
אני מתנצל על ריבוי הפוסטים,אני פשוט נזכר בדברים מאוחר יותר.
1 חלק מהעליות במניות הבנקים בשבוע החולף הם בגלל ההודעה הזאת:
http://noir.bloomberg.com/apps/news?pid=newsarchive&sid=aTppQRb9XX3A
2 כתבת ברשומה שבאזל 3 דורש 8%,אם אני לא טועה זה לא מדויק ,באזל דורש 7% [ל tier 1 common equity] ו וולס ב6.9 כך שכנראה ברבעון הבא הם יעברו את זה בקלות.
אבל עדיין יש 2 נעלמים:1 Countercyclical Capital Buffer
2 Capital for Systemically Important Banks only
ניתן לקרוא על הכל כאן:
http://www.basel-iii-accord.com/
עידו שלום
אני עוד הפעם הייתי מבקש שתחווה את דעתך, מה אתה אומר על מניית COCO
אבינו, אני לא מכיר את החברה. קראתי קצת על התחום הזה של חברות השכלה בארה"ב. הבנתי שהן תלויות מאוד בתמיכה ממשלתית. נראה שהחברות נמצאות עכשיו על הכוונת של הממשלה, ולכן לא ממש רציתי להתעמק בתחום.
עדו, תקנה בעדינות אתה מקפיץ לנו את המחיר 🙂
לכל מי שלא הצליח לנחש – המשותף לוולס-פארגו ולסאונדוויל הוא שלשנייהן יש את העלות הכי נמוכה בתעשייה.
במקרה של וולס-פארגו, יש להם את עלות הריבית הכי נמוכה מכל הבנקים הגדולים. כלומר, הם משלמים את הריבית הכי נמוכה לכסף שמופקד אצלם. זאת אחת הסיבות לכך שהפרשי הריבית שלהם הכי גבוהים – כפי שניתן לראות בטבלה כאן.
סאודוויל קונה נכסים במחיר נמוך משמעותית מאשר המתחרים שלה. לפני שבוע נמכר שטח למגורים בהונג-קונג תמורת 9,500 דולר הונג-קונגי לרגל מרובעת. אומנם המיקום שלו לא רע, אבל בכל זאת מדובר בשטח בקאולוון (שם המחירים נמוכים מאשר במרכז האי הונג-קונג). סאונדוויל קונה נכסים במיקומים טובים יותר תמורת 5,000 דולר לרגל מרובעת, וזה יתרון עצום.
דיברתי עם לא מעט משקיעים על סאונוויל, ורובם לא מבינים את העניין הזה. להיות השחקן עם העלויות הכי נמוכות זה יתרון עצום. אצל סאונדוויל העלויות שלה נמוכות מהמתחרים בצורה קיצונית.
עדו, יש לך הסבר לכך שסאונדוויל מצליחה לקנות כל כך בזול? הכוונתי, האם יש הסבר שיאפשר להניח שהיתרון הזה ימשיך ללוות את החברה בעתיד.
@עדו מרוז
האם שתי האופציות זהות מבחינת ה strike והתקופה?
יניב, לא הבנתי על אלו שתי אופציות אתה מדבר?
אני מושקע ב WFC-WT ובאחוז לא קטן
(תודה לגיאל שהביא לידיעתינו את האפשרות)
שני ענינים מפריעים לי להגדיל החזקה עוד יותר:
1. מדוח Q3 – היתה ירידה ברווחים של 380M כתוצאה מרגולציית E (בנושא ריבית על אוברדראפט) ובנוסף החברה מציינת שאין לה אפשרות לאמוד את השפעות הרפורמה של Dodd-Frank (רגולציה פיננסית גורפת)
2. מהתשקיף של כתבי האופציה יהיה עדכון סטרייק במספר מקרים של דילול וכדומה אך לא יהיה עדכון סטרייק במקרים אחרים כמו השתלטות או פירוק לחטיבות או שינוי ארגוני ועוד כמה – ואין דרך להבטיח שלא יהיה שינוי מבני-ארגוני בעיקר לאור too big to fail
יכול להיות שאני מגזים בחששות 🙂
בכוונה הלכתי לחומרה
אגב, הפאר (1.66$) הוא של המניה ולא של כתב האופציה
אם אני מבין אותך, הכוונה שגם אם החברה תפוצל, עדיין מחיר הקניה יהיה 34$ – ולא יביאו בחשבון את החטיבות המפוצלות? זה בעייתי מאוד, לא?
