תתאר לך מליונר.
מה אתה רואה לפניך?
רוב האנשים יראו אדם לבוש יפה, עונד שעון יוקרתי, נוהג ברכב פאר, גר בבית גדול עם בריכה וכו'.
אם גם אתה חושב כך, כדאי לך לקרוא כמה ספרים בעניין, או לפחות להמשיך ולקרוא את הפוסט הזה.
המליונרים שאני מכיר
לא יודע למה, אבל משום מה אחרי שעברתי להונג-קונג יצא שמספר לא קטן מהחברים שרכשתי שם היו מליונרים. לא, לא מליונרים כבדים, אלא אנשים ששווים בין מליון לאולי עשר מליון דולר אמריקאי. אף אחד מהם לא תואם את הסטריאוטיפ של המליונר. הנה למשל הדוגמא של מר שו:
הפעם הראשונה בה פגשתי את מר שו הייתה בדירה שלנו כשהוא בא לתת לנו משהו מחבר משותף. באותה תקופה העבודה שילמה לי על הדירה (הטבה שהופסקה מאוחר יותר בגלל המפולת של 2001), כך שגרתי בדירה מאוד יקרה (הדירה עלתה יותר מהמשכורת שלי!). כשמר שו נכנס לדירה מיד הרגשתי לא נוח. הוא נראה כמו פלאח סיני עם חליפה שנראתה כאילו קנו אותה בשוק. הרגשתי לא נעים בגלל הדירה היקרה בה גרתי. רק שנתיים לאחר מכן למדתי שמר שו הוא כנראה האיש הכי עשיר שאני מכיר באופן אישי.
כשסיפרנו לו שאנחנו צריכים לעבור לדירה זולה יותר, כי תנאי התעסוקה שלי השתנו, הוא אמר לנו – לי יש דירה להשכרה, אולי תבואו לראות?
אז הלכנו לראות. הדירה הייתה ממוקמת באזור רועש ובבניין ישן, כך שהתלבטנו האם לשכור אותה (בסוף משיקולים כלכליים כן שכרנו אותה). הוא ראה שאנחנו מתלבטים, ואמר – יש לי עוד דירה במקום יותר יוקרתי, רוצים לראות? הסתבר שיש לו לפחות 4 דירות (שאני יודע עליהן). כאשר שתיים מהן ממוקמות באזור יוקרתי בהונג קונג. רק הדירות שלו שוות כמה מליוני דולרים. הסתבר לי שמר שו ואשתו סוחרים באומנות סינית, ועושים זאת בהצלחה רבה. אבל אם הייתם רואים אותם ברחוב, בחיים לא הייתם מנחשים שהם עשירים. הם לבושים מאוד צנוע, האשה לא עונדת תכשיטים, הם בכלל לא מחזיקים רכב ולרוב אוכלים אוכל מהבית.
האם זאת דוגמא לא מייצגת?
המליונר מהדלת הסמוכה
המחקר הכי גדול על דמותו של המליונר נערך ע"י שני פרופסורים אמריקאים שלאחר מכן פרסמו על כך ספר "The Millionaire Next Door". המחקר מראה בפרוש שמר שו הוא הכלל ולא היוצא מהכלל. אז נכון שהתקשורת מתמקדת ביאכטה של אריסון או בבית של לבייב. אבל כמה לבייבים ואריסונים יש? רוב המליונרים נהפכו למליונרים לא מעסקים חובקי עולם וגם לא מירושה (כן, אני אומר שוב, לא מירושה) ובטח שלא מהלוטו. רוב המליונרים הרוויחו משכורות די גבוהות (אם כי חלק לא מבוטל הרוויח משכורות ממוצעות), והם נהפכו למליונרים בעיקר בגלל שהם חסכו את מה שהם הרוויחו ואז השקיעו את הכסף.
פעמים רבות שאני מדבר על כך עם אנשים, הם אומרים אז מה? אתה רוצה שנהיה קמצנים?
התשובה היא שזה לא משנה כמה כסף אתם מרוויחים, אם אתם לא מצליחים לחסוך חלק נכבד מתוכו. תשאלו כל ילד בכיתה ג' כמה זה מליון פחות מליון והוא יידע שהתשובה היא אפס. אתם צריכים לזכור שזה לא משנה כמה אתם מרוויחים, אם אתם מבזבזים את הכל, בחיים לא תהיו עשירים. זה מאוד פשוט.
בפוסט הקודם בסדרה דיברתי על חשיבותה של הכנסה גבוהה, אבל כמה מאיתנו מרוויחים מליון דולר בשנה? או אפילו 300 אלף? או אפילו 100 אלף? כל מי שלא שייך למיעוט הזה שמרוויח פי כמה וכמה מהמשכורת הממוצעת, חייב להבין שיש לו רק דרך אחת להתעשר והיא לחסוך כמה שיותר.
אז מי הם כל אלו שקונים יאכטות, רכבים מפוארים ושעוני יוקרה? רובם המכריע אינם אנשים עשירים. זה נכון שחלקם הגדול מרוויח משכורות מאוד גבוהות, אבל הם לא מצליחים להתעשר בגלל חיי המותרות שלהם.
כמה צריך לחסוך?
ספרי מוטיבציה רבים נכתבו על נושא החיסכון. אני חושב שהפופולארי ביותר הוא כנראה Rich Dad Poor Dad. ספר לא רע, אם כי אני מעדיף את הספר The Richest Man In Babylon. בספר זה יש אנלוגיה מאוד יפה לכסף. הוא מציע לכם לחשוב על הכסף כעל עבד שלכם. אם הרווחתם כסף ובזבזתם אותו – נתתם את העבד למישהו אחר. לעומת זאת, אם תחסכו את הכסף, העבד יתחיל לעבוד בשבילכם. כלומר במקום שאתם תעבדו בשביל הכסף, הכסף יעבוד בשבילכם (אני אסביר זאת ביתר פירוט בפוסט הבא בסדרה). לא רק שהכסף הזה שחסכתם יעבוד בשבילכם עד יום מותכם אלא גם הילדים שלו, הנכדים שלו והנינים שלו יעבדו בשבילכם (כלומר גם הריבית תעבוד בשבילכם).
ניקח זוג בן 30 שמרוויח 10,000 שקל נטו בחודש. אם הוא מצליח לחסוך 1,000 ש"ח בחודש בתשואה של 9% בשנה, וחוסך עד גיל 65, הוא יצליח לחסוך 2.9 מליון ש"ח. אם הזוג יתאמץ קצת יותר, ויחסוך 1500 ש"ח בחודש, הוא יצליח לחסוך 4.4 מליון ש"ח. כלומר מליון דולר הוא דבר בר השגה לרבים מאיתנו. (לצורך החישוב השתמשתי במחשבון של MSN).
אז נכון שהאינפלציה תהרוס הרבה, ומליון של היום יהיה שווה הרבה פחות ממליון עוד שלושים שנה, אבל בחישוב שלי לא הבאתי בחשבון את הפנסיות שלהם, קרנות השתלמות, בונוסים וכו'. זאת אומרת שרבים מאוד מקרב תושבי ישראל יכולים (וצריכים) לחסוך מליון דולר בנוסף לפנסיות שלהם. מליון דולר בגיל 65 הוא לא דבר של מה בכך.
אני משוכנע שחלק גדול מהקוראים כאן יכול לחסוך הרבה יותר. תחשבו כמה כסף אתם מבזבזים על כל מיני שטויות שמצטברות לכסף גדול. קחו למשל מישהו שאוכל בחוץ כל יום. נניח שהוא מוציא על ארוחת צהריים 40 שקל כל יום – או 800 שקל בחודש. אם הוא יביא אוכל מהבית, רק החסכון הזה יכול להוסיף לו יותר משני מליון שקלים בפרישה. אם שני בני הזוג יפסיקו לאכול בחוץ כבר מדובר על כמעט 5 מליון שקלים נוספים.
