שוק הברזל העולמי

בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה יבוא הברזל של סין צמח ב-11%. האמת היא שלא ציפיתי שיבוא הברזל יצמח השנה, בגלל שחשבתי שתחול האטה בענף הבנייה. סך הכל סין ייבאה 508 מליון טון – מה שמביא את קצב הייבוא לכ 650-700 מליון טון בשנה.

ניתן לראות מהטבלה שהכנתי, שסך כל יצוא הברזל העולמי אמור לעלות מכ-965 מליון טון השנה לכ-1.2 מיליארד טון בשנת 2013. בצד הביקוש, אני מעריך שב-2013 לכל המאוחר, תחל ירידה גדולה. ישנן שתי סיבות מדוע הביקוש לברזל עלה השנה בסין:

1 – לוקח לקבלנים זמן מהרגע שהביקוש לדירות יורד ועד לנקודה בה הם מתחילים לבנות פחות.

2 – הבנייה הציבורית בסין תפסה תאוצה השנה.

אני אתחיל מהנקודה השנייה – לא ציפיתי שהסינים יעמדו ביעד שלהם לבנות 10 מליון דירות בבנייה ציבורית מסובסדת, אבל לפי הדיווחים הם עקפו יעד זה, ויבנו השנה יותר מ-10 מליון יחידות דיור. מבלי להיכנס לנקודה האם נתונים אלו מדויקים או לא, בכל מקרה עוד שנתיים תחל ירידה משמעותית בבנייה הציבורית. לפי התכנית הממשלתית, ייבנו 36 מליון דירות בחמשת השנים שבין 2011-2015. 10 מליון יחידות בכל אחת מהשנים 2011 ו 2012, ואז בשלושת השנים שנותרו ייבנו עוד 16 מליון דירות – או כ-5 מליון דירות בשנה.

כלומר, גם לפי התכנית הממשלתית, שיא הבנייה הציבורית יחול השנה ובשנה הבאה. כאשר ב-2013 תחול ירידה משמעותית בבנייה. כמובן שתהיה זליגה של הבנייה משנה לשנה. למשל השנה הסינים אומנם החלו לבנות 10 מליון דירות, אבל סיום בנייתן של רוב הדירות יתרחש רק בשנה הבאה. כך שב-2013 עדיין תהיה בנייה מסיבית של הדירות שהחלו להיבנות ב-2012. אבל ככל ששנת 2013 תתקדם, כך תחל האטה בבנייה.

נעבור לנקודה הראשונה – ירידה ברכישת דירות היא כבר עובדה מוגמרת. ברבעון השלישי של השנה חלה ירידה של 16.8% ברכישות של דירות חדשות ב-65 הערים הגדולות בסין. אבל קצב הבנייה של הקבלנים עוד לא האט, ואפילו עלה השנה. כמובן שמצב זה אינו יכול להימשך. מלאי הדירות הריקות עולה מיום ליום, ומתי שהו הקבלנים יעלצו להוריד את קצב הבנייה. לדעתי זה יקרה אוטוטו – תוך שבועות או חודשים ספורים.

בכל מקרה לא יאוחר מ-2013 תחל האטה משמעותית בקצב הבנייה בסין – הקבלנים יבנו הרבה פחות מהיום (לדעתי פחות מחצי), וגם הבנייה הציבורית תצטמצם בכמחצית. לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין את זה. משום מה חברות הברזל רואות את המציאות בצורה שונה ממני, ומתכוונות להעלות את קצב כריית הברזל מתוך אמונה שצריכת הברזל הסינית תמשיך לעלות. בכנס שנערך לא מזמן ב Qing Dao, העריכו ברוני-הברזל כי הביקוש הסיני יעלה וידרוש יבוא של מיליארד טון בשנת 2015.