הנה קטע מהתשקיף שדן בנושא שינוי מחיר מימוש כתוצאה מאירועים שונים:
The exercise price of and the number of shares underlying the warrants are subject to adjustment for certain events, including, but not limited to, the issuance of stock dividends on our common stock, the issuance of certain rights or warrants, subdivisions, combinations, distributions of capital stock, indebtedness or assets, certain cash dividends, certain issuer tender or exchange offers and certain business combinations as described under “Description of Warrants—Adjustments to the Warrants.” The exercise price will not be adjusted, however, for other events, such as a third-party tender or exchange offer, a merger or reorganization in which our common stock is acquired for cash or an issuance of common stock for cash, that may adversely affect the trading price of the warrants or our common stock. Other events that adversely affect the value of the warrants may occur that do not result in an adjustment to such exercise price
נניח שוורן באפט נותן הצעת רכש במחיר של 40$ למניה וההנהלה מסכימה אז המחיר מזנק ל 40$ ומחיר כתבי האופציה יורד ל 6$ למרות פרמיה לא קטנה על מחיר המניה נכון לאתמול כלומר אי אפשר לטעון למצב של breachment of fiduciary (או שאולי כן לאור הרווח הצפוי)
אני גם נוטה להאמין להתכנסות לרווח של 4$ למניה – השאלה מה קורה עד אז
http://wallstreet.bizportal.co.il/articles.php?id=131909
וורן באפט ממשיך לקנות…
אלי, אני לא חושב שמישהו בעולם מסוגל לקנות את וולס ב40$ וגם אם מישהו מסוגל הסיכוי שלו לקבל אישור רגולטורי נמוך.
מעבר לזה, אם חטיבה תפוצל אז אני סומך על ההנהלה שתמכור חטיבות בצורה הגיונית ולא כמכירת חיסול, מה שאמור להעלות את ערך החברה.
דבר אחרון, גם אם יהיו דיבידנדים של 3-4% בשנה, פיצול של חטיבה וכו' עדיין לקחתם מספיק מרווח ביטחון כדי להרוויח (אני אומר לקחתם ולא לקחנו כי אני בכל זאת בחרתי להשקיע במניה ולא באופציה).
לירון
הי לירון, ברור שהסיכויים של וולס להירכש אינם גדולים לאור הגודל שלה אך זה לא בלתי אפשרי – שליטה בחברה תעלה 50% משווי השוק – 70B פלוס פרמיה כלשהי. אגב ברקשייר מחזיקה 8%. רק לצורך הפרופורציה עיסקת ברלינגטון עלתה 45B.
רכישה ממונפת של וולס יכולה מאוד להשתלם בגלל מכפיל הרווח הנמוך אך מסכים איתך שכנראה הרגולציה תמנע מהלך כזה.
אני רוצה להגדיל להחזקה גדולה במיוחד בכתבי האופציה ומהרהר בסיכויים שלהם להירכש.
אבל אין בעיה אם רוכשים שליטה, לא? הבעיה היא רק אם החברה הופכת לפרטית.
(מגדיל החזקה תוך כדי הדיון הזה, אך בקצב מתון 🙂
יש בעיה גם ברכישת שליטה אם הצעת הרכש מתחת למחיר 42.5$ – כמובן שהסיכויים למצב כזה קטנים אך קיימים
לא הבנתי למה יש בעיה אם המניה ממשיכה להיות סחירה – האם זה גורם לפקיעת האופציה?