המסקנה שלי היא שאחוז מאוד גבוה מתושבי ישראל יכולים להיות מליונרים, אם הם רק היו בוחרים בכך.
אני לא מטיף פה לחיי סגפנות (למרות שאני ממש לא נגד!). אבל אני כן ממליץ לקוראים לשחק קצת עם המחשבון של MSN, ולראות כמה כסף יכול להיות לכם בעתיד אם תחסכו קצת יותר, ואז לפי זה כל אחד יכול להחליט בשביל עצמו כמה כדאי לו לחסוך. המציאות היא שרוב האנשים לא מודעים לכמות הכסף שהם יכולים לחסוך אם הם היו מוותרים על חלק מתענוגות החיים. כמה מכם ידעו ש-40 שקל ביום במשך 35 שנה יביאו לחיסכון של יותר משני מליון שקלים?
כולנו חולמים להתעשר, אבל לחלום זה אף פעם לא מספיק – צריך לעשות משהו בנדון, ובשביל רוב רובנו – אלו שלא מרוויחים מאות אלפי דולרים בשנה, יש רק פיתרון אחד והוא לחסוך כמה שיותר. זאת האמת – בשביל להיות עשיר צריך לחסוך.
דחיית סיפוקים
מכירים את הניסוי הזה שמשאירים ילד קטן עם סוכריית מרשמלו לבד בחדר, ואומרים לו שאם לא יאכל את הסוכריה, הוא יקבל שתיים אח"כ?
לנו בתור מבוגרים זה נראה מגוכך לא לחכות 10 דקות בשביל עוד סוכריה, אבל רובנו מתנהגים באופן דומה כשמדובר בכסף – אנחנו מבזבזים היום למרות שכל כסף שנשקיע היום יהיה שווה הרבה יותר עוד כמה שנים.
תחשוב על כך שכל 1,000 שקל שאתה חוסך היום, יהפכו ל-20,000 שקל עוד 30 שנה (עם תשואה של 10% בשנה). אם למשל אתה מוותר על חופשה שעלותה 20,000 שקל היום, תוכל במקום זאת להנות ממספר רב של חופשות ופינוקים בעלות של 400,000 שקל עוד 30 שנה.
פעמים רבות שמעתי מבני +20 כי הם רוצים לטייל ולהנות היום כשהם עוד צעירים, כי עוד כמה שנים הם כבר יהיו מבוגרים מדי בשביל לטייל ולהנות. באופן מוזר, טיעונים דומים שמעתי גם מבני +30 וגם מבני +40. אבל המציאות היא שהיום גם בני +60, +70 ואפילו אנשים יותר מבוגרים מטיילים ונהנים מאוד מהחיים. אני רואה זאת בסביבה של ההורים שלי – רבים ממשיכים להיות אקטיבים מאוד גם בגיל מבוגר – מטיילים מיפן במזרח ועד לאלסקה במערב, צוללים, מטפסים על הרים ושטים ביאכטות. האמת היא שמי שחוסך היום (ומשקיע את הכסף בחוכמה) יוכל להנות הרבה יותר מהכסף כשהוא יהיה מבוגר יותר.
לאכול ולשתות כי מחר נמות?
אנשים רבים אומרים – תמיד ישנה אפשרות שמחר תעבור משאית ותדרוס אותי, אז לפחות היום אני נהנה מהחיים. הראייה שלי היא קצת שונה. התסריט הזה של המשאית היה אחת הסיבות שלי לחסוך יותר ולא לבזבז יותר.
הפחד הגדול שלי היה שאני אמות והמשפחה שלי תשאר ללא כלום. אני ממליץ מאוד על הסרט "כנפיים שבורות" שמתאר בדיוק מקרה כזה – סיפורה של אם חד הורית שנשארה עם 4 ילדים לאחר מות בעלה. המחשבה שאשתי וילדיי יצטרכו לחיות בעוני מחפיר רק בשביל שאני אהנה קצת יותר מהחיים נראית לי כחוסר אחריות.
בין אם תמותו צעירים ובין אם תחיו חיים ארוכים, חשוב מאוד לחסוך, וזאת הדרך היחידה שמאפשרת לרובנו להתעשר.
מתי כן לקחת את הסיפוק ומתי לדחות אותו?
אם הסיפוק הוא לא רק בשביל הרגע הנוכחי אלא הוא משתלב עם מהלך ארוך טווח , אם הסיפוק עוזר לי לקחת שליטה והוא עושה טוב לא רק לי אלא גם לאחרים , הוא לא פותר משהוא ריגעי אלא הוא חלק מתהליך ארוך שטוב עבורי ומשפחתי.
בדרך כלל כשאני דוחה סיפוק אני לוקח שליטה מחדש על החיים שלי. במקום שהאגו שלי יקח פיקוד אני לוקח אותו.
אבל לפעמים זה הפוך – אם לא אקח את הסיפוק האגו דווקא ירוויח.
לסיכום הייתי מציע לשאול את השאלה הבאה:
האם הדבר הזה נכון עבורי ?
אם הוא נכון אז אולי כדאי לקחת אותולמרות שהוא יקר.
איך המשנה שלך מתיישבת עם זה שהפסקת לעבוד? הרי כך אתה מפסיד הרבה כסף כל חודש, כסף שיכול היה להיות שווה הרבה יותר בעתיד. לגבי הפחד מהמשאית, בשביל זה יש ביטוח חיים.
יהונתן – אחת המטרות העיקריות שלי הייתה להפסיק לעבוד. ברגע שצברתי מספיק ממון התפטרתי מהעבודה. אני מעדיף להיות פחות עשיר ולא לעבוד כל יום מבוקר עד לילה בעבודה שאני לא מאוד נהנה ממנה.
בנוסף לכך אני חושב שגם מבחינה כלכלית זה היה מעשה נבון. כיום יש לי יותר זמן לקרוא דוחות כספיים. אם עצם כך שאני בודק יותר חברות יכול להוסיף לי עוד כמה נקודות האחוז לתשואה שלי, זה כבר מפצה על אובדן העבודה.
אלי – אתה צודק שאנשים רבים יכולים להגיע לסכום גבוה יותר ממה שציינתי בפוסט. אני חושב שתשואה של 20% בשנה אינה קלה להשגה בשביל מישהו שאינו מקדיש זמן רב להשקעות. אבל קוראים רבים יכולים לחסוך יותר מ-1500 ש"ח בחודש, ועם תשואה של 8%-9% בשנה, הם יכולים להגיע לסכומים יפים מאוד. ניסיתי להראות שגם בן-אדם ממוצע יכול להגיע למליון דולר ויותר בגיל הפרישה. מי שמרוויח יותר, או מי שמקדיש יותר זמן להשקעות, יכול לעשות הרבה יותר מזה.
פוסט יפה ולדעתי ראוי שהנושא יהיה חלק מתוכנית לימודים בביה"ס
דחיית סיפוקים היא כוח ואם משתמשים בו נכון הוא יכול להשיג המון
בנושא הכספי כמו הנושא של הצעצועים היקרים והדאוין יש בטבע האנושי חולשה
מי שמתגבר עליה יכול להגיע למה שהתכוונת
נתת לא מעט מוטיבציה אך הרבה אנשים לדעתי ירתעו מלחכות 30 שנה
בחלק מהמקרים גם הרבה לפני כן אפשר להשיג תוצאות משביעות רצון
אם מצליחים (בע"ה) להשיג תשואה של 20% שנתית כמו שכתבת באתר הישן – תוך 3.5 שנים מכפילים או כל 10.5 שנים מכפילים פי 8 (!)