אין ספק שכורי הברזל אופטימיים מאוד לגבי סין. אופטימיות זאת מביאה אותם להגדיל את הצע הברזל, ולהשקעות של עשרות מיליארדי דולרים – דבר שהם עוד יתחרטו עליו קשות. חמור מזאת, נראה כי הפעם אפילו כשכבר יהיה ברור לכל העולם ואחותו שסיפור הסינדרלה של סין נגמר והשעון כבר צלצל 12 פעמים, חברות הברזל תמשכנה לעלות את קצב הכרייה – כלומר האסימון הולך ליפול להם מאוד מאוד מאוחר. הסיבה שאני מאמין שזה מה שייקרה היא האופטימיות הבלתי מוסברת של מנכ"לי חברות הכרייה. למשל, בכנס משקיעים שערכה ריו-טינטו (סימול RIO) לפני מספר שבועות, אמר מנכ"ל החברה שהפעם הם לא יעשו את "אותה הטעות" שהם עשו ב-2008 – אז הם קיצצו בתכנית ההרחבה של המכרות. לדעתו זאת הייתה טעות לחתוך בהוצאות בגלל משבר רגעי, ולכן אפילו אם הביקוש הסיני לברזל יירד, הם מתכוונים להמשיך ולהגדיל את קצב הכרייה, בגלל שהם מאמינים שבתווך הארוך הביקוש הסיני רק יעלה (אפילו אם תהיינה נפילות קטנות בדרך).

המנהלים של חברות הכרייה מאמינים בכל לבם בסיפור הסינדרלה הסיני, ויש לכך הסבר מאוד פשוט – הם מאמינים בו כי הם רוצים להאמין בו. אחד הספרים המעניינים ביותר שקראתי הוא Influence: The Psychology of Persuasion אחד הדברים שמראה שם צ'לדיני זה שאנשים מאמינים במה שהם רוצים להאמין. העובדות אף פעם לא מבלבלות אותנו. אם אנחנו רוצים להאמין במשהו, נאמין בו – בלי קשר לעובדות.

מנהלי חברות הכרייה מקבלים משכורת בשביל להגדיל את הרווחים של החברות אותן הם מנהלים. הדרך לעשות זאת היא להעלות את התפוקה. בשביל להעלות את התפוקה, צריך שיהיה ביקוש. כלומר המנהלים מקבלים משכורת שתלויה בביקוש הסיני לברזל, ולכן הם מאמינים שהביקוש יגדל – אפילו כשכל הנתונים מצביעים אחרת. ברוני-הברזל יעוותו את המציאות כדי שהיא תתאים לדוגמה שלהם.

ניתן לראות זאת למשל במצגת למשקיעים של ביליטון (סימול BHP). למשל התמונה בעמוד 16:

לפחות איך שאני מבין, זה שהכוונה בתמונה היא ששנחאי (לאחר פיתוח עצום בשנים האחרונות) כבר נראית דומה לניו-יורק, וכעת תורן של ערים קטנות יותר (כמו Xining) להתפתח. Xining היא עיר הבירה של מחוז Qinghai, שהוא אחד המחוזות העניים ביותר בסין. האוכלוסייה שם היא ברובה טיבטית. האזור הוא צחיח ועני. לבוא ולחשוב שהפיתוח שעבר על שנחאי צריך לעבור כעת על ערים כמו Xining, זה כמו להגיד – עכשיו אחרי שבנינו את בנייני עזריאלי בתל-אביב, צריך לבנות כאלו גם בבית-שאן.

גם בארה"ב יש רק ניו-יורק אחת, ואולי עוד 2-3 ערים עם קו-רקיע מרשים. סין צריכה 4-5 ערים עם כמות גורדי שחקים מרשימה – נגיד – שנחאי, הונג-קונג, Guangzhou, Shenzhen ואולי עוד עיר אחת או שתיים במרכז או במערב המדינה – נגיד – Chongqing ו Wuhan. אין באמת צורך ליותר מזה, וכל מי שחושב שעוד כמה שנים תהינה בסין 100 ערים שתיראנה כה ניו-יורק, עומד להתאכזב.

