כסף – מה שלא לימדו אותך בבית-הספר – זמן

מה היא הדרך הבטוחה להתעשר?

לשים קצת כסף בתעודת סל של מניות ולחיות כמה מאות שנים.

פיטר לינץ' בספרו One Up On Wall Street
מביא דוגמה מהעבר השחור של הקולוניאליזם האירופי. בשנת 1625 מכרו האינדיאנים שגרו במנהטן את האי לקבוצת מתיישבים הולנדים תמורת סכום זעום של 24$. אין ספק שהאדם הלבן ניצל את בורותו של היליד האמריקאי, וקנה אותו בזול. נכון?

בואו נראה. נניח שבאותה תקופה היה שוק הון מפותח כמו היום, והאינדיאנים יכלו להשקיע את כספם בתעודת סל. אם הם היו משיגים תשואה נומינלית של 8% בשנה, אחרי 362 שנה (הספר נכתב בשנת 1987) 24$ היו צומחים להם לסכום מדהים של 30 טריליון דולר. בשנת 1987 כל הנדל"ן במנהטן הוערך בכ-28 מיליארד דולר. כלומר האינדיאנים היו יכולים לקנות בחזרה את כל האי מנהטן, ולהישאר עם עודף של יותר מ-29 טריליון דולר. יותר ממספיק בשביל כמה בירות לחגוג את טיפשותם של ההולנדים.

כל עוד אין פריצת דרך במדע אשר תנפץ את תקרת הזכוכית של 120 שנה שנכפתה עלינו מימי נוח, נוכל רק לפנטז על חיים ארוכים ועל עושר של טריליוני דולרים. בינתיים בואו נחזור לקרקע המציאות, ונבדוק את החשיבות של הזמן בפרספקטיבה של חיסכון במשך עשרות שנים.

דוגמאות מהחיים

בואו ניקח שתי דוגמאות מחיי היום יום שיכולות להמחיש לנו את החשיבות של חיסכון מגיל צעיר.

גב' לוי סיימה את הלימודים באוניברסיטה בגיל 25, והתחילה לעבוד. מיד עם קבלת העבודה הראשונה שלה, החלה גב' לוי לחסוך כל חודש 2,000 ש"ח. לגב' לוי עוד לא הייתה משפחה, ולכן, למרות משכורת התחלתית נמוכה, היא חיה בצמצום ולכן הצליחה לחסוך. במשך השנים היא התחתנה הולידה ילד ראשון. בד בבד המשכורת שלה גם עלתה, ולכן היא הצליחה להמשיך בחסכון של 2,000 ש"ח כל חודש עד גיל 35.

בגיל 35 בהריון שני החליטה גב' לוי להפסיק לחסוך. עם ילד אחד ושני בדרך, העדיפה גב' לוי להשקיע יותר בחוגים ובילויים לילדים. היא אומנם לא נגעה בחסכון שצברה, אבל מאז ועד גיל 67 היא לא הוסיפה עוד לחסכון.

מר כהן התנהל בצורה שונה. גם הוא סיים לימודים בגיל 25 וישר התחיל לעבוד. אולם, בניגוד לגב' לוי, מר כהן העדיף ליהנות כמה שיותר מהחיים כל עוד הוא צעיר. הוא נהג לאכול במסעדות ולטוס כל שנה לחו"ל. במשך 10 שנים מר כהן לא חסך אגורה, אולם בגיל 35, עם שני ילדים, החל מר כהן לדאוג יותר לעתידו, ולכן החליט לחסוך כל חודש 2,000 ש"ח. במשך 32 שנה מר כהן חסך בקפדנות כל חודש 2,000 ש"ח. סך הכל ברור שהוא הפקיד כמות גדולה יותר של כספים מאשר גב' לוי, אבל למי משניהם היה יותר כסף בגיל פרישה?

בואו נניח שגב' לוי ומר כהן השקיעו באותו אפיק השקעה – נגיד תעודת סל של מניות, והשיגו תשואה נומינלית ממוצעת של 7% בשנה. בגיל 67 מר כהן הצליח לחסוך סכום של 2.8 מליון ש"ח. לעומתו, גב' לוי הצליחה לחסוך 3.2 מליון.

כלומר, למרות שמר כהן חסך במשך 32 שנה וגב' לוי חסכה רק במשך 10 שנים, הצליחה גב' לוי לצבור סכום גבוה מאשר מר כהן. כל זאת בזכות העובדה שגב' לוי החלה לחסוך בגיל מוקדם יותר. דרך אגב, אם גב' לוי הייתה מתמידה בחיסכון של 2,000 ש"ח מגיל 25 עד גיל 67, היא הייתה צוברת סכום מרשים של קצת יותר מ-6 מליון ש"ח. הרבה יותר מאשר מר כהן אשר התחיל "רק" עשר שנים אחריה.

סיכום

רוב האנשים חושבים שבשביל לצבור סכום כסף נאה עד לגיל פרישה צריך פשוט למצוא עבודה מכניסה. משכורת גבוהה היא אומנם חלק חשוב ביצירת הון, אולם היא מהווה רק חלק אחד מפזל שמורכב מ-4 חלקים. שלושת החלקים האחרים לא פחות חשובים והם:

1 – חיסכון – מי שרק מרוויח ולא חוסך, לא ממש צובר הון.

2 – תשואה – ככול שהכסף שנחסך ישיג ריבית גבוהה יותר, כך הוא יגדל מהר יותר. באותה נשימה חשוב להזכיר לקוראים לשים לב ולא להשקיע באפיקים מסוכנים.

3 – זמן – ככול שמתחילים לחסוך מוקדם יותר, כך הכסף צומח לסכומים משמעותיים יותר.