רוב האנשים לדעתי (נניח מעל גיל 30) צברו רזרבה של 125000 ש"ח כך שאם הם משקיעים אותה בחכמה – בתוך עשור בסיכוי סביר בהנחה שיצמדו לכללי ערך – יהיו ברשותם מיליון שקלים
לגבי הבחור (שו) בעל כמה דירות שמסתובב בחליפה זולה – משום מה מעורר הערכה שאינו צריך להיתלות בצעצועים יקרים וסמלים שיבהירו לסביבה את מצבו הפיננסי – הוא אדם חופשי
עדו, האם אין סתירה בין טענתך שמי שמקדיש זמן להשקעות יכול לעשות תשואות גבוהות בהרבה מהממוצע לבין המציאות, שבה גם מנהלי קרנות מומחים לא מצליחים להכות את השוק?
א לוי, לדעתי מי שחי בתחושה שהוא הולך לעשות תשואה של 20% בשנה חי בסרט. זה לא שזה לא יכול לקרות. תשאל את מי שקנה את מניית טבע בשנות השבעים או את ברקשייר בשנות החמישים, אבל זה נס.
אין שום סתירה. רוב מנהלי הקרנות לא מצליחים להכות את השוק בגלל שהם מקדישים זמן אבל לא זמן איכות (כמה זמן הם משקיעים לקריאת דוחות כספיים? לדעתי רובם בכלל לא עושה זאת. הם עסוקים בישיבות, שיווק, עוד ישיבות, רעיונות לתקשורת, עוד ישיבות וכו'), ורובם הגדול בכלל לא מבין את עקרונות השקעת הערך. אתה לא יכול להתעלם מכך שישנם מנהלי קרנות שמצליחים להכות את השוק בצורה עקבית ולאורך שנים רבות. אתה צריך ללמוד מאלו שכן מכים את השוק, ולא להסתכל על רוב המנהלים אשר הם גם מנהלים כושלים.
תשואה של 20% ואף יותר היא בהחלט אפשרית למשקיע האינטיליגנטי. מאז שהקמתי את הבלוג הזה בתחילת 2006 ועד היום התשואה שלי עומדת על סביבות ה-20%, וזאת למרות שעד לפני שנה לא הקדשתי לעניין הרבה זמן (כי עבדתי) שלא נדבר על כך שהתשואה הזאת כוללת את השנה שעברה שהייתה השנה הכי קשה לשוק המניות מזה עשורים רבים.
מי שיש לו היום מיליון שקלים, ויעשה תשואה שנתית של 20%, יחזיק בסוף תקופה של 40 שנה – 1.5 מיליארד שקל. זה יעד די יומרני. אין ספק שבינתיים הבלוג שלך מציג תוצאות מרשימות, ואני מאחל לך הצלחה דומה בהמשך. עם זאת, האם אפשר לבנות על כזו תשואה? אפילו באפט לא מאמין שתשואה של 10% תהיה תשואת המדדים במאה ה-21, מאחר שאינו מדמיין שהמדדים בסוף המאה יהיו גבוהים בצורה כה בלתי נתפסת.
יהונתן, באפט אומנם לא מאמין ששוק המניות ישיג תשואה גבוהה מ-10% לאורך זמן, ובכל זאת הוא מאמין כי אם הוא היה משקיע סכומי כסף קטנים, הוא היה מצליח להשיג תשואה גבוהה מ-50% בשנה.
יש הבדל בין מה ששוק המניות מניב לבין מה שמשקיע אינטיליגנטי שעובד קשה יכול להשיג. כמו כן יש הבדל גדול בין התשואה שניתן להשיג על מליון שקל לבין התשואה שניתן להשיג על 100 מליון. ככול שתיק ההשקעות שלך גדול יותר, כך יותר קשה להשיג תשואה גבוהה יותר.
תראה את התיק שלי – חוץ מ WFC כל ההשקעות שלי מרוכזות בחברות מאוד קטנות. חברות אלו קטנות מדי בשביל מישהו מאוד עשיר.
יהונתן, לא טענתי שכל אחד יכול מצד שני זה לא בלתי אפשרי למי שלוקח את הנושא ברצינות ומוכן להשקיע בלימוד ובמעבר על חברות ופיתוח יכולת סינון
שוב מדובר על המשקיע שהולך בדרכי הגדולים – גראהם, באפט, גרינבלט ועוד רשימה מכובדת
הכוונה לא לסגוד להם – הם בסה"כ בשר ודם – הכוונה לעבוד לפי השיטות שלהם
בבלוג של גביזי תוכל למצוא תרגום מכתבי באפט ואת דרכו בהשקעות
בבלוג שלי תוכל למצוא את הדרך שלי להשקעות
בבלוג הזה לא צריך להכביר במלים – יש המון מוטיבציה וידע כיצד עושים זאת אם מתמידים ומתחייבים לשיטות ההשקעה
לא מדובר בחיזוי השוק לטווח קצר או ארוך אלא עבודה לפי סט של דרישות
מי שלא מוכן ללכת בדרך זו שהיא די קפדנית – אז שלא יצפה לתשואות גבוהות
שוב – 20% זה באזוורד – גם 15% יכו את השוק חזק בטווח הארוך
ואני חוזר – אתה לא אמור לנחש מי תהיה טבע או גוגל הבאה אלא רק לקנות מניות מתחת לערכן הכלכלי וגם לברר מעט על היציבות שלהן – אם תתמיד בכך – יש סיכוי טוב שתצטרף לרשימה המכובדת
מתוך המכתב של באפט למשקיעים ב-2007
"…people who expect to earn 10% annually from equities during this century – envisioning that 2% of that will come from dividends and 8% from price appreciation – are implicitly forecasting a level of about 24,000,000 on the Dow by 2100. If your adviser talks to you about double-digit returns from equities, explain this math to him – not that it will faze him. Many helpers are apparently direct descendants of the queen in Alice in Wonderland, who said: “Why, sometimes I’ve believed as many as six impossible things before breakfast.” Beware the glib helper who fills your head with fantasies while he fills his pockets with fees."
הציטוט לא סותר את מה שאמרתי. שוקי המניות לא יעלו ביותר מ-10% בשנה, אבל משקיע פרטי יכול לעשות הרבה יותר – אפילו 50% בשנה. באפט בעצמו עשה זאת ועוד רבים וטובים אחרים – חלקם מפורסמים וחלקם לא.
אפשר לעשות יותר מ 20 אחוז, אני יודע שיש 5 בלוגים של אנשים שמשקיעים בשיטות של ערך בארץ, התשואה שלי גם עברה את ה 20 אחוז, אם אני מתייחס לתשואה מאז שעברתי מהשקעה ללא שיטה או שיטת MPT לשיטה שיותר קרובה לשיטת הערך.
אני עדיין לא קורא לעצמי משקיע ערך מכיוון שאני לא מחשב לבד את ערך המניה ובנתיים אני רק קונה בזול ומחליט על מכירה לפי ניתוח טכני.
ליונתן, הדאו יכול להיות בכל מספר, הוא מייצג את ערך החברות בדולרים ומכיוון שקיימת אינפלציה ( לפי דעתי זו עובדה לא הערכה ) אז הערך הדולרי של הדאו יכול להיות 24 מיליון בדיוק כמו שבשנות ה30 לא האמנו שהדאו יגיע ל 1000
לטדי,
אם אתה לא מחשב את ערך המניה איך אתה יודע שאתה קונה בזול ?
יחס P\E מתחת ליחס בעבר ולפי ניתוח טכני, אני קונה כשהמניה נמצאת קרוב לתחום הנמוך של רצועות בולינגר ואני מסתכל הפוך על RSI ועל MACD מכיוון שאני לא חושב שהם נכונים.
בתקופה האחרונה אני גם מסתכל על הדוחות הפיננסים לראות שיש הרבה יותר תזרים מזומנים מחובות.
וגם, לא מפריע לי שהמניה יורדת, במקרים מסויימים, קניתי עוד אחרי ירידה של 20 אחוז או של 50.