פקיעת האופציה היא כידוע באוקטובר 2018. אני מסכים שהתסריט לא סביר אך נניח לצורך הדיון שהחברה מסכימה להצעת רכש במחיר 40$ – אז כתבי האופציה שוים 6$ ויכולים או להימכר תמורת מזומן במחיר זה או להיות ממומשים למניות של הרוכשת תמורת מחיר המימוש של 34$ (ועדיין בסמוך לעיסקה זה נותן שווי של 6$)
לוי,
אם מישהו רוצה להגיש הצעת רכש הוא צריך לקנות גם את האופציות, אף אחד לא רוצה חברה פרטית עם בעלי מניות מיעוט קטנים ומציקים.
בכל אופן, בישראל החוק אומר שצריך להגיש הצעת רכש במחיר שלא יפחת ממחיר ממוצע בתקופה האחרונה (לא זוכר את המספר המדויק אבל קיים מנגנון הגנה על בעלי האופציות).
אלעד, הצעת רכש היא למניות החברה. אופציות, חוב, מניות בכורה או כל ני"ע אחר שהחברה הנפיקה לא חייב להיות קשור לעיסקת רכש. בד"כ החברה הרוכשת תרצה לקנות את הני"ע האחרים בהנחה כדי לפתוח דף חדש.
המחיר הממוצע בשנה החולפת הוא סדר גודל 30$ ואנחנו מדברים כאן על סיכוי קלוש להצעה בגובה 40$ אז אין בעיה מבחינת החוק – זו פרמיה של 33% על הממוצע.
לאט לאט, נראה לי שאני מפספס פה משהו. נגיד שמישהו קונה 51% מהבנק, אבל הבנק ממשיך להיסחר בבורסה (אותן מניות נשארות). למה זה צריך להשפיע על האופציות?
ידידיה, הדיון הוא בעיקר תיאורטי אך לצורך הענין חברה שגוף מחזיק בה יותר מ 50% הוא שולט בה כמעט בכל ענין ודבר – כולל הזרמת רווחים ממנה אליו בצורה של דיוידנדים. כמובן שיתר בעלי המניות (מניות המיעוט) זכאי לחלקו בדיוידנדים. זוהי חברה בת ולרוב התימחור של חברות בת הוא פחות מחברה שאינה חברה בת וזה גוזר לגבי שווי האופציות.
בהצעת רכש מלאה נמחקות מהמסחר מניות החברה הנרכשת תמורת מניות החברה הרוכשת או מזומן או שניהם.
קשה לי לראות מצב שמישהו ישתלט על WFC.
ברקשייר לא יכולה, כי בתור חברת ביטוח אסור לה להחזיק יותר מ-10% בבנק.
בנק אחר לא יקבל אישור רגולטור.
מי יקנה אותה AAPL?
עדו, עוד סימן טוב על חברות הרדיו – http://www.sec.gov/Archives/edgar/data/1050606/000105060610000041/form8kdividendfinal11162010.htm
סאלם מחלקת דיבידנד מיוחד (משקף כ7% תשואה). היה עדיף ביי-בק בסכום דומה לדעתי, אבל לדעתי עדיף מאשר השקעות באתרי אינטרנט 🙂
לירון, אם הייתי מחזיק ב SALM, לא הייתי מאושר מההחלטה הזאת. הם משלמים ריבית מאוד גבוהה על החוב שלהם, לכן החזר החוב היה עדיף על תשלום דיבידנדים.
הודעה בעיתון על תביעות ענק נגד הבנקים הגדולים ,כולל WFC .
בדיוק אתמול חיזקתי את המניה ,איזה באסה.
מה, זה? http://www.detnews.com/article/20101118/BIZ/11180348/1361/update
אני לא יודע אם יש מה לדאוג, אבל בכל מקרה המניה לא ירדה מאתמול… אז אם את מתחרטת את עוד יכולה לצאת 🙂
באפט כותב מכתב תודה לדוד סם. תענוג לקרוא אותו בים הפופוליזם והקשקשת על החורבן הכלכלי שעוד יבוא – http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20101118_1199163.xml
עדו, אני לגמרי מסכים שהסיכוי קלוש אך כאשר בונים פוזיציה גדולה במיוחד צריך להתחשב באפשרות ויש יותר מחברה אחת שיכולה לבצע רכישה ממונפת (LBO) בסדר גודל הזה אך כנראה אישור רגולטורי יהיה קשה להשיג.