בעמוד 21 מוצגים הנתונים הבאים:

לא רק שההנחות לגבי הצמיחה בסין כפי שמוצגות בעמוד זה אופטימיות מדי לטעמי, אלא שאפילו אם מספר הרכבים לאלף-איש יגיע ל-120, ואם שטח הדיור לנפש יגיע ל-43 מ"ר לאדם, עדיין החישוב שלהם שגוי. כלומר, אפילו אם הנחות אופטימיות אלו תתאמתנה (והן לא!), גם אז צריכת הברזל של סין תרד ולא תעלה. נניח באמת ששטח המגורים לנפש בערים יעלה מ-33 מ"ר כיום ל-43 מ"ר ב-2025. ונניח (לפי שקף קודם) שלערים יתווספו עוד כ-200 מליון תושבים. נקבל שיצטרכו לבנות עוד 8.6 מיליארד של שטח מגורים למהגרים החדשים, ועוד 6.5 מיליארד של מ"ר לאוכלוסיה העירונית הקיימת. זה ייתן ביחד – 15.1 מיליארד מ"ר. נחלק ב-14 שנים ונקבל שכל שנה צריכים לבנות קצת יותר ממיליארד מ"ר – שזה חצי ממה שבונים היום! אפילו אם נוסיף בנייה כפרית, לא נתקרב ל-2 מיליארד מ"ר שבונים היום.

ככה שגם לפי ההנחות של ביליטון, צריכת הברזל צריכה לרדת, ובטח ובטח שלא לעלות פי יותר מ-2, כמו שהם חושבים.

ירידה במחירי הברזל

אם הניתוח שלי נכון, אז ב-2013 לכל המאוחר נראה ירידה במחירי הברזל – כיוון שהביקוש יירד וההיצע יעלה. ללא הבנייה הציבורית, היינו כנראה רואים כבר היום ירידה בביקוש הסיני לברזל. לפי הנתונים שהבאתי בתחילת הרשומה, זה לא קרה. אבל… משום מה בשבועות האחרונים ישנה ירידה די חדה במחירי הברזל.

מחיר הברזל נגע ב-190 דולר לטון בתחילת השנה, ואז ירד והתייצב על אזור ה-175$ – שם הוא נשאר במשך כמה חודשים, אבל בשבועות האחרונים חלה ירידה די חדה במחירים – לאזור ה-155$. מצד אחד בהתחשב בכך שהברזל עד לפני עשור נסחר בכ- 30$-40$, לא צריך לעשות הרבה רעש מירידה קטנה זו, אבל מצד שני צריך לזכור שכל הביקוש לברזל הוא ביקוש אמיתי ולא ספקולטיבי.

מחיר הברזל הוא כה נמוך שלא כדאי לאחסן אותו על מנת להרוויח מתנודות במחיר. למשל, בשביל לנסות ולהרוויח עשרות אלפי דולרים, צריך לאחסן אלפי טונות של ברזל – דבר שאינו כלכלי. בנוסף, הברזל תופס לחות כשמאחסנים אותו – דבר שמוריד מערכו. על כן, כל הביקוש לברזל הוא ביקוש אמיתי מחברות הפלדה. ככה שהירידה האחרונה במחירי הברזל יכולה לנבוע רק מירידה בביקוש של יצרניות הפלדה הסיניות.

קצת מוקדם לקבוע מה הסיבה לירידה זו במחיר הברזל, אבל אם מצב זה יימשך עוד מספר שבועות, זה כנראה הסימן הכי טוב שכלכלת סין מאטה.

הירידה הזאת של 20$ במחירי הברזל היא די משמעותית לחברות הברזל. למשל, ואלי (סימול VALE) כורה יותר מ-300 מליון טון של ברזל בשנה, אז ירידה של 20$ לטון פירושה ירידה של כ-6 מיליארד דולר בהכנסות.

גילוי נאות – אני מחזיק בפוזיציית שורט גדולה על ואלי. אין לראות ברשומה זו המלצה לקנות או למכור מניות שקשורות לענף הברזל העולמי, או כל מניה אחרת (או סחורה אחרת) לצורך העניין.