מצד שני, אני ממש שונא שהמניה עולה ולרוב אני מוכר אחרי עליה של 10 או עשרים אחוז, או כשהמניה בקו העליון של רצועות בולינגר.
חוץ מזה שאני קונה מניה, אני מסתכל על מה החברה עושה וזול זה גם יחסית לשוק, כרגע לפי דעתי שוק הגז הטבעי זול יחסית לשוק האנרגיה, אבל לא ניתן לדעת כמה זמן זה ישאר ככה.
עידו,
פוסט יפה אך בעיייתי מאד.
בתור מי שקרא (קרא? שתה בצמא!) את כל הבלוג שלך מתחילתו ועד סופו, וגם הלך בעקבות המדריך שלך, אין ספק שהדרך לעושר (שאינה עוברת בקיצורי דרך) היא חיסכון ותשואה.
יכולת דחיית סיפוקים היא ללא ספק תכונה חשובה, אך יש לבחון מתי אנו דוחים סיפוק, ומתי אנו דוחים צורך, או מבזבזים משאב חשוב יותר מכסף כתמורה. החיסכון אינו ערך בפני עצמו כי אם אמצעי לשם השגת מטרה חשובה, וככזה הוא בהחלט מצדיק את עצמו. אך אם פספסת את המטרה לשם האמצעי – כפרת בעיקר.
אסור להתפתות ולהגדיל את שיעור החיסכון באופן הרסני, ומיד אסביר.
ראשית – יש להגדיר מהם המשאבים החשובים ביותר העומדים לרשותנו.
1) בריאות, ו 2) זמן. (בסדר זה של חשיבות).
אפשר לוותר על שיעורי הגיטרה לילד, כי זה יקר, וכיוון שהכסף שנחסוך יניב סכום יפה בעתיד. אפשר ליסוע שעה לכל כיוון כדי לקנות בסופר זול יותר, וניתן לוותר על העוזרת וכו' וכו', הרשימה אינסופית.
אבל, אם ויתרת על תחביב לילד – ויתרת על העשרת עולמו (ואין צורך להכביר מילים על מעלותיה של המוסיקה – והקשר הברור לחשיבה מתמטית ואינטיליגנציה, והנחת שהיא מביאה לעוסק בה). נסעת שעה בכל כיוון וחסכת 20% מעלות הקניה – נפלא. חזרת עייף ופספסת שעתיים של משחק עם ילדך, שעתיים של איכות. ויתרת על העוזרת – אבל עכשיו את זמן הפנאי בבית אתה ואישתך מבלים בניקיונות (נוסף על כביסות, כלים, אוכל, תיקונים ועוד אלפי גוזלי זמן) – והפסדת זמן, מה גם שבסופו של יום שניכם הרוסים (מה שקורה בכל מקרה), וזה מתבטא בסופו של דבר בבריאות וגם בזוגיות.
בעוד 30 שנה, אותו סכום יפה שחסכת – לא יוכל לקנות לך את הזמן שאיבדת, או הבריאות שבה זלזלת, ואת ילדותם של ילדיך – פספסת…
ממש כשם שלא כל חוב הוא רע (אם החוב הוא לצריכה שוטפת – רע, אם הוא לצמיחה וקידום – חוב טוב), כך גם לא כל חיסכון הוא טוב.
אם תרצה, גם עם הקו שלי אפשר להמשיך לקיצוניות ולהגיע למסקנה שחייבים לבזבז ולחיות את הרגע, אך זו לא כוונת המחבר כלל וכלל.
לפני שמחליטים לחסוך במשהו – חשוב לבדוק היטב במה חוסכים, והאם בכלל חסכת, שמא פשוט שילמת במטבע יקר יותר (משאב יקר יותר). לאכול בחוץ היא למשל דוגמא לסעיף בהוצאות שבהחלט אפשר לוותר עליו, ויש עוד סעיפים רבים שניתן לחסוך בהם מבלי לאבד זמן או בריאות (פלאפונים וכו').
אורן אני מסכים עם מה שכתבת. כשלמדתי בביג'ין, למשל, שילמתי הרבה על לימודי טאי-צ'י, אבל חסכתי במסעדות ורכבתי על אופניים במקום לקחת מוניות.
בהונג-קונג הייתי מביא אוכל מהבית למשרד, אבל הבנות שלי הלכו לחוגים יקרים. ישנם דברים שאסור לחסוך בהם.
בפוסט הזה לא התכוונתי לומר שאנשים צריכים לגור על ספסל ברחוב ולאכול כל יום בבית-תמחוי. אני גם לא נגד חופשות בחו"ל או לאכול בחוץ מדי פעם. כל אחד צריך לעשות את החישוב שלו. אבל אין מה לעשות, בשביל רוב האנשים הדרך היחידה לחסוך סכום רציני היא לחסוך והרבה, אלא אם כן הם משיגים תשואה יוצאת מן הכלל על הכסף שלהם – אבל את זה אני כבר אפרט בפוסט הבא בסדרה.
פוסט מעניין מאד בבלוג מעניין מאד.
מעורר מחשבה.
אבל כמה שאלות ברשותך:
– האם ריאלי, לדעתך, לצפות לתשואה ממוצעת נטו של 9% בשנה? לאורך 35 שנה? האם מדובר בדוגמא הנ"ל על זוג "מן היישוב", שלא משקיע זמן רב בניהול ההשקעות שלו, או שהדוגמא תקפה רק למי שמתמקצע בתחום?
– בדוגמא של הויתור על הטיול לחו"ל היום, תמורת הקפת העולם בעוד 30 שנה, מדובר על השקעה חד פעמית, ולא על חיסכון מצטבר מחודש לחודש. האם במקרה כזה, לתזמון תחילת ההשקעה אין השפעה מכרעת על התשואה? האם סביר לצפות במקרה כזה לתשואה שנתית ממוצעת של 10%? האם ניתן להעריך את השונות של התשואה הנ"ל? (למשל, מה ההסתברות שהתשואה השנתית הממוצעת לאורך 30 שנה תהיה, בסופו של דבר, קטנה מ- 5%)?
בנימה יותר אישית, לפני כשנה וחצי התלבטתי מה לעשות עם סכום כסף גדול – להשקיע ברכישת נכס נדל"ן למגורים עבור משפחתי, או להשקיע בנכסים פיננסיים מתוך שאיפה "לצאת לפנסיה" בעוד 20 שנה. אשתי היתה בעד האפשרות הראשונה, ואני בעד השנייה. כמובן שהאפשרות הראשונה נבחרה… אם הייתי בוחר באפשרות השנייה, הייתי עלול למצוא את עצמי אחרי חצי שנה עם מחצית מהסכום הראשוני (נכון שמאז, אם לא הייתי משנה את החלטתי, הייתי מכסה את רוב ההפסד).
אם הייתי מניח שאני יכול להכפיל את הסכום הראשוני פי 6 ב- 20 שנה (כפי שעולה מדוגמת הויתור על הטיול שלך), אני בטוח שהייתי משכנע את אשתי לפעול אחרת. אפילו אם הייתי חושב שאכפיל את הכסף לפחות פי 4, בהסתברות שעולה על 95%. יתרה מזאת, אם היית מתחייב לי (אתה כדוגמא, לאו דווקא באופן אישי), להרוויח פי 5 על הכסף ב- 20 שנה, הייתי מפקיד אצלך את הכסף ומותיר לך כל רווח מעבר לסכום הנ"ל.
בסופו של דבר, לא האמנתי ביכולתי (למרות נכונות להשקיע בהתמקצעות בתחום) להבטיח תשואות כאלה.
מה שלא סותר, כמובן, את הצורך לחסוך.