קצת מטריד המכתב של כמה סנטורים לפצל חטיבת משכנתאות מהבנקים לאור הבלאגן ברישום המשכנתאות והעיקולים
http://www.nasdaq.com/aspx/stock-market-news-story.aspx?storyid=201011181711dowjonesdjonline000626&title=house-democrats-seek-mortgage-lender-stress-tests
מצד שני מעבר מוצלח של מבחן הלחץ החדש והגדלת הדיוידנד יכולים לעשות טוב
במחשבה שניה רכישה ממונפת תגדיל את הסיכון הסיסטמי כי זה כאילו סינדיקט של בנקים יקנה ולכן זה ממש לא סביר
לגבי הדרישה לפיצול חטיבת משכנתאות – הכוונה למשכנתאות מאוגחות אז אולי גם כאן הסיכון בוולס הוא פחות מאשר בשאר הבנקים
הנה לינק נוסף
http://www.reuters.com/article/idUSN1812449420101118?feedType=RSS&feedName=governmentFilingsNews&rpc=43
הרצאה מרתקת של דיק קובצביץ [היו"ר לשעבר של וולס] על ההיסטוריה והעתיד של ענף הבנקאות האמריקני,וקצת על המשבר ועוד.
http://fora.tv/2008/10/21/Richard_Kovacevich_Evolution_of_the_Banking_World
בעצם,כשניתן כבר היום לעשות הרבה פעולות בנקאיות בסלולרי,מאוד קשה לדעת כיצד תתפקד מערכת הבנקאות בעתיד,או, האם גוגל-אפל יהיו הבנקאים שלנו?[כפי שדיק מזכיר בהרצאה]האם וולס תוכל לשמר את נאמנות לקוחותיה כבעבר?
עדו,
אני מקוה שאתם נהנים שם!ושהכל מסתדר לך שם על הצד הטוב ביותר!
לגבי סאונדוויל,די מטריד אותי הרכישות,מכירות[במחיר זול יותר],ושוב רכישה[במחיר יקר יותר]של היו"ר,ובתוך כ"ז הקצאה ענקית של אופציות עם תאריך מימוש ממש קרוב יחסית.
יש לך מושג מה הסיפור?
דרך אגב,נאלצתי לכתוב את כל התגובה שוב מכיוון שנותקתי מהבלוג,מאוד מאוחר אצלי,אבל המאמץ שווה.
דיון תאורטי לגמרי. אומנם האפשרות קיימת וטוב שחשבתם על זה אבל הסיכוי כל כך נמוך שמיותר לדבר על זה.
בכל שאר החברות שאני מחזיק יש גם סיכוי לקטסטרופות כמו נגיד מה שקרה עם קאש ולדעתי הסיכוי שהם יקרו הרבה יותר גדול מהצעת רכש למחיר של 40 דולר על המניות של וולס.
למה לשם שמיים הם בכלל יסכימו? ולמה שמישהו יאשר דבר כזה?
בנתיים החלון לדעמי הולך ונסגר בסך בכל נסחרות כמה עשרות אלפי אופציות ביום ~ חצי מיליון דולר, במקרה הכי גרוע תוך שנה- שנתיים מהיום המסחר ירד לאפס – ואם נהיה יותר ריאלים הרבה לפני זה.
עמיחי, סלח לי על הגישה השלילית שהדגמתי כאן לגבי וולס 🙂
ג.נ. אני כמו כמה כאן באחזקה מאוד גדולה בוולס, ולא סתם הגענו לכך – הנתונים שלה מדהימים ותודה לעדו על הפוסטים הנהדרים על וולס
פשוט כדי לא שבוי בחלום תמיד כדאי לבחון מה יכול להפריע לתסריט הצפוי לקרות אז זה מה שעלה בדעתי ואני מסכים לגמרי שהצעת רכש נמוכה היא מאוד לא סבירה
מה דעתך על נסיונות מחוקקים להשפיע לפיצול בנקים?