אני מאמין שניתן לצפות לתשואה של 7%-9% בשנה לאורך ה-35 שנים הבאות במדדים בארה"ב (אני לא עוקב אחרי המניות בארץ). מי שישקיע היום בתעודת סל כגון – SPY, יכול לצפות לתשואה שכזאת (לפני מס). תשואה זו כוללת דיבידנדים, ולכן חשוב להשקיע בחזרה את הדיבידנדים בתעודת הסל. בפוסט קודם חישבתי את הגידול בדיבידנדים של ה S&P 500 לאורך השנים, והראתי שלאורך ה-50 שנה האחרונות חל גידול של כ- 5.5% בממוצע לשנה. תוסיף לזה את תשואת הדיבידנד של ה SPY היום (2.15%) ותקבל תשואה שנתית של בין 7 ל 8 אחוז בשנה.
אם אתה משקיע סכום חד פעמי, תזמון ההשקעה הוא גורם חשוב מאוד בתשואה שתקבל – כמו שנוכח לדעת כל מי שהשקיע לפני 10 שנים. היום, לאחר 10 שנים של שוק שטוח, כדאיות ההשקעה עלתה מאוד, וכמו שאמרתי, אני מצפה שאדם מהישוב אשר ישים את כספו היום ב SPY (שגר ושכח), יקבל תשואה חד-ספרתית גבוהה. תשואה של בין 7 ל 8 אחוז בשנה לאורך 20 שנה משמעותה להכפיל פי 4-5 את הכסף (זאת בהנחה שאתה לא מושך את הכסף בתקופות של פאניקה).
אני משקיע רק את הכסף שלי, ולא מעוניין להשקיע כספים של אחרים. אבל ישנן מספר קרנות שמנוהלות ע"י אנשים הרבה יותר מוכשרים ממני. השקעה אצל אחד מהם, יכולה להניב השקעה עודפת על המדדים. כמובן שצריך לדעת לבחור, כיוון שרוב הקרנות לא תכנה את המדדים.
עידו הבלוג שלך משובח ואני נהנה לקרוא אותו ולעיתים חוזר על פוסטים מספר פעמים
ניתן ללמוד ממך המון
אני התחלתי להתעניין בשוק ההון בשנה האחרונה כאשר שער הכניסה שלי הוא עולם הניתוח הטכני.
אני אמנם מתחיל וסוחר רק מספר חודשים אבל בנתיים בהצלחה יחסית ,
יצא לי לראות מספר התיחסויות שלך לניתוח טכני ואני מבין שאינך מתומכי השיטה
מסקרן אותי מדוע ומה הניסיון שלך עם שיטת מסחר זו
לפחות מהיכן שאני נמצא בו כעת (מעט תאוריה והתחלה של פרקיטקה)
הרעיון של ניהול סכונים בשיטה הטכנית מאוד הגיוני וכן תפיסת יחס סיכוי \סיכון לכל פוזיציה
אשמח לשמוע מעט על דעתך בנדון
לזאפוד, שתי סיבות בגללן אני מתרחק מניתוח טכני:
1 – אני לא מבין את ההיגיון שבשיטה. מדוע שהגראף של מניה מסוימת ינבע את עתידה? זה נראה לי כמו אסטרולוגיה. אם כי אני מודה שאני לא מבין בכלל בניתוח טכני, והסיבה לכך היא:
2 – כשהתחלתי להשקיע ועוד לא הבנתי כלום, הנחה אותי הגיון אחד – ללמוד מגדולי המשקיעים. גיליתי שלא רק שכל גדולי המשקיעים השתמשו בשיטות ערך, אלא גם כולם יצאו נגד הניתוח הטכני. עוד לא שמעתי על אף אחד שהרוויח מניתוח טכני. אבל אני עם ראש פתוח – אם אתה מכיר מישהו שהרוויח כסף לאורך שנים מניתוח טכני, אמור לי את שמו ואני אבדוק.
לדעתי השיטה הטכנית לא מאפשרת מסחר בכספים גדולים מאוד כמו לדוגמא ההון המושקע של ברקשייר כי הפעולות בהיקפים כאילו משפיעים על השערים באופן קיצוני ולא מאפשרים ניצול פיפס לכאן או לכאן (שזה להבנתי הפוטנציאל בשיטה הטכנית)
אולי פוזיציות נגד הפאונד כמו שפתח סורוס במיליארדים בשנות ה 90 יכולות להיחשב בקטגוריית הטכנאות אך לדעתי היו לו הרבה סיבות פונדמנטליות לפתוח פוזיציה גדולה כזו (פערי רביות, חוב לאומי ועוד)
כלומר לדעתי בכספים קטנים (מתחת למיליוני דולרים) אפשר להתווכח איזו שיטה עדיפה אך בגדולים יותר אין פוטנציאל בשיטה הטכנית
נגד השיטה הפונדמנטלית גם ניתן לטעון שיש תקופות כמו 1999-2001 שבהן היה קשה למצוא מציאות ערך
עידו אני לא קורה לזה ניתוח טכני אלה ניחוש טכני , אני מאד לא מאמין בשיטה הזאת אני חושב שהיא גורמת בעיקר להפסדים לכל אותם משקיעים שמנסים להיות אסטרולוגים במקום משקיעים . אני תמיד בעד ראש פתוח וללמוד כמה שיותר אבל עידו תבין אין כאן באמת משהו שאומר לך את הדרך לדוגמא אני מכיר מנחש טכני שאמר שהשוק על הגרפים הולך לעשות סיבוב פרסה חד לכיוון ה600 נקודות חזרה . מדד המעו"ף היה בשיא ב-1248 וירד ל596 אם אני לא טועה לאחר שהוא שוב עלה מתחיחת השנה אמר אותו מנחש טכני שהשוק הגיע לאזור ה800 נקודות השוק יחזור לתחתית חדשה ( האמת שאני מרחם על האיש הזה כי הוא פשוט עושה צחוק מעצמו)
לא רק שהשוק לא ירד הוא עלה בצורה כל כך חזקה המדד ת"א 25 כיום עומד על 1025 נק אז מה אומר אותו מנחש טכני צריך לבחון את הגרף מחדש , אני אומר צריך לבחון את השיטה מחדש .
אני אישית מאד מסכים איתך לגבי המשקיעים הגדולים בעולם יצרו רווחים גדולים בזכות השקעות ערך ולא בזכות הימור על גרף או מדד וסליחה אם פגעתי במישהו מתנצל אני פשוט לא יכול להאמין בשיטה כזאת
הסיבה לכך ש"ניתוח טכני" היא שיטה חסרת בסיס פשוטה מאד – והיא שהנחות היסוד של השיטה, לא רק שלא הוכחה מעולם, אלא שאף הופרכה מספר פעמים. וכשבונים מגדל גבוה באוויר, מלא ב buzzwords ומובנים מסובכים (כי אם זה פשוט – זה לא מושך) – סופו להתמוטט.
2 הנחות היסוד של ניתוח טכני הן פשוטות:
א. ניתן לחזות באמצעים מתמטיים – גיאומטריים – גרפיים את עתידו של גרף מניה או מדד. למעשה זה דומה לשערוך (למי שמכיר) – מנסים למצוא את הפונקציה על סמך דגימות.
ב. גרף הוא גרף הוא גרף – ואין שום תלות בסוג החברה וזהותה. אין שום תלות בגורמים כגון – מה מצבה הפיננסי של החברה, מי מנהליה, כמה כסף היא מכניסה / מבזבזת, ועוד ועוד.
לדוגמא – לו מנתח טכני היה לקוח שני גרפים זהים, מסקנותיו היו דומות בהכרח, אך אם גרף אחד שייך לחברת תרופות ששמה את כל יהבה בפיתוח תרופה, או שייך לחברת ביטוח גדולה וותיקה, או שייך לחברת טכנולוגיה קטנה – כל זה לא בא לידי ביטוי.
דבר נוסף ואחרון – המנתחים הטכניים שוכחים שכשאתה מסתמך אך ורק על גרף המניה, אתה למעשה נותן למשקיעים המוסדיים שליטה על השקעותיך שלך, כיוון שאם הם יחליטו לקנות הרבה (מסיבות נכונות, או שלא) – הגרף יעלה, והניתוח יושפע מכך, ולהיפך.
באופן ישיר, ניתוח טכני זה באמת שטויות, ונשיא GIC ניסח את זה יפה – ניחוש טכני. מי שרוצה ניחושים מוזמן לצחוק כל יום בצהריים בערוץ 10 – "זמן מיסטיקה".
עידו,נשיא,אורן וכולם
תודה על התגובות, השכלתי
אני כאמור בתחילת הדרך ומתנסה על מנת ללמוד ולהעריך את האפקטיביות של החומר שלמדתי
אני מניח שאתנסה לפחות כשנה לפני שאחליט סופית האם להמשיך באמצעות ניתוח טכני (ואז גם אגדיל את הסכומים -כרגע זה עם סכום נמוך למטרת לימוד ותרגול)
בכל מקרה חג שמח !
ZEFOD, אתה עומד עכשיו בצומת דרכים. לפניך שתי אפשרויות – לפנות ימינה או שמאלה.
גדולי המשקיעים בעולם מייעצים לך לפנות ימינה. באפט, האיש השני העשיר בעולם, אומר לך – לך ימינה.
לעומתם, עומדים מספר אנשים שאף אחד מהם לא הרוויח גרוש בבורסה, והם אומרים לך לפנות שמאלה.
למי אתה מקשיב?
לא לזלזל.
ניתוח טכני יכול להועיל בעיקר באיתותי קניה ומכיר, האיתותים הם לא מדיוקים והרבה פעמים אפשר לנחש אותם גם בלי לדעת את השיטה, כמו לדוגמא, כשמניה נמצאת בשיא, רוב הסיכויים שהיא תרד וכשהיא בשפל רוב הסיכויים שהיא תעלה, בהתאם לתנודתיות ההיסטורית.
ניתוח טכני היה יעיל כשסחרו יותר לפי מידע פנים ולפי הגרפים היה ניתן לזהות איסוף או פיזור של מניות.
אישית, אני משתמש בכלים טכנים בצורה הפוכה ויש לי 50 אחוז הצלחה.
50%?
טדי היעילות של 50% שקולה ליעילות של הטלת מטבע.
ישנם ספרים כמו חוק מס' 1 שאכן עושים שימוש בניתוח טכני אם כי שאתה קורא את מה שכתוב שם זה יכול מאוד להטעות. ולדעתי האישית הוא מטעה הרבה מאוד אנשים בשיטה הזאת.
שהתחלתי להשקיע ניסיתי כמה פעמים להשתמש בכלים הללו וזה בהחלט עבד כמה פעמים אבל וזה האבל הגדול זה נתן לי להרגיש כאילו יש לי באמת יכולת לתזמן כמה ימים קדימה.
מספר פעמים זה לא עבד אבל פעם אחת זה (בגלל אירוע לא צפוי) זה יצר טעות קריטית. זה גרם לי למכור מניה (אומנם ברווח זעום) מתוך הבנה שאני יכול לרכוש במחיר נמוך יותר. הפסדתי הרבה מאוד כסף וזה תסכול נוראי לקרוא הרבה דוחות לזהות משהו טוב לקנות תוך צבירת הפסדים (הייתה מפולת זוכרים) ואז להרוויח גרוש וחצי במקום הרבה מאוד דולרים.
אני אגב חושב שזה יותר מ50% אבל לא בהרבה וזה יכול לגרום לך לעשות טעויות קריטיות. כיום אני אכן מתבונן מידי פעם במאפיינים הטכניים אבל הם סתם ברקע וההחלטות לא מתקבלות לפיהם. ההזדמניות הגדולות לקניה מגיעות שכל המאפיינים אומרים ההפך – שכולם מוכרים ושהכל נראה רע מאוד.
לדוגמא אם WFC תפרוץ במחזור עצום (בשילוב עוד כמה אינדיקטורים) את רמת ה30 וקצת דולר זה איתות מעולה לכניסה, אבל אם אתה חושב שהמניה שווה 60$ הרי שאתה צריך לקנות כל הדרך מ8 ועד 30 מבלי להשקיע שניה של מחשבה בתנודות\תמיכות\התנגדויות בדרך. יותר חשוב להשקיע זמן בהבנה אם זה חברה טובה ורווחית.
היה ניתן לראות מקרה דומה לגבי COP היא שהיא מניה שיכולה להרוויח 6-10 דולר למניה בשנים הקרובות ונסחרה בחצי שנה האחרונה סביב 34-50 דולר. עם זאת בדיוק לפני יומיים היא שברה את רמת ה50 דולר והתקבלו איתותי קניה מכל הסממנים גם יחד.
מי עשה עסקה יותר טובה מי שקנה (ללא שום הצלחה לדוג תחתית) במחיר ממוצע של 42 דולר(שמבטיח אגב תשואת דיבידנד יציבה של 4.5% לשנה) או מי שנכנס אתמול עם כולם במחיר של 51$?
אם מחר יתקבל איתות מכירה כי רמת ה50$ לא יציבה צריך למכור?
עפ הניסיון שלי בשום פנים ואופן לא. זאת יכולה להיות טעות מרה מאוד.
לסיכום יש שיטה קוראים לה השקעות ערך ניתן ליישם אותה בכל מיני אופנים והיא היחידה
שכנראה יכולה לעזור לך בהשקעות מעבר לתשואת המדד.
זה לפחות הניסיון שלי.
אני משתמש פחות או יותר בהשקעות ערך, החמישים אחוז לפעמים עוזרים ולפעמים לא, הבעיה בניתוח טכני היא שיש יותר מידי אנשים שמשתמשים בזה, פעם זה עבד ( בשנות ה 30) .
השבוע נתתי הוראת קניה שלא יצאה כי לפי ניתוח טכני המחיר של המניה היה צריך לרדת מאז היא עלתה ב 5 אחוז.
חוץ מזה, מכרתי מניה לאחר 20 אחוז עליה ויום לאחר מיכן היא עלתה ב 50 אחוז נוספים.
אז אלו היו 2 דוגמאות מהשבוע האחרון שניתוח טכני לא עזר לי, מצד שני, אין לי את המשמעת לקרוא את מלל של הדוחות הפיננסים, אז אני מתחיל ביחסים פיננסים ואחר כך ממשיך לחברה, בהתעמקות של 10 דקות לחברה לפני שאני מחליט באיזה מחיר אני מוכן לקנות.
טדי, אתה בעצם מודה במה שרוב המנתחים הטכנים לא אוהבים להגיד – ניתוח טכני הוא לעצלנים שלא מוכנים לקרוא דוחות. עוד לא ראיתי אף משקיע שהרוויח מניתוח טכני, למרות זאת ענף זה מאוד פופולארי. הסיבה לכך היא עצלות. למרות שניתוח טכני לא עוזר, משתמשים בו כי הוא קל – בדיוק כמו הבדיחה על השיכור שמחפש את המפתחות מתחת לפנס, כי יש שם אור.
אבל מה לעשות שבחיים מי שמתוגמל אלו הם האנשים שעובדים קשה ולא העצלנים. מי שרוצה להצליח חייב להשקיע. אין ארוחות חינם.
לדעתי זה מאוד מוזר שאנשים מוכנים לעבוד בעבודה במשרה מלאה 8 או 9 שעות ביום בשביל כמה אלפי שקלים, אבל לא מוכנים להשקיע כמה שעות שבועיות בניהול הכסף שלהם, למרות שבטווח הארוך התשואה על הכסף שלהם יכולה להכניס הרבה יותר מהמשכורת שלהם.
בשבוע שעבר ביום בו מניות הרדיו זינקו, הרווחתי ביום אחד יותר מאשר בשנה של עבודה בתור מתכנת. אז נגיד שהשקעתי 40 או 50 שעות בקריאת הדוחות של חברות הרדיו, זה לא היה שווה את זה?
אני מסכים איתך, בגלל זה אני קורא עכשיו את סופר סטוק ואחר כך עוד ספר של גרהם (שכבר יושב אצלי חודש)
לעידו , אורן Zafod וכל הפורום היקר שלום רב
חברים עידו הסביר זאת בצורה הברורה ביותר ניחוש טכני זה לבנאדם אצלן נקודה.
Zafod הדרך הארוכה בדרך כלל היא הקצרה ביותר , ספרים טובים על שוק ההון , פורומים טובים , תשתדל לא להתחיל בניחוש הטכני אני לא שמעתי שמישהו עשה מזה מיליונים .
עכשיו אני יתן לך דוגמא – נגיד שיש חברת תרופות שמשקיעה המון כסף במחקר ופיתוח כדי להשיג תרופה מהפכנית , אתה יודע שיש לחברה הנהלה בעלת ניסיון בתחום החברה מתנהלת טוב מבחינה פיננסית והמניה לא זזה לשום מקום , מה הגרף יכול לספר לי על העתיד ? ? ?
תשובה – כלום !!! ברגע שהחברה לדוגמא הצליחה להביא איזה פטנט עולמי והמניה נסקה פתאומית איזה גרף נותן לך אינפורמציה כזאת – בדיוק אף אחד !!!
אני כתבתי כאן דוגמא קיצונית בכוונה שתבין שבסופו של יום הדבר הדרך הארוכה היא הקצרה ביותר לעושר שלך .
יש כאן אנשים שאפשר להתיעץ איתם לגבי אינפורמציה בשוק ההון ובטח ובטח עידו תנצל זאת לטובה ידידי
מילה לסיום – אני פשוט אוהב את הפורום הזה , הוא מדהים
שלום לפורום היקר
אני חייב לשאול שאלה שמאד מטרידה אותי בזמן האחרון .
לאחרונה ישבתי בבית וראיתי איך ברזיל לוקחת את אירוח האולימפידה בריו ואמרתי בהחלט מכובד למדינה כמו ברזיל זה יכול לתרום המון לצמיחה .
יום לאחר מכן סיפר לי חבר טוב שברזיל גם מארחת את המונדיאל ב2016 ומיד חשבתי במספרים כמה תיירים יגיעו למדינה הזאת בשנתיים שבין האולימפידה 2014 למונדיאל ב-2016 ?
כמה מקומות עבודה פרויקטים כאלה מיצרים ?
אני מביע כאן את דעתי האישית כמובן – ברזיל יכול לתפוס תנופה אדירה מביחנה כלכלית
ואולי השקעה במדדים שם לאורך הגאות בשנים הקרובות יכולה להיות השקעה מאד מענינת לא ?
כפי שכבר אמרתי אני ממש לא בעד הניתוח טכני אבל אני חייב להגיד שבדוגמאות כמו "איך גרף יכול להגיד לי על מניה מסוימת" אתם אף פעם לא תצליחו לשכנע מנתח טכני משום שזה מדבר בעיקר על חוסר הבנה של התאוריה שמאחורי ניתוח טכני. הניתוח הוא לא של חברה הוא של תנועות כסף.
ניתוח טכני עוקב אחר כניסה ויציאה של כסף ואחר רגישות (פסיכולוגית אבל בהחלט קיימת) של קונים ומוכרים למחירים מסוימים ואיננו קשור לתוצאות כספיות עתידיות הבנה של העסק וטווח ארוך הוא קשור לטווח קצר מאוד של שעות וימים בודדים, כלומר יש סבירות (מעל 50%) שאם מניה\מדד עוברת מחיר מסויים בשילוב עם גורמים נוספים היא תמשיך בטווח הקצר מאוד עד לרמה מסויימת ואם היא תיפול היא תיפול לרוב (מעל 50%) עד רמה מסויימת.
ועם זה חברים אין ויכוח.
על השאלה אם זה רלוונטי להשקעות ערך התשובה שלי כפי שכבר הבעתי אותה היא ממש לא מ2 סיבות עיקריות:
דבר ראשון – הסיבה העיקרית – הרבה מאוד מההשקעות הערך נקנות בשעה שמניה לא פופולרית בכלל כלומר בעת ירידות (שם ניתוח טכני מוציא אותך מהמשחק) ונמכרות, לפחות בשאיפה, מתי שמניה בשיא האופטימיות (שם הניתוח הטכני לא נותן לך יציאה).
דבר שני – נגיד שמשקיע ערך אכן עובד כך (ראה ספר- חוק מס' 1 ואתר העוקבים שלו) זה יגרום למשקיע להתנהל כמו סוחר… להוציא ים כסף על עמלות למכור ולקנות פוזיציות כל רבע שעה ופה ושם עקב דברים לא צפויים למכור בזול ולקנות שוב ביוקר. משקיע ערך שמתעסק בשיטה זו פשוט ישחק את התשואה שלו הוא יעבוד פי 10 יותר קשה (צריך לעקוב ברמה יומיומית אחרי המסחר בכל מניה) ובממוצע יעשה פחות כי כפי שאמרנו זה ממש לא 100%.
להבדיל אני דווקא חושב שהשקעות ערך זו הדרך היותר קלה ולא היותר קשה.
לנשיא, גם אם נניח שברזיל תפרח כלכלית בשנים הבאות, אתה צריך לבדוק איזה מחיר אתה משלם על ההשקעה. השקעה נכונה תמיד צריכה לתמחר נכון את איכות ההשקעה. כלומר אם למשל ברזיל תצמח בקצב של 6% בשנה ב-8 השנים הבאות (ולא הייתי מהמר על כך), האם הבורסה המקומית צריכה להיסחר במכפיל רווח של 20 או 30?
בוא נגיד שהבורסה בברזיל נסחרת במכפיל של 20, והצמיחה שם תהיה של 6% בשנה. לעומת זאת הבורסה האמריקאית נסחרת במכפיל של 13 והצמיחה שם תהיה של 4% בשנה. איפה עדיף להשקיע?
למחיר שאתה משלם יש חלק מכריע בתשואה שתקבל.
עמיחי, השאלה היא לא רק האם ניתן להרוויח בניתוח טכני, אלא גם מה התשואה השנתית שניתן לקבל. ההגיון שלי אומר שאם התשואה הייתה מאוד גבוהה, אז בין עשירי העולם היו כמויות מאוד גדולות של סוחרים טכנים. הרי מספר האנשים שמתעסקים בניתוח טכני הוא גדול פי כמה וכמה ממספר משקיעי הערך. אז איך זה שאין בעולם פי כמה וכמה "באפטים" טכנים?
נשמע לי מאוד מוזר שניתן בוודאות של יותר מ-50% לנחש כיוון של מניה. הרי יש כל כך הרבה מנתחים טכנים וכולם יודעים את הכללים, אז למה לא כולם מצליחים להרוויח. כלומר אם באמת יש אנשים שמרוויחים בעקביות מניתוח טכני, מה מייחד אותם מכל שאר הטכנוקרטים?
השקעת ערך הרבה יותר קשה מאשר ניתוח טכני. זה נכון שבניתוח טכני משקיעים יותר שעות מחשב, והרבה יותר אנדרנלין. אבל בניתוח טכני לא מפעילים אף תא במוח, ובמובן הזה השקעת ערך קשה יותר – כי אתה צריך באמת לשבת ולחשוב מה ערך החברה. אתה צריך לשבת ולקרוא מאות עמודים של דוחות כספיים כל חודש. בניתוח טכני המחשב אומר לך מתי לקנות או למכור. כבר גיליתי כשעבדתי בתור מתכנת שאנשים מוכנים לעבוד 10 שעות ביום ולא להפעיל אף תא במוח מאשר 4 שעות ולהפעיל כמה תאים.
עדו אין לנו ויכוח בנושא. לדעתי בניתוח טכני רוב האנשים פורשים בהפסד.
אין ספק שהשקעות ערך מנצחות כל שיטה אחרת. אתה צודק בדרך בקשר להשקעה בתאי מוח הרי בסופו של דבר את מסחר טכני ניתן לבצע ע"י כתיבת תוכנה (למי שיש את הידע). בסך הכל אמרתי שהשיטה הטכנית מחייבת עבודה מלאה בשביל תמורה קטנה מאוד וסיכון גבוה.
כפי שכבר אמרתי ירדתי מזה לגמרי בזבוז זמן מוחלט.
אגב למה 55% או 60% נשמע לך מוזר? זה הרי לשלילה.
תוסיף את ההנחות הבאות ש"מאפיינות" הרבה מהשחקים הטכניים: נניח סיכויי הצלחה של 55% ים עמלות, ללא יכולת לשפר את סיכויי ההצלחה ע"י למידה נוספת, שהכניסה היא לרוב למניות מאוד תנודתיות (סיכון גבוה, טווח הרווח הרצוי הוא אחוזים בודדים (פיצוי נמוך) ועוד פנטזיה שאנשים יכולים להתפרנס מזה (כלומר למשוך כסף למחיה כל כמה חודשים) מה בדיוק מושך בזה? זה נשמע לי סיכון רציני מאוד. עדיף כבר ללכת לעבוד ולקנות מדדים בכספי חסכון.
אני מאמין שבשיטת הערך ניתן לתמכר סיכונים ובנוסף אני מאמין שהיכולת של המשקיע יכולה להשתפר (לרמה גבוהה מאוד 80%+) וכך בטווח הארוך ניתן בהחלט להביס כל שיטה.
אגב מה לדעתך אחוז ההצלחה של באפט? לדעתי הוא עובר את 80% בלי בעיה בכלל…
עמיחי – אני לא יודע מה אחוזי ההצלחה שלו. למה אתה קורה אחוזי הצלחה?
אם למשל באפט הרוויח על השקעה 5% ב-3 שנים זה כישלון?
קשה מאוד לכמת את זה. אני חושב שמספר ההשקעות של באפט שהלכו לפח לגמרי היה מאוד מאוד קטן. אנשים כמו באפט מקפידים מאוד על טווח ביטחון ולכן אין להם הרבה השקעות שיורדות הרבה. באפט אמר שהכישלונות הגדולים ביותר שלו לא היו בהשקעות שהוא עשה, אלא ההשקעות עליהן הוא פסח למרות שהוא היה צריך לקנות. אף אחד לא יודע על טעויות כאלו, אבל הן עלו לו הרבה כסף.
אורן, אתה צודק לחלוטין. מעבר לזה, זה גם לא היה נכון מצידי להחשיב יום אחד טוב בבורסה, ולהתעלם מימים פחות טובים. רק ניסיתי להבהיר נקודה שהשקעה בקריאת דוחות כספיים יכולה להיות מאוד כדאית כלכלית (וגם, דרך אגב, תורמת המון לידע כללי). ככול שיש לך יותר כסף הזמן שאתה משקיע כדאי יותר. אתה משקיע את אותו הזמן אם יש לך 10 אלף דולר או מליון דולר, אבל הרווח הכספי שונה.
@עדו מרוז
עדו – אתה מזכיר לי בדיחה (זהירות בדיחת קרש) שלי ושל החבר'ה בסקי, שאומרת שכדאי להנות מהאוכל, כי את כל הכסף שלמנו על האוכל, וכל השאר זה חינם (טיסה, סקי פס, ציוד, לינה וכו').
זה לא נכון לומר שהשקעת 40-50 שעות בדוחות של חברות הרדיו ועליהן זכית בתגמול של שנת עבודה ויותר, כי אתה "שוכח" לספור את עשרות השעות שהשקעת (כמו כל משקיע ערך) בחברות שחקרת לעומק – והגעת למסקנה כי אין טעם לקנות אותן כי הסיכון גדול מדי, או לחלופין כי מצאת טריק חשבונאי בעמ' 58 של הדו"ח השנתי שבגינו – החברה בעצם לא זולה.
החישוב הנכון חייב לכלול את כל השעות שהשקעת, ומולן את כלל התגמול בו זכית (כולל ההפסדים שספגת).
בכל מקרה, ההישגים שלך (כפי שמשתקפים מהבלוג המעולה שלך, שבאמת אין בלתו) מוכיחים את הנקודה שלך בכל מקרה.
יש לי שאלה איפה ניתן למצוא תשואה של 9% ?<???
אני חוסך כבר זמן רב והתשואה היחידה שהגעתי לפני המשבר הייתה רק 3.5 % על סכום 50000 ש"ח
אולג, לדעתי לתעודת סל כמו ה SPY יש סיכוי מאוד גדול בעשר עד עשרים שנה הקרובות להניב תשואה של 7%-10% בשנה.
שלום,
תודה לך על הבלוג המצוין!
אני משקיע משנת 2003 בבורסה בת"א. אין לי מושג בשוק ההון ועשיתי את הדברים מתוך אינטואיציה וקראיה רופפת באתרי אינטרנט ועיתונים. היה לי מזל ששוקי המניות עלו ועד שנת 2007 רק הרווחתיץ ב-2007 קניתי דירה, קח שבשנת 2008 כבר לא היה לי כסף בשוק ההון והזל שוב שיחק לצידי.
הודות לך, אני מתחיל להשקיע ברצינות כעת עם כספים שהצטברו לי לאחרונה מקרן השתלמות ופיצויים וחיסכון.
איפה ניתן למצוא דוחות כספיים של חברות אשר נסחרות בת"א?
אני מקווה שמישהו אחר פה ירים את הכפפה ויענה לאלעד, כי אני לא בקיא בשוק ההון בארץ.
כאן אפשר
http://maya.tase.co.il/bursa/indeximptoday.htm
Ido ,
I start reading your blog few weeks ago ,and i find it very professional
One important question i have regarding comapnies and their financial reports, from thousands of companies in the market, how do you choose which companies you will read the reports?, seems to me like mission impossible…
In addition, are there any ETF that will do the work for me ,meaning one which invest in small cap companies with high potential value?
Thanks
יקי, אני משתמש במספר שיטות. חלק מהמניות אני מאתר ע"י קריאה של בלוגים, פורומים דוחות של קרנות וכו'. חלק מהמניות אני מאתר ע"י שימוש בסקרינר. ליאהו פייננס כמו גם לגוגל יש סקרינרים שיכולים להוציא לך רשימה של מניות העונות על פרמטר מסוימם – למשל כל המניות עם מכפיל רווח שנמוך מ-5 ומכפיל הון הנמוך מ-0.3.
אבל חלק נכבד מאוד המניות שלי גיליתי ע"י סקירה של המניות באופן ידני – אני פשוט עובר חברה חברה ובודק את הנתונים ל-5 או 10 השנים האחרונות שלהן. ברגע שאני רואה חברה מעניינת אני ניגש לדוחות. כך למשל מצאתי את סאונדוויל או את טאי-פינג. אני חושב (לא בדקתי זאת סטיסטית, אלא זה מתחושה בלבד), שמכל 10-20 מניות תהיה אחת שמספיק מעניינת בשביל לבדוק את הדוחות, וכל אחת מ-100 200 תהיה מספיק אטרקטיבית בשביל לקנות.
הנה בחורה כלבבך. אתה יכול לשנות את שם הבלוג כך שיהיה על שמה 🙂 http://news.yahoo.com/video/us-15749625/frugal-millionaire-leaves-fortune-to-home-town-20253023
אני לא מצליח לראות את הוידאו, אבל שמעתי על הסיפור הזה. אם הבנתי נכון היא קיבלה ירושה של כמה מאות אלפי דולרים בשנות ה-70. מה שאומר השתשואה שלה על הכסף הייתה פחות מ-5%, שזה לא מאוד מרשים.