מאוד גדולה = אחוז די גדול מהתיק
שלא תבין אותי לא נכון – תמיד קיים סיכון ואני בהחלט מוכן לנפילה כזו או אחרת בעיני ההשקעה היא טובה אם הסיכוי השלילי נמוך מאוד וזה בדיוק מה שקורה עם האופציות הללו.
אני יכול לנסות לנחש אבל רק אלוהים יודע מה יקרה בשמונה שנים הקרובות, מכל מה שלמדתי עד היום – עדיף להיות אופטימי ובמקרה הזה יש מספיק זמן בשביל לכסות על כל מיני בעיות שיצוצו בשנים הקרובות.
כמו שכבר אמרתי אני מאמין שאם לוולס הייתה אפשרות הם היו קונים את הכל.
מבחינת אחוזים אני מחזיק כבר בערך 12% מהתיק ואני מאמין שזה יעלה עד 20% אם המחיר ישאר יציב – שם אני מאמין שאני יעצור, כמו שכבר אמרתי גם אני יכול לעשות טעויות.
נניח עשיתי טעות מטורפת עפ תסריט הזה והמחיר יצנח ל6 אני יפסיד בערך 6% מהתיק, אני יוכל לעמוד בזה. ואני בטוח ששאר ההשקעות שלי שאמורות להיות באותו פרופיל סיכוי סיכון לרווח יפצו על זה.
וואלה לפי החשבון הזה בא לי לקנות עוד:) רק צריך לחשוב מאיפה יגיע עוד כסף 🙁
נכון, רק כמו שפעם אמרנו יש להם אג"חים שננסחרים במעל לפאר אז אני חושב שקשה להם לקנות אותם. אם זה היה חוב בנקאי אז אני מאמין שהם היו עושים בדיוק מה שאתה אומר.
לירון – תודה. שכחתי שהחוב של SALM מורכב ברובו מאגח"ים.
חבל שאין לי את הזיכרון של באפט!
גם כאן, יכול להיות שהיה משתלם לחברה לקנות במחיר גבוה מפאר.
צריך לזכור שהריבית היום נמצאת בשפל. אם היא תעלה בשנים הקרובות, זה משהו שישפיע מאוד על כל החברות הממונפות. לדעתי ETM ו CMLS במצב הרבה יותר טוב, כי הן מחזירות את החוב בקצב מהיר. אבל חברות כמו ROIAK SALM ועוד יותר – LEE, מדאיגות אותי יותר, ולכן אני בינתיים מתרחק משלושת חברות אלו.
הי עדו, לאף אחד אין את הזיכרון של באפט 🙂
אני לא בטוח שאני שם את ROIAK LEE ואת SALM באותו סל, פשוט כי הם הרבה פחות ממונפים. SALM יכולה לסגור את החוב לדעתי תוך 6-7 שנים אם זה מה שהיא תבחר לעשות והיא נמצאת בעסק צומח (לדעתי).
אני חושב שהטעות המרכזית שלהם הייתה שהאג"ח הוא לא callable, אחרת הם יכלו עכשיו (או עוד שנה-שנתיים) למחזר עבור חוב בנקאי נוח בהרבה הן מבחינת הריבית והן מבחינת גמישות ההחזר.
יש יתרון מצחיק לחברה שמשלמת 9% על האג"ח וזה אפקט הריבית דה-ריבית כשהיא מחזירה את החוב, כלומר על כל 11 מיליון דולר החזר חוב, היא מקבלת עוד כמיליון לפני מס לשורה התחתונה, לעומת חברה כמו ETM שתקבל כ600 אלף לפני מס. אני לא אומר שזה יתרון לעסק, אבל זה יתרון תמחורי כי השוק לא מסתכל על זה כך. וכך שנה הבאה SALM תוכל להחזיר 12 מיליון (11 כמו שנה שעברה ו1 בזכות החיסכון בריבית). אם היא תתמיד התזרים החופשי יכול לגדול בצורה גדולה מאם החוב היה בעל ריבית נמוכה יותר.
בכל מקרה, יתכן ואני טועה ובכל מקרה ETM היא אחזקה הרבה יותר מהותית אצלי מSALM.
